קונסולידציה - רובד אחר רובד
האם הגענו לזמנים בהם סניף השירות המקומי, הקרוב ללקוח והנוח איבד את מקומו? ככל הנראה לא. עדיין לא הגענו לזמנים בהם ניתן לבצע את כל הפעולות באמצעות מסחר מקוון, ועל כן הצורך בסניפים לאספקת שירות מקומי ללקוחות עדיין קיים. כך גם ארגונים מבוזרים ו/או גלובלים נדרשים לפעילות IT ענפה המבוזרת בין סניפים שונים.
לצד התועלות הקיימות בסניף המקומי, תצורה מבוזרת של תשתיות ה-IT גורמת לכאב ראש בלתי מבוטל למנהלי ה-IT בכל ארגון. סביבת מחשוב מבוזרת מהווה מקור למספר בעיות, אשר צוות ה-IT נאלץ להתמודד איתן.
אחת הבעיות היא מורכבות ועלות IT בניהול ותחזוקה של שרתי קבצים ואפליקציה מקומיים ומשאבי אחסון וגיבוי. לרוב, מהירות הגישה לקבצים ולנתונים ברשת ה-WAN נמוכה בשל Delay הקיים ברשתות ה-WAN, דבר המביא לאי שביעות רצון של לקוחות במקומות בהם הוסרו השרתים המקומיים.
בנוסף, מעט ארגונים יכולים להרשות לעצמם להעסיק צוות IT מקומי בעשרות, מאות או אלפי סניפים.
סיבות אלו ואחרות הביאו לכך שרבים מחפשים לבצע קונסולידציה של משאבי המחשוב בארגון, אך יחד עם זאת להטמיע פתרון המאפשר לסניפי החברה גישה למשאבי המחשוב והמערכות העסקיות של הארגון.
קונסולידציה במערכות מחשוב ארגוניות
ניתן לדבר על קונסולידציה במערכות מחשוב ארגוניות במספר תחומים: בתחום האפליקטיבי, בתחום ניהול המערכות, בתשתית השרתים, מערכות אחסון, סביבת הגיבוי ועוד. לקוחות נדרשים לפרויקטים שונים בתחומים הללו כחלק מהכורח לייעל את תשתיות ה-IT ולהפחית עלויות, בפרט תפעוליות.
ניקח כדוגמא את סביבת השרתים ומערכות האחסון: ארגונים רבים מוצאים עצמם עם כמות הולכת וגדלה של שרתים - לעתים מיצרנים שונים ופלטפורמות שונות - הדורשים תחזוקה וטיפול פרטניים, והתופסים מקום רב בחדרי השרתים הצפופים ממילא. ריבוי שרתים הוא גם אחד הגורמים לבזבוז משאבי אחסון וחוסר אחידות במערכות שו"ב וניהול, כך שתחומים אלו קשורים זה בזה.
לפיכך, לימוד ואפיון של סביבת המחשוב בארגון יכולים ללמד על נקודות בהן ניתן להגיע לקונסולידציה בכל אחד מתחומים אלו.
עבודה בקצב ה-LAN על גבי תשתיות WAN
מגמת המעבר מתשתיות מבוזרות לאחודות, מעלה מספר אתגרים חדשים הקשורים כולם לשימוש הנרחב שנעשה בתשתיות ה-WAN המקשרות את הסניפים המרוחקים ל-Data Center. כידוע, רוחב הפס בקווי ה-WAN מוגבל ויקר, הקווים עמוסים ודחוסים, אחוז ה-Packet Loss גבוה יותר מאשר ברשת המקומית, וזמן ההשהיה יכול להגיע לעשרות ומאות אלפיות השנייה, בפרט בתשתיות בינלאומיות. נתונים אלו שוחקים את יעילות הביצועים של פרוטוקולי התקשורת, כאשר הנפגע המרכזי הנו פרוטוקול ה-TCP.
כל אלה מביאים, בסופו של דבר, לזמני תגובה איטיים עד בלתי נסבלים עבור משתמשי הקצה, הרגילים לביצועי רשת שקופים (LAN) כאשר התשתיות היו מפוזרות בין הסניפים.
המעבר לסביבת מחשוב מרכזית אינו פשוט. המעבר דורש תכנון, הכנה מוקדמת, תשומת לב לפרטים ומומחיות, נדרשת הבנה מעמיקה ברזי האפליקציות, מערכות ההפעלה, ציוד התקשורת והכרת אופי פעילות הלקוח על מנת לאפיין את המוצרים המתאימים ביותר.
לסיכום, ניתן לומר כי נושא הקונסולידציה עומד היום על הפרק אצל מספר הולך וגדל של חברות וארגונים, ובד בבד יש הבשלה בטכנולוגיות התומכות בכך, כולל אופטימיזציית התקשורת המתחייבת מכך. בחירת השותף הנכון לתהליך הינה משימה מרכזית וחשובה ביותר להצלחת פרוייקט מסוג זה.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
