ברבעון : זינוק בביקוש לעובדי ביוטכנולוגיה בישראל
סקר שערכה חברת טריפלטק, לקראת שבוע "ILSI-ביומד ישראל 2007", מגלה, כי ברבעון הראשון של 2007 הייתה עלייה גדולה ביותר בביקוש לעובדים בתחום הביוטכנולוגיה בישראל ובמיוחד של משרות כימאים וביולוגים. העלייה הגדולה ביותר נמצאה בקרב הכימאים, מתחילים ומנוסים כאחד, שם נרשם גידול של קרוב ל-30% בביקוש. עלייה דומה של 25% נמצאה בדרישה לביולוגים של התא, ביולוגים מולקלוריים וביוכימאים. ירידה חדה לעומת זאת נרשמה בביקוש לתועמלנים, מנהלי שיווק ומנהלי מכירות בתחום מדעי החיים והציוד הרפואי. על פי הסקר של טריפלטק, ניתן לראות בבירור התאמה בין העליות בביקוש לעליות בשכר המוצע לאותם מועמדים. בוגר תואר ראשון בכימיה או בביולוגיה שהיה מרוויח בין 4.500 שקל ל- 4.000 שקל בשנת 2006 יכול כיום לקבל 5.500 שקל עם סיום התואר. דוקטור לביולוגיה עם ניסיון בתעשייה יכול היום להגיע לשכר של 14.000 שקל לעומת 12.500 שקל ב-2006 ואם סיים את הדוקטורט בכימיה, וצבר ניסיון בתעשייה, השכר יכול להגיע אפילו ל-15.000 שקל לעומת 13.000 שקל בשנה הקודמת. גם מנהל אבטחת איכות ירוויח 17.000 שקל לעומת 15.000 שקל בשנת 2006. לדברי הילה ליבנה, מנהלת מדור השמה בטריפלטק, "העלייה בביקוש לעובדים מעידה על עלייה של כל התחום, אשר סבל בשנים האחרונות מפיחות במעמדו, שהיה מלווה בפיטורי עובדים וסגירת חברות גדולות. בשנה האחרונה, אנו עדים לצמיחה ניכרת בקרב חברות גדולות, אשר פונות אלינו בבקשה לגיוס מועמדים היישר מתוך האקדמיה, וכן של חברות סטארט אפ שנמצאות בשלבי הקמה תחת חממות טכנולוגיות ומחפשות חוקרים מומחים". לדברי ליבנה, ניתן לראות, כי יש יחס ישיר בין העלייה בכמות ההשקעות לבין העלייה בביקוש לעובדים, הן של קרנות הון סיכון, הן של משקיעים והן של המדען הראשי. "אנחנו לא שותפים לתחזיות הפסימיות בנוגע לתחום ומעדיפים להצטרף לאופטימיים, למרות המודעות לכך שבשוק ההון הדעות לגבי העתיד חלוקות. שוק הביוטכנולוגיה עבר טלטלות ושינויים ועדיין לא יוצב סופית, מה שגורם חשש אצל משקיעים חיצוניים. ניכר, עם זאת, כי לקראת סוף 2006 גבר האמון בחברות מדעי החיים והביוטכנולוגיה, דבר שגרר השקעת כספים והעלאת האופטימיות בקרב החברות הללו וגרם להן לגייס עוד עובדים לשורותיהן ברבעון הראשון של 2007 מתוך ציפיה לפריחה מחודשת". שבוע "ILSI- ביומד ישראל 2007" הוא האירוע המרכזי של תעשיית מדעי החיים בישראל. הוא ייערך השנה (זו הפעם השישית) בין ה-5 ל-7 ביוני בדיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב. בגלל ההיענות הרבה הורחב האירוע גם לתחומי מלון דן פנורמה הסמוך. האירוע יכלול תערוכה, בה ישתתפו כ- 150 מציגים מהארץ ומהעולם, מתחומי הביוטכנולוגיה והפארמה ומתחומי המכשור הרפואי. הכנסים הנלווים ידונו בנושאים דוגמת: קרדיולוגיה התערבותית, אורטופדיה, רפואה אסטטית, חקר הסרטן, ומחלות מטבוליות כמו השמנת-יתר וסוכרת. השנה, יתווסף אירוע מרכזי- הכנס השנתי הבינלאומי של חקר תאי הגזע, The International Stem Cell Meeting. הכנס בשיתוף משרד התמ"ת, מכון הייצוא הישראלי ומתימו"פ.
נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?
הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם
הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.
"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".
הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.
ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.
במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.
העלים מליונים מרווחי קריפטו - ונתפס
רשות המסים והמשטרה חוקרים את טימור ברטוב בחשד שביצע עסקאות בהיקפים גדולים בזירות מסחר בינלאומיות בשנים 2018–2024 בלי לדווח; בביתו נמצאו מסמכים, חומרי מחשב וארנקים קרים, והוא שוחרר בתנאים מגבילים
בית משפט השלום בראשון לציון שחרר בתנאים מגבילים את טימור ברטוב, עוסק עצמאי בתחום תיווך שירותים פיננסיים, שנחקר בחשד שבמשך שנים העלים הכנסות משמעותיות שהפיק מפעילות בזירות מסחר למטבעות קריפטוגרפיים. החקירה, שנוהלה על ידי יחידת פקיד שומה חקירות מרכז ברשות המסים בשיתוף היחידה לאכיפה כלכלית בלהב 433, נפתחה אחרי קבלת מידע מודיעיני לפיו ברטוב פעל באופן שיטתי בזירות מסחר בינלאומיות, תוך ניהול עסקאות בהיקפים גבוהים וללא דיווח כחוק לרשויות.
לפי החשד, בין השנים 2018 ל-2024 עסק ברטוב במכירות ובהמרות של מטבעות וירטואליים, כשסך הפעילות הגיע למיליוני שקלים. אף על פי כן, בדוחות השנתיים שהגיש בשנים 2021 עד 2023 הצהיר כי אין לו הכנסות ורווחים ממימוש מטבעות דיגיטליים. בנוסף, בהצהרת ההון שנדרש להגיש ליום 31 בדצמבר 2021, לא ציין כי הוא מחזיק במטבעות קריפטוגרפיים, למרות החשד כי החזקות אלו היו קיימות. לטענת רשויות האכיפה, מדובר בשורת הצהרות כוזבות שנועדו להסתיר את היקף פעילותו ואת רווחיו מהעין הציבורית והרגולטורית.
החקירה, שהחלה בצורה סמויה, עברה למישור גלוי עם עיכובו של ברטוב בידי בלשי היאל"כ. בחיפוש שבוצע בביתו נמצאו מסמכים, חומרי מחשב ו"ארנקים קרים" (התקנים פיזיים לאחסון מאובטח של מטבעות דיגיטליים) שלטענת הרשויות שייכים לו. במסגרת החקירה נגבו עדויות ונאספו ראיות נוספות, שלפי רשות המסים מחזקות את התמונה הראייתית כנגדו. בשלב זה הוטלו עליו מגבלות שונות, והחקירה נמשכת.
ברשות המסים ובמשטרה מציינים כי מדובר בחלק ממאבק מתמשך בתופעת העלמות המס בשוק הקריפטו תחום שצומח בקצב מהיר ומציב אתגרים ייחודיים לרגולטורים ולאכיפת החוק. המטבעות הדיגיטליים, מתוקף היותם מבוזרים ואנונימיים מאפשרים לבצע עסקאות חוצות-גבולות בלי להשאיר תמיד עקבות ישירות במערכת הבנקאית. המצב הזה מחייב את הרשויות לפתח שיטות חקירה מתקדמות, לשתף פעולה עם גופי אכיפה בינלאומיים ולהשתמש בכלים טכנולוגיים מתקדמים לאיתור כספים ומעקב אחר עסקאות.
