"אקדם השקעות ב-NGN בכדי להגדיל את רוחב פס האינטרנט"

"רוחב פס של 2.5 מגה-ביט אינו מספיק", הכריז שר התקשורת, אריאל אטיאס במליאת הסיום של ועידת VON Israel 2007, אתמול (ב') בנתב"ג
אבי בליזובסקי |

"משרד התקשורת מתכוון לעודד את כניסתן של חברות התקשורת להשקעות בתשתית תקשורת הדור הבא (NGN)", הכריז אריאל אטיאס, שר התקשורת, במליאת הסיום של ועידת התקשורת הבינלאומית VON Israel 2007, אתמול (ב') באולמי אבניו, קריית שדה התעופה. כיום, הסביר השר, רוחב פס של 2.5 מגה-ביט אינו מספיק - בטח שלא כאשר במדינות אחרות ניתן לקבל מהירויות גבוהות הרבה יותר. לדברי השר, שהתייחס לנושא זה לראשונה, שיעור החדירה של האינטרנט בפס רחב בישראל מגיע ל-70% מבתי האב, אך השימוש באינטרנט עדיין מוגבל מכיוון שהרשת אינה מהירה מספיק כדי לטפל בכל היישומים המודרניים.

השר אטיאס התייחס גם לדרישתה של בזק לאופק רגולטורי כדי שתסכים לבצע את ההשקעות הכרוכות בשידרוג הרשתות שלה. לדבריו, "נאפשר לחברות אופק רגולטורי, אבל לא נסכים בשום אופן לעסקאות שונות ותנאים", אמר השר. "המטרה שלנו היא שהדור הבא של התשתיות יכלול תשתיות מהמתקדמות ביותר. ניתן לספק שירותים רחבי סרט בישראל - יש מספיק סיבים אופטיים שיכולים לספק קצבי גלישה על גבול הדמיוני. לכן, ברור שמשרד התקשורת יאפשר לאזרחים שימוש בתשתית זו ברגע שהיא תהיה זמינה".

באותו הקשר, הודיע השר אטיאס, כי חייבים לפתוח את ה-WiMax כתשתית גישה שלישית לאיננטרנט ולטלפוניה ניידת ונייחת כדי "לא להשאר 'חנוקים' על ידי חברה אחת המחזיקה בעיקר התשתית בארץ".

אטיאס הבטיח, כי ניידות המספרים תיכנס לתוקפה ב-1 בדצמבר וכי בסוף השנה יוציא המשרד רשימת תנאים לאספקת שירות MVNO (מפעיל סלולרי וירטואלי), למרות המלצות לכאורה של ועדה שבדקה את התחרותיות בשוק הסלולר ומצאה כי היא מספקת. לדבריו, מדובר בהחלטת ממשלה, שקובעת שהתנאים יפורטו בסוף השנה.

לאחר נאומו במליאה, ביקר השר בתערוכה הצמודה לוועידה. בביתן תדיראן, לדוגמה, הציגו בפניו מרכזייה מבוססת תוכנה שפותחה בישראל ומאפשרת שכפול וביזור של בסיסי הנתונים. בביתן מוטורלה התעמק השר במערכת המאפשרת העברת מידע על גבי תשתית החשמל. השר אמר לנציגים שהבשורה ב-WiMax היא שלא צריך לחפור כדי להניח תשתית. בביתן EMI הציגו לשר פיתרון Roaming שמאפשר הוזלת עלויות המשתמש - עובדה שהפתיעה לחלוטין את השר.

לאחר הסיור בתערוכה, פנה השר לפגישה עם שגריר האיחוד האירופי בישראל, רימריו סיבריאן. השר הודיע לשגריר שהוא יתמוך ויעודד את הקשר בין רשויות האיחוד האירופי לרשויות בישראל.

נושא נוסף שהעלה השר בפני השגריר היה ה-WiMax: "יצאנו לשימוע לפני מכרז ביחס לתשתיות ה-WiMax", אמר, "אני סבור שזו הזדמנות מצוינת להתקדמות טכנולוגית - גם בהיבט של תחרות המחירים. אני רוצה שבתוך שנה וחצי תהיה בישראל התשתית המתאימה למימוש הטכנולוגיה".

לטיף לאדיד, נשיא פורום IPv6, אמר לשר כי "ההתעלמות הישראלית מנושא ה-IPv6 אינה תואמת את התדמית, לפיה ישראל מהירה באימוץ טכנולוגיות חדשות". לטיף ביקש מהשר אטיאס להתחיל ולבנות רשתות המאפשרות מימוש של IPv6, ולעודד את התעשייה לפתח אפליקציות והתקנים שעושים שימוש ב-IPv6.

"להרוויח מהאינטראקטיבות של הפרסומות"

מרצה נוסף ביומה השני והאחרון של הוועידה, שננעלה אמש, היה נשיא חברת המחקר ג'ופיטר ריסרץ', דייוויד שצקי, שדיבר על המגמות והמודלים העסקיים בתחום הווידיאו. לדבריו, הווידיאו המקוון נמצא בדרכו להפוך למדיום של הזרם המרכזי, אך הוא שונה מהטלוויזיה ואינו מהווה תחליף לה. "ישנם כיום מעט מאוד מודלים עסקיים מוכחים להשגת רווח מווידיאו באינטרנט", אמר. "הווידאו הוא מדיית המונים, אך בשל השימוש בו באינטרנט ובמכשירים ניידים, עובר התחום שינויים בכל הקשור למודלים העסקיים - החל מסרטים הניתנים בחינם או משמשים לקידום מכירות ולכן ניתנים ללקוח הסופי בחינם, ועד לחסויות, תשלום עבור תוכן לצורך בעלות עליו או שכירתו. קהל המוני מוחלף כיום בקהילות הקמות סביב תחומי עניין נושאיים".

בנוסף, הסביר, "הווידיאו זמין כיום במבחר גדלי מסך - החל ממכשירי סלולר, טלוויזיות ומחשבים ביתיים, ועד לאולמות ענק. הלקוחות יהיו מוכנים לשלם עבור צפיה בסרטים ועבור מעט מאוד סוגי תוכן אחרים – רק כאלה המספקים להם ערך מוסף. רוב הווידיאו המקוון ייתמך בפרסום או יהיה פרסומת בעצמו. ההכנסות עדיין צנועות אך הן צפויות לצמוח".

לדברי שצקי, המפרסמים הופכים למתוחכמים יותר ביצירת פורמטים, זאת למרות שנושא מדידת ביצועי הפרסום בווידיאו נמצא עדיין בתחילת הדרך. לדבריו, הצפי כיום הוא להרוויח מהאינטראקטיבות של הפרסומות.

ג'ף פולבר, גורו ה-VOIP העולמי, מייסד כנסי VON ומנכ"ל פולבר מדיה, אמר אתמול כי VoIP היא טכנולוגיה שפותחה לראשונה בצה"ל וגם מוסחרה לראשונה בישראל על ידי ווקלטק. לדבריו, התעשיה הזו התפתחה בין היתר בזכות התקנים הפתוחים שלה. "מאות חברות סטארט-אפ כיום מפתחות מתגים, מבואות, ציוד קצה ומוצרים נוספים, וחברות רבות נוספות מרוויחות מארביטרג' טלפוני – ניתוב שיחות דרך האינטנרט כתחליף לרשתות טלפון יקרות בשיחות בינלאומיות. לאחרונה אף נוספו חברות המשתמשות ב-VoB - כלומר בטכנולוגית VoIP על גבי פס רחב - כדי להתחרות בחברות הטלקום המקומיות. השלב הבא הוא שילוב טכנולוגיית ה-VoIP והרשתות החברתיות".

שגריר האיחוד האירופי בישראל, רימריו סיבריאן, סיפר על התהליך שמפעילה אירופה להידוק הקשרים עם שכני האיחוד האירופי ממזרח, מדרום והאיים שבתוכה. כל אחת מהמדינות, אמר, חתמה על אמנה עם האיחוד (ENP), וישראל עשתה זאת ב-2004. בעקבותיה הוקמו צוותי משא ומתן לחיבור החקיקה הישראלית לחקיקה האירופית במטרה להקל על הפעילות הכלכלית בין המדינות, השקעות של הבנק האירופי לפיתוח במיזמים ישראלים ועוד.

חתם את מליאת הבוקר גורו ההיי-טק הישראלי והיזם הסדרתי יוסי ורדי, שאמר כי תחום ה-VoIP הפך מאפליקציה בפני עצמה, לתכונה שמוסיפים לאפליקציות רבות, וששיחת Voice היא עוד מודול כמו דוא"ל, מסרים מידיים ודואר קולי . הוא חלק שבחים לנוקיה על הצהרת מנכ"ל החברה לפיה המכשיר הוא כבר לא טלפון אלא פלטפורמה מיחשובית לכל דבר, כמו המחשב הנייח והנייד. לדבריו, מגמה שניה המסתמנת היא שהרשתות האלחוטיות תהיינה נפוצות מאוד וכל אחד ישתמש בהן בבית ובחוץ, וטלפונים הפועלים על WiFi יוכלו לשמש את בעליהם בכל מקום ובחינם כתחליף לטלפון הסלולרי. המגמה השלישית אותה סקר ורדי, לפיה הציבור ירצה לקבל חיווי על הסטטוס שבו נמצאים חבריו כדי לדעת האם ניתן להתקשר אליהם ברגע זה או לא, "מביאה אותנו לחיבור של תשתית הטלפוניה והרשתות החברתיות".

דוברים נוספים במליאת הבוקר היו אולריקה ג'וס, מנהלת תחום רשתות נייחות ו-IP בחברת התשתיות נוקיה-סימנס נטוורקס, שדיברה על הטמעת רשתות NGN; פול רווה, מנהל שיווק תחום מוצרי תקשורת מאוחדת באיזור EMEA בנורטל; ליאור אלדמע, סגן נשיא לשיווק וניהול מוצר באודיוקודס, שדיבר על שילוב מוצרים של יצרנים שונים בשיטת Best Of Breed, "האפשרית כיום בזכות התקנים האחידים, ושתוזיל את מחירי ציוד ה-VoIP לצרכנים; ומת'יו שניידר, ראש צוות פרסום מדיה בחברת נוקיה, העובד במרכז פיתוח של החברה בוונקובר שבקנדה, שדיבר על פרסום נייד ב-VoIP.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.

פטריוט (צה"ל)פטריוט (צה"ל)

ביקוש משולש לטילי הפטריוט והקשר לתעשייה הביטחונית הישראלית

וגם - 10 דברים שצריך לדעת על הפטריוט

רן קידר |
נושאים בכתבה טילי פטריוט

בואינג משלשת ייצור רכיבי פטריוט על רקע ביקוש עולמי שיא. החברה האמריקאית נערכת לקפיצה דרמטית בהזמנות ומקימה מתקן חדש - התעשייה הביטחונית הישראלית צפויה להרוויח גם היא מהביקושים למערכות הגנה. 

חברת בואינג הודיעה כי היא צופה עלייה חדה במספר מערכות ההנחייה (seekers) שהיא מספקת עבור טילי הפטריוט, מערכת ההגנה האווירית האמריקאית. מדובר בשילוש קצב האספקה על רקע דרישה עולמית גוברת למערכות הגנה מתקדמות, בעיקר באירופה.

מתכוננים לביקוש: מתקן חדש ומעבר לייצור מואץ

בהתאם לתחזיות הביקוש, בואינג הקימה מתקן ייעודי חדש בשטח של כ-4,000 מ"ר שנועד לתמוך בהרחבת כושר הייצור של רכיבי ההנחיה. סטיב פארקר, ראש חטיבת ההגנה והחלל של בואינג, ציין במהלך תערוכת התעופה בדובאי כי החברה "זיהתה את העלייה בביקושים עוד לפני שהלקוח עצמו פנה", וכי היא נערכת לתקופה של פעילות אינטנסיבית. המהלך מגיע על רקע סיום שביתה ממושכת במפעלי החברה בסנט לואיס, מיזורי – שם מיוצרים חלק מהרכיבים הקריטיים. בעקבות סיום השביתה, החברה נוקטת גישה מדודה בפתיחת קווי הייצור שנפגעו.

מערכת הפטריוט נמצאת בשירות נרחב בכמה מהמדינות המרכזיות של נאט"ו, לרבות גרמניה, פולין, הולנד ורומניה. בשנה האחרונה הביקוש למערכות אלו קפץ משמעותית, בעיקר בשל החשש באירופה מהמשך תוקפנות רוסית. בנוסף, מערכות הפטריוט נמצאות בשימוש אינטנסיבי באוקראינה, כחלק מהמאמץ ליירט טילים בליסטיים ורחפנים איראניים.

במקביל, גוברת הדאגה ברחבי העולם מהתעצמות המתיחות במספר מוקדים נוספים. באירופה, החשש המרכזי נוגע לא רק ללחימה הפיזית באוקראינה אלא גם לממד ההיברידי של המלחמה, לרבות מתקפות סייבר, הפצת דיסאינפורמציה וניסיונות לערער יציבות פוליטית במדינות החברות בנאט"ו. המתיחות סביב הגבולות המזרחיים של אירופה והאיום מפני חדירה של גורמים עוינים אל תוך שטח האיחוד האירופי מגבירים את הדרישה לפתרונות הגנה מתקדמים.