ברבעון : זינוק בביקוש לעובדי ביוטכנולוגיה בישראל
סקר שערכה חברת טריפלטק, לקראת שבוע "ILSI-ביומד ישראל 2007", מגלה, כי ברבעון הראשון של 2007 הייתה עלייה גדולה ביותר בביקוש לעובדים בתחום הביוטכנולוגיה בישראל ובמיוחד של משרות כימאים וביולוגים. העלייה הגדולה ביותר נמצאה בקרב הכימאים, מתחילים ומנוסים כאחד, שם נרשם גידול של קרוב ל-30% בביקוש. עלייה דומה של 25% נמצאה בדרישה לביולוגים של התא, ביולוגים מולקלוריים וביוכימאים. ירידה חדה לעומת זאת נרשמה בביקוש לתועמלנים, מנהלי שיווק ומנהלי מכירות בתחום מדעי החיים והציוד הרפואי.
על פי הסקר של טריפלטק, ניתן לראות בבירור התאמה בין העליות בביקוש לעליות בשכר המוצע לאותם מועמדים. בוגר תואר ראשון בכימיה או בביולוגיה שהיה מרוויח בין 4.500 שקל ל- 4.000 שקל בשנת 2006 יכול כיום לקבל 5.500 שקל עם סיום התואר. דוקטור לביולוגיה עם ניסיון בתעשייה יכול היום להגיע לשכר של 14.000 שקל לעומת 12.500 שקל ב-2006 ואם סיים את הדוקטורט בכימיה, וצבר ניסיון בתעשייה, השכר יכול להגיע אפילו ל-15.000 שקל לעומת 13.000 שקל בשנה הקודמת. גם מנהל אבטחת איכות ירוויח 17.000 שקל לעומת 15.000 שקל בשנת 2006.
לדברי הילה ליבנה, מנהלת מדור השמה בטריפלטק, "העלייה בביקוש לעובדים מעידה על עלייה של כל התחום, אשר סבל בשנים האחרונות מפיחות במעמדו, שהיה מלווה בפיטורי עובדים וסגירת חברות גדולות. בשנה האחרונה, אנו עדים לצמיחה ניכרת בקרב חברות גדולות, אשר פונות אלינו בבקשה לגיוס מועמדים היישר מתוך האקדמיה, וכן של חברות סטארט אפ שנמצאות בשלבי הקמה תחת חממות טכנולוגיות ומחפשות חוקרים מומחים".
לדברי ליבנה, ניתן לראות, כי יש יחס ישיר בין העלייה בכמות ההשקעות לבין העלייה בביקוש לעובדים, הן של קרנות הון סיכון, הן של משקיעים והן של המדען הראשי. "אנחנו לא שותפים לתחזיות הפסימיות בנוגע לתחום ומעדיפים להצטרף לאופטימיים, למרות המודעות לכך שבשוק ההון הדעות לגבי העתיד חלוקות. שוק הביוטכנולוגיה עבר טלטלות ושינויים ועדיין לא יוצב סופית, מה שגורם חשש אצל משקיעים חיצוניים. ניכר, עם זאת, כי לקראת סוף 2006 גבר האמון בחברות מדעי החיים והביוטכנולוגיה, דבר שגרר השקעת כספים והעלאת האופטימיות בקרב החברות הללו וגרם להן לגייס עוד עובדים לשורותיהן ברבעון הראשון של 2007 מתוך ציפיה לפריחה מחודשת".
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה?
"החתול ששומר על השמנת" גירסת בנק ישראל: מאז תחילת שנות ה-60 כיהנו 12 מפקחים על הבנקים מתוכם 8 מפקחים המשיכו לאחר סיום כהונתם לתפקידים בכירים בבנקים עצמם - כיו״רים, מנכ״לים, סמנכ״לים או דירקטורים - אתם אלו שמשלמים את מחיר הפיקוח ה"מלאכותי" הזה
אנשים שנכנסים למערכת הציבורית צריכים לדעת שהם שליחי ציבור. זו אחריות גדולה וזה הרבה יותר גדול מכסף. אנשים שנמצאים בפיקוח על הבנקים אמורים להבין שבמקביל לשמירה על יציבות הבנקים הם אמורים לדאוג לציבור. זה משחק סכום אפס - אם הבנקים מרוויחים יותר מדי, הציבור נפגע. הפיקוח על הבנקים אמור לאזן בין השניים. אבל לאורך כמעט כל ההיסטוריה הוא שם פס על הציבור. מנסים להפחיד אותו, לכופף אותו, אבל בנק ישראל והפיקוח על הבנקים כגוף האחראי על הבנקים לא זז. הוא מתחבר בכסות מקצועית, אקדמית, אבל מאחורי המסכות עומד דבר אחד גדול שגורם להם להעדיף את הבנקים - כסף.
אנשים הם אנשים, וכל עוד לא יהיה מפקח AI, הם יחשבו על הג'וב הבא וההמשך. הסברנו כאן אתמול, ונחזור על רגל אחת שמפקח על הבנקים שנלחם בבנקים ופוגע ברווחים שלהם הוא טרבל מייקר והסיכוי שלו למצוא עבודה בהמשך במערכת הבנקאית קלוש. אם הוא ישחק אותה מול הציבור כאילו הוא נלחם בשבילו אבל מול הבנקים הוא יהיה רך ונחמד הוא מרוויח פעמיים - הציבור חושב שהוא נלחם בשבילו, והוא נשאר ביחסים טובים עם החברים במערכת הבנקאית. זה שוק קטן, כולם מכירים את כולם, לכו תדעו, אולי עוד שנתיים-שלוש יחפשו דירקטור לבנק.
:
דירקטור זה תפקיד חלומות. מכובד, מעט שעות והמון כסף. הפיתוי גובר על התפקיד. שאחרים יהיו "שליח ציבור", המפקחים רוצים לרוב להיות בסדר עם כולם, ועוד שנתיים-שלוש לקבל ג'וב חלומות. בעצם למה שנתיים, אפשר לצאת לאיזה חברת קריפטו, או מסחר בקריפטו לקבל מיליונים ואז אחרי שנתיים לקבל עוד ג'וב כדירקטור בבנק - זה היה המסלול של חדוה בר, אבל חדוה לא לבד. גם מאיר, גם גליה, גם אמנון, גם יצחק וגם רוני. מסתבר שרוב המפקחים על הבנקים התגלגלו לג'ובים נוצצים במערכת הבנקאית
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- בנק ישראל מפרסם הקלות ללוקחי משכנתאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדקנו את הקריירה של כל אחד ממפקחי הבנקים. הנה הטבלה:
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")