מזוז: הירשזון יועמד לדין פלילי בחשד לגניבה

היועמ"ש החליט להעמיד לדין פלילי את שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון, בכפוף לקיומו של שימוע. הירשזון חשוד בעבירות של גניבה והפרת אמונים

היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, הודיע היום בצהריים על החלטתו להעמיד לדין פלילי את שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון, בחשד לעבירות של גניבה מרמה והפרת אמונים. בשל אופי העבירות, הגשת כתב האישום נגד הירשזון כפופה לשימוע שיערך לו בלשכת מזוז.

היועץ המשפטי לממשלה הודיע בצהריים על החלטתו להעמיד את שר האוצר לשעבר אברהם הירשזון לדין פלילי בחשד שביצע עבירות מרמה וגניבה בסכומים גדולים שהירשזון ואחרים שביצעו בהסתדרות העובדים הלאומית ובעמותת ניל"י, שהייתה בבעלות הסתדרות העובדים הלאומית במהלך השנים 1998-2005 התקופה שבה כיהן הירשזון כיו"ר הסתדרות העובדים הלאומית.

חקירה פלילית בפרשה נפתחה בתחילת שנת 2007 ולוותה מתחילתה על ידי צוות פרקליטים מפרקליטות מחוז ת"א, פרקליט המדינה, ערן שנדר, והיועמ"ש מזוז. עם קבלת סיכום החקירה שנוהלה על ידי צוות החקירה בראשותו של תת ניצב יואב סגלוביץ', התקבלה גם חוות דעת מסכמת מפרקליטות מחוז ת"א שהמליצה על העמדתו לדין של הירשזון.

סיכום החקירה המשטרתית וחוות הדעת הועברו לידי מזוז ושנדר, אשר קיימו דיונים בהשתתפות המשנה לפרקליט המדינה, וגורמים נוספים מפרקליטות המדינה ומפרקליטות מחוז ת"א בראשותה של פרקליטת המחוז, עו"ד רות דוד, ועו"ד אלי שוורץ. בסיומה החליטו אנשי הצוות שיש להעמיד לדין את הירשזון כפי שהודיע מזוז.

ההחלטה כפופה לשימוע

יש לציין כי הגשת כתב האישום נגד הירשזון כפופה לשימוע שייערך לו בלשכת היועמ"ש שהרי בשל היותו חבר כנסת ההחלטה על הגשת כתב אישום צריכה להתקבל אישית על ידי מזוז. תאריך השימוע יקבע כבר בימים הקרובים ויתואם עם סנגוריו של הירשזון.

כבר בעת הגשת ההמלצות העריכו גורמים במשרד המשפטים כי "ההכרעה בפרשת הירשזון תתקבל תוך שבועות ספורים ורוב הסיכויים שיוגש כתב אישום". לדברי הגורמים, חומר הראיות בתיק רב ומוצק מאד והסיכויים שהאישומים שייוחסו להירשזון יתקבלו במלואם גבוהים מאוד.

מתפקידו במשרד האוצר התפטר הירשזון לפני כשלושה חודשים, בעקבות חקירת המשטרה שנפתחה נגדו בגין שורת חשדות, ובהן הפרת אמונים, מרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מנהל, הלבנת הון ועבירות נוספות, שנעשו בעת שכיהן כיו"ר הסתדרות העובדים הלאומית וגם לאחר שסיים את כהונתו.

הירשזון הודיע שהוא משוכנע בחפותו

החשדות נגד שר האוצר לשעבר מתייחסים בעיקרם למעילות שבוצעו בכספי הסתדרות העובדים הלאומית, שבראשה עמד ובעמותת ניל"י. תיק החקירה הועבר היום לפרקליטות מחוז תל-אביב להמשך טיפול.

בפתח ישיבת הממשלה שנערכה לאחר שמסר הירשזון לראש הממשלה את מכתב התפטרותו, בתחילת חודש יולי, הדגיש אולמרט כי הירשזון משוכנע בחפותו, אולם הציג את מכתבו של שר האוצר בפני השרים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.