השבוע עבר בקריאה ראשונה התיקון להצעת חוק איסור הלבנת הון המרחיב באופן משמעותי את ההוראות הקיימות כיום בחוק. מטרת התיקון היא להתאים את החקיקה הישראלית לדרישות הבינלאומיות המעודכנות.

הצעת החוק מחילה על מגזר הסוחרים באבנים יקרות וביהלומים חובות זיהוי, רישום ודיווח (בדומה להוראות המחייבות מוסדות פיננסיים), בנוגע לעסקאות הנעשות במזומנים, עם הקלות מסוימות בדרישות הזיהוי. נעשו גם תיקונים הנוגעים להיבטים הפליליים של החוק, בין היתר, הפחתת הענישה בגין פעולה במטרה שלא יהיה דווח לרשות או מסירת מידע כוזב מ-10 ל-5 שנות מאסר או 7 בנסיבות מחמירות.

הצעת החוק מוסיפה לחוק איסור הלבנת הון עבירות מקור לפי סעיף 117(ב) לחוק מע"מ, משמעות הדבר שניתן יהיה להעמיד לדין מלביני הון שמקורו בעבירות המצביעות על התחמקות מתשלום מס בסכומים גבוהים, כאשר העבירות מבוצעות בנסיבות מחמירות המתאפיינות בשימוש במרמה וזיוף כדי להתחמק מתשלום מס.

הצעת החוק אף מרחיבה את הגורמים היכולים לבקש מידע מהרשות לאיסור הלבנת הון או לקבל ממנה מידע יזום, ובכלל זה המחלקה לחקירת שוטרים, משטרה צבאית חוקרת, חוקר הרשות לניירות ערך וחוקר רשות המסים אשר הוסמכו לכך, וכן למוסד ולאמ"ן אשר מידע כאמור עשוי להיות רלוונטי בהיבט של מימון טרור. הרשות אף הוסמכה לקבל מידע מהמרשם הפלילי.

ראש הרשות, עו"ד יהודה שפר, בירך על הצעת החוק וציין כי עם חקיקתו הוא יסייע לרשויות האכיפה במדינת ישראל להילחם בצורה יעילה ביותר בהלבנות הון ובמימון טרור, תוך עמידה בסטנדרטים הבינלאומיים הנדרשים.