מזוז: הירשזון יועמד לדין פלילי בחשד לגניבה
היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, הודיע היום בצהריים על החלטתו להעמיד לדין פלילי את שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון, בחשד לעבירות של גניבה מרמה והפרת אמונים. בשל אופי העבירות, הגשת כתב האישום נגד הירשזון כפופה לשימוע שיערך לו בלשכת מזוז.
היועץ המשפטי לממשלה הודיע בצהריים על החלטתו להעמיד את שר האוצר לשעבר אברהם הירשזון לדין פלילי בחשד שביצע עבירות מרמה וגניבה בסכומים גדולים שהירשזון ואחרים שביצעו בהסתדרות העובדים הלאומית ובעמותת ניל"י, שהייתה בבעלות הסתדרות העובדים הלאומית במהלך השנים 1998-2005 התקופה שבה כיהן הירשזון כיו"ר הסתדרות העובדים הלאומית.
חקירה פלילית בפרשה נפתחה בתחילת שנת 2007 ולוותה מתחילתה על ידי צוות פרקליטים מפרקליטות מחוז ת"א, פרקליט המדינה, ערן שנדר, והיועמ"ש מזוז. עם קבלת סיכום החקירה שנוהלה על ידי צוות החקירה בראשותו של תת ניצב יואב סגלוביץ', התקבלה גם חוות דעת מסכמת מפרקליטות מחוז ת"א שהמליצה על העמדתו לדין של הירשזון.
סיכום החקירה המשטרתית וחוות הדעת הועברו לידי מזוז ושנדר, אשר קיימו דיונים בהשתתפות המשנה לפרקליט המדינה, וגורמים נוספים מפרקליטות המדינה ומפרקליטות מחוז ת"א בראשותה של פרקליטת המחוז, עו"ד רות דוד, ועו"ד אלי שוורץ. בסיומה החליטו אנשי הצוות שיש להעמיד לדין את הירשזון כפי שהודיע מזוז.
ההחלטה כפופה לשימוע
יש לציין כי הגשת כתב האישום נגד הירשזון כפופה לשימוע שייערך לו בלשכת היועמ"ש שהרי בשל היותו חבר כנסת ההחלטה על הגשת כתב אישום צריכה להתקבל אישית על ידי מזוז. תאריך השימוע יקבע כבר בימים הקרובים ויתואם עם סנגוריו של הירשזון.
כבר בעת הגשת ההמלצות העריכו גורמים במשרד המשפטים כי "ההכרעה בפרשת הירשזון תתקבל תוך שבועות ספורים ורוב הסיכויים שיוגש כתב אישום". לדברי הגורמים, חומר הראיות בתיק רב ומוצק מאד והסיכויים שהאישומים שייוחסו להירשזון יתקבלו במלואם גבוהים מאוד.
מתפקידו במשרד האוצר התפטר הירשזון לפני כשלושה חודשים, בעקבות חקירת המשטרה שנפתחה נגדו בגין שורת חשדות, ובהן הפרת אמונים, מרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מנהל, הלבנת הון ועבירות נוספות, שנעשו בעת שכיהן כיו"ר הסתדרות העובדים הלאומית וגם לאחר שסיים את כהונתו.
הירשזון הודיע שהוא משוכנע בחפותו
החשדות נגד שר האוצר לשעבר מתייחסים בעיקרם למעילות שבוצעו בכספי הסתדרות העובדים הלאומית, שבראשה עמד ובעמותת ניל"י. תיק החקירה הועבר היום לפרקליטות מחוז תל-אביב להמשך טיפול.
בפתח ישיבת הממשלה שנערכה לאחר שמסר הירשזון לראש הממשלה את מכתב התפטרותו, בתחילת חודש יולי, הדגיש אולמרט כי הירשזון משוכנע בחפותו, אולם הציג את מכתבו של שר האוצר בפני השרים.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
אסף בנאי, מייסד ומנכ”ל משותף, פרופיט קבוצת פיננסים צילום:שלומי יוסףלאומי פרטנרס ומשפחת שסטוביץ' רוכשים נתח בפרופיט לפי שווי של 650 מיליון שקל
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים בשלב מתקדם של משא ומתן להשקעה של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים.
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים במשא ומתן להשקעה משותפת של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים שמנוהלת על ידי אסף בנאי. ההשקעה מבוססת על שווי של כ-650-660 מיליון שקל לפני הזרמת הכספים, גבוה כמעט פי 4 מהשווי שבו נרכשה השליטה בחברה לפני חמש שנים. לאומי פרטנרס יוביל את ההשקעה. כמחצית מהסכום יזרום ישירות לקופת החברה להרחבת פעילות, והיתרה תשולם לבעלי השליטה הקיימים - אסף בנאי ושלומי אלברג, שמחזיקים כל אחד ב-40%, ויוסי סגול עם 20% שהצטרף לפני כארבע שנים.
פרופיט הוקמה ב-2006, והיא "בית סוכנים" וסוג של פמילי אופיס. היא מתמחה בהפצת מוצרי ביטוח, פנסיה והשקעות פיננסיות. כיום היא מנהלת נכסים בהיקף של יותר מ-80 מיליארד שקל, עם צוות של מעל 300 מתכננים פיננסיים-סוכני ביטוח מורשים. החברה מפעילה גם קרן גידור שמנהלת 400 מיליון שקל, ומרוויחה על פי ההערכות כ-60-70 מיליון שקל בשנה.
פרופיט הרחיבה את פעילותה לתחום ההשקעות האלטרנטיביות וספגה מכה - גם הפסד כספי וגם מכה תדמיתית עם הנפקת פעילות בבורסה, מגדלור שמאוחר יותר נמחקה אחרי הפסדי עתק למשקיעים ואחרי שהציפה בעיות-תקלות גדולות בניהול השקעות ובדרך המחיקה של החברה - פרופיט בריבוע - אסף בנאי ושלומי אלברג שיווקו השקעות אלטרנטיבות והרוויחו פעמיים.
עם זאת, עדיין יש פעילות שאפילו מתרחבת בתחום ההשקעות האלטרנטיבות, רק שלא דרך חברה נסחרת. הפעילות הזו כוללת קרנות נדל"ן והלוואות פרטיות.
הנהלת פרופיט חוזקה לאחרונה עם מינויים בכירים: דניאל כהן, בעל ניסיון של 15 שנים בהפניקס, משמש כמנכ"ל, ואמיר כהנוביץ', כלכלן ראשי לשעבר בהפניקס, מנהל את מחלקת המחקר. השינויים האלה תורמים ליציבות, במיוחד לאחר סכסוך משפטי עם הפניקס ב-2023 על חשדות טוויסטינג, העברת לקוחות בין מוצרים ללא הצדקה. הסכסוך נפתר בהסכם שיתוף פעולה, שכלל גידול של 20% בהפצת מוצרי הפניקס דרך פרופיט, והוביל להכנסות נוספות של 25 מיליון שקל.
היסטוריית הבעלות בפרופיט כוללת תהפוכות. ב-2008 רכשה פסגות 50% מהמניות, וב-2012 השלימה שליטה מלאה. ב-2016 קנתה פסגות את יתרת המניות תמורת 56 מיליון שקל. ב-2021, בנאי ואלברג רכשו חזרה את השליטה ב-165 מיליון שקל, וסגול הצטרף בשווי 200 מיליון. השווי הנוכחי של מעל 650 מיליון הוא תודות להרחבת רשת הסוכנים מ-150 ל-300 והוספת שירותי ייעוץ דיגיטלי, שמגדילים את מספר הלקוחות במעל 10% בשנה.
