קונסולידציה - רובד אחר רובד
האם הגענו לזמנים בהם סניף השירות המקומי, הקרוב ללקוח והנוח איבד את מקומו? ככל הנראה לא. עדיין לא הגענו לזמנים בהם ניתן לבצע את כל הפעולות באמצעות מסחר מקוון, ועל כן הצורך בסניפים לאספקת שירות מקומי ללקוחות עדיין קיים. כך גם ארגונים מבוזרים ו/או גלובלים נדרשים לפעילות IT ענפה המבוזרת בין סניפים שונים.
לצד התועלות הקיימות בסניף המקומי, תצורה מבוזרת של תשתיות ה-IT גורמת לכאב ראש בלתי מבוטל למנהלי ה-IT בכל ארגון. סביבת מחשוב מבוזרת מהווה מקור למספר בעיות, אשר צוות ה-IT נאלץ להתמודד איתן.
אחת הבעיות היא מורכבות ועלות IT בניהול ותחזוקה של שרתי קבצים ואפליקציה מקומיים ומשאבי אחסון וגיבוי. לרוב, מהירות הגישה לקבצים ולנתונים ברשת ה-WAN נמוכה בשל Delay הקיים ברשתות ה-WAN, דבר המביא לאי שביעות רצון של לקוחות במקומות בהם הוסרו השרתים המקומיים.
בנוסף, מעט ארגונים יכולים להרשות לעצמם להעסיק צוות IT מקומי בעשרות, מאות או אלפי סניפים.
סיבות אלו ואחרות הביאו לכך שרבים מחפשים לבצע קונסולידציה של משאבי המחשוב בארגון, אך יחד עם זאת להטמיע פתרון המאפשר לסניפי החברה גישה למשאבי המחשוב והמערכות העסקיות של הארגון.
קונסולידציה במערכות מחשוב ארגוניות
ניתן לדבר על קונסולידציה במערכות מחשוב ארגוניות במספר תחומים: בתחום האפליקטיבי, בתחום ניהול המערכות, בתשתית השרתים, מערכות אחסון, סביבת הגיבוי ועוד. לקוחות נדרשים לפרויקטים שונים בתחומים הללו כחלק מהכורח לייעל את תשתיות ה-IT ולהפחית עלויות, בפרט תפעוליות.
ניקח כדוגמא את סביבת השרתים ומערכות האחסון: ארגונים רבים מוצאים עצמם עם כמות הולכת וגדלה של שרתים - לעתים מיצרנים שונים ופלטפורמות שונות - הדורשים תחזוקה וטיפול פרטניים, והתופסים מקום רב בחדרי השרתים הצפופים ממילא. ריבוי שרתים הוא גם אחד הגורמים לבזבוז משאבי אחסון וחוסר אחידות במערכות שו"ב וניהול, כך שתחומים אלו קשורים זה בזה.
לפיכך, לימוד ואפיון של סביבת המחשוב בארגון יכולים ללמד על נקודות בהן ניתן להגיע לקונסולידציה בכל אחד מתחומים אלו.
עבודה בקצב ה-LAN על גבי תשתיות WAN
מגמת המעבר מתשתיות מבוזרות לאחודות, מעלה מספר אתגרים חדשים הקשורים כולם לשימוש הנרחב שנעשה בתשתיות ה-WAN המקשרות את הסניפים המרוחקים ל-Data Center. כידוע, רוחב הפס בקווי ה-WAN מוגבל ויקר, הקווים עמוסים ודחוסים, אחוז ה-Packet Loss גבוה יותר מאשר ברשת המקומית, וזמן ההשהיה יכול להגיע לעשרות ומאות אלפיות השנייה, בפרט בתשתיות בינלאומיות. נתונים אלו שוחקים את יעילות הביצועים של פרוטוקולי התקשורת, כאשר הנפגע המרכזי הנו פרוטוקול ה-TCP.
כל אלה מביאים, בסופו של דבר, לזמני תגובה איטיים עד בלתי נסבלים עבור משתמשי הקצה, הרגילים לביצועי רשת שקופים (LAN) כאשר התשתיות היו מפוזרות בין הסניפים.
המעבר לסביבת מחשוב מרכזית אינו פשוט. המעבר דורש תכנון, הכנה מוקדמת, תשומת לב לפרטים ומומחיות, נדרשת הבנה מעמיקה ברזי האפליקציות, מערכות ההפעלה, ציוד התקשורת והכרת אופי פעילות הלקוח על מנת לאפיין את המוצרים המתאימים ביותר.
לסיכום, ניתן לומר כי נושא הקונסולידציה עומד היום על הפרק אצל מספר הולך וגדל של חברות וארגונים, ובד בבד יש הבשלה בטכנולוגיות התומכות בכך, כולל אופטימיזציית התקשורת המתחייבת מכך. בחירת השותף הנכון לתהליך הינה משימה מרכזית וחשובה ביותר להצלחת פרוייקט מסוג זה.

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
