בין חוף השרון לחוף אשקלון

על פי כל הסימנים, מיקור החוץ ימשיך להיות הנושא המרכזי בשוק השירותים, לפחות בשנים הבאות. הוא כנראה גם מקור לטיפול בבעיות תעסוקה באזורים מוכי אבטלה, שכן הוא מאפשר לקבלני כוח אדם להתחרות על פרויקטים - כשמרכיב השכר זול יותר

בסוף השבוע שעבר הופיע בוועידת OutSourcing+07 של אנשים ומחשבים, נוריאל חטאב - מנכ"ל חברת אורי תוכנה, שמקום מושבה באשקלון. חטאב הציג בפני הנוכחים את המתודולוגיה שלו להצלחה במיקור חוץ, מתודולוגיה שהיא נכונה לגבי כל עסק בעולם: קנה בזול, תמכור ביוקר.

אורי תוכנה נוסדה בשנת 1995. שנתיים לפני כן עבר חטאב תאונת דרכים קשה, שכתוצאה ממנה נהרס לחלוטין כלי הרכב שלו והוא ספג פציעות קשות. התאונה אירעה חודשיים בלבד לפני חתונתו עם בחירת ליבו. חטאב הגיע למזלו לחתונה, למרות מצבו הקשה. ב-1999 החלו חטאב ושותפו, אילן דוידוביץ', לפתח מערכת בשם "בוחן דרך", אשר נועדה לתת מענה לבעיית אכיפת חוקי התנועה.

נוריאל התייצב אתמול בוועידה תחת הכובע של ספק מיקור חוץ, העיסוק העיקרי של החברה שבבעלותו. הוא הביא עמו שני מסרים, שעוררו הרבה מחשבות אצל המשתתפים, כמו גם לא מעט ספיקות. האחד: מיקור חוץ הוא סיפור של גולגלות. חטאב יודע היטב שיש מינוחים שונים לנושא, ויש לא מעט חברות, ביניהן גם הגדולות ביותר, שלא מוכנות להודות שהן עוסקות ב"גולגלות". חטאב הסתכל היישר בעיני הקהל המרותק, ואמר: "כולנו יודעים שהדבר המרכזי ביותר בכל פרויקט מיקור חוץ הוא כוח האדם".

כמה דקות לפני כן עמד על אותה הבמה בדיוק אבירם אייזנברג, מנכ"ל חברת אינגייט, וחבר ועדת ההיגוי של מועדון SD, ופירט את הפרשי עלויות השכר של כוח האדם בין ישראל למדינות העולם. נתונים דומים הציג בסוף היום דוד בסה, מנכ"ל סלע. חטאב, המודע היטב למגבלות של חברתו, שאינה נמנית על צמרת החברות הישראליות או אינה שייכת לענק בינלאומי, מוכיח שבים של כרישים, גם דגים קטנים יכולים לעשות גלים. לכן, אמר כי "אם הבעיה המרכזית של כל פרויקט מיקור חוץ היא עלות כוח האדם (עובדה שלפחות שני המרצים האחרים בכנס - עמוס אילון מ-EDS ודן רונן מנס טכנולוגיות,ממש לא הסכימו איתה), אני אתמודד במגרש הזה. כוח האדם שאציע יהיה זול יותר- בכל מקרה ובכל מקום". אבל, מיהר חטאב לאכזב אחדים באולם שרצו לשאול אם זה לא על חשבון העובדים, ואמר מיד: "הנוסחה שלנו אומרת שאנו מסוגלים להציע כוח אדם זול יותר בכל מקום בארץ, ומבלי שנפגע ברמת השכר של העובד".

חטאב אמר שהדרך שלו להתמודד עם עלויות השכר, היא ניצול פערי עלויות המחייה, המסים והשירותים שהוא מקבל באזור אשקלון, הזולים ב-14% מכל מקום אחר במרכז, לדבריו. כלומר שהוא נמנה על אלו שגילו את היתרונות שבהטבות שניתנות לעסקים באזורי הפריפריה, ואת הרווחים האלו הוא מעביר ללקוחות, קרי מציע להם פרויקטים בעלויות זולות יותר - לא מפני שהוא מנצל את עובדיו, אלא מפני שהוא משלם פחות על חשמל, מיסים ושכר דירה.

בשלב זה הגיע המסר השני - והחזק יותר - של חטאב, שנטמע חזק מאוד בקרב הקהל, "יש בישראל עוד מומחי IT - ולא רק באזור תל אביב והשרון. בוגרי מגמות מיחשוב והנדסה יש גם במכללות ומוסדות אקדמאים בדרום", הפציר. הבוגרים האלו, לדבריו, פחות מפונקים מחבריהם הצפוניים, והם מוכנים לעבוד גם בת"א והסביבה. הם מגיעים כשווי ערך לכל בוגר של רמת אביב ובר אילן, אמר, אבל דרישות השכר שלהם צנועות יותר. למה? עניין של חינוך, כנראה.

אם מסתכלים על המחירון שחילק חטאב בכניסה לוועידה, ההפתעה נעשית גדולה הרבה יותר. מדריך HD, למשל, עולה 12 דולר לשעה; טכנאי בעל שנה של ניסיון ורכב, עולה 17 דולר לשעה; וכך הלאה. מה שלא ברור היה מדבריו של חטאב, הוא כיצד, למרות העובדה שיש יתרונות לחיים בדרום, מרבית עובדיו הם מאזור המרכז?

אבל גם אם נתעלם לרגע מהבעייתיות הזו, עדיין עומדת לזכותו של חטאב העובדה שהוא אזר אומץ וכפה על עצמו ועל חבריו להנהלה להתמקם דווקא באשקלון. זה לא טריוויאלי. מכאן הוא מנסה לנגוס, ולו רק נגיסה קטנה, בשוק הענק הזה שנמצא פה - בין חדרה להרצליה.

נוריאל חטאב הוא חלק מהרבה מאוד יזמים וחברות שהחליטו לתת צ'אנס לאזורים שמחוץ למרכז, ולהקים שם מיזמי תוכנה בצורה זו או אחרת. יש לציין שבמיזמים האלו משקיעות דווקא החברות הגדולות, דוגמת נס (בבאר שבע), מטריקס (תלפיות), אינטל (בקריית גת) ועוד.

השורה התחתונה

מיקור חוץ הוא כנראה לא רק מקור לפרויקטים עתירי טכנולוגיה ותשתיות, אלא מקור לעידוד התעסוקה בפריפריה, שמזמינה חברות וקבלני כוח אדם לפעול באזוריה ולנצל את הפרשי העלויות לטובת התחרות. טוב או רע ליהודים, זו שאלה של השקפה וגיאוגרפיה, מן הסתם. מה שבטוח הוא שאתמול למדנו שגם אשקלון ממוקמת על מפת מיקור החוץ חוצה חוף השרון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

מייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיותמייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיות

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל

מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו

רן קידר |
נושאים בכתבה ריאנאייר

למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו". 

ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים. 

עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל. 

במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת. 

אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".