"אקדם השקעות ב-NGN בכדי להגדיל את רוחב פס האינטרנט"

"רוחב פס של 2.5 מגה-ביט אינו מספיק", הכריז שר התקשורת, אריאל אטיאס במליאת הסיום של ועידת VON Israel 2007, אתמול (ב') בנתב"ג
אבי בליזובסקי |

"משרד התקשורת מתכוון לעודד את כניסתן של חברות התקשורת להשקעות בתשתית תקשורת הדור הבא (NGN)", הכריז אריאל אטיאס, שר התקשורת, במליאת הסיום של ועידת התקשורת הבינלאומית VON Israel 2007, אתמול (ב') באולמי אבניו, קריית שדה התעופה. כיום, הסביר השר, רוחב פס של 2.5 מגה-ביט אינו מספיק - בטח שלא כאשר במדינות אחרות ניתן לקבל מהירויות גבוהות הרבה יותר. לדברי השר, שהתייחס לנושא זה לראשונה, שיעור החדירה של האינטרנט בפס רחב בישראל מגיע ל-70% מבתי האב, אך השימוש באינטרנט עדיין מוגבל מכיוון שהרשת אינה מהירה מספיק כדי לטפל בכל היישומים המודרניים.

השר אטיאס התייחס גם לדרישתה של בזק לאופק רגולטורי כדי שתסכים לבצע את ההשקעות הכרוכות בשידרוג הרשתות שלה. לדבריו, "נאפשר לחברות אופק רגולטורי, אבל לא נסכים בשום אופן לעסקאות שונות ותנאים", אמר השר. "המטרה שלנו היא שהדור הבא של התשתיות יכלול תשתיות מהמתקדמות ביותר. ניתן לספק שירותים רחבי סרט בישראל - יש מספיק סיבים אופטיים שיכולים לספק קצבי גלישה על גבול הדמיוני. לכן, ברור שמשרד התקשורת יאפשר לאזרחים שימוש בתשתית זו ברגע שהיא תהיה זמינה".

באותו הקשר, הודיע השר אטיאס, כי חייבים לפתוח את ה-WiMax כתשתית גישה שלישית לאיננטרנט ולטלפוניה ניידת ונייחת כדי "לא להשאר 'חנוקים' על ידי חברה אחת המחזיקה בעיקר התשתית בארץ".

אטיאס הבטיח, כי ניידות המספרים תיכנס לתוקפה ב-1 בדצמבר וכי בסוף השנה יוציא המשרד רשימת תנאים לאספקת שירות MVNO (מפעיל סלולרי וירטואלי), למרות המלצות לכאורה של ועדה שבדקה את התחרותיות בשוק הסלולר ומצאה כי היא מספקת. לדבריו, מדובר בהחלטת ממשלה, שקובעת שהתנאים יפורטו בסוף השנה.

לאחר נאומו במליאה, ביקר השר בתערוכה הצמודה לוועידה. בביתן תדיראן, לדוגמה, הציגו בפניו מרכזייה מבוססת תוכנה שפותחה בישראל ומאפשרת שכפול וביזור של בסיסי הנתונים. בביתן מוטורלה התעמק השר במערכת המאפשרת העברת מידע על גבי תשתית החשמל. השר אמר לנציגים שהבשורה ב-WiMax היא שלא צריך לחפור כדי להניח תשתית. בביתן EMI הציגו לשר פיתרון Roaming שמאפשר הוזלת עלויות המשתמש - עובדה שהפתיעה לחלוטין את השר.

לאחר הסיור בתערוכה, פנה השר לפגישה עם שגריר האיחוד האירופי בישראל, רימריו סיבריאן. השר הודיע לשגריר שהוא יתמוך ויעודד את הקשר בין רשויות האיחוד האירופי לרשויות בישראל.

נושא נוסף שהעלה השר בפני השגריר היה ה-WiMax: "יצאנו לשימוע לפני מכרז ביחס לתשתיות ה-WiMax", אמר, "אני סבור שזו הזדמנות מצוינת להתקדמות טכנולוגית - גם בהיבט של תחרות המחירים. אני רוצה שבתוך שנה וחצי תהיה בישראל התשתית המתאימה למימוש הטכנולוגיה".

לטיף לאדיד, נשיא פורום IPv6, אמר לשר כי "ההתעלמות הישראלית מנושא ה-IPv6 אינה תואמת את התדמית, לפיה ישראל מהירה באימוץ טכנולוגיות חדשות". לטיף ביקש מהשר אטיאס להתחיל ולבנות רשתות המאפשרות מימוש של IPv6, ולעודד את התעשייה לפתח אפליקציות והתקנים שעושים שימוש ב-IPv6.

"להרוויח מהאינטראקטיבות של הפרסומות"

מרצה נוסף ביומה השני והאחרון של הוועידה, שננעלה אמש, היה נשיא חברת המחקר ג'ופיטר ריסרץ', דייוויד שצקי, שדיבר על המגמות והמודלים העסקיים בתחום הווידיאו. לדבריו, הווידיאו המקוון נמצא בדרכו להפוך למדיום של הזרם המרכזי, אך הוא שונה מהטלוויזיה ואינו מהווה תחליף לה. "ישנם כיום מעט מאוד מודלים עסקיים מוכחים להשגת רווח מווידיאו באינטרנט", אמר. "הווידאו הוא מדיית המונים, אך בשל השימוש בו באינטרנט ובמכשירים ניידים, עובר התחום שינויים בכל הקשור למודלים העסקיים - החל מסרטים הניתנים בחינם או משמשים לקידום מכירות ולכן ניתנים ללקוח הסופי בחינם, ועד לחסויות, תשלום עבור תוכן לצורך בעלות עליו או שכירתו. קהל המוני מוחלף כיום בקהילות הקמות סביב תחומי עניין נושאיים".

בנוסף, הסביר, "הווידיאו זמין כיום במבחר גדלי מסך - החל ממכשירי סלולר, טלוויזיות ומחשבים ביתיים, ועד לאולמות ענק. הלקוחות יהיו מוכנים לשלם עבור צפיה בסרטים ועבור מעט מאוד סוגי תוכן אחרים – רק כאלה המספקים להם ערך מוסף. רוב הווידיאו המקוון ייתמך בפרסום או יהיה פרסומת בעצמו. ההכנסות עדיין צנועות אך הן צפויות לצמוח".

לדברי שצקי, המפרסמים הופכים למתוחכמים יותר ביצירת פורמטים, זאת למרות שנושא מדידת ביצועי הפרסום בווידיאו נמצא עדיין בתחילת הדרך. לדבריו, הצפי כיום הוא להרוויח מהאינטראקטיבות של הפרסומות.

ג'ף פולבר, גורו ה-VOIP העולמי, מייסד כנסי VON ומנכ"ל פולבר מדיה, אמר אתמול כי VoIP היא טכנולוגיה שפותחה לראשונה בצה"ל וגם מוסחרה לראשונה בישראל על ידי ווקלטק. לדבריו, התעשיה הזו התפתחה בין היתר בזכות התקנים הפתוחים שלה. "מאות חברות סטארט-אפ כיום מפתחות מתגים, מבואות, ציוד קצה ומוצרים נוספים, וחברות רבות נוספות מרוויחות מארביטרג' טלפוני – ניתוב שיחות דרך האינטנרט כתחליף לרשתות טלפון יקרות בשיחות בינלאומיות. לאחרונה אף נוספו חברות המשתמשות ב-VoB - כלומר בטכנולוגית VoIP על גבי פס רחב - כדי להתחרות בחברות הטלקום המקומיות. השלב הבא הוא שילוב טכנולוגיית ה-VoIP והרשתות החברתיות".

שגריר האיחוד האירופי בישראל, רימריו סיבריאן, סיפר על התהליך שמפעילה אירופה להידוק הקשרים עם שכני האיחוד האירופי ממזרח, מדרום והאיים שבתוכה. כל אחת מהמדינות, אמר, חתמה על אמנה עם האיחוד (ENP), וישראל עשתה זאת ב-2004. בעקבותיה הוקמו צוותי משא ומתן לחיבור החקיקה הישראלית לחקיקה האירופית במטרה להקל על הפעילות הכלכלית בין המדינות, השקעות של הבנק האירופי לפיתוח במיזמים ישראלים ועוד.

חתם את מליאת הבוקר גורו ההיי-טק הישראלי והיזם הסדרתי יוסי ורדי, שאמר כי תחום ה-VoIP הפך מאפליקציה בפני עצמה, לתכונה שמוסיפים לאפליקציות רבות, וששיחת Voice היא עוד מודול כמו דוא"ל, מסרים מידיים ודואר קולי . הוא חלק שבחים לנוקיה על הצהרת מנכ"ל החברה לפיה המכשיר הוא כבר לא טלפון אלא פלטפורמה מיחשובית לכל דבר, כמו המחשב הנייח והנייד. לדבריו, מגמה שניה המסתמנת היא שהרשתות האלחוטיות תהיינה נפוצות מאוד וכל אחד ישתמש בהן בבית ובחוץ, וטלפונים הפועלים על WiFi יוכלו לשמש את בעליהם בכל מקום ובחינם כתחליף לטלפון הסלולרי. המגמה השלישית אותה סקר ורדי, לפיה הציבור ירצה לקבל חיווי על הסטטוס שבו נמצאים חבריו כדי לדעת האם ניתן להתקשר אליהם ברגע זה או לא, "מביאה אותנו לחיבור של תשתית הטלפוניה והרשתות החברתיות".

דוברים נוספים במליאת הבוקר היו אולריקה ג'וס, מנהלת תחום רשתות נייחות ו-IP בחברת התשתיות נוקיה-סימנס נטוורקס, שדיברה על הטמעת רשתות NGN; פול רווה, מנהל שיווק תחום מוצרי תקשורת מאוחדת באיזור EMEA בנורטל; ליאור אלדמע, סגן נשיא לשיווק וניהול מוצר באודיוקודס, שדיבר על שילוב מוצרים של יצרנים שונים בשיטת Best Of Breed, "האפשרית כיום בזכות התקנים האחידים, ושתוזיל את מחירי ציוד ה-VoIP לצרכנים; ומת'יו שניידר, ראש צוות פרסום מדיה בחברת נוקיה, העובד במרכז פיתוח של החברה בוונקובר שבקנדה, שדיבר על פרסום נייד ב-VoIP.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מערכת IRON BEAM 450 של רפאל. קרדיט: רשתות חברתיותמערכת IRON BEAM 450 של רפאל. קרדיט: רשתות חברתיות

רפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה

רפאל מציגה בתערוכת DSEI 2025 וחושפת את מערכת הלייזר החדשה "מגן אור", עם מכוון עוצמתי יותר, טווח מוגדל ותגובה מהירה; המטרה: יירוט מהיר, זול ומדויק, במהירות האור

רן קידר |
נושאים בכתבה רפאל

חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות מציגה בתערוכת DSEI 2025 בלונדון את הדור החדש של מערכת "מגן אור" (IRON BEAM 450), מערכת לייזר מבצעית שמיועדת ליירוט מהיר של איומים אוויריים קצרי טווח. מדובר בתצורה משודרגת, עם מכוון חדש המאפשר לטפל באיומים בטווחים גדולים יותר, עם דיוק גבוה יותר ויכולת תגובה מהירה בהרבה לעומת הדגם הקודם. 

המערכת החדשה מתוכננת לנטרל איומים במהירות האור, בעלות שולית נמוכה מאוד לכל יירוט, יתרון משמעותי ביחס למערכות טילים קיימות, שבהן כל יירוט עשוי לעלות עשרות אלפי דולרים. היא מיועדת להגן על שטחים נרחבים, פועלת ברצף ויכולה לתת מענה גם לתרחישים מורכבים שבהם נדרש יירוט רב־שכבתי ומתואם. 

לדברי מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, מדובר בפריצת דרך טכנולוגית שמסמנת שינוי תפיסתי בתחום ההגנה האווירית: "הצגת המכוון החדש IRON BEAM 450 בתערוכת DSEI ממחישה כיצד פריצות דרך בטכנולוגיית לייזר רב עוצמה משנה את כללי המשחק בתחום ההגנה האווירית ומאפשרות יירוטים יעילים מאוד ובעלות נמוכה. לצד מערכות ההגנה האווירית שלנו, מערכת "מעיל רוח, מערכת ההגנה האקטיבית המבצעית הראשונה והיחידה בעולם לרק״ם. המערכת מותקנת על טנקים ורכבים משוריינים במספר צבאות, מגנה על הצוותים והפלטפורמות מפני איומים נ״ט ומבססת את ההגנה האקטיבית כסטנדרט מרכזי בכוחות מתמרנים. בנוסף, עם פתרונות הנ״ט, מערכות נגד כטב״מים והמערכות הימיות, רפאל מספקת פתרונות משולבים העונים על צרכי ההווה ומתכוננים לאתגרים של המחר”.

בין המערכות המשלימות שמציגה רפאל בתערוכה: כיפת ברזל לטווחים קצרים, "קלע דוד" לטילים בטווחים ארוכים, ומערכות ספיידר לטווחים בינוניים. לצד מערכות שליטה ובקרה כמו MIC4AD ו-SKY SPOTTER, וכן DRONE DOME ו־LITE BEAM שנועדו להתמודדות עם רחפנים וחימושים משוטטים.

במימד הימי מציגה החברה את הגרסאות המותאמות של מערכות היירוט: C-DOME, שהיא הגרסה הימית של כיפת ברזל, וכן Naval Iron Beam ו-TORBUSTER. כל אלו מבוססים על ארכיטקטורה פתוחה שמאפשרת שילוב בציים קיימים, גם בשגרה וגם בלחימה. IRON BEAM צפויה להשלים את ההגנה הרב־שכבתית של ישראל, תוך צמצום משמעותי של עלויות והתאמה לאיומים משתנים, בין אם מדובר בירי רקטות, ברחפנים או במטחים מרובי ראשי קרב. המערכת טרם נכנסה לשימוש מבצעי, אך עם ההתקדמות הטכנולוגית הנוכחית, נראה שהיא בדרך להפוך לחלק בלתי נפרד מהגנת העורף והחזית גם יחד.

כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.