חוק איסור הלבנת הון יכלול גם אבני חן
השבוע עבר בקריאה ראשונה התיקון להצעת חוק איסור הלבנת הון המרחיב באופן משמעותי את ההוראות הקיימות כיום בחוק. מטרת התיקון היא להתאים את החקיקה הישראלית לדרישות הבינלאומיות המעודכנות.
הצעת החוק מחילה על מגזר הסוחרים באבנים יקרות וביהלומים חובות זיהוי, רישום ודיווח (בדומה להוראות המחייבות מוסדות פיננסיים), בנוגע לעסקאות הנעשות במזומנים, עם הקלות מסוימות בדרישות הזיהוי. נעשו גם תיקונים הנוגעים להיבטים הפליליים של החוק, בין היתר, הפחתת הענישה בגין פעולה במטרה שלא יהיה דווח לרשות או מסירת מידע כוזב מ-10 ל-5 שנות מאסר או 7 בנסיבות מחמירות.
הצעת החוק מוסיפה לחוק איסור הלבנת הון עבירות מקור לפי סעיף 117(ב) לחוק מע"מ, משמעות הדבר שניתן יהיה להעמיד לדין מלביני הון שמקורו בעבירות המצביעות על התחמקות מתשלום מס בסכומים גבוהים, כאשר העבירות מבוצעות בנסיבות מחמירות המתאפיינות בשימוש במרמה וזיוף כדי להתחמק מתשלום מס.
הצעת החוק אף מרחיבה את הגורמים היכולים לבקש מידע מהרשות לאיסור הלבנת הון או לקבל ממנה מידע יזום, ובכלל זה המחלקה לחקירת שוטרים, משטרה צבאית חוקרת, חוקר הרשות לניירות ערך וחוקר רשות המסים אשר הוסמכו לכך, וכן למוסד ולאמ"ן אשר מידע כאמור עשוי להיות רלוונטי בהיבט של מימון טרור. הרשות אף הוסמכה לקבל מידע מהמרשם הפלילי.
ראש הרשות, עו"ד יהודה שפר, בירך על הצעת החוק וציין כי עם חקיקתו הוא יסייע לרשויות האכיפה במדינת ישראל להילחם בצורה יעילה ביותר בהלבנות הון ובמימון טרור, תוך עמידה בסטנדרטים הבינלאומיים הנדרשים.
"נראה שיפור בדירוג האשראי ב-2026": הנתונים שמפתיעים את השווקים
הכנסות המדינה זינקו ב-18%, הגירעון צנח ל-4.5%, והתקציב מאושר עם יעד של פחות מ-4%. עופר קליין מהראל: "השנה תסתיים בגירעון של פחות מ-5% - נמוך מכל התחזיות"
נתוני ביצועי התקציב לנובמבר שפרסם משרד האוצר הפתיעו לטובה את האנליסטים והכלכלנים - הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%. עופר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, אומר כי מדובר בנתונים אומר טובים בהרבה מהציפיות "שמשנים את התמונה הכלכלית של ישראל.
"הכנסות המדינה ממסים עמדו על כ-43 מיליארד ש"ח (ללא מע"מ יבוא ביטחוני), עלייה נומינלית של כ-18% לעומת נובמבר אשתקד, שהם כ-10% גידול ריאלי בניכוי שינויי חקיקה", מפרט קליין. "הן ההכנסות הישירות והן ההכנסות העקיפות היו גבוהות מהצפוי."
במקביל לזינוק בהכנסות, נרשמה ירידה דרמטית בהוצאות. "הוצאות הממשלה ירדו משמעותית בנובמבר ועמדו על כ-49 מיליארד ₪, עדיין רמה גבוהה אך הנמוכה ביותר מאז פברואר השנה", מציין קליין, "בעיקר בשל ירידה בהוצאות המנהליות ובהוצאות מערכת הביטחון."
מ-8.6% ל-4.5%: הגירעון צנח
השילוב של הכנסות גבוהות וירידה בהוצאות הוביל לתוצאה מפתיעה. "השילוב של הכנסות גבוהות לצד ירידה בהוצאות הוביל לירידה חדה מהצפוי בגירעון כאחוז מהתוצר לרמה של 4.5% ב-12 החודשים האחרונים עד נובמבר", כותב קליין. להזכיר: בספטמבר הגירעון הגיע לשיא של 8.6% מהתוצר.
- הממשלה תשקיע בהאצת בנייה, התחדשות עירונית וחיזוק הדיור הציבורי
- הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"משמעות הדבר היא כי השנה תסתיים, ככל הנראה, בגירעון של פחות מ-5%", מסביר קליין. "אמנם בדצמבר צפויה עלייה עונתית חדה בהוצאות הממשלה שתגדיל את הגירעון, אך גם לאחריה הגירעון צפוי להיות נמוך מהתחזיות שפורסמו במהלך השנה, במיוחד לאחר העדכון כלפי מעלה שבוצע בעקבות מבצע 'עם כלביא'."
