ה'פד' מגביר את הנזילות בשווקים: מה עלול להשתבש בדרך?

המהלך האחרון של הפדרל ריזרב, שנועד כדי לספק יותר נזילות למשק האמריקני, עלול דווקא להגביר את הבעיות במערכת הבנקאות האמריקנית, ולהפוך את השווקים עוד יותר למלאי מזומנים.

אתמול, ה'פד', יחד עם עוד בנקים מרכזיים הודיע על תוכנית שתסייע לבנקים ללוות יותר כספים ישירות דרכו – בריביות הנמוכות מאלה הנהוגות בשווקים. המהלך יגדיל את חלופות המימון של הבנקים ובאופן סימולטני יאלצו למסור ערבויות גדולות יותר בעוד הם נוטלים את אותן ההלוואות.

אז מדוע לבצע את המהלך כרגע? בפדרל ריזרב הסבירו אתמול את המהלך. "הפשטות של המהלך תסייע לקדם את פיזור הנזילות, בזמן שבנקים המצויים ללא ביטחונות מתאים מצויים תחת לחץ. המהלך בשטח הוא השקפה של הבנק המרכזי בארה"ב שלמעשה מעריך כי הריבית כרגע להלוואות בין בנקאיות, או ריבית הלייבור – כרגע גבוהה מידי, ולכן מה'פד' מכין את עצמו להציע חלופות מימון בעלויות זולות יותר.

טרם המהלך, הבנקים יכלו ללוות מה'פד' דרך מה שכונה על ידו "חלון הדיסקאונט", בשיעור ריבית של 4.75%. והתוכנית החדשה – מכונה Term Auction Facility או בקיצור TAF, תציע חלופות מימון בשיעורי ריבית הקרובים מאוד לריבית המפתח שאותו הוריד ה'פד' ביום שלישי והמצויה כיום ברמה של 4.25%. המכרז הראשון של ה-TAF יהיה הזרמת אשראי בסך של 20 מיליארד דולר.

אז מה עלול להשתבש בדרך?

לכאורה המהלך מאלץ את הבנקים להלוות אחד לשני בשיעורי ריבית נמוכים יותר, וליצור את הניצוץ להוזלת עלויות המימון בכל המערכת הפיננסית. יחד עם זאת, הליבור הוא שיעור הריבית של השוק, באופן מוחלט משקף את הפרספקטיבה של הבנקים באשר למידת הסיכון שבמתן המימון. קרי, הבנקים רואים אחד את השני כבעלי סיכון, ולכן דורשים מחיר גבוה יותר עבור הכסף. ה'פד' למעשה מתערב בתהליך הבריא הזה בו מצויה הכלכלה.

למעשה עמדה ריבית הליבור על 5.06% טרם פרסום תוכנית ה- TAF על ידי ה'פד'. ריבית הליבור היתה גבוהה משמעותית מהריבית המוצהרת של הפדרל ריזרב, ומשקפת את הזהירות של הבנקים ממתן הלוואות במחירים זולים, או ליתר דיוק גילמה באופן מושלם את פרמיית הסיכון כפי שהיא צריכה להיות. האבסורד שנוצר לאחר הפחתת הריבית המוניטרית ביום שלישי ממש תהומי – ה'פד' הפחית את הריבית להלוואות בין הבנקים אבל בפועל ריבית הליבור לא ממש ירדה. ההסבר היחידי שיכול להיות לכך – פרמיית הסיכון של השוק הולכת וגוברת. ענקיות הפיננסים מצהירות כמעט מידי יום על מחיקות עתק, כל עוד קיימת בשוק חדלות פרעון, חלופות הגיוס יהיו יקרות מאוד.

הרציונל הכלכלי שיכול דווקא לתמוך בהתערבות של ה'פד' בשוק החופשי, שכשלעצמה מתארת מצב בו הכלכלה ממש חולה, טמון דווקא בהשקפת הסיכון, במקרה של הבנקים יתכן ומונעת גם מפאניקה. למרות, שסביר להניח כי הגופים הפיננסים המוסדיים מצוידים במיטב הסטטיסטיקאים שאומדים את שיעורי הריבית הנחוצים לכל עסקה, ולא ממעדכנים אותם מעלה בהתאם להערכות יבשות גרידא.

ה'פד' מעריך כנראה כי הבנקים מתמחרים יתר את פרמיית הסיכון בשוק ודורשים שערי ריבית גבוהים יותר. לפיכך, ראו בבנק המרכזי את הצורך לבצע את המהלך שיתקן את העיוות הקיים בשוק. יחד עם זאת, עם כל המקצועיות והמודלים הכלכליים המתוחכמים יתכן שדווקא ב'פד' לא ממש מבינים את מידת הסיכון האמיתית בשוק. אחרי הכל, יתכן והבנקים יודעים טוב יותר מה מתרחש אחד אצל השני, מאשר הבנק המרכזי.