מזוז: הירשזון יועמד לדין פלילי בחשד לגניבה

היועמ"ש החליט להעמיד לדין פלילי את שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון, בכפוף לקיומו של שימוע. הירשזון חשוד בעבירות של גניבה והפרת אמונים

היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, הודיע היום בצהריים על החלטתו להעמיד לדין פלילי את שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון, בחשד לעבירות של גניבה מרמה והפרת אמונים. בשל אופי העבירות, הגשת כתב האישום נגד הירשזון כפופה לשימוע שיערך לו בלשכת מזוז.

היועץ המשפטי לממשלה הודיע בצהריים על החלטתו להעמיד את שר האוצר לשעבר אברהם הירשזון לדין פלילי בחשד שביצע עבירות מרמה וגניבה בסכומים גדולים שהירשזון ואחרים שביצעו בהסתדרות העובדים הלאומית ובעמותת ניל"י, שהייתה בבעלות הסתדרות העובדים הלאומית במהלך השנים 1998-2005 התקופה שבה כיהן הירשזון כיו"ר הסתדרות העובדים הלאומית.

חקירה פלילית בפרשה נפתחה בתחילת שנת 2007 ולוותה מתחילתה על ידי צוות פרקליטים מפרקליטות מחוז ת"א, פרקליט המדינה, ערן שנדר, והיועמ"ש מזוז. עם קבלת סיכום החקירה שנוהלה על ידי צוות החקירה בראשותו של תת ניצב יואב סגלוביץ', התקבלה גם חוות דעת מסכמת מפרקליטות מחוז ת"א שהמליצה על העמדתו לדין של הירשזון.

סיכום החקירה המשטרתית וחוות הדעת הועברו לידי מזוז ושנדר, אשר קיימו דיונים בהשתתפות המשנה לפרקליט המדינה, וגורמים נוספים מפרקליטות המדינה ומפרקליטות מחוז ת"א בראשותה של פרקליטת המחוז, עו"ד רות דוד, ועו"ד אלי שוורץ. בסיומה החליטו אנשי הצוות שיש להעמיד לדין את הירשזון כפי שהודיע מזוז.

ההחלטה כפופה לשימוע

יש לציין כי הגשת כתב האישום נגד הירשזון כפופה לשימוע שייערך לו בלשכת היועמ"ש שהרי בשל היותו חבר כנסת ההחלטה על הגשת כתב אישום צריכה להתקבל אישית על ידי מזוז. תאריך השימוע יקבע כבר בימים הקרובים ויתואם עם סנגוריו של הירשזון.

כבר בעת הגשת ההמלצות העריכו גורמים במשרד המשפטים כי "ההכרעה בפרשת הירשזון תתקבל תוך שבועות ספורים ורוב הסיכויים שיוגש כתב אישום". לדברי הגורמים, חומר הראיות בתיק רב ומוצק מאד והסיכויים שהאישומים שייוחסו להירשזון יתקבלו במלואם גבוהים מאוד.

מתפקידו במשרד האוצר התפטר הירשזון לפני כשלושה חודשים, בעקבות חקירת המשטרה שנפתחה נגדו בגין שורת חשדות, ובהן הפרת אמונים, מרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מנהל, הלבנת הון ועבירות נוספות, שנעשו בעת שכיהן כיו"ר הסתדרות העובדים הלאומית וגם לאחר שסיים את כהונתו.

הירשזון הודיע שהוא משוכנע בחפותו

החשדות נגד שר האוצר לשעבר מתייחסים בעיקרם למעילות שבוצעו בכספי הסתדרות העובדים הלאומית, שבראשה עמד ובעמותת ניל"י. תיק החקירה הועבר היום לפרקליטות מחוז תל-אביב להמשך טיפול.

בפתח ישיבת הממשלה שנערכה לאחר שמסר הירשזון לראש הממשלה את מכתב התפטרותו, בתחילת חודש יולי, הדגיש אולמרט כי הירשזון משוכנע בחפותו, אולם הציג את מכתבו של שר האוצר בפני השרים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.45%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.