מזוז: הירשזון יועמד לדין פלילי בחשד לגניבה
היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, הודיע היום בצהריים על החלטתו להעמיד לדין פלילי את שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון, בחשד לעבירות של גניבה מרמה והפרת אמונים. בשל אופי העבירות, הגשת כתב האישום נגד הירשזון כפופה לשימוע שיערך לו בלשכת מזוז.
היועץ המשפטי לממשלה הודיע בצהריים על החלטתו להעמיד את שר האוצר לשעבר אברהם הירשזון לדין פלילי בחשד שביצע עבירות מרמה וגניבה בסכומים גדולים שהירשזון ואחרים שביצעו בהסתדרות העובדים הלאומית ובעמותת ניל"י, שהייתה בבעלות הסתדרות העובדים הלאומית במהלך השנים 1998-2005 התקופה שבה כיהן הירשזון כיו"ר הסתדרות העובדים הלאומית.
חקירה פלילית בפרשה נפתחה בתחילת שנת 2007 ולוותה מתחילתה על ידי צוות פרקליטים מפרקליטות מחוז ת"א, פרקליט המדינה, ערן שנדר, והיועמ"ש מזוז. עם קבלת סיכום החקירה שנוהלה על ידי צוות החקירה בראשותו של תת ניצב יואב סגלוביץ', התקבלה גם חוות דעת מסכמת מפרקליטות מחוז ת"א שהמליצה על העמדתו לדין של הירשזון.
סיכום החקירה המשטרתית וחוות הדעת הועברו לידי מזוז ושנדר, אשר קיימו דיונים בהשתתפות המשנה לפרקליט המדינה, וגורמים נוספים מפרקליטות המדינה ומפרקליטות מחוז ת"א בראשותה של פרקליטת המחוז, עו"ד רות דוד, ועו"ד אלי שוורץ. בסיומה החליטו אנשי הצוות שיש להעמיד לדין את הירשזון כפי שהודיע מזוז.
ההחלטה כפופה לשימוע
יש לציין כי הגשת כתב האישום נגד הירשזון כפופה לשימוע שייערך לו בלשכת היועמ"ש שהרי בשל היותו חבר כנסת ההחלטה על הגשת כתב אישום צריכה להתקבל אישית על ידי מזוז. תאריך השימוע יקבע כבר בימים הקרובים ויתואם עם סנגוריו של הירשזון.
כבר בעת הגשת ההמלצות העריכו גורמים במשרד המשפטים כי "ההכרעה בפרשת הירשזון תתקבל תוך שבועות ספורים ורוב הסיכויים שיוגש כתב אישום". לדברי הגורמים, חומר הראיות בתיק רב ומוצק מאד והסיכויים שהאישומים שייוחסו להירשזון יתקבלו במלואם גבוהים מאוד.
מתפקידו במשרד האוצר התפטר הירשזון לפני כשלושה חודשים, בעקבות חקירת המשטרה שנפתחה נגדו בגין שורת חשדות, ובהן הפרת אמונים, מרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מנהל, הלבנת הון ועבירות נוספות, שנעשו בעת שכיהן כיו"ר הסתדרות העובדים הלאומית וגם לאחר שסיים את כהונתו.
הירשזון הודיע שהוא משוכנע בחפותו
החשדות נגד שר האוצר לשעבר מתייחסים בעיקרם למעילות שבוצעו בכספי הסתדרות העובדים הלאומית, שבראשה עמד ובעמותת ניל"י. תיק החקירה הועבר היום לפרקליטות מחוז תל-אביב להמשך טיפול.
בפתח ישיבת הממשלה שנערכה לאחר שמסר הירשזון לראש הממשלה את מכתב התפטרותו, בתחילת חודש יולי, הדגיש אולמרט כי הירשזון משוכנע בחפותו, אולם הציג את מכתבו של שר האוצר בפני השרים.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
רווחים כלואים במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026
בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות
התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.
בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.
בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.
על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.
- בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
- יו"ר ועד עובדי אל על נגד רגב: "מהלך מסוכן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.
