5 הדיברות למשקיע הישראלי בנדל"ן במזרח אירופה

מהן שיטות המס במדינות מזרח אירופה? מה בין תושבות פה או שם? אילו הסכמים עם ישראל משפיעים על העסקים? עורכי הדין אלי דורון (בתמונה) ואסף הופמן מציעים כמה נקודות שכל מי שמתכנן השקעה בנדל"ן במזרח אירופה צריך לדעת

מזרח אירופה הפכה זה מכבר ליעד אטרקטיבי בקרב אנשי עסקים ישראליים רבים, המעונינים להשקיע כספם ברכישת נדל"ן בחו"ל. השקעת נדל"ן לוקחת בחשבון מספר רב של שיקולים עסקיים/מסחריים. שיקול דומיננטי בביצועה של כל עסקה מסחרית, הינו שיקול המס, הואיל ויש בכוחו לחסוך ממון רב למשקיע הפוטנציאלי. לאור האמור, להן מספר דברות בתחום המס שיעשה טוב המשקיע הישראלי אם ישים ליבו אליהם בטרם סוגר הוא עסקה נדלנית במזרח אירופה.

שיטת המס - מאז שנת 2003 שיטת המס הנהוגה במדינתנו הינה שיטת מס על בסיס פרסונלי, קרי מיסוי כל הכנסותיו של תושב ישראל, ללא תלות בזהות מקום הפקת ההכנסה. לפיכך, משקיע ישראלי אשר מפיק הכנסה מנדל"ן במזרח אירופה חייב במס בישראל (בכפוף לאמנות למניעת כפל מס).

תושבות - יחיד תושב ישראל הוא מי שמרכז חייו מצוי בישראל. לשם קביעת מקום מרכז חייו של יחיד, יובאו בחשבון מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים. כמו כן, נושא הניתן לסתירה הוא, שמרכז חייו של אדם בשנת המס הוא בישראל: אם שהה בישראל בשנת המס 183 ימים או יותר ו/או אם שהה בישראל בשנת המס 30 ימים או יותר, וסך כל תקופת שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה הוא 425 ימים או יותר.

לשאלת התושבות משמעות קריטית, הואיל, וכאמור, תושב ישראל חייב במס בגין כל הכנסה ללא קשר למקום הפקתה (בכפוף לאמנות למניעת כפל מס).

חברות - אנשי עסקים המשקיעים בנדל"ן באמצעות חברות זרות חייבים לזכור כי חברה ישראלית הינה לא רק חברה אשר התאגדה בישראל, אלא אף חברה אשר הניהול והשליטה בה מתבצעים מישראל. לפיכך, חברה המאוגדת בחו"ל, המנוהלת ונשלטת מישראל, חייבת במס בישראל בגין כל הכנסה ללא קשר למקום הפקתה (בכפוף לאמנות למניעת כפל מס).

אמנות - ישראל חתומה על מספר רב של אמנות למניעת כפל מס (רומניה, פולין, בולגריה וכד'). רוב האמנות מתירות למדינות הזרות להטיל מס רווח הון על הכנסות הנובעות לתושב ישראל כתוצאה מהעברת מקרקעין בתחומן או מהעברת מניות בחברה שרוב נכסיה מורכבים ממקרקעין. במקביל, הוראות האמנה מעניקות זיכוי מס בישראל בגין תשלומי מסים ששלם תושב ישראל במדינה הזרה, שהיא צד לאמנה עם ישראל, כך שבסופו של יום משלם הנישום בישראל אך את ההפרש שבין המס ששולם בחו"ל לבין המס האמור להשתלם בארץ בגין רווח ההון שנצמח לו בחו"ל.

יתר על כן, רוב האמנות אף מתירות למדינות הזרות למסות הכנסות של תושבי ישראל הנובעות ממקרקעין בשטחם, כגון הכנסות מדמי שכירות.

מדינות אתן אין לישראל אמנה - הפקת הכנסה במדינה אתה אין לישראל אמנה מכפיפה את הנישום והכנסתו הן לשיטת המס ולשיעורי המס הנהוגים במדינה הזרה, והן לרשת המס בישראל. יחד עם זאת, פקודת מס הכנסה מאפשרת קבלת זיכוי בישראל בשל מס ששולם בחו"ל אף אם אין מדובר במדינת אמנה, כך שבסופו של יום לא ישלם הנישום הישראלי כפל מס.

לאור מגוון היבטי ושיקולי המס שיש לקחת בחשבון עת מחליטים לרכוש נדל"ן במזרח אירופה (שיטת המס במדינה הזרה, קיומן של אמנות למניעת כפל מס, השקעה באופן ישיר או באמצעות חברה וכד'), יעשו טוב המשקיעים הישראלים אם בטרם יבצעו רכישה נדלנית כזו או אחרת, יקבלו ייעוץ מקצועי מהעוסקים בתחום.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל
הפרוטוקולים חושפים

האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?

הדיונים הסגורים של הוועדה המוניטרית מה-19-20 לאוגוסט חושפים: כל ששת החברים תמכו בהשארת הריבית על 4.5% - בשוק הכלכלנים חלוקים כשרבים ואפילו הרוב סברו שהגיע הזמן להפחתה - אז איך ייתכן שבתוך בנק ישראל כולם חושבים אותו דבר?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנק ישראל ריבית

בנק ישראל החליט לאחרונה להותיר את הריבית על כנה ברמה של 4.5% כשכל ששת חברי הועדה המוניטרית, כמו שמגלים הפרוטקולים, תמכו בהחלטה פה אחד. הדיונים של הועדה נערכו יום לפני ההחלטה וביום ההחלטה עצמו, גם בפורום רחב וגם בפורום מצומצם כשלחברים מוצגים כל נתוני המאקרו הרלוונטים כדי לאפשר להם לקבל החלטה מושכלת.

אמנם זה היה צפוי שבנק ישראל ישאיר את הריבית ללא שינוי, בבנק ישראל גם היסטורית מעדיפים לחכות (ולחקות) את מה שעושים בבנק הפדרלי האמריקאי והסיכויים אז להורדת ריבית בארה"ב באותו החודש היו נמוכים. אבל מה שכן מפתיע זו תמימות הדעים. זה שאפילו חבר אחד לא הביע התנגדות. התנגדות לכאן ולכאן, אנחנו רק רואים התיישרות למה שהנגיד מכווין, במה שנראה כמו סוג של דיקטטורה מחשבתית.

הנתונים שהוצגו לוועדה

אי אפשר לטעון שחברי הועדה לא נחשפו לנתונים, מדובר באנשי מקצוע שמעורים היטב בכלכלה המקומית וגם העולמית ובנוסף לזה הם קיבלו סקירה מלאה של המצב לפני שניגשו להצביע. הצבעה שבסופה כאמור הם החליטו "פה אחד" לא להוריד או להעלות ריבית.

הוועדה שהתכנסה ב-19 לאוגוסט דנה בסביבת האינפלציה שהסתכמה בחודש יולי ב־3.1%, קצת מעל לגבול היעד העליון של הבנק. גם הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה הם עדיין סביב מרכז היעד, כשלטווחים ארוכים יותר הן יציבות.  שהדאיג אולי את חברי הועדה זה בעיקר המתיחות והרחבת הלחימה שהחמירה את המצב הגיאופוליטי, כמו גם אפשרות להרעה מסוימת בתנאי הסחר העולמיים בעקבות מלחמות הסחר של טראמפ.

ברבעון השני נרשמה ירידה של 3.5% בתוצר הכולל ו־6.2% בתוצר העסקי. בבנק הדגישו שהמספרים הללו משקפים בראש ובראשונה את השיתוק הכלכלי שקרה במהלך מבצע "עם כלביא". ובאמת אחרי ההכרעה המהירה מול איראן, אפשר היה לראות התאוששות: הצריכה בכרטיסי אשראי חזרה לעלות, היבוא והיצוא גדלו, וגם סקרי המגמות של הלמ"ס במגזר העסקי הראו עלייה בציפיות להמשך שיפור.