ה'פד' מגביר את הנזילות בשווקים: מה עלול להשתבש בדרך?

להתערבות העקבית במטרה לרפא את שוק האשראי "החולה", עלולות להיות גם השלכות שליליות - עיוות בפרמיית הסיכון על ידי מתן חלופות זולות יותר לגיוס כספים לא בהכרח יסייע לשווקים
שהם לוי |

המהלך האחרון של הפדרל ריזרב, שנועד כדי לספק יותר נזילות למשק האמריקני, עלול דווקא להגביר את הבעיות במערכת הבנקאות האמריקנית, ולהפוך את השווקים עוד יותר למלאי מזומנים. אתמול, ה'פד', יחד עם עוד בנקים מרכזיים הודיע על תוכנית שתסייע לבנקים ללוות יותר כספים ישירות דרכו – בריביות הנמוכות מאלה הנהוגות בשווקים. המהלך יגדיל את חלופות המימון של הבנקים ובאופן סימולטני יאלצו למסור ערבויות גדולות יותר בעוד הם נוטלים את אותן ההלוואות. אז מדוע לבצע את המהלך כרגע? בפדרל ריזרב הסבירו אתמול את המהלך. "הפשטות של המהלך תסייע לקדם את פיזור הנזילות, בזמן שבנקים המצויים ללא ביטחונות מתאים מצויים תחת לחץ. המהלך בשטח הוא השקפה של הבנק המרכזי בארה"ב שלמעשה מעריך כי הריבית כרגע להלוואות בין בנקאיות, או ריבית הלייבור – כרגע גבוהה מידי, ולכן מה'פד' מכין את עצמו להציע חלופות מימון בעלויות זולות יותר. טרם המהלך, הבנקים יכלו ללוות מה'פד' דרך מה שכונה על ידו "חלון הדיסקאונט", בשיעור ריבית של 4.75%. והתוכנית החדשה – מכונה Term Auction Facility או בקיצור TAF, תציע חלופות מימון בשיעורי ריבית הקרובים מאוד לריבית המפתח שאותו הוריד ה'פד' ביום שלישי והמצויה כיום ברמה של 4.25%. המכרז הראשון של ה-TAF יהיה הזרמת אשראי בסך של 20 מיליארד דולר. אז מה עלול להשתבש בדרך? לכאורה המהלך מאלץ את הבנקים להלוות אחד לשני בשיעורי ריבית נמוכים יותר, וליצור את הניצוץ להוזלת עלויות המימון בכל המערכת הפיננסית. יחד עם זאת, הליבור הוא שיעור הריבית של השוק, באופן מוחלט משקף את הפרספקטיבה של הבנקים באשר למידת הסיכון שבמתן המימון. קרי, הבנקים רואים אחד את השני כבעלי סיכון, ולכן דורשים מחיר גבוה יותר עבור הכסף. ה'פד' למעשה מתערב בתהליך הבריא הזה בו מצויה הכלכלה. למעשה עמדה ריבית הליבור על 5.06% טרם פרסום תוכנית ה- TAF על ידי ה'פד'. ריבית הליבור היתה גבוהה משמעותית מהריבית המוצהרת של הפדרל ריזרב, ומשקפת את הזהירות של הבנקים ממתן הלוואות במחירים זולים, או ליתר דיוק גילמה באופן מושלם את פרמיית הסיכון כפי שהיא צריכה להיות. האבסורד שנוצר לאחר הפחתת הריבית המוניטרית ביום שלישי ממש תהומי – ה'פד' הפחית את הריבית להלוואות בין הבנקים אבל בפועל ריבית הליבור לא ממש ירדה. ההסבר היחידי שיכול להיות לכך – פרמיית הסיכון של השוק הולכת וגוברת. ענקיות הפיננסים מצהירות כמעט מידי יום על מחיקות עתק, כל עוד קיימת בשוק חדלות פרעון, חלופות הגיוס יהיו יקרות מאוד. הרציונל הכלכלי שיכול דווקא לתמוך בהתערבות של ה'פד' בשוק החופשי, שכשלעצמה מתארת מצב בו הכלכלה ממש חולה, טמון דווקא בהשקפת הסיכון, במקרה של הבנקים יתכן ומונעת גם מפאניקה. למרות, שסביר להניח כי הגופים הפיננסים המוסדיים מצוידים במיטב הסטטיסטיקאים שאומדים את שיעורי הריבית הנחוצים לכל עסקה, ולא ממעדכנים אותם מעלה בהתאם להערכות יבשות גרידא. ה'פד' מעריך כנראה כי הבנקים מתמחרים יתר את פרמיית הסיכון בשוק ודורשים שערי ריבית גבוהים יותר. לפיכך, ראו בבנק המרכזי את הצורך לבצע את המהלך שיתקן את העיוות הקיים בשוק. יחד עם זאת, עם כל המקצועיות והמודלים הכלכליים המתוחכמים יתכן שדווקא ב'פד' לא ממש מבינים את מידת הסיכון האמיתית בשוק. אחרי הכל, יתכן והבנקים יודעים טוב יותר מה מתרחש אחד אצל השני, מאשר הבנק המרכזי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיסכון
צילום: רוי שיינמן

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה

מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנקים פקדונות

הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.

וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.

הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה).  מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.  

על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה  היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת  - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה. 


הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:




דוח דו"ח דוחות מסמכים מחשבון מספרים נתונים טבלה חשבון עמלות שורה ניהול דמי כסף חסכון פנסיה מס העלמות העלמת
צילום: Pixabay

עורך דין מהצפון חשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל

באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת רשות המסים חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס

העלמות מס הן מכת מדינה. גופים רבים עובדים באופן לגיטימי ומתכננים לשלם כמה שפחות מס. גופים רבים אחרים עוברים על החוק. זאת העלמת מס בידיעה, בהכוונה, זו גניבה. כל העלמת מס היא גניבה מכולנו - אם כולם ישלמו, כולם ישלמו פחות.

רשות המסים, באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל. החשוד הובא היום לבית משפט השלום בחיפה ושוחרר בתנאים מגבילים. מבקשת המעצר עולה כי על פי ניתוח חשבונות הבנק של החשוד והשוואתם לדיווחיו למס הכנסה בשנים 2021-2024 נמצאו הפרשים של כ-8 מיליון שקל, שמקורם בשיקים, מזומנים והעברות לחשבון הבנק. 

בנוסף, מממצאי החקירה עולה כי החשוד ניהל ספרים כוזבים תוך שימוש במרמה ותחבולה במזיד על מנת להתחמק מתשלום מס כדין. כאמור בית המשפט השלום בחיפה החליט לשחרר את החשוד בתנאים מגבילים. החקירה נמשכת.

רשות המסים מגבירה בשנים האחרונות את פעילות האכיפה בתחום בעיקר באמצעות מאגרי מידע, שיתופי פעולה עם גורמים בענף, וחיפושים יזומים - הרשויות מנסות לפצח את "מעגל העלמה" ולפגוע בכדאיות של ניהול הכנסות מוסתרות. החקירה הנוכחית, מהווה חלק ממאמץ רחב יותר להגברת המשמעת הפיננסית בכל ענפי המשק.

בנוסף, כל סיפור של העלמה חושף את האתגרים שמולם ניצבת רשות המסים, בניסיונה להתמודד עם הון בלתי מדווח במשק הישראלי. בעוד החקירה נמשכת, השאלה הגדולה שנותרת פתוחה היא האם המקרה הזה יהפוך לתמרור אזהרה עבור אחרים הפועלים מחוץ למערכת.