השתלטות עוינת על פולקסווגן? פורשה אורבת בפינה

ביהמ"ש של האיחוד האירופי פסל היום את "חוק פולקסווגן" ופינה היום את הדרך לביצוע השתלטות עוינת מצד חברת מכוניות הספורט הגרמנית פורשה על החברה. בהחלטתו ביטל ביהמ"ש את כוחם הרב של הממשלות בסיכול רכישת חברות מקומיות

בית משפט בגרמניה, השייך לאיחוד האירופי, פסק היום (ג') כי חוק גרמני המגן על יצרנית המכוניות פולקסווגן מרכישה עויינת איננו חוקי. החלטתו של בית המשפט מפנה ליצרנית מכוניות הספורט הגרמנית, פורשה, את הדרך להגדיל את החזקותיה בפולקסווגן ואף להשתלט עליה.

מניות פורשה מוסיפות היום 4.96% בעוד מניות פולקסווגן נסוגות 1.08%, לאחר שהספקולציות בשוק בנוגע להשתלטות בסקטור הרכבים מקבלת תאוצה.

חברות זרות יוכלו לקנות חברות ציבוריות בבעלות ממשלתית

להחלטת בית המשפט לפסול את "חוק פולקסווגן" צפויה להיות השפעה רחבת היקף באירופה, שכן ממשלות רבות מנסות להגן על חברות, אשר הן רואות כחיוניות לכלכלה המקומית שלהן, מהשתלטות על ידי חברות זרות.

פוליטיקאים גרמנים וחברי איגוד העובדים בפולקסווגן התנצחו ביניהם בויכוח האם החוק הכרחי על מנת להגן על המשרות המקומיות, אולם ביהמ"ש הגבוהה באיחוד האירופי, פסק כי חוק זה הוא בלתי חוקי כיוון שהוא מגביל את "תנועת החופש של הקפיטליזם".

בית המשפט גם קבע, כי החוק מונע את כניסתם של משקיעים זרים מלרכוש את מניות פולקסווגן בגלל שממשלת גרמניה ואזור סאקסוני התחתון, אשר הינם בעליי מניות עיקריים בחברה, יכולים למנוע כל החלטה על ידי השפעתם בדריקטריון.

הדלת עבור פורשה נפתחת מחדש

בהחלטתו דחה בית המשפט את זכותם של ממשלת גרמניה ואזור סאקסוני התחתון המחזיקים 20.36% ממניות פולקסווגן למנות שני דירקטורים לדירקטוריון החברה כל עוד הם נשארים בעלי מניות בה.

עבור פורשה , אשר כבר רכשה 31% ממניות פולקסווגן, בשנים האחרונות וחיכתה לביטול החוק, מאפשרת החלטה זו להמשיך ולהגדיל את אחזקותיה בפולקסווגן. מנכ"ל פורשה , Wendelin Wiedeking , אמר, "באופן טבעי לחלוטין החברה היתה מעוניינת בלהיות יכולה לממש את זכויות ההצבעה שלה בפולקסווגן". אולם, הוא לא התייחס לספקולציות על השתלטות אפשרית - אשר אנליסטים רבים מצפים כי תתבצע.

נזכיר, כי בתחילת חודש ספטמבר השנה צוטטו בעיתונים רבים מקורות אנונימיים משוק ההון, שטענו שפורשה קונה אופציות שיאפשרו לה להגדיל את אחזקתה בפולקסווגן על ידי מימושם. בעיתון Der Spiegel נכתב "שהסוחרים מצפים שפורשה תעבור את גבול ה-50% בתחילת שנה הבאה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת

מדד המחירים לצרכן היה בהתאם לתחזיות. בכמה עלה שכר הדירה, כמה עולה דירה ממוצעת, מה קרה במדד תשומות הבנייה והאם הריבית תרד? ביזפורטל עושה לכם סדר

תמיר חכמוף |

מדד המחירים לצרכן בחודש אוקטובר עלה ב-0.5% - בהתאם להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (ספטמבר 2025 לעומת ספטמבר 2024) עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.5%.  עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות שעלו ב-3.9%, הלבשה והנעלה שעלה ב-3.0%, מזון שעלה ב-1.4%, תחבורה ותקשורת שעלה ב-0.9%, בריאות שעלה ב-0.5%, תחזוקת הדירה שעלה ב-0.4% ושכר דירה שעלה ב-0.3%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: תרבות ובידור שירד ב-1.7% ושירותי דיור בבעלות הדיירים שירד ב-0.9%.

בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עלייה של 2.5% ועבור השוכרים החדשים נרשמה עלייה של 5.5%. 

מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, שחשוב לרוכשי הדירות שההתחייבות שלהם לקבלנים צמודה למדד זה, עלה ב-0.1%. בשנים עשר החודשים האחרונים (אוקטובר 2025 לעומת אוקטובר 2024) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-5% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-9.2%.




מה קרה למחירי הדירות?

מחירי הדירות על פי הלמ"ס ירדו ב-0.3%. הלמ"ס נזכיר בודקת את המחירים בעיכוב של חודשיים וחצי. מדובר על ירידת המחירים בחודשים אוגוסט-ספטמבר (אמצע הטווח - 1 בספטמבר). בדיווח הקודם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%, וכשבוחנים את כל ששת החודשים אחרונה למדים שעל פי הלמ"ס המחיירם ירדו בממוצע של 0.4% בחודש, כלומר סדר גודל של 5% בשנה. אלא שבפועל, הלמ"ס לא מודדת את ההנחות והמבצעים. רק לצורך הדוגמה - יש עכשיו עסקאות של מכירת דירות ללא תשלום של 1 מיליון שקל שניתן בפועל כהלוואה לרוכשים ללא הצמדה וריבית. חישבנו מה העלות של המבצע הזה והיא סדר גודל של 500 אלף שקל, זה יכול להגיע לכ-105 ממחיר הדירה, אבל הלמ"ס לא סופרת את ההנחה הזו.

טיפול רפואי בקופת חולים, קרדיט: גרוקטיפול רפואי בקופת חולים, קרדיט: גרוק

תקציב סל הבריאות לשנת 2026 אושר - התוספת תעמוד על 659 מיליון שקל

10 דברים שכדאי לדעת על סל הבריאות

הדס ברטל |
נושאים בכתבה סל הבריאות

הממשלה אישרה תוספת של 659 מיליון שקל לסל שירותי הבריאות, ובכך מנעה את עיכוב עבודתה של ועדת הסל. מדובר בצעד מהותי לשמירה על רציפות הפעולה במערכת הבריאות. סל שירותי הבריאות הציבורי הוא אחד מעמודי התווך של מערכת הבריאות בישראל. מדי שנה, נדרשת המדינה להכריע אילו תרופות, טיפולים וחיסונים ימומנו מכספי הציבור, בהתחשב בתקציב מוגבל ובצרכים רפואיים משתנים. ההחלטות של ועדת הסל משפיעות באופן ישיר על חיי מאות אלפי חולים, ולעיתים קובעות אם טיפול יהיה נגיש עבור הציבור או יישאר יקר מדי עבור הרוב.

למרות הוואקום הפוליטי - הוועדה תצא לדרך

העיכוב בהרכבת הוועדה נבע מהתפטרות שר הבריאות הקודם, במסגרת משבר קואליציוני שהוביל לפרישת שרים נוספים. בעקבותיו מונה ממלא מקום זמני, ח"כ חיים כץ מהליכוד, אך מינויו פג, ובכך נוצר ואקום בתפקיד השר שאמור לאשר את מינוי הוועדה. במצב זה, משרד הבריאות נאלץ לפעול באופן חריג ולהגיש הצעת מחליטים שאושרה על ידי הממשלה כולה. המהלך אפשר לעקוף את הצורך באישור שר הבריאות ולמנוע עיכוב נוסף בדיוני הסל. ההרכב החדש של הוועדה כולל שלושה חברים חדשים, אך יו"ר הוועדה, פרופ' דינה בן יהודה מבית החולים הדסה, תמשיך לעמוד בראשה. בן יהודה נחשבת לדמות מקצועית מוערכת בעלת ניסיון רב בקביעת סדרי עדיפויות רפואיים.


ועדת הסל תדון השנה בכ-570 תרופות, טכנולוגיות וחיסונים שהוגשו על ידי חברות תרופות, עמותות רפואה, קופות החולים וגורמים נוספים. בין התחומים המרכזיים ניתן למנות תרופות חדשות למחלות נוירולוגיות כמו סכיזופרניה ואלצהיימר, טיפולים ביולוגיים מתקדמים לסוכרת, תרופות חדשות להשמנה, וכמובן תרופות בתחום האונקולוגיה, לרבות תרופות אימונותרפיות מתקדמות ומותאמות אישית.

כמו כן, צפויה הוועדה לבחון הכנסת חיסונים חדשים, ובהם חיסונים לנגיפים שהתפרצותם גברה לאחרונה, וכן טיפולים למחלות עור כרוניות ומחלות מעי דלקתיות - תחומים שזוכים לביקוש גובר מצד הקופות והמטופלים.

במשרד הבריאות מציינים כי לצד ההיבט הרפואי, יינתן השנה דגש גם לשיקולי כלכלה בריאותית, כלומר לתרומה הכוללת של כל תרופה או טיפול למערכת כולה - מבחינת מניעת אשפוזים, שיפור איכות חיים וצמצום תחלואה נלווית.