"אקדם השקעות ב-NGN בכדי להגדיל את רוחב פס האינטרנט"
"משרד התקשורת מתכוון לעודד את כניסתן של חברות התקשורת להשקעות בתשתית תקשורת הדור הבא (NGN)", הכריז אריאל אטיאס, שר התקשורת, במליאת הסיום של ועידת התקשורת הבינלאומית VON Israel 2007, אתמול (ב') באולמי אבניו, קריית שדה התעופה. כיום, הסביר השר, רוחב פס של 2.5 מגה-ביט אינו מספיק - בטח שלא כאשר במדינות אחרות ניתן לקבל מהירויות גבוהות הרבה יותר. לדברי השר, שהתייחס לנושא זה לראשונה, שיעור החדירה של האינטרנט בפס רחב בישראל מגיע ל-70% מבתי האב, אך השימוש באינטרנט עדיין מוגבל מכיוון שהרשת אינה מהירה מספיק כדי לטפל בכל היישומים המודרניים.
השר אטיאס התייחס גם לדרישתה של בזק לאופק רגולטורי כדי שתסכים לבצע את ההשקעות הכרוכות בשידרוג הרשתות שלה. לדבריו, "נאפשר לחברות אופק רגולטורי, אבל לא נסכים בשום אופן לעסקאות שונות ותנאים", אמר השר. "המטרה שלנו היא שהדור הבא של התשתיות יכלול תשתיות מהמתקדמות ביותר. ניתן לספק שירותים רחבי סרט בישראל - יש מספיק סיבים אופטיים שיכולים לספק קצבי גלישה על גבול הדמיוני. לכן, ברור שמשרד התקשורת יאפשר לאזרחים שימוש בתשתית זו ברגע שהיא תהיה זמינה".
באותו הקשר, הודיע השר אטיאס, כי חייבים לפתוח את ה-WiMax כתשתית גישה שלישית לאיננטרנט ולטלפוניה ניידת ונייחת כדי "לא להשאר 'חנוקים' על ידי חברה אחת המחזיקה בעיקר התשתית בארץ".
אטיאס הבטיח, כי ניידות המספרים תיכנס לתוקפה ב-1 בדצמבר וכי בסוף השנה יוציא המשרד רשימת תנאים לאספקת שירות MVNO (מפעיל סלולרי וירטואלי), למרות המלצות לכאורה של ועדה שבדקה את התחרותיות בשוק הסלולר ומצאה כי היא מספקת. לדבריו, מדובר בהחלטת ממשלה, שקובעת שהתנאים יפורטו בסוף השנה.
לאחר נאומו במליאה, ביקר השר בתערוכה הצמודה לוועידה. בביתן תדיראן, לדוגמה, הציגו בפניו מרכזייה מבוססת תוכנה שפותחה בישראל ומאפשרת שכפול וביזור של בסיסי הנתונים. בביתן מוטורלה התעמק השר במערכת המאפשרת העברת מידע על גבי תשתית החשמל. השר אמר לנציגים שהבשורה ב-WiMax היא שלא צריך לחפור כדי להניח תשתית. בביתן EMI הציגו לשר פיתרון Roaming שמאפשר הוזלת עלויות המשתמש - עובדה שהפתיעה לחלוטין את השר.
לאחר הסיור בתערוכה, פנה השר לפגישה עם שגריר האיחוד האירופי בישראל, רימריו סיבריאן. השר הודיע לשגריר שהוא יתמוך ויעודד את הקשר בין רשויות האיחוד האירופי לרשויות בישראל.
נושא נוסף שהעלה השר בפני השגריר היה ה-WiMax: "יצאנו לשימוע לפני מכרז ביחס לתשתיות ה-WiMax", אמר, "אני סבור שזו הזדמנות מצוינת להתקדמות טכנולוגית - גם בהיבט של תחרות המחירים. אני רוצה שבתוך שנה וחצי תהיה בישראל התשתית המתאימה למימוש הטכנולוגיה".
לטיף לאדיד, נשיא פורום IPv6, אמר לשר כי "ההתעלמות הישראלית מנושא ה-IPv6 אינה תואמת את התדמית, לפיה ישראל מהירה באימוץ טכנולוגיות חדשות". לטיף ביקש מהשר אטיאס להתחיל ולבנות רשתות המאפשרות מימוש של IPv6, ולעודד את התעשייה לפתח אפליקציות והתקנים שעושים שימוש ב-IPv6.
"להרוויח מהאינטראקטיבות של הפרסומות"
מרצה נוסף ביומה השני והאחרון של הוועידה, שננעלה אמש, היה נשיא חברת המחקר ג'ופיטר ריסרץ', דייוויד שצקי, שדיבר על המגמות והמודלים העסקיים בתחום הווידיאו. לדבריו, הווידיאו המקוון נמצא בדרכו להפוך למדיום של הזרם המרכזי, אך הוא שונה מהטלוויזיה ואינו מהווה תחליף לה. "ישנם כיום מעט מאוד מודלים עסקיים מוכחים להשגת רווח מווידיאו באינטרנט", אמר. "הווידאו הוא מדיית המונים, אך בשל השימוש בו באינטרנט ובמכשירים ניידים, עובר התחום שינויים בכל הקשור למודלים העסקיים - החל מסרטים הניתנים בחינם או משמשים לקידום מכירות ולכן ניתנים ללקוח הסופי בחינם, ועד לחסויות, תשלום עבור תוכן לצורך בעלות עליו או שכירתו. קהל המוני מוחלף כיום בקהילות הקמות סביב תחומי עניין נושאיים".
בנוסף, הסביר, "הווידיאו זמין כיום במבחר גדלי מסך - החל ממכשירי סלולר, טלוויזיות ומחשבים ביתיים, ועד לאולמות ענק. הלקוחות יהיו מוכנים לשלם עבור צפיה בסרטים ועבור מעט מאוד סוגי תוכן אחרים – רק כאלה המספקים להם ערך מוסף. רוב הווידיאו המקוון ייתמך בפרסום או יהיה פרסומת בעצמו. ההכנסות עדיין צנועות אך הן צפויות לצמוח".
לדברי שצקי, המפרסמים הופכים למתוחכמים יותר ביצירת פורמטים, זאת למרות שנושא מדידת ביצועי הפרסום בווידיאו נמצא עדיין בתחילת הדרך. לדבריו, הצפי כיום הוא להרוויח מהאינטראקטיבות של הפרסומות.
ג'ף פולבר, גורו ה-VOIP העולמי, מייסד כנסי VON ומנכ"ל פולבר מדיה, אמר אתמול כי VoIP היא טכנולוגיה שפותחה לראשונה בצה"ל וגם מוסחרה לראשונה בישראל על ידי ווקלטק. לדבריו, התעשיה הזו התפתחה בין היתר בזכות התקנים הפתוחים שלה. "מאות חברות סטארט-אפ כיום מפתחות מתגים, מבואות, ציוד קצה ומוצרים נוספים, וחברות רבות נוספות מרוויחות מארביטרג' טלפוני – ניתוב שיחות דרך האינטנרט כתחליף לרשתות טלפון יקרות בשיחות בינלאומיות. לאחרונה אף נוספו חברות המשתמשות ב-VoB - כלומר בטכנולוגית VoIP על גבי פס רחב - כדי להתחרות בחברות הטלקום המקומיות. השלב הבא הוא שילוב טכנולוגיית ה-VoIP והרשתות החברתיות".
שגריר האיחוד האירופי בישראל, רימריו סיבריאן, סיפר על התהליך שמפעילה אירופה להידוק הקשרים עם שכני האיחוד האירופי ממזרח, מדרום והאיים שבתוכה. כל אחת מהמדינות, אמר, חתמה על אמנה עם האיחוד (ENP), וישראל עשתה זאת ב-2004. בעקבותיה הוקמו צוותי משא ומתן לחיבור החקיקה הישראלית לחקיקה האירופית במטרה להקל על הפעילות הכלכלית בין המדינות, השקעות של הבנק האירופי לפיתוח במיזמים ישראלים ועוד.
חתם את מליאת הבוקר גורו ההיי-טק הישראלי והיזם הסדרתי יוסי ורדי, שאמר כי תחום ה-VoIP הפך מאפליקציה בפני עצמה, לתכונה שמוסיפים לאפליקציות רבות, וששיחת Voice היא עוד מודול כמו דוא"ל, מסרים מידיים ודואר קולי . הוא חלק שבחים לנוקיה על הצהרת מנכ"ל החברה לפיה המכשיר הוא כבר לא טלפון אלא פלטפורמה מיחשובית לכל דבר, כמו המחשב הנייח והנייד. לדבריו, מגמה שניה המסתמנת היא שהרשתות האלחוטיות תהיינה נפוצות מאוד וכל אחד ישתמש בהן בבית ובחוץ, וטלפונים הפועלים על WiFi יוכלו לשמש את בעליהם בכל מקום ובחינם כתחליף לטלפון הסלולרי. המגמה השלישית אותה סקר ורדי, לפיה הציבור ירצה לקבל חיווי על הסטטוס שבו נמצאים חבריו כדי לדעת האם ניתן להתקשר אליהם ברגע זה או לא, "מביאה אותנו לחיבור של תשתית הטלפוניה והרשתות החברתיות".
דוברים נוספים במליאת הבוקר היו אולריקה ג'וס, מנהלת תחום רשתות נייחות ו-IP בחברת התשתיות נוקיה-סימנס נטוורקס, שדיברה על הטמעת רשתות NGN; פול רווה, מנהל שיווק תחום מוצרי תקשורת מאוחדת באיזור EMEA בנורטל; ליאור אלדמע, סגן נשיא לשיווק וניהול מוצר באודיוקודס, שדיבר על שילוב מוצרים של יצרנים שונים בשיטת Best Of Breed, "האפשרית כיום בזכות התקנים האחידים, ושתוזיל את מחירי ציוד ה-VoIP לצרכנים; ומת'יו שניידר, ראש צוות פרסום מדיה בחברת נוקיה, העובד במרכז פיתוח של החברה בוונקובר שבקנדה, שדיבר על פרסום נייד ב-VoIP.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

יותר טסים לחו"ל, החברות הישראליות ממשיכות לתפוס נתח שוק רחב
תנועת הנוסעים באוקטובר זינקה בכ-65% לעומת אוקטובר אשתקד, כשאל על, ישראייר וארקיע מחזיקות ביותר ממחצית השוק; החברות הזרות חוזרות בהדרגה אבל הטסים נכון לעכשיו מעדיפים כחול לבן
תנועת הנוסעים הבינלאומית בנתב"ג המשיכה באוקטובר לטפס בקצב מהיר, עם 1.79 מיליון נוסעים, עלייה של כ-65% לעומת אוקטובר שעבר. שלוש החברות הישראליות, אל על אל על 2.65% , ישראייר ישראייר גרופ 2.45% וארקיע, הטיסו יחד 935 אלף נוסעים, המהווים 52% מכלל התנועה, נתח שוק רחב ביחס לשנים שלפני המלחמה.
אל על ממשיכה להוביל את שמי ישראל בפער ניכר. באוקטובר טסו עמה 564 אלף נוסעים,
המהווים כ-31% מכלל תנועת הנוסעים בנתב״ג, עלייה של כ-3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. החברה נהנית מביקוש גבוה ליעדים ארוכי הטווח כמו ארה״ב ואירופה, ובצל חזרת חברות הזרות, היא מצליחה לשמור על מעמדה המרכזי ולנצל את האמון של הציבור בחברה המקומית הגדולה ביותר.
ישראייר רושמת קפיצה מרשימה בפעילות עם 205 אלף נוסעים באוקטובר, שהם כ-11% מכלל הטסים, עלייה של כ-15% לעומת השנה שעברה. הביקוש הגבוה ליעדים קצרים כמו יוון, קפריסין ובולגריה ממשיך לתדלק את הצמיחה, והחברה מחזקת את מעמדה
כחברת הפנאי הבולטת של השוק המקומי, במיוחד בתקופה שבה הישראלים מעדיפים לטוס עם חברות ישראליות.
ארקיע מציגה את השיפור החד ביותר מבין השלוש, עם 161 אלף נוסעים, שהם כ-9% מכלל התנועה, מדובר בזינוק של יותר מ-30% לעומת
אוקטובר 2024. החברה נהנית מהתאוששות הקווים לאילת וליעדים קרובים באגן הים התיכון, וגם מפעילות הצ’רטרים, שחזרה בהדרגה לקצב שלפני המלחמה.
- יו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה
- חברות התעופה שחזרו לישראל: תמונת מצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתונים מגיעים על רקע חזרתה ההדרגתית של התעופה הזרה לישראל. מאז סיום הלחימה, חברות רבות חידשו פעילות: לופטהנזה, סוויס, KLM, יונייטד, דלתא, אייר פראנס, טראנסביה, אג'יאן, יורווינגס ו-וויזאייר, שחזרה ללוח מלא ואף הפכה לאחת משלוש החברות הפעילות ביותר בנתב"ג. גם איבריה, בריטיש איירווייז, אייר אירופה ו־אייר קנדה כבר שבו לטוס לישראל. במקביל, חברות נוספות כמו ITA האיטלקית ואייר אינדיה הודיעו כי יחזרו בינואר 2026, ואמריקן איירליינס מתכננת חזרה במרץ.
