"אקדם השקעות ב-NGN בכדי להגדיל את רוחב פס האינטרנט"

"רוחב פס של 2.5 מגה-ביט אינו מספיק", הכריז שר התקשורת, אריאל אטיאס במליאת הסיום של ועידת VON Israel 2007, אתמול (ב') בנתב"ג
אבי בליזובסקי |

"משרד התקשורת מתכוון לעודד את כניסתן של חברות התקשורת להשקעות בתשתית תקשורת הדור הבא (NGN)", הכריז אריאל אטיאס, שר התקשורת, במליאת הסיום של ועידת התקשורת הבינלאומית VON Israel 2007, אתמול (ב') באולמי אבניו, קריית שדה התעופה. כיום, הסביר השר, רוחב פס של 2.5 מגה-ביט אינו מספיק - בטח שלא כאשר במדינות אחרות ניתן לקבל מהירויות גבוהות הרבה יותר. לדברי השר, שהתייחס לנושא זה לראשונה, שיעור החדירה של האינטרנט בפס רחב בישראל מגיע ל-70% מבתי האב, אך השימוש באינטרנט עדיין מוגבל מכיוון שהרשת אינה מהירה מספיק כדי לטפל בכל היישומים המודרניים.

השר אטיאס התייחס גם לדרישתה של בזק לאופק רגולטורי כדי שתסכים לבצע את ההשקעות הכרוכות בשידרוג הרשתות שלה. לדבריו, "נאפשר לחברות אופק רגולטורי, אבל לא נסכים בשום אופן לעסקאות שונות ותנאים", אמר השר. "המטרה שלנו היא שהדור הבא של התשתיות יכלול תשתיות מהמתקדמות ביותר. ניתן לספק שירותים רחבי סרט בישראל - יש מספיק סיבים אופטיים שיכולים לספק קצבי גלישה על גבול הדמיוני. לכן, ברור שמשרד התקשורת יאפשר לאזרחים שימוש בתשתית זו ברגע שהיא תהיה זמינה".

באותו הקשר, הודיע השר אטיאס, כי חייבים לפתוח את ה-WiMax כתשתית גישה שלישית לאיננטרנט ולטלפוניה ניידת ונייחת כדי "לא להשאר 'חנוקים' על ידי חברה אחת המחזיקה בעיקר התשתית בארץ".

אטיאס הבטיח, כי ניידות המספרים תיכנס לתוקפה ב-1 בדצמבר וכי בסוף השנה יוציא המשרד רשימת תנאים לאספקת שירות MVNO (מפעיל סלולרי וירטואלי), למרות המלצות לכאורה של ועדה שבדקה את התחרותיות בשוק הסלולר ומצאה כי היא מספקת. לדבריו, מדובר בהחלטת ממשלה, שקובעת שהתנאים יפורטו בסוף השנה.

לאחר נאומו במליאה, ביקר השר בתערוכה הצמודה לוועידה. בביתן תדיראן, לדוגמה, הציגו בפניו מרכזייה מבוססת תוכנה שפותחה בישראל ומאפשרת שכפול וביזור של בסיסי הנתונים. בביתן מוטורלה התעמק השר במערכת המאפשרת העברת מידע על גבי תשתית החשמל. השר אמר לנציגים שהבשורה ב-WiMax היא שלא צריך לחפור כדי להניח תשתית. בביתן EMI הציגו לשר פיתרון Roaming שמאפשר הוזלת עלויות המשתמש - עובדה שהפתיעה לחלוטין את השר.

לאחר הסיור בתערוכה, פנה השר לפגישה עם שגריר האיחוד האירופי בישראל, רימריו סיבריאן. השר הודיע לשגריר שהוא יתמוך ויעודד את הקשר בין רשויות האיחוד האירופי לרשויות בישראל.

נושא נוסף שהעלה השר בפני השגריר היה ה-WiMax: "יצאנו לשימוע לפני מכרז ביחס לתשתיות ה-WiMax", אמר, "אני סבור שזו הזדמנות מצוינת להתקדמות טכנולוגית - גם בהיבט של תחרות המחירים. אני רוצה שבתוך שנה וחצי תהיה בישראל התשתית המתאימה למימוש הטכנולוגיה".

לטיף לאדיד, נשיא פורום IPv6, אמר לשר כי "ההתעלמות הישראלית מנושא ה-IPv6 אינה תואמת את התדמית, לפיה ישראל מהירה באימוץ טכנולוגיות חדשות". לטיף ביקש מהשר אטיאס להתחיל ולבנות רשתות המאפשרות מימוש של IPv6, ולעודד את התעשייה לפתח אפליקציות והתקנים שעושים שימוש ב-IPv6.

"להרוויח מהאינטראקטיבות של הפרסומות"

מרצה נוסף ביומה השני והאחרון של הוועידה, שננעלה אמש, היה נשיא חברת המחקר ג'ופיטר ריסרץ', דייוויד שצקי, שדיבר על המגמות והמודלים העסקיים בתחום הווידיאו. לדבריו, הווידיאו המקוון נמצא בדרכו להפוך למדיום של הזרם המרכזי, אך הוא שונה מהטלוויזיה ואינו מהווה תחליף לה. "ישנם כיום מעט מאוד מודלים עסקיים מוכחים להשגת רווח מווידיאו באינטרנט", אמר. "הווידאו הוא מדיית המונים, אך בשל השימוש בו באינטרנט ובמכשירים ניידים, עובר התחום שינויים בכל הקשור למודלים העסקיים - החל מסרטים הניתנים בחינם או משמשים לקידום מכירות ולכן ניתנים ללקוח הסופי בחינם, ועד לחסויות, תשלום עבור תוכן לצורך בעלות עליו או שכירתו. קהל המוני מוחלף כיום בקהילות הקמות סביב תחומי עניין נושאיים".

בנוסף, הסביר, "הווידיאו זמין כיום במבחר גדלי מסך - החל ממכשירי סלולר, טלוויזיות ומחשבים ביתיים, ועד לאולמות ענק. הלקוחות יהיו מוכנים לשלם עבור צפיה בסרטים ועבור מעט מאוד סוגי תוכן אחרים – רק כאלה המספקים להם ערך מוסף. רוב הווידיאו המקוון ייתמך בפרסום או יהיה פרסומת בעצמו. ההכנסות עדיין צנועות אך הן צפויות לצמוח".

לדברי שצקי, המפרסמים הופכים למתוחכמים יותר ביצירת פורמטים, זאת למרות שנושא מדידת ביצועי הפרסום בווידיאו נמצא עדיין בתחילת הדרך. לדבריו, הצפי כיום הוא להרוויח מהאינטראקטיבות של הפרסומות.

ג'ף פולבר, גורו ה-VOIP העולמי, מייסד כנסי VON ומנכ"ל פולבר מדיה, אמר אתמול כי VoIP היא טכנולוגיה שפותחה לראשונה בצה"ל וגם מוסחרה לראשונה בישראל על ידי ווקלטק. לדבריו, התעשיה הזו התפתחה בין היתר בזכות התקנים הפתוחים שלה. "מאות חברות סטארט-אפ כיום מפתחות מתגים, מבואות, ציוד קצה ומוצרים נוספים, וחברות רבות נוספות מרוויחות מארביטרג' טלפוני – ניתוב שיחות דרך האינטנרט כתחליף לרשתות טלפון יקרות בשיחות בינלאומיות. לאחרונה אף נוספו חברות המשתמשות ב-VoB - כלומר בטכנולוגית VoIP על גבי פס רחב - כדי להתחרות בחברות הטלקום המקומיות. השלב הבא הוא שילוב טכנולוגיית ה-VoIP והרשתות החברתיות".

שגריר האיחוד האירופי בישראל, רימריו סיבריאן, סיפר על התהליך שמפעילה אירופה להידוק הקשרים עם שכני האיחוד האירופי ממזרח, מדרום והאיים שבתוכה. כל אחת מהמדינות, אמר, חתמה על אמנה עם האיחוד (ENP), וישראל עשתה זאת ב-2004. בעקבותיה הוקמו צוותי משא ומתן לחיבור החקיקה הישראלית לחקיקה האירופית במטרה להקל על הפעילות הכלכלית בין המדינות, השקעות של הבנק האירופי לפיתוח במיזמים ישראלים ועוד.

חתם את מליאת הבוקר גורו ההיי-טק הישראלי והיזם הסדרתי יוסי ורדי, שאמר כי תחום ה-VoIP הפך מאפליקציה בפני עצמה, לתכונה שמוסיפים לאפליקציות רבות, וששיחת Voice היא עוד מודול כמו דוא"ל, מסרים מידיים ודואר קולי . הוא חלק שבחים לנוקיה על הצהרת מנכ"ל החברה לפיה המכשיר הוא כבר לא טלפון אלא פלטפורמה מיחשובית לכל דבר, כמו המחשב הנייח והנייד. לדבריו, מגמה שניה המסתמנת היא שהרשתות האלחוטיות תהיינה נפוצות מאוד וכל אחד ישתמש בהן בבית ובחוץ, וטלפונים הפועלים על WiFi יוכלו לשמש את בעליהם בכל מקום ובחינם כתחליף לטלפון הסלולרי. המגמה השלישית אותה סקר ורדי, לפיה הציבור ירצה לקבל חיווי על הסטטוס שבו נמצאים חבריו כדי לדעת האם ניתן להתקשר אליהם ברגע זה או לא, "מביאה אותנו לחיבור של תשתית הטלפוניה והרשתות החברתיות".

דוברים נוספים במליאת הבוקר היו אולריקה ג'וס, מנהלת תחום רשתות נייחות ו-IP בחברת התשתיות נוקיה-סימנס נטוורקס, שדיברה על הטמעת רשתות NGN; פול רווה, מנהל שיווק תחום מוצרי תקשורת מאוחדת באיזור EMEA בנורטל; ליאור אלדמע, סגן נשיא לשיווק וניהול מוצר באודיוקודס, שדיבר על שילוב מוצרים של יצרנים שונים בשיטת Best Of Breed, "האפשרית כיום בזכות התקנים האחידים, ושתוזיל את מחירי ציוד ה-VoIP לצרכנים; ומת'יו שניידר, ראש צוות פרסום מדיה בחברת נוקיה, העובד במרכז פיתוח של החברה בוונקובר שבקנדה, שדיבר על פרסום נייד ב-VoIP.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ידין ענתבי
צילום: בנק הפועלים

לקוחות בנק הפועלים? קבלו מניות במתנה

צעד מעניין של ידין ענתבי - בנק הפועלים יחלק מניות במתנה ליותר ממיליון לקוחות. מהלכים כאלו דוברו בעבר, אבל אף פעם לא נעשו בארץ. מה יעשו הבנקים האחרים והאם מתישהו נקבל גם מניות שטראוס כשנקנה מילקי?

מנדי הניג |

ידין ענתבי, מנכ"ל בנק הפועלים בצעד שאמור לחבר בין הבנק לבין לקוחותיו - הבנק יחלק מניות של הבנק במתנה ליותר ממיליון לקוחותיו. הלקוחות הזכאים יוכלו לבחור בין קבלת 2 מניות של הבנק בשווי של כ-124 שקלים (לפי שער הסגירה ב-21.8) או מענק כספי של 100 שקלים.

מצד אחד, זה לא סכום משמעותי, מצד שני, יש כאן מסר גדול. סוג של שיתוף של הבנק עם הלקוחות שלו. לכו תדעו - אולי בשלב הבא יחלקו יותר, אולי יחלקו לפי גודל החשבון? זה פתח לקבלת מניות מגופים שאתם משתמשים בהם. בנקים זה הכי מתבקש - הם שולטים ומכירים את חשבון הבנק שלכם, הם מעבירים לכם מניות ברגע. אבל העניין של לשתף את הלקוחות במניות ידוע ומוכר כבר עשרות שנים ונעשו בעבר ניסיונות בעולם, לא ממש מוצלחים, כי התמורה היא לא גדולה וחוץ מגופים פיננסים שיכולים לעשות את מהלך בלי עלויות, גופים מסחריים צריכים להעמיד משאבים גדולים רק כדי לתת לכם מתנה שבסוף היא מאוד צנועה ולגישתם יש להם דרכים אחרות לספק מתנות-בונוסים ללקוחות.  

דמיינו שבעתיד שטראוס תעניק לכם מניות שלה על כל רכישה של מעל סכום מסוים - נראה רחוק, והבעיה כאמור שלהבדיל מבנק , שטראוס לא יכולה להעביר לכם בקלות מניות לחשבון, זו פרוצדורה שעולה הרבה - בירור פרטים וכו'. סיכוי קטן שמהלך כזה יתממש, אבל יש בזה גימיק שיווקי וחיבור ללקוח שלא קיים במהלכים אחרים.    

המהלך של בנק הפועלים נועד להפוך את הלקוחות לשותפים - "הרעיון נולד מתוך רצון להפוך כמיליון לקוחות שלנו לשותפים ברווחי הבנק, גם אם בשווי סמלי", אומר ידין ענתבי, מנכ"ל בנק הפועלים. לדבריו, התוכנית תאפשר גם ללקוחות שטרם התנסו בשוק ההון להיחשף לעולם ההשקעות". הוא צודק. דמיינו שלקוחות שיש להם קרנות נאמנות, יתחילו לעקוב בזכות 2 מניות בחשבון אחרי מניית בנק הפועלים. ענתבי יודע שזה עשוי לגרות אותם למהלכים נוספים בשוק ההון - מהלכים שהבנק מרוויח עליהם עמלות.


המתנה הזו היא ערך שיווקי ותדמיתי גדול לבנק. הוא מרוויח בקצב של 6.5-8 מיליארד שקל בשנה ונותן 124 מיליון שקל כמתנה ללקוחות. אם הוא היה נותן לכם ריבית על העו"ש הוא היה עושה באמת צדק גדול עם הלקוחות שלו, רק שזה היה עולה לו מעל 1.5 מיליארד שקל. 


ידין ענתבי
צילום: בנק הפועלים

לקוחות בנק הפועלים? קבלו מניות במתנה

צעד מעניין של ידין ענתבי - בנק הפועלים יחלק מניות במתנה ליותר ממיליון לקוחות. מהלכים כאלו דוברו בעבר, אבל אף פעם לא נעשו בארץ. מה יעשו הבנקים האחרים והאם מתישהו נקבל גם מניות שטראוס כשנקנה מילקי?

מנדי הניג |

ידין ענתבי, מנכ"ל בנק הפועלים בצעד שאמור לחבר בין הבנק לבין לקוחותיו - הבנק יחלק מניות של הבנק במתנה ליותר ממיליון לקוחותיו. הלקוחות הזכאים יוכלו לבחור בין קבלת 2 מניות של הבנק בשווי של כ-124 שקלים (לפי שער הסגירה ב-21.8) או מענק כספי של 100 שקלים.

מצד אחד, זה לא סכום משמעותי, מצד שני, יש כאן מסר גדול. סוג של שיתוף של הבנק עם הלקוחות שלו. לכו תדעו - אולי בשלב הבא יחלקו יותר, אולי יחלקו לפי גודל החשבון? זה פתח לקבלת מניות מגופים שאתם משתמשים בהם. בנקים זה הכי מתבקש - הם שולטים ומכירים את חשבון הבנק שלכם, הם מעבירים לכם מניות ברגע. אבל העניין של לשתף את הלקוחות במניות ידוע ומוכר כבר עשרות שנים ונעשו בעבר ניסיונות בעולם, לא ממש מוצלחים, כי התמורה היא לא גדולה וחוץ מגופים פיננסים שיכולים לעשות את מהלך בלי עלויות, גופים מסחריים צריכים להעמיד משאבים גדולים רק כדי לתת לכם מתנה שבסוף היא מאוד צנועה ולגישתם יש להם דרכים אחרות לספק מתנות-בונוסים ללקוחות.  

דמיינו שבעתיד שטראוס תעניק לכם מניות שלה על כל רכישה של מעל סכום מסוים - נראה רחוק, והבעיה כאמור שלהבדיל מבנק , שטראוס לא יכולה להעביר לכם בקלות מניות לחשבון, זו פרוצדורה שעולה הרבה - בירור פרטים וכו'. סיכוי קטן שמהלך כזה יתממש, אבל יש בזה גימיק שיווקי וחיבור ללקוח שלא קיים במהלכים אחרים.    

המהלך של בנק הפועלים נועד להפוך את הלקוחות לשותפים - "הרעיון נולד מתוך רצון להפוך כמיליון לקוחות שלנו לשותפים ברווחי הבנק, גם אם בשווי סמלי", אומר ידין ענתבי, מנכ"ל בנק הפועלים. לדבריו, התוכנית תאפשר גם ללקוחות שטרם התנסו בשוק ההון להיחשף לעולם ההשקעות". הוא צודק. דמיינו שלקוחות שיש להם קרנות נאמנות, יתחילו לעקוב בזכות 2 מניות בחשבון אחרי מניית בנק הפועלים. ענתבי יודע שזה עשוי לגרות אותם למהלכים נוספים בשוק ההון - מהלכים שהבנק מרוויח עליהם עמלות.


המתנה הזו היא ערך שיווקי ותדמיתי גדול לבנק. הוא מרוויח בקצב של 6.5-8 מיליארד שקל בשנה ונותן 124 מיליון שקל כמתנה ללקוחות. אם הוא היה נותן לכם ריבית על העו"ש הוא היה עושה באמת צדק גדול עם הלקוחות שלו, רק שזה היה עולה לו מעל 1.5 מיליארד שקל.