"אקדם השקעות ב-NGN בכדי להגדיל את רוחב פס האינטרנט"
"משרד התקשורת מתכוון לעודד את כניסתן של חברות התקשורת להשקעות בתשתית תקשורת הדור הבא (NGN)", הכריז אריאל אטיאס, שר התקשורת, במליאת הסיום של ועידת התקשורת הבינלאומית VON Israel 2007, אתמול (ב') באולמי אבניו, קריית שדה התעופה. כיום, הסביר השר, רוחב פס של 2.5 מגה-ביט אינו מספיק - בטח שלא כאשר במדינות אחרות ניתן לקבל מהירויות גבוהות הרבה יותר. לדברי השר, שהתייחס לנושא זה לראשונה, שיעור החדירה של האינטרנט בפס רחב בישראל מגיע ל-70% מבתי האב, אך השימוש באינטרנט עדיין מוגבל מכיוון שהרשת אינה מהירה מספיק כדי לטפל בכל היישומים המודרניים.
השר אטיאס התייחס גם לדרישתה של בזק לאופק רגולטורי כדי שתסכים לבצע את ההשקעות הכרוכות בשידרוג הרשתות שלה. לדבריו, "נאפשר לחברות אופק רגולטורי, אבל לא נסכים בשום אופן לעסקאות שונות ותנאים", אמר השר. "המטרה שלנו היא שהדור הבא של התשתיות יכלול תשתיות מהמתקדמות ביותר. ניתן לספק שירותים רחבי סרט בישראל - יש מספיק סיבים אופטיים שיכולים לספק קצבי גלישה על גבול הדמיוני. לכן, ברור שמשרד התקשורת יאפשר לאזרחים שימוש בתשתית זו ברגע שהיא תהיה זמינה".
באותו הקשר, הודיע השר אטיאס, כי חייבים לפתוח את ה-WiMax כתשתית גישה שלישית לאיננטרנט ולטלפוניה ניידת ונייחת כדי "לא להשאר 'חנוקים' על ידי חברה אחת המחזיקה בעיקר התשתית בארץ".
אטיאס הבטיח, כי ניידות המספרים תיכנס לתוקפה ב-1 בדצמבר וכי בסוף השנה יוציא המשרד רשימת תנאים לאספקת שירות MVNO (מפעיל סלולרי וירטואלי), למרות המלצות לכאורה של ועדה שבדקה את התחרותיות בשוק הסלולר ומצאה כי היא מספקת. לדבריו, מדובר בהחלטת ממשלה, שקובעת שהתנאים יפורטו בסוף השנה.
לאחר נאומו במליאה, ביקר השר בתערוכה הצמודה לוועידה. בביתן תדיראן, לדוגמה, הציגו בפניו מרכזייה מבוססת תוכנה שפותחה בישראל ומאפשרת שכפול וביזור של בסיסי הנתונים. בביתן מוטורלה התעמק השר במערכת המאפשרת העברת מידע על גבי תשתית החשמל. השר אמר לנציגים שהבשורה ב-WiMax היא שלא צריך לחפור כדי להניח תשתית. בביתן EMI הציגו לשר פיתרון Roaming שמאפשר הוזלת עלויות המשתמש - עובדה שהפתיעה לחלוטין את השר.
לאחר הסיור בתערוכה, פנה השר לפגישה עם שגריר האיחוד האירופי בישראל, רימריו סיבריאן. השר הודיע לשגריר שהוא יתמוך ויעודד את הקשר בין רשויות האיחוד האירופי לרשויות בישראל.
נושא נוסף שהעלה השר בפני השגריר היה ה-WiMax: "יצאנו לשימוע לפני מכרז ביחס לתשתיות ה-WiMax", אמר, "אני סבור שזו הזדמנות מצוינת להתקדמות טכנולוגית - גם בהיבט של תחרות המחירים. אני רוצה שבתוך שנה וחצי תהיה בישראל התשתית המתאימה למימוש הטכנולוגיה".
לטיף לאדיד, נשיא פורום IPv6, אמר לשר כי "ההתעלמות הישראלית מנושא ה-IPv6 אינה תואמת את התדמית, לפיה ישראל מהירה באימוץ טכנולוגיות חדשות". לטיף ביקש מהשר אטיאס להתחיל ולבנות רשתות המאפשרות מימוש של IPv6, ולעודד את התעשייה לפתח אפליקציות והתקנים שעושים שימוש ב-IPv6.
"להרוויח מהאינטראקטיבות של הפרסומות"
מרצה נוסף ביומה השני והאחרון של הוועידה, שננעלה אמש, היה נשיא חברת המחקר ג'ופיטר ריסרץ', דייוויד שצקי, שדיבר על המגמות והמודלים העסקיים בתחום הווידיאו. לדבריו, הווידיאו המקוון נמצא בדרכו להפוך למדיום של הזרם המרכזי, אך הוא שונה מהטלוויזיה ואינו מהווה תחליף לה. "ישנם כיום מעט מאוד מודלים עסקיים מוכחים להשגת רווח מווידיאו באינטרנט", אמר. "הווידאו הוא מדיית המונים, אך בשל השימוש בו באינטרנט ובמכשירים ניידים, עובר התחום שינויים בכל הקשור למודלים העסקיים - החל מסרטים הניתנים בחינם או משמשים לקידום מכירות ולכן ניתנים ללקוח הסופי בחינם, ועד לחסויות, תשלום עבור תוכן לצורך בעלות עליו או שכירתו. קהל המוני מוחלף כיום בקהילות הקמות סביב תחומי עניין נושאיים".
בנוסף, הסביר, "הווידיאו זמין כיום במבחר גדלי מסך - החל ממכשירי סלולר, טלוויזיות ומחשבים ביתיים, ועד לאולמות ענק. הלקוחות יהיו מוכנים לשלם עבור צפיה בסרטים ועבור מעט מאוד סוגי תוכן אחרים – רק כאלה המספקים להם ערך מוסף. רוב הווידיאו המקוון ייתמך בפרסום או יהיה פרסומת בעצמו. ההכנסות עדיין צנועות אך הן צפויות לצמוח".
לדברי שצקי, המפרסמים הופכים למתוחכמים יותר ביצירת פורמטים, זאת למרות שנושא מדידת ביצועי הפרסום בווידיאו נמצא עדיין בתחילת הדרך. לדבריו, הצפי כיום הוא להרוויח מהאינטראקטיבות של הפרסומות.
ג'ף פולבר, גורו ה-VOIP העולמי, מייסד כנסי VON ומנכ"ל פולבר מדיה, אמר אתמול כי VoIP היא טכנולוגיה שפותחה לראשונה בצה"ל וגם מוסחרה לראשונה בישראל על ידי ווקלטק. לדבריו, התעשיה הזו התפתחה בין היתר בזכות התקנים הפתוחים שלה. "מאות חברות סטארט-אפ כיום מפתחות מתגים, מבואות, ציוד קצה ומוצרים נוספים, וחברות רבות נוספות מרוויחות מארביטרג' טלפוני – ניתוב שיחות דרך האינטנרט כתחליף לרשתות טלפון יקרות בשיחות בינלאומיות. לאחרונה אף נוספו חברות המשתמשות ב-VoB - כלומר בטכנולוגית VoIP על גבי פס רחב - כדי להתחרות בחברות הטלקום המקומיות. השלב הבא הוא שילוב טכנולוגיית ה-VoIP והרשתות החברתיות".
שגריר האיחוד האירופי בישראל, רימריו סיבריאן, סיפר על התהליך שמפעילה אירופה להידוק הקשרים עם שכני האיחוד האירופי ממזרח, מדרום והאיים שבתוכה. כל אחת מהמדינות, אמר, חתמה על אמנה עם האיחוד (ENP), וישראל עשתה זאת ב-2004. בעקבותיה הוקמו צוותי משא ומתן לחיבור החקיקה הישראלית לחקיקה האירופית במטרה להקל על הפעילות הכלכלית בין המדינות, השקעות של הבנק האירופי לפיתוח במיזמים ישראלים ועוד.
חתם את מליאת הבוקר גורו ההיי-טק הישראלי והיזם הסדרתי יוסי ורדי, שאמר כי תחום ה-VoIP הפך מאפליקציה בפני עצמה, לתכונה שמוסיפים לאפליקציות רבות, וששיחת Voice היא עוד מודול כמו דוא"ל, מסרים מידיים ודואר קולי . הוא חלק שבחים לנוקיה על הצהרת מנכ"ל החברה לפיה המכשיר הוא כבר לא טלפון אלא פלטפורמה מיחשובית לכל דבר, כמו המחשב הנייח והנייד. לדבריו, מגמה שניה המסתמנת היא שהרשתות האלחוטיות תהיינה נפוצות מאוד וכל אחד ישתמש בהן בבית ובחוץ, וטלפונים הפועלים על WiFi יוכלו לשמש את בעליהם בכל מקום ובחינם כתחליף לטלפון הסלולרי. המגמה השלישית אותה סקר ורדי, לפיה הציבור ירצה לקבל חיווי על הסטטוס שבו נמצאים חבריו כדי לדעת האם ניתן להתקשר אליהם ברגע זה או לא, "מביאה אותנו לחיבור של תשתית הטלפוניה והרשתות החברתיות".
דוברים נוספים במליאת הבוקר היו אולריקה ג'וס, מנהלת תחום רשתות נייחות ו-IP בחברת התשתיות נוקיה-סימנס נטוורקס, שדיברה על הטמעת רשתות NGN; פול רווה, מנהל שיווק תחום מוצרי תקשורת מאוחדת באיזור EMEA בנורטל; ליאור אלדמע, סגן נשיא לשיווק וניהול מוצר באודיוקודס, שדיבר על שילוב מוצרים של יצרנים שונים בשיטת Best Of Breed, "האפשרית כיום בזכות התקנים האחידים, ושתוזיל את מחירי ציוד ה-VoIP לצרכנים; ומת'יו שניידר, ראש צוות פרסום מדיה בחברת נוקיה, העובד במרכז פיתוח של החברה בוונקובר שבקנדה, שדיבר על פרסום נייד ב-VoIP.
.jpg)
ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים
המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"
הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.
הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם, נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.
תגים מזוייפים
בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.
במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.
- בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
- קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
