השתלטות עוינת על פולקסווגן? פורשה אורבת בפינה

ביהמ"ש של האיחוד האירופי פסל היום את "חוק פולקסווגן" ופינה היום את הדרך לביצוע השתלטות עוינת מצד חברת מכוניות הספורט הגרמנית פורשה על החברה. בהחלטתו ביטל ביהמ"ש את כוחם הרב של הממשלות בסיכול רכישת חברות מקומיות

בית משפט בגרמניה, השייך לאיחוד האירופי, פסק היום (ג') כי חוק גרמני המגן על יצרנית המכוניות פולקסווגן מרכישה עויינת איננו חוקי. החלטתו של בית המשפט מפנה ליצרנית מכוניות הספורט הגרמנית, פורשה, את הדרך להגדיל את החזקותיה בפולקסווגן ואף להשתלט עליה.

מניות פורשה מוסיפות היום 4.96% בעוד מניות פולקסווגן נסוגות 1.08%, לאחר שהספקולציות בשוק בנוגע להשתלטות בסקטור הרכבים מקבלת תאוצה.

חברות זרות יוכלו לקנות חברות ציבוריות בבעלות ממשלתית

להחלטת בית המשפט לפסול את "חוק פולקסווגן" צפויה להיות השפעה רחבת היקף באירופה, שכן ממשלות רבות מנסות להגן על חברות, אשר הן רואות כחיוניות לכלכלה המקומית שלהן, מהשתלטות על ידי חברות זרות.

פוליטיקאים גרמנים וחברי איגוד העובדים בפולקסווגן התנצחו ביניהם בויכוח האם החוק הכרחי על מנת להגן על המשרות המקומיות, אולם ביהמ"ש הגבוהה באיחוד האירופי, פסק כי חוק זה הוא בלתי חוקי כיוון שהוא מגביל את "תנועת החופש של הקפיטליזם".

בית המשפט גם קבע, כי החוק מונע את כניסתם של משקיעים זרים מלרכוש את מניות פולקסווגן בגלל שממשלת גרמניה ואזור סאקסוני התחתון, אשר הינם בעליי מניות עיקריים בחברה, יכולים למנוע כל החלטה על ידי השפעתם בדריקטריון.

הדלת עבור פורשה נפתחת מחדש

בהחלטתו דחה בית המשפט את זכותם של ממשלת גרמניה ואזור סאקסוני התחתון המחזיקים 20.36% ממניות פולקסווגן למנות שני דירקטורים לדירקטוריון החברה כל עוד הם נשארים בעלי מניות בה.

עבור פורשה , אשר כבר רכשה 31% ממניות פולקסווגן, בשנים האחרונות וחיכתה לביטול החוק, מאפשרת החלטה זו להמשיך ולהגדיל את אחזקותיה בפולקסווגן. מנכ"ל פורשה , Wendelin Wiedeking , אמר, "באופן טבעי לחלוטין החברה היתה מעוניינת בלהיות יכולה לממש את זכויות ההצבעה שלה בפולקסווגן". אולם, הוא לא התייחס לספקולציות על השתלטות אפשרית - אשר אנליסטים רבים מצפים כי תתבצע.

נזכיר, כי בתחילת חודש ספטמבר השנה צוטטו בעיתונים רבים מקורות אנונימיים משוק ההון, שטענו שפורשה קונה אופציות שיאפשרו לה להגדיל את אחזקתה בפולקסווגן על ידי מימושם. בעיתון Der Spiegel נכתב "שהסוחרים מצפים שפורשה תעבור את גבול ה-50% בתחילת שנה הבאה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

ניהול הוצאות
צילום: pixabay.com

משק בית בישראל מוציא בממוצע 18 אלף שקלים לחודש

סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ־41% בלבד בעשירון התחתון

הדס ברטל |

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023.  מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקלים, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקלים לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.

לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב־14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה, תקשורת ומזון, ועולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.

הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ־94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ־97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ־52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.

דיור
דיור - קרדיט: FREEPIK

אי שוויון גבוה ופערים ביכולת צריכה

הנתונים מצביעים על פערים עמוקים ומתמשכים בהכנסות בין שכבות האוכלוסייה. העשירון העליון ריכז בשנת 2023 כ־22.1% מההכנסה הכספית נטו של כלל האוכלוסייה, בעוד שחלקו של העשירון התחתון הסתכם ב־2.6% בלבד, פער שממחיש את רמת הריכוזיות בהכנסות. מדד ג’יני, שעמד על 0.349, משקף רמת אי־שוויון גבוהה יחסית, המעידה כי פירות הצמיחה הכלכלית אינם מתחלקים באופן שווה בין משקי הבית. פערים אלה ניכרים גם ביכולת הצריכה ובנגישות למשאבים, והם מהווים רקע מרכזי להבנת דפוסי ההוצאה והחיים הכלכליים של משקי הבית בישראל.