ח"כ כחלון: להרחיב הצעת החוק של עוצמת הקול בפרסומות

כך אמר היום (ב') יו"ר ועדת הכלכלה בדיון בהצעות החוק של חברי הכנסת אלי אפללו ואמנון כהן; נורית דאבוש: "לצערי, אתם מתפרצים לדלת פתוחה
אפרת אדיר |

"יש להרחיב את הצעת החוק לאיסור הגברת עוצמת הקול בזמן שידורי פרסומות וקדימונים כך שהמגבלה על עוצמת הקול בשידור פרסומות וקדימונים תורחב לכלל הערוצים המשדרים", כך אמר היום (ב') יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ משה כחלון בעת דיון שקיימה הוועדה בהצעות החוק של חברי הכנסת אלי אפללו (קדימה) ואמנון כהן (ש"ס) לאיסור הגברת עוצמת הקול בשידור פרסומות וקדימונים.

ח"כ אמנון כהן התריע על כך שאין מספיק פיקוח בנושא או שהטכנולוגיה בעייתית. "לטובת הציבור החלטתנו לחוקק חוק אלא אם יוצגו בפנינו פתרונות חלופיים".

ח"כ אלי אפללו חיזק את הדברים ואמר: "למרות התקנות, הרי שבאוקטובר 2006 התקבלו 76 תלונות של אזרחים. אני דורש כי כל הפרה של התקנה תיחשב לעבירה פלילית".

יו"ר מועצת הרשות השנייה, נורית דאבוש הצרה על כך שחברי הכנסת "מתפרצים לדלת פתוחה", והסבירה, כי "לנציב תלונות הציבור של הרשות השנייה הגיעו תלונות רבות שמטופלות. זו למעשה אחת מהמשימות החשובות שלקחנו על עצמנו".

דאבוש אף גילתה שהרשות השנייה בוחנת את האפשרות ליטול מהזכיינים את שאלת השליטה על השמע כך שהשליטה תעבור לידיה. "הפתרון הוא טכנולוגי ואנו נמצאים כרגע בסיומה של תקופת ההרצה שהחלה באוגוסט השנה. אם המחוקק מחליט לחוקק חוק בנושא כדאי שיחול על כל ערוצי התקשורת - רשות השידור, ערוצי הכבלים והלווין ותחנות הרדיו. מעבר לכך, זוהי עוד הוכחה לנחיצות של הטלת קנסות בידי הרשות השנייה על מנת לאכוף את הכללים", סיכמה דאבוש.

מצד הזכייניות נכחה המשנה למנכ"ל חברת רשת, שרון מגנזי, אשר אמרה שהנושא בטיפול. "בכל יום משודרים כ-700 מעברים והסטיות בעוצמת השידור מעטות ביותר. חברת רשת הייתה הראשונה שאימצה את הטכנולוגיה להתמודד עם הבעיה ואכן מאז חלה ירידה משמעותית בעוצמת הקול בעת שידור הפרסומות והקדימונים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

מייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיותמייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיות

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל

מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו

רן קידר |
נושאים בכתבה ריאנאייר

למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו". 

ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים. 

עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל. 

במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת. 

אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".