5 הדיברות למשקיע הישראלי בנדל"ן במזרח אירופה

מהן שיטות המס במדינות מזרח אירופה? מה בין תושבות פה או שם? אילו הסכמים עם ישראל משפיעים על העסקים? עורכי הדין אלי דורון (בתמונה) ואסף הופמן מציעים כמה נקודות שכל מי שמתכנן השקעה בנדל"ן במזרח אירופה צריך לדעת

מזרח אירופה הפכה זה מכבר ליעד אטרקטיבי בקרב אנשי עסקים ישראליים רבים, המעונינים להשקיע כספם ברכישת נדל"ן בחו"ל. השקעת נדל"ן לוקחת בחשבון מספר רב של שיקולים עסקיים/מסחריים. שיקול דומיננטי בביצועה של כל עסקה מסחרית, הינו שיקול המס, הואיל ויש בכוחו לחסוך ממון רב למשקיע הפוטנציאלי. לאור האמור, להן מספר דברות בתחום המס שיעשה טוב המשקיע הישראלי אם ישים ליבו אליהם בטרם סוגר הוא עסקה נדלנית במזרח אירופה.

שיטת המס - מאז שנת 2003 שיטת המס הנהוגה במדינתנו הינה שיטת מס על בסיס פרסונלי, קרי מיסוי כל הכנסותיו של תושב ישראל, ללא תלות בזהות מקום הפקת ההכנסה. לפיכך, משקיע ישראלי אשר מפיק הכנסה מנדל"ן במזרח אירופה חייב במס בישראל (בכפוף לאמנות למניעת כפל מס).

תושבות - יחיד תושב ישראל הוא מי שמרכז חייו מצוי בישראל. לשם קביעת מקום מרכז חייו של יחיד, יובאו בחשבון מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים. כמו כן, נושא הניתן לסתירה הוא, שמרכז חייו של אדם בשנת המס הוא בישראל: אם שהה בישראל בשנת המס 183 ימים או יותר ו/או אם שהה בישראל בשנת המס 30 ימים או יותר, וסך כל תקופת שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה הוא 425 ימים או יותר.

לשאלת התושבות משמעות קריטית, הואיל, וכאמור, תושב ישראל חייב במס בגין כל הכנסה ללא קשר למקום הפקתה (בכפוף לאמנות למניעת כפל מס).

חברות - אנשי עסקים המשקיעים בנדל"ן באמצעות חברות זרות חייבים לזכור כי חברה ישראלית הינה לא רק חברה אשר התאגדה בישראל, אלא אף חברה אשר הניהול והשליטה בה מתבצעים מישראל. לפיכך, חברה המאוגדת בחו"ל, המנוהלת ונשלטת מישראל, חייבת במס בישראל בגין כל הכנסה ללא קשר למקום הפקתה (בכפוף לאמנות למניעת כפל מס).

אמנות - ישראל חתומה על מספר רב של אמנות למניעת כפל מס (רומניה, פולין, בולגריה וכד'). רוב האמנות מתירות למדינות הזרות להטיל מס רווח הון על הכנסות הנובעות לתושב ישראל כתוצאה מהעברת מקרקעין בתחומן או מהעברת מניות בחברה שרוב נכסיה מורכבים ממקרקעין. במקביל, הוראות האמנה מעניקות זיכוי מס בישראל בגין תשלומי מסים ששלם תושב ישראל במדינה הזרה, שהיא צד לאמנה עם ישראל, כך שבסופו של יום משלם הנישום בישראל אך את ההפרש שבין המס ששולם בחו"ל לבין המס האמור להשתלם בארץ בגין רווח ההון שנצמח לו בחו"ל.

יתר על כן, רוב האמנות אף מתירות למדינות הזרות למסות הכנסות של תושבי ישראל הנובעות ממקרקעין בשטחם, כגון הכנסות מדמי שכירות.

מדינות אתן אין לישראל אמנה - הפקת הכנסה במדינה אתה אין לישראל אמנה מכפיפה את הנישום והכנסתו הן לשיטת המס ולשיעורי המס הנהוגים במדינה הזרה, והן לרשת המס בישראל. יחד עם זאת, פקודת מס הכנסה מאפשרת קבלת זיכוי בישראל בשל מס ששולם בחו"ל אף אם אין מדובר במדינת אמנה, כך שבסופו של יום לא ישלם הנישום הישראלי כפל מס.

לאור מגוון היבטי ושיקולי המס שיש לקחת בחשבון עת מחליטים לרכוש נדל"ן במזרח אירופה (שיטת המס במדינה הזרה, קיומן של אמנות למניעת כפל מס, השקעה באופן ישיר או באמצעות חברה וכד'), יעשו טוב המשקיעים הישראלים אם בטרם יבצעו רכישה נדלנית כזו או אחרת, יקבלו ייעוץ מקצועי מהעוסקים בתחום.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

סמוטריץ׳: ״מי שלא יוריד מחירים, ימוסה״

״אני לא נגד עשירים״ אומר שר האוצר סמוטריץ׳ בנאום לקראת אישור התקציב ״אבל חייבים לטפל במונופולים״ הוא מכריז מלחמה על הבנקים והיבואנים; ״נצביע רק על חוק גיוס שוויוני״ מוסיף

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משרד האוצר

לקראת אישור תקציב המדינה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' קיים מסיבת עיתונאים במשרד האוצר בירושלים במהלכה נשא נאום שבו הוא פרש את קווי המדיניות הכלכלית שלו ואת המאבק ביוקר המחיה, במונופולים ובמערכת הבנקאית. בדבריו הדגיש השר את חשיבותן של הרפורמות הכלולות בתקציב ואת הצורך, לדבריו, להחזיר כוח לציבור ולשבור ריכוזיות בשווקים המרכזיים.


״אזרחי ישראל, הבנקים לא היו איתכם, בזמן שאתם התמודדתם עם ריבית גבוהה, יוקר מחיה ומשבר ביטחוני, הם גרפו עוד ועוד רווחים. וכך גם המונופולים. הם העלו מחירים כי הם פשוט יכולים. הם ניצלו את המלחמה וגרפו רווחי עתק. תסתכלו על הדוחות הכספיים שלהם ותראו בעצמכם מי שילם את המחיר.

״אנחנו הולכים לטפל בזה. לוודא שהם ישלמו את חלקם, ושאתם תקבלו בחזרה את מה שמגיע לכם. ההצלחות הביטחוניות והכלכליות של מדינת ישראל חייבות לחזור לחשבון שלכם. זה שלכם. אנחנו מרימים את הכלכלה, ומורידים את המחירים. ואני אומר לכם ביושר, אני עובד רק בשבילכם. לא מעניין אותי כמה מיליונים שפכו עליי בקמפיינים פרסומיים כדי לפגוע בי. מה שחשוב לי הוא שאתם תוכלו לחיות פה בזול וברווחה.

״אני לא נגד עשירים. ההפך. אני בעד יוזמה, עבודה ויצירה. אבל אני נגד עושק וניצול. וזה מה שעשו הבנקים בתקופת המלחמה. הייתי שר האוצר הראשון שהטיל עליהם מס, וגם עכשיו אנחנו נמסה אותם. לא ייתכן שבזמן שאתם נלחמים על הקיום הכלכלי שלכם, יש מי שגוזר קופון בעמלות ובריביות.

״לכן אנחנו פותחים את שוק הבנקאות לתחרות אמיתית. תחרות שתגרום לכל אזרח בישראל לשלם פחות ריבית על האשראי והאוברדראפט, ולקבל יותר כסף על הכסף שנמצא בפיקדונות. שוק בנקאי חייב לשרת את הציבור, לא את עצמו. במקביל, אנחנו מורידים מסים. פחות מס הכנסה בכל חודש, יותר כסף שנשאר אצלכם בכיס. זו הדרך לחזק את המשק, זו הדרך להחזיר את האיזון.

מנכ"ל החברה, משה קמחי. קרדיט: ענבל מרמרימנכ"ל החברה, משה קמחי. קרדיט: ענבל מרמרי

צעד נוסף לפתיחת השוק: נימה קיבלה אישור להציע פיקדונות ולהנפיק חשבונות לקבלת שכר

הצעד הרגולטורי החדש מהווה הבעת אמון נוספת של מרשות ניירות ערך בחברת הפינטק נימה, שכבר קיבלה קוד זיהוי 21 מבנק ישראל. מנכ"ל נימה, משה קמחי: "אנו שמחים על האפשרות להרחיב את סל השירותים הפיננסיים ללקוחותינו, ולספק גישה לשירותים פיננסים הוגנים לכל אדם"

רן קידר |
נושאים בכתבה נימה צור שמיר

הרשות לניירות ערך העניקה אתמול לחברת נימה רישיון חברת תשלומים המאפשר לה להנגיש ללקוחותיה חשבונות לקבלת משכורות, פיקדונות וגמלאות. נימה הינה חברת הפינטק הישראלית הראשונה שמקבלת אישור זה. הרישיון ניתן לחברה כחצי שנה לאחר הגשת הבקשה, ובעקבות אישור התיקון לחוק להגנת השכר משנת 2024, אשר מאפשר למעסיק להפקיד את שכר העובדים שלו לחברות תשלומים שאינן בנקים מסחריים או בנק הדואר.

חברת נימה הינה חברה טכנולוגית שמפעילה שני קווי מוצר: פלטפורמת תשלומים המספקת שירותים לבנקים ומוסדות פיננסים בארץ ובעולם, וחשבון דיגיטלי הפונה ללקוחות פרטיים. בעבר היו לבנק הפועלים ובנק דיסקונט החזקות בנימה, אך עקב התערבות של הרגולטור הם נאלצו למכור, וכיום החברה בשליטה כמעט בלעדית של צור שמיר צור -0.17%  שמחזיקה בכ-87.6% בחברה. 

נימה עברה כבר שני סבבי גיוס חיצוניים בשנים האחרונות: אחד לפי שווי של 200 מיליון שקל בשנת 2022 והשני לפי 180 מיליון שקל בשנת 2024, אז רכשה ביטוח ישיר השקעות פיננסיות את חלקם של הבנקים והמנהלים בחברה. 

עם גידול מהיר בפעילות, ייתכן שנימה מתחבאת מתחת לרדאר של המשקיעים. נכון למאי 2025, ביצעה PWC הערכת שווי חיצונית, המייחסת לנימה שווי של כ-484 מיליון שקל המתבססת על צמיחה של עשרות אחוזים בשנה, עלייה במספר המשתמשים (שניתן להעריכו בעשרות אלפים) ויכולת חדירה לשווקים גדולים, כגון אירופה ואסיה.

נימה מספקת מזה עשור פתרונות פיננסיים דיגיטליים ללקוחות פרטיים, ביניהם עובדים זרים ומעסיקים בישראל, ומעניקה להם גישה קלה, שקופה ומשתלמת לשירותים אלו. החברה הוקמה מתוך רצון לפשט ולהנגיש שירותים פיננסיים, וכן על מנת לתת מענה מתאים לאנשים שלא קיבלו פתרון ראוי מהמערכת הבנקאית. כעת, בעקבות קבלת הרישיון, מורשה החברה, בין היתר, לקבל משכורות, פיקדונות וגמלאות, להנגיש כרטיסי חיוב ואמצעי תשלום מסוגים שונים ולהעביר תשלומים בין לקוחות פרטיים לבתי עסק. בנוסף, החברה תוכל להעניק ללקוחותיה פיקדונות נושאי ריבית על הכספים המופקדים בחשבון.