חוק איסור הלבנת הון יכלול גם אבני חן
השבוע עבר בקריאה ראשונה התיקון להצעת חוק איסור הלבנת הון המרחיב באופן משמעותי את ההוראות הקיימות כיום בחוק. מטרת התיקון היא להתאים את החקיקה הישראלית לדרישות הבינלאומיות המעודכנות.
הצעת החוק מחילה על מגזר הסוחרים באבנים יקרות וביהלומים חובות זיהוי, רישום ודיווח (בדומה להוראות המחייבות מוסדות פיננסיים), בנוגע לעסקאות הנעשות במזומנים, עם הקלות מסוימות בדרישות הזיהוי. נעשו גם תיקונים הנוגעים להיבטים הפליליים של החוק, בין היתר, הפחתת הענישה בגין פעולה במטרה שלא יהיה דווח לרשות או מסירת מידע כוזב מ-10 ל-5 שנות מאסר או 7 בנסיבות מחמירות.
הצעת החוק מוסיפה לחוק איסור הלבנת הון עבירות מקור לפי סעיף 117(ב) לחוק מע"מ, משמעות הדבר שניתן יהיה להעמיד לדין מלביני הון שמקורו בעבירות המצביעות על התחמקות מתשלום מס בסכומים גבוהים, כאשר העבירות מבוצעות בנסיבות מחמירות המתאפיינות בשימוש במרמה וזיוף כדי להתחמק מתשלום מס.
הצעת החוק אף מרחיבה את הגורמים היכולים לבקש מידע מהרשות לאיסור הלבנת הון או לקבל ממנה מידע יזום, ובכלל זה המחלקה לחקירת שוטרים, משטרה צבאית חוקרת, חוקר הרשות לניירות ערך וחוקר רשות המסים אשר הוסמכו לכך, וכן למוסד ולאמ"ן אשר מידע כאמור עשוי להיות רלוונטי בהיבט של מימון טרור. הרשות אף הוסמכה לקבל מידע מהמרשם הפלילי.
ראש הרשות, עו"ד יהודה שפר, בירך על הצעת החוק וציין כי עם חקיקתו הוא יסייע לרשויות האכיפה במדינת ישראל להילחם בצורה יעילה ביותר בהלבנות הון ובמימון טרור, תוך עמידה בסטנדרטים הבינלאומיים הנדרשים.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
