קונסולידציה - רובד אחר רובד
האם הגענו לזמנים בהם סניף השירות המקומי, הקרוב ללקוח והנוח איבד את מקומו? ככל הנראה לא. עדיין לא הגענו לזמנים בהם ניתן לבצע את כל הפעולות באמצעות מסחר מקוון, ועל כן הצורך בסניפים לאספקת שירות מקומי ללקוחות עדיין קיים. כך גם ארגונים מבוזרים ו/או גלובלים נדרשים לפעילות IT ענפה המבוזרת בין סניפים שונים.
לצד התועלות הקיימות בסניף המקומי, תצורה מבוזרת של תשתיות ה-IT גורמת לכאב ראש בלתי מבוטל למנהלי ה-IT בכל ארגון. סביבת מחשוב מבוזרת מהווה מקור למספר בעיות, אשר צוות ה-IT נאלץ להתמודד איתן.
אחת הבעיות היא מורכבות ועלות IT בניהול ותחזוקה של שרתי קבצים ואפליקציה מקומיים ומשאבי אחסון וגיבוי. לרוב, מהירות הגישה לקבצים ולנתונים ברשת ה-WAN נמוכה בשל Delay הקיים ברשתות ה-WAN, דבר המביא לאי שביעות רצון של לקוחות במקומות בהם הוסרו השרתים המקומיים.
בנוסף, מעט ארגונים יכולים להרשות לעצמם להעסיק צוות IT מקומי בעשרות, מאות או אלפי סניפים.
סיבות אלו ואחרות הביאו לכך שרבים מחפשים לבצע קונסולידציה של משאבי המחשוב בארגון, אך יחד עם זאת להטמיע פתרון המאפשר לסניפי החברה גישה למשאבי המחשוב והמערכות העסקיות של הארגון.
קונסולידציה במערכות מחשוב ארגוניות
ניתן לדבר על קונסולידציה במערכות מחשוב ארגוניות במספר תחומים: בתחום האפליקטיבי, בתחום ניהול המערכות, בתשתית השרתים, מערכות אחסון, סביבת הגיבוי ועוד. לקוחות נדרשים לפרויקטים שונים בתחומים הללו כחלק מהכורח לייעל את תשתיות ה-IT ולהפחית עלויות, בפרט תפעוליות.
ניקח כדוגמא את סביבת השרתים ומערכות האחסון: ארגונים רבים מוצאים עצמם עם כמות הולכת וגדלה של שרתים - לעתים מיצרנים שונים ופלטפורמות שונות - הדורשים תחזוקה וטיפול פרטניים, והתופסים מקום רב בחדרי השרתים הצפופים ממילא. ריבוי שרתים הוא גם אחד הגורמים לבזבוז משאבי אחסון וחוסר אחידות במערכות שו"ב וניהול, כך שתחומים אלו קשורים זה בזה.
לפיכך, לימוד ואפיון של סביבת המחשוב בארגון יכולים ללמד על נקודות בהן ניתן להגיע לקונסולידציה בכל אחד מתחומים אלו.
עבודה בקצב ה-LAN על גבי תשתיות WAN
מגמת המעבר מתשתיות מבוזרות לאחודות, מעלה מספר אתגרים חדשים הקשורים כולם לשימוש הנרחב שנעשה בתשתיות ה-WAN המקשרות את הסניפים המרוחקים ל-Data Center. כידוע, רוחב הפס בקווי ה-WAN מוגבל ויקר, הקווים עמוסים ודחוסים, אחוז ה-Packet Loss גבוה יותר מאשר ברשת המקומית, וזמן ההשהיה יכול להגיע לעשרות ומאות אלפיות השנייה, בפרט בתשתיות בינלאומיות. נתונים אלו שוחקים את יעילות הביצועים של פרוטוקולי התקשורת, כאשר הנפגע המרכזי הנו פרוטוקול ה-TCP.
כל אלה מביאים, בסופו של דבר, לזמני תגובה איטיים עד בלתי נסבלים עבור משתמשי הקצה, הרגילים לביצועי רשת שקופים (LAN) כאשר התשתיות היו מפוזרות בין הסניפים.
המעבר לסביבת מחשוב מרכזית אינו פשוט. המעבר דורש תכנון, הכנה מוקדמת, תשומת לב לפרטים ומומחיות, נדרשת הבנה מעמיקה ברזי האפליקציות, מערכות ההפעלה, ציוד התקשורת והכרת אופי פעילות הלקוח על מנת לאפיין את המוצרים המתאימים ביותר.
לסיכום, ניתן לומר כי נושא הקונסולידציה עומד היום על הפרק אצל מספר הולך וגדל של חברות וארגונים, ובד בבד יש הבשלה בטכנולוגיות התומכות בכך, כולל אופטימיזציית התקשורת המתחייבת מכך. בחירת השותף הנכון לתהליך הינה משימה מרכזית וחשובה ביותר להצלחת פרוייקט מסוג זה.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
"דירקטוריון צים ממוקד בהשאת ערך משמעותית לכלל בעלי המניות של החברה", כותבים חברי הדירקטוריון ומפרטים על ההתפתחויות האחרונות בחברה בעקבות הניסיון של מנכ"ל החברה, אלי גליקמן לקנות את החברה.
"לאחר שקיבל הצעה מקדמית ולא מחייבת לרכישת כל המניות הרגילות המונפקות של החברה מאלי גליקמן, המנכ"ל והנשיא של החברה, ומרמי אונגר", כותבים חברי הדירקטוריון "החל מיד וללא דיחוי בבחינה אסטרטגית של חלופות. במסגרת בחינה זו, דירקטוריון צים מינה את Evercore כיועץ הפיננסי שלו ואת משרד עורכי הדין מיתר ומשרד Skadden, Arps, Slate, Meagher & Flom LLP כיועצים המשפטיים שלו.
"הבחינה, אשר מתקיימת מזה חודשים אחדים, כוללת שקילה ובחינה של חלופות פוטנציאליות להשאת ערך, לרבות מכירת החברה והזדמנויות להקצאת הון והחזר הון, במטרה למקסם ערך לבעלי המניות. במסגרת בחינה זו, דירקטוריון צים קיבל הבעות עניין מצדדים רבים, לרבות עניין אסטרטגי, אותן הוא בוחן בקפידה.
"אין כל וודאות שעסקה כלשהי תתרחש כתוצאה מבחינת החלופות האמורות ודירקטוריון צים אינו צפוי ליתן עדכונים בנוגע לבחינה זו עד שיושג הסכם או עד שהבחינה תושלם בדרך אחרת".
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- צים: צניחה בהכנסות וברווח - צופה שהרבעון הבא יהיה מאתגר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדירקטוריון צים מונו לאחרונה שני דירקטורים בלתי תלויים חדשים בעלי מוניטין רב - יאיר אבידן וד"ר יורם טורבוביץ' - אשר משלימים את המומחיות הפיננסית והעסקית המשמעותית של הדירקטוריון בעודו ממשיך להעריך חלופות למקסום ערך.
