מה הקשר בין אתי אלון, חשבון הבנק שלך ואתר הימורים?
בשנים האחרונות נושאי הפשיעה הממוחשבת (ה- Cyber Crime) מהווים אתגר חדש בפני רשויות אכיפת החוק, הן במישור הפלילי, האזרחי ואף הביטחוני. די אם נציץ באתר הרשמי של משרד החקירות הפדראלי בארצות הברית, הידוע יותר בשם FBI, כדי לגלות את העובדה המדהימה שברשימת עשרת המשימות החשובות ביותר של ה-FBI, השלישית בסדר החשיבות הנה "הגנה על ארה"ב מהתקפות אלקטרוניות ופשעי טכנולוגיה עלית", כאשר "השמירה על זכויות הפרט" ממוקמת רק במקום החמישי.
נכון, לא הוכח ואף לא הוזכר שמקרה אתי אלון, אשר מוטט בנק בישראל וגרם לנזק ישיר של רבע מיליארד שקל, הנו מעשה ידיה של רשת פושעי מחשב, אך הקשר בין אתי אלון למערכת המחשב בבנק היה די הדוק.
האירוע של אתי אלון אמנם נגמר בהרשעתה בפלילים, אך לא הוחצן מספיק בתקשורת הקשר בין המקרה לנוהלי אבטחת המידע בבנק. גם אם היו נהלים כאלה, רפיון באכיפתם היו בין הגורמים המרכזיים שאפשרו את שוד המיליונים. בדיקת רקע פשוטה הייתה מדליקה נורה אדומה. העובדה שאלון הייתה זו שמגישה את המסמכים לחתימת הממונה וגם חותמת אליהם, הייתה צריכה לעלות בבדיקה טריוויאלית של הפרדת תפקידים, א-ב בנהלי אבטחת מידע ארגוניים. מן הסתם זה לא קרה והתוצאה ידועה.
לדאבונם של האזרחים, הממסד הבנקאי יעשה הכול על מנת להסתיר אירועי אבטחת מידע אשר התרחשו בתחום אחריותו, וגם יהיה מוכן לספוג נזקים גדולים על מנת למנוע גילוי ופרסום של המקרים, ולמרבה הפלא הם גם לא בדיוק מחויבים לעשות כן. לכן, רק לעתים רחוקות אירועים דומים במוסדות בנקאים דולפים לתקשורת.
דוגמא נוספת היא קניון אינטרנטי אשר עשה מאמץ רב להסתיר את אירוע האבטחה אשר חשף מידע רב על הרגלי הקניות של האזרחים ועל פרטי כרטיסי אשראי שלהם. האתר סירב להגיש תלונה למשטרה נגד החשודים, וזאת על מנת למנוע פרסום שלילי, פגיעה במוניטין ואובדן הכנסות צפוי.
משרד האוצר עושה בשנים אחרונות מאמצים רבים לחוקק תקנות ראויות למערכות בנקאיות של מדינה מפותחת, אך ללא ספק מצבנו החוקתי רע. גם גורמי האכיפה כמו משטרת ישראל והפרקליטות המדינה עושים מאמצים לשפר את יכולת התגובה של החוקרים לפשעי המחשב. אך היום, בעל עסק המתלונן על חשד לזליגת מידע מהעסק שלו לכיוון המתחרה, יזכה במקרה הטוב לשנות המתנה לטיפול בתיק שהגיש בפרקליטות, ובמקרה הרע למכתב לקוני מהמשטרה המודיע על סגירת התיק מחוסר עניין לציבור.
ובכן, הפשע המאורגן מאמץ לחיקו את הטכנולוגיה ומשתלט על "נתחי שוק" ברוח הזמן.
לדוגמא: מדוע להסתכן בהקמת קזינו לא חוקי ברחוב המסגר בת"א אם קל יותר, זול יותר, כדאי יותר להקים אתר אינטרנט על שרת הממוקם בטורקמניסטן ומנוהל מהארץ? הקליינטים יהמרו בניחותא מהבית או אף ממקום העבודה, ואלה הזקוקים לחברה ייגשו אל האינטרנט קפה בפינת הרחוב. אגב, האורח התמים שיעז לבקש קפה במקום מסוג זה ייתקל בשאלה זועפת - באת להמר או לשתות קפה?
אתרי הפורנו מהווים גם הם הכנסה נאה לבעליהם, והסבירות שנמצא את בעליהם מבין ל"ו הצדיקים לא נראית סבירה במיוחד.
שיתוף הפעולה המתהווה בין הפשע המאורגן הקונבנציונלי לקהילת ההאקרים הזדוניים יוצר זן חדש של פשע מאורגן, עובדה שצריכה להדיר שינה מהממונים על אכיפת החוק. פשע מסוג חדש יכול להביא לסחיטת חברה בהפלת אתר האינטרנט שלה, גניבת מידע עסקי או מסחרי או בטחוני (ראו דוגמת משפחת האפרתי בפרשת הסוס הטרויאני). גם בהיבט הביטחוני נחשפנו לעובדה שצה"ל הופתע מהעובדה שברשות לוחמי החיזבאללה היו מכשירי קשר מוצפנים, מפות וקבצים מתוך רשתות צה"ליות.
לסיכום, רשויות המדינה ומקבלי ההחלטות בשוק הפרטי והציבורי חייבים להבין כי נושאי אבטחת המידע אינה סתם אופציה נחמדה שיש לשקול את מימושה כסעיף 117 בסדר העדיפויות, אלא להבין כי מדובר בכורח מציאות ויפה שעה אחת קודם.
מה עושים? במישור החוקתי יש להגביר את מאמצי החקיקה הרלוונטית, יש לפעול בעדיפות גבוהה לשם הגברת המודעות לנושאי אבטחת המידע במערכת החינוך, החל מגילאי 6-7 לשם הקניית הרגלי גלישה נכונים. בנוסף, במגזר הציבורי והעסקי יש להכשיר אנשי מקצוע בתחום אבטחת המידע הארגוני, תוך הטמעת תהליכי אבטחת המידע כחלק מהתרבות הארגונית.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
