קונסולידציה - רובד אחר רובד

עדיין לא הגענו לזמנים בהם ניתן לבצע את כל הפעולות באמצעות מסחר מקוון, לכן הצורך בסניפים לאספקת שירות מקומי, עדיין קיים וצריך לדעת כיצד לתפעל אותם מבחינת תשתית ולעיתים מומלץ לבצע קונסולידציה של משאבי המחשוב
אמיר פורקוש |

האם הגענו לזמנים בהם סניף השירות המקומי, הקרוב ללקוח והנוח איבד את מקומו? ככל הנראה לא. עדיין לא הגענו לזמנים בהם ניתן לבצע את כל הפעולות באמצעות מסחר מקוון, ועל כן הצורך בסניפים לאספקת שירות מקומי ללקוחות עדיין קיים. כך גם ארגונים מבוזרים ו/או גלובלים נדרשים לפעילות IT ענפה המבוזרת בין סניפים שונים.

לצד התועלות הקיימות בסניף המקומי, תצורה מבוזרת של תשתיות ה-IT גורמת לכאב ראש בלתי מבוטל למנהלי ה-IT בכל ארגון. סביבת מחשוב מבוזרת מהווה מקור למספר בעיות, אשר צוות ה-IT נאלץ להתמודד איתן.

אחת הבעיות היא מורכבות ועלות IT בניהול ותחזוקה של שרתי קבצים ואפליקציה מקומיים ומשאבי אחסון וגיבוי. לרוב, מהירות הגישה לקבצים ולנתונים ברשת ה-WAN נמוכה בשל Delay הקיים ברשתות ה-WAN, דבר המביא לאי שביעות רצון של לקוחות במקומות בהם הוסרו השרתים המקומיים.

בנוסף, מעט ארגונים יכולים להרשות לעצמם להעסיק צוות IT מקומי בעשרות, מאות או אלפי סניפים.

סיבות אלו ואחרות הביאו לכך שרבים מחפשים לבצע קונסולידציה של משאבי המחשוב בארגון, אך יחד עם זאת להטמיע פתרון המאפשר לסניפי החברה גישה למשאבי המחשוב והמערכות העסקיות של הארגון.

קונסולידציה במערכות מחשוב ארגוניות

ניתן לדבר על קונסולידציה במערכות מחשוב ארגוניות במספר תחומים: בתחום האפליקטיבי, בתחום ניהול המערכות, בתשתית השרתים, מערכות אחסון, סביבת הגיבוי ועוד. לקוחות נדרשים לפרויקטים שונים בתחומים הללו כחלק מהכורח לייעל את תשתיות ה-IT ולהפחית עלויות, בפרט תפעוליות.

ניקח כדוגמא את סביבת השרתים ומערכות האחסון: ארגונים רבים מוצאים עצמם עם כמות הולכת וגדלה של שרתים - לעתים מיצרנים שונים ופלטפורמות שונות - הדורשים תחזוקה וטיפול פרטניים, והתופסים מקום רב בחדרי השרתים הצפופים ממילא. ריבוי שרתים הוא גם אחד הגורמים לבזבוז משאבי אחסון וחוסר אחידות במערכות שו"ב וניהול, כך שתחומים אלו קשורים זה בזה.

לפיכך, לימוד ואפיון של סביבת המחשוב בארגון יכולים ללמד על נקודות בהן ניתן להגיע לקונסולידציה בכל אחד מתחומים אלו.

עבודה בקצב ה-LAN על גבי תשתיות WAN

מגמת המעבר מתשתיות מבוזרות לאחודות, מעלה מספר אתגרים חדשים הקשורים כולם לשימוש הנרחב שנעשה בתשתיות ה-WAN המקשרות את הסניפים המרוחקים ל-Data Center. כידוע, רוחב הפס בקווי ה-WAN מוגבל ויקר, הקווים עמוסים ודחוסים, אחוז ה-Packet Loss גבוה יותר מאשר ברשת המקומית, וזמן ההשהיה יכול להגיע לעשרות ומאות אלפיות השנייה, בפרט בתשתיות בינלאומיות. נתונים אלו שוחקים את יעילות הביצועים של פרוטוקולי התקשורת, כאשר הנפגע המרכזי הנו פרוטוקול ה-TCP.

כל אלה מביאים, בסופו של דבר, לזמני תגובה איטיים עד בלתי נסבלים עבור משתמשי הקצה, הרגילים לביצועי רשת שקופים (LAN) כאשר התשתיות היו מפוזרות בין הסניפים.

המעבר לסביבת מחשוב מרכזית אינו פשוט. המעבר דורש תכנון, הכנה מוקדמת, תשומת לב לפרטים ומומחיות, נדרשת הבנה מעמיקה ברזי האפליקציות, מערכות ההפעלה, ציוד התקשורת והכרת אופי פעילות הלקוח על מנת לאפיין את המוצרים המתאימים ביותר.

לסיכום, ניתן לומר כי נושא הקונסולידציה עומד היום על הפרק אצל מספר הולך וגדל של חברות וארגונים, ובד בבד יש הבשלה בטכנולוגיות התומכות בכך, כולל אופטימיזציית התקשורת המתחייבת מכך. בחירת השותף הנכון לתהליך הינה משימה מרכזית וחשובה ביותר להצלחת פרוייקט מסוג זה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

תשואת הסקטורים מתחילת השנה נכון ל-28.12.25 - תמונת מתוך סקירת מחלקת המחקר דיסקונט ברוקראז' 


אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

בסקטורים הבולטים של 2025, בדיסקונט מצביעים על יתרון לבתי ההשקעות, הביטוח והדיפנס. סקטור בתי ההשקעות נהנה משנה חזקה במיוחד, בין היתר בעקבות כניסת שלושה גופים למדדים המובילים, מיטב, אייביאיי ומור השקעות, ומהמשך העליות במדדי המניות בישראל, שהובילו לצמיחה ניכרת בנכסים המנוהלים ולשיפור בתוצאות. 

גם סקטור הביטוח הציג ביצועים טובים, עם גידול משמעותי בנכסים המנוהלים, כאשר במקביל שינויי תקינה חשבונאית תרמו להצגת נתונים חזקים יותר בדוחות הכספיים. סקטור הדיפנס המשיך ליהנות מהרקע הגיאופוליטי, עם המלחמה בישראל ובאירופה והחרפה במרוץ החימוש העולמי, שהמשיכו לתמוך בביצועי החברות בענף. 

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.