חברות הנפט של קבוצת יואל צוברות רווחים

מקופת המזומנים שברשות החברה. רווח נקי מצטבר של כ-90 מיליון שקל לשותפויות ישראמקו, נפטא וחנ"ל
דותן לוי |

הבורסה בתל-אביב האירה פניה גם לאיש העסקים קובי מימון, בעל השליטה בקבוצת יואל, החולשת על שורה של חברות ציבוריות, ביניהן איירפורט סיטי, נצבא, אקויטל ונפטא.

שלוש שותפויות הנפט הציבוריות, המנוהלות על ידי הקבוצה – ישראמקו, נפטא וחנ"ל - גרפו רווח מצטבר של כ-90 מיליון שקל במחצית הראשונה של שנת 2007. הנכס העיקרי של שותפויות הנפט הינו מזומן, שגוייס על ידן בעבר, והמשמש אותן מעת לעת לצורך ביצוע קידוחי נפט. מזומן זה מושקע ברובו לאורך השנים בניירות ערך סחירים, והגאות שנרשמה בבורסה בתל-אביב ובבורסות העולם במהלך המחצית הראשונה של 2007 בכלל, וברבעון השני של השנה בפרט, הביאה ליצירת רווחים משמעותיים מניירות ערך אצל 3 השותפויות. יתרה מכך, נודע כי בקבוצת יואל, המופקדת על ניהול ניירות הערך של חברות הקבוצה, לרבות שותפויות הנפט הנ"ל, פעלו כדי לגדר את הרווחים החריגים שנרשמו במחצית הראשונה של השנה, כך שהירידות האחרונות בשוקי האג"ח והמניות השפיעו על תוצאותיהן של השותפויות באופן שולי בלבד.

רווחי השותפויות נחלקו כך: ישראמקו, שהינה השותפות הגדולה ביותר, רשמה רווח נקי של כ-61 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2007, מתוכו כ-38 מיליון שקל ברבעון השני של השנה. זאת, לעומת רווח נקי של כ-37 מיליון שקל במחצית המקבילה אשתקד וכ-6.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ישראמקו צפויה להתחיל בקידוח "תמר 1" מערבית לחיפה בתחילת שנת 2008, כאשר עלות חלקה בקידוח (כ-27%) נאמדת בכ-20 מיליון דולר. יצויין עוד, כי מאזנה של ישראמקו מסתכם בכ-621 מיליון שקל, מתוכם המזומנים ותיק ניירות הערך הסחירים הסתכמו בתום הרבעון השני כ-607 מיליון שקל.

השותפות נפטא סיימה את המחצית הראשונה של 2007 עם רווח נקי בסך של כ-12.2 מיליון שקל, לעומת כ-5.8 מיליון שקל אשתקד. הרבעון השני של 2007 הסתיים עם רווח נקי בסך של כ-8.6 מיליון שקל מצידה של נפטא, לעומת כ-2.3 מיליון שקל אשתקד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נתניהו וסמוטריץ
צילום: דוברות רהמ

ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית

המטה צפוי לפעול במשרד ראש הממשלה, יפתח תשתיות מחשוב מתקדמות, יטמיע יישומי בינה מלאכותית בשירותי המדינה ויגבש תוכנית רב־שנתית להכשרת כוח אדם ולקידום רגולציה ואתיקה שיחזקו את מעמד ישראל בזירה הטכנולוגית העולמית

אדיר בן עמי |

הממשלה אישרה השבוע הקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית עם תקציב של 120 מיליון שקל לשנתיים הקרובות, צעד שמסמן כניסה רשמית של ישראל למירוץ הגלובלי על עליונות טכנולוגית. המטה יוקם כיחידת סמך במשרד ראש הממשלה ויתמקד בשלושה צירים מרכזיים: גיוס כוח אדם איכותי, פיתוח תשתיות מחשוב מתקדמות והטמעת AI במערכות הממשלה. בתוך 120 יום תובא לאישור הממשלה תוכנית לאומית רב שנתית שתבטיח השקעות לטווח ארוך.


המהלך, ביוזמה משותפת של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ומשרד ראש הממשלה, נועד לשמור על מעמדה של ישראל בחזית החדשנות מול התחרות הגוברת של מדינות כמו סין, ארצות הברית וגרמניה. "הקמת המטה היא צעד חיוני שמבהיר שזו אינה אופנה חולפת אלא תחום אסטרטגי לעתיד ישראל", אמר סמוטריץ'. "למהלך יהיו השפעות כלכליות וביטחוניות עמוקות. הממשלה מאותתת מחויבות ברורה עם תקציב ראשוני ותוכנית לאומית בהכנה".


התוכנית כוללת הקמת תשתית מחשוב חזקה שתאפשר לישראל לעמוד בתחרות העולמית ולמשוך חוקרים ויזמים מהשורה הראשונה. במקביל, מערך הדיגיטל במשרד ראש הממשלה ישמש זרוע ביצועית ליישום בינה מלאכותית בשירותי הממשלה, כדי שהאזרחים יקבלו שירותים מהירים, פשוטים ויעילים יותר. זה אומר אוטומציה של תהליכים ביורוקרטיים, שירות לקוחות חכם ויכולות ניתוח נתונים מתקדמות שיכולות לשפר משמעותיות את איכות השירותים הציבוריים.


המטה גם ימפה את הצרכים האנרגטיים הנגזרים מהשימוש בבינה מלאכותית. מרכזי נתונים לבינה מלאכותית צורכים כמויות אנרגיה עצומות, ובישראל שכבר מתמודדת עם מחסור באנרגיה, התכנון המוקדם חיוני. בנוסף, המטה יבחן את השפעת הטכנולוגיה על שוק התעסוקה ויקדם מדיניות עדכנית בתחומי הרגולציה והאתיקה - נושאים שהופכים יותר ויותר רלוונטיים כשמערכות AI מתחילות להשפיע על חיי היומיום.


התקציב הראשוני של 120 מיליון שקל הוא רק תחילת הדרך. הממשלה מתכוונת להציג תוכנית רב שנתית שתכלול השקעות משמעותיות יותר, בדומה למה שעושות מדינות מובילות אחרות. המטרה היא ליצור מנגנון קבוע שלא יהיה תלוי בתחלופות פוליטיות ושיבטיח רציפות בפיתוח היכולות הלאומיות. ישראל מצטרפת בכך לרשימה של מדינות שהבינו שבינה מלאכותית היא לא עוד תחום טכנולוגי, אלא נדבך בביטחון הלאומי ובתחרותיות הכלכלית.