חוק איסור הלבנת הון יכלול גם אבני חן
השבוע עבר בקריאה ראשונה התיקון להצעת חוק איסור הלבנת הון המרחיב באופן משמעותי את ההוראות הקיימות כיום בחוק. מטרת התיקון היא להתאים את החקיקה הישראלית לדרישות הבינלאומיות המעודכנות.
הצעת החוק מחילה על מגזר הסוחרים באבנים יקרות וביהלומים חובות זיהוי, רישום ודיווח (בדומה להוראות המחייבות מוסדות פיננסיים), בנוגע לעסקאות הנעשות במזומנים, עם הקלות מסוימות בדרישות הזיהוי. נעשו גם תיקונים הנוגעים להיבטים הפליליים של החוק, בין היתר, הפחתת הענישה בגין פעולה במטרה שלא יהיה דווח לרשות או מסירת מידע כוזב מ-10 ל-5 שנות מאסר או 7 בנסיבות מחמירות.
הצעת החוק מוסיפה לחוק איסור הלבנת הון עבירות מקור לפי סעיף 117(ב) לחוק מע"מ, משמעות הדבר שניתן יהיה להעמיד לדין מלביני הון שמקורו בעבירות המצביעות על התחמקות מתשלום מס בסכומים גבוהים, כאשר העבירות מבוצעות בנסיבות מחמירות המתאפיינות בשימוש במרמה וזיוף כדי להתחמק מתשלום מס.
הצעת החוק אף מרחיבה את הגורמים היכולים לבקש מידע מהרשות לאיסור הלבנת הון או לקבל ממנה מידע יזום, ובכלל זה המחלקה לחקירת שוטרים, משטרה צבאית חוקרת, חוקר הרשות לניירות ערך וחוקר רשות המסים אשר הוסמכו לכך, וכן למוסד ולאמ"ן אשר מידע כאמור עשוי להיות רלוונטי בהיבט של מימון טרור. הרשות אף הוסמכה לקבל מידע מהמרשם הפלילי.
ראש הרשות, עו"ד יהודה שפר, בירך על הצעת החוק וציין כי עם חקיקתו הוא יסייע לרשויות האכיפה במדינת ישראל להילחם בצורה יעילה ביותר בהלבנות הון ובמימון טרור, תוך עמידה בסטנדרטים הבינלאומיים הנדרשים.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
