מזוז: הירשזון יועמד לדין פלילי בחשד לגניבה
היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, הודיע היום בצהריים על החלטתו להעמיד לדין פלילי את שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון, בחשד לעבירות של גניבה מרמה והפרת אמונים. בשל אופי העבירות, הגשת כתב האישום נגד הירשזון כפופה לשימוע שיערך לו בלשכת מזוז.
היועץ המשפטי לממשלה הודיע בצהריים על החלטתו להעמיד את שר האוצר לשעבר אברהם הירשזון לדין פלילי בחשד שביצע עבירות מרמה וגניבה בסכומים גדולים שהירשזון ואחרים שביצעו בהסתדרות העובדים הלאומית ובעמותת ניל"י, שהייתה בבעלות הסתדרות העובדים הלאומית במהלך השנים 1998-2005 התקופה שבה כיהן הירשזון כיו"ר הסתדרות העובדים הלאומית.
חקירה פלילית בפרשה נפתחה בתחילת שנת 2007 ולוותה מתחילתה על ידי צוות פרקליטים מפרקליטות מחוז ת"א, פרקליט המדינה, ערן שנדר, והיועמ"ש מזוז. עם קבלת סיכום החקירה שנוהלה על ידי צוות החקירה בראשותו של תת ניצב יואב סגלוביץ', התקבלה גם חוות דעת מסכמת מפרקליטות מחוז ת"א שהמליצה על העמדתו לדין של הירשזון.
סיכום החקירה המשטרתית וחוות הדעת הועברו לידי מזוז ושנדר, אשר קיימו דיונים בהשתתפות המשנה לפרקליט המדינה, וגורמים נוספים מפרקליטות המדינה ומפרקליטות מחוז ת"א בראשותה של פרקליטת המחוז, עו"ד רות דוד, ועו"ד אלי שוורץ. בסיומה החליטו אנשי הצוות שיש להעמיד לדין את הירשזון כפי שהודיע מזוז.
ההחלטה כפופה לשימוע
יש לציין כי הגשת כתב האישום נגד הירשזון כפופה לשימוע שייערך לו בלשכת היועמ"ש שהרי בשל היותו חבר כנסת ההחלטה על הגשת כתב אישום צריכה להתקבל אישית על ידי מזוז. תאריך השימוע יקבע כבר בימים הקרובים ויתואם עם סנגוריו של הירשזון.
כבר בעת הגשת ההמלצות העריכו גורמים במשרד המשפטים כי "ההכרעה בפרשת הירשזון תתקבל תוך שבועות ספורים ורוב הסיכויים שיוגש כתב אישום". לדברי הגורמים, חומר הראיות בתיק רב ומוצק מאד והסיכויים שהאישומים שייוחסו להירשזון יתקבלו במלואם גבוהים מאוד.
מתפקידו במשרד האוצר התפטר הירשזון לפני כשלושה חודשים, בעקבות חקירת המשטרה שנפתחה נגדו בגין שורת חשדות, ובהן הפרת אמונים, מרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מנהל, הלבנת הון ועבירות נוספות, שנעשו בעת שכיהן כיו"ר הסתדרות העובדים הלאומית וגם לאחר שסיים את כהונתו.
הירשזון הודיע שהוא משוכנע בחפותו
החשדות נגד שר האוצר לשעבר מתייחסים בעיקרם למעילות שבוצעו בכספי הסתדרות העובדים הלאומית, שבראשה עמד ובעמותת ניל"י. תיק החקירה הועבר היום לפרקליטות מחוז תל-אביב להמשך טיפול.
בפתח ישיבת הממשלה שנערכה לאחר שמסר הירשזון לראש הממשלה את מכתב התפטרותו, בתחילת חודש יולי, הדגיש אולמרט כי הירשזון משוכנע בחפותו, אולם הציג את מכתבו של שר האוצר בפני השרים.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- בנק הפועלים ודיסקונט ילוו פרויקט התחדשות רחב היקף בשטח סמינר הקיבוצים
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
