הסדרי פיצוי בגין נזק עקיף בשדרות וביישובי עוטף עזה

ביום 24.9.2007 פרסמה רשות המיסים הודעה לציבור בדבר הסדרי פיצוי בגין נזק עקיף בשדרות וביישובי עוטף עזה.
עו"ד לילך דניאל |

ביום 24.9.2007 פרסמה רשות המיסים הודעה לציבור בדבר הסדרי פיצוי בגין נזק עקיף בשדרות וביישובי עוטף עזה. להלן עקרי ההודעה.

א. פיצוי בשל נזק עקיף שנגרם בתקופה שבין ה-1/6/2007 לבין ה-4/8/2007

שר האוצר הפעיל את סמכותו לפי סעיפים 36(א) ו-65 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א- 1961 (להלן- החוק) והתקין את תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה מס' 2), התשס"ז - 2007, באישור ועדת הכספים של הכנסת. (להלן - תקנות הוראת השעה). תקנות הוראת השעה פורסמו ביום 19.9.07.

בתקנות אלו נקבע הפיצוי בשל נזק עקיף שנגרם בתקופה שבין ה-1/6/2007 לבין ה-4/8/2007 (להלן - תקופת הפיצוי) באזור שדרות ועוטף עזה, מהטעם שבמהלך התקופה האמורה נמצא האזור תחת מתקפת טילים רחבה, עקבית ומתמשכת.

יצויין כי תקנות אלו מתווספות לתקנות הוראת השעה הקודמת אשר קבעו את הפיצוי לתקופה שבין 16.5.07 ועד ליום 31.5.07.

לפי תקנות אלו, ניזוק שעסקו מצוי באזור שדרות ועוטף עזה יהיה זכאי לפיצוי בגין "נזק עקיף", במידה ויוכיח הפסד או מניעת רווח, לרבות הוצאות שוטפות שהוציא הניזוק לשם הקטנת נזקו העקיף, שנגרמו כתוצאה מפעולות איבה או מצב לוחמה או מחמת אי אפשרות לנצל נכסים בתחום האזור האמור, כמשמעות מונחים אלו בחוק ובתקנות שהותקנו לפיו.

דרך חישוב הפיצוי

תביעה תוגש באופן תקין, ע"ג טופס א7113-1 (את הטופס ניתן להוריד מאתר רשות המיסים), בצירוף כל המסמכים והנתונים הנדרשים לצורך הוכחת התביעה, לרבות מסמכים נוספים שיידרשו, לפי הצורך, ע"י המנהל. התביעה תיבדק ע"י המנהל ותינתן בה החלטה בדבר הזכאות לפיצוי וגובה הפיצוי.

הפיצוי יכלול תשלום בגין שכר ששילם המעביד לעובד בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני, בתקופת הפיצוי שאושרה לעיל, הפיצוי יהיה עד לגובה "שכר העבודה היומי", כהגדרתו בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים)(נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל"ג-1973 (להלן - "התקנות העיקריות"), כנוסחן לפני תקנות הוראת השעה. לא עבד העובד בחלק מיום העבודה, ישולם חלק יחסי, כקבוע בתקנות האמורות. שכר זה יהיה השכר ששולם לעובד ללא תוספות שכר כלשהן, אך בתוספת עלות המעביד.

ב. הארכת המועד להגשת התביעות לפיצויים בגין נזק עקיף לתקופה 16.5.07-31.5.07

נתנה הארכה בכדי להקל על תושבי הדרום שטרם הספיקו לממש את זכאותם להגשת תביעה בשל היעדרותם מהאזור, עד ליום 15.10.07,לשם הגשת התביעות לפיצויים בגין נזק עקיף שנגרם לעסקים בשל המצב הביטחוני באזור שדרות ועוטף עזה, בתקופה שמיום 16.5.07 ועד ליום 31.5.07 .

יצויין כי, בהתאם לחוק יש להגיש את התביעה בתוך שלושה חודשים ממועד קרות הנזק, על - כן, תביעות כאמור לגבי נזק עקיף בשל המצב הביטחוני בחודש מאי היה ניתן להגיש רק עד יום ה- 31.8.07.

יודגש כי תביעות שיוגשו בתקופת ההארכה האמורה, לא תחול לגביהן אפשרות תשלום המקדמה ו/או כל מגבלת זמן אחרת.

ג. הארכת תוקף הכרזת שר האוצר על ישובי ספר

שר האוצר, בתוקף סמכותו, לפי סעיף 35 לחוק, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת מיום 10.9.07, האריך את תוקפה של ההודעה בדבר אזור שהוא ישוב ספר שפורסמה ביום 17.6.07 (הכרזת אזור שדרות ועוטף עזה כיישוב ספר) עד ליום 29.2.08. לאור האמור, ישובי אזור שדרות ועוטף עזה יוכלו לתבוע פיצוי כישובי ספר, בגין נזק עקיף אשר נגרם עד ליום 29.2.08.

יודגש כי תביעה לפיצוי אשר תוגש בגין נזק עקיף שנגרם בתקופה שבין יום 4.8.07 ועד ליום 29.2.08, באזור האמור, תוגש אך ורק לפי הוראות התקנות העיקריות ולא לפי תקנות הוראת השעה אשר מתייחסות לתקופה שעד ליום 4.8.07.

תביעה לפי התקנות העיקריות, תוגש ע"ג טופס 7113-1 (את הטופס ניתן להוריד מאתר רשות המיסים), בצירוף כל המסמכים והנתונים הנדרשים לצורך הוכחת התביעה, לרבות מסמכים נוספים שיידרשו, לפי הצורך, ע"י המנהל. התביעה תיבדק ע"י המנהל ותינתן בה החלטה בדבר הזכאות לפיצוי וגובה הפיצוי.

* במקביל לפרסום הודעה זו, פרסמה רשות המיסים ביום 24.9.07 הוראת ביצוע מס' 10/2007 בעניין פיצויים בשל נזק עקיף לניזוק שעסקו באזור שדרות ועוטף עזה לתקופה שבין 1.6.07-4.8.07 בענפי המסחר, התעשייה והשירותים, החקלאות והתיירות.

(*) המידע באדיבות "כל עובד" - מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר

השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה סטיב ויטקוף

סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר

ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.

הצצה לנכסים של ויטקוף

לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.

המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.

World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ

ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.

לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?

פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי

מנדי הניג |

הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו.

וכך מגיע היום הנגיד, פרופ' אמיר ירון לכנס על תמורות בשוק האשראי הקמעונאי ומסביר על הפעולות של הבנק, ההצלחות, הכיוון קדימה. אפשר להתרשם, וננסה להיות עדינים שהנגיד לא ממש מבין את הסיטואציה או מנסה לייצר נרטיב שגוי בעם. האמת היא שהאחריות עליו והוא לא שינה את יחסי הכוחות בין הבנקים לציבור - אפילו ההיפך. בתקופתו הבנקים הפכו לחזקים עוד יותר. הוא זה שאשם במצב לצד צמרת בנק ישראל שהמוני ישראלים לא מקבלים ריבית על העו"ש וזו רק דוגמה. מאות סעיפים של עמלות מיותרות ויקרות לצד ניצול ועושק של ציבור הדיוט, מטשטשים את היכולת לבדוק ולהבין על מה הציבור משלם. בנק ישראל יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה. הוא מדבר גבוה על הרצון לשמור על עצמאיות הבנקים - אם בעולם המערבי עושים כך, גם אצלנו אפשר, כשנזכיר לנגיד שאצלנו השוק לא תחרותי ולכן רגולטור יכול וצריך להתערב.

אבל זה לא האינטרס של הנגיד. הוא רוצה ללכת לישון כל לילה כשהוא רגוע לחלוטין שאין שום סכנה ליציבות הבנקים והדרך לעשות זאת היא לפטם אותם ברווחים. הנגיד הוא המנכ"ל על של הבנקים. הוא קובע את הרווחים שלהם דרך המרווחים על הבנקים, דרך עמלות, דרך קביעת התחרות, דרך קביעת מבנה השוק המקומי, השחקנים בו ותעריפי העמלות והריביות. כשהוא רואה שהריבית היא אפס, והוא מדבר על כך שהוא משנה את יחסי הכוחות בין הבנקים לבין הציבור, מצופה שיורה על ריבית על העו"ש. הבנקים ירוויחו במקום 16% על ההון "רק" 14% (הם בתשואות שיא על ההון). מספיק שהבנקים ישלמו כ-2.5%-3% על העו"ש כדי לשנות משמעותית לובה את המאזן כוחות בין בנקים לציבור - הוא בוחר לא לעשות זאת. למה לריב עם החברים שלך? 10 מיליון איש הם אנונימיים בלי שמות, אבל את עשרות הבכירים במערכת הבנקאית הוא מכיר אישית. 

אז הנה דברי הנגיד, איכשהו הם לא ממש מתחברים למציאות - "הצעדים השונים שאנו נוקטים מהווים מהלך סדור שמטרתו לייצר שוק אשראי תחרותי, מגוון וחדשני בו הכוח עובר לצד של הצרכן וכושר המיקוח שלו מול ספקי האשראי השונים, מתעצם. אנחנו פועלים כדי להעביר את הכוח מספקי האשראי והבנקים לציבור הלווים. הדרך לכך נשענת על שני צירים מרכזיים.

"הציר הראשון עוסק בהעצמת כוחו של הצרכן ביחס למידע הפיננסי שלו. בעידן המודרני, מידע הוא אחד הנכסים החשובים ביותר. הוא מאפשר לגופים פיננסיים להבין את צורכי הלקוח, להעריך סיכונים בצורה מיטבית, להציע מוצרים מותאמים ולפעול בסביבה תחרותית והוגנת יותר.