מה הקשר בין אתי אלון, חשבון הבנק שלך ואתר הימורים?
בשנים האחרונות נושאי הפשיעה הממוחשבת (ה- Cyber Crime) מהווים אתגר חדש בפני רשויות אכיפת החוק, הן במישור הפלילי, האזרחי ואף הביטחוני. די אם נציץ באתר הרשמי של משרד החקירות הפדראלי בארצות הברית, הידוע יותר בשם FBI, כדי לגלות את העובדה המדהימה שברשימת עשרת המשימות החשובות ביותר של ה-FBI, השלישית בסדר החשיבות הנה "הגנה על ארה"ב מהתקפות אלקטרוניות ופשעי טכנולוגיה עלית", כאשר "השמירה על זכויות הפרט" ממוקמת רק במקום החמישי.
נכון, לא הוכח ואף לא הוזכר שמקרה אתי אלון, אשר מוטט בנק בישראל וגרם לנזק ישיר של רבע מיליארד שקל, הנו מעשה ידיה של רשת פושעי מחשב, אך הקשר בין אתי אלון למערכת המחשב בבנק היה די הדוק.
האירוע של אתי אלון אמנם נגמר בהרשעתה בפלילים, אך לא הוחצן מספיק בתקשורת הקשר בין המקרה לנוהלי אבטחת המידע בבנק. גם אם היו נהלים כאלה, רפיון באכיפתם היו בין הגורמים המרכזיים שאפשרו את שוד המיליונים. בדיקת רקע פשוטה הייתה מדליקה נורה אדומה. העובדה שאלון הייתה זו שמגישה את המסמכים לחתימת הממונה וגם חותמת אליהם, הייתה צריכה לעלות בבדיקה טריוויאלית של הפרדת תפקידים, א-ב בנהלי אבטחת מידע ארגוניים. מן הסתם זה לא קרה והתוצאה ידועה.
לדאבונם של האזרחים, הממסד הבנקאי יעשה הכול על מנת להסתיר אירועי אבטחת מידע אשר התרחשו בתחום אחריותו, וגם יהיה מוכן לספוג נזקים גדולים על מנת למנוע גילוי ופרסום של המקרים, ולמרבה הפלא הם גם לא בדיוק מחויבים לעשות כן. לכן, רק לעתים רחוקות אירועים דומים במוסדות בנקאים דולפים לתקשורת.
דוגמא נוספת היא קניון אינטרנטי אשר עשה מאמץ רב להסתיר את אירוע האבטחה אשר חשף מידע רב על הרגלי הקניות של האזרחים ועל פרטי כרטיסי אשראי שלהם. האתר סירב להגיש תלונה למשטרה נגד החשודים, וזאת על מנת למנוע פרסום שלילי, פגיעה במוניטין ואובדן הכנסות צפוי.
משרד האוצר עושה בשנים אחרונות מאמצים רבים לחוקק תקנות ראויות למערכות בנקאיות של מדינה מפותחת, אך ללא ספק מצבנו החוקתי רע. גם גורמי האכיפה כמו משטרת ישראל והפרקליטות המדינה עושים מאמצים לשפר את יכולת התגובה של החוקרים לפשעי המחשב. אך היום, בעל עסק המתלונן על חשד לזליגת מידע מהעסק שלו לכיוון המתחרה, יזכה במקרה הטוב לשנות המתנה לטיפול בתיק שהגיש בפרקליטות, ובמקרה הרע למכתב לקוני מהמשטרה המודיע על סגירת התיק מחוסר עניין לציבור.
ובכן, הפשע המאורגן מאמץ לחיקו את הטכנולוגיה ומשתלט על "נתחי שוק" ברוח הזמן.
לדוגמא: מדוע להסתכן בהקמת קזינו לא חוקי ברחוב המסגר בת"א אם קל יותר, זול יותר, כדאי יותר להקים אתר אינטרנט על שרת הממוקם בטורקמניסטן ומנוהל מהארץ? הקליינטים יהמרו בניחותא מהבית או אף ממקום העבודה, ואלה הזקוקים לחברה ייגשו אל האינטרנט קפה בפינת הרחוב. אגב, האורח התמים שיעז לבקש קפה במקום מסוג זה ייתקל בשאלה זועפת - באת להמר או לשתות קפה?
אתרי הפורנו מהווים גם הם הכנסה נאה לבעליהם, והסבירות שנמצא את בעליהם מבין ל"ו הצדיקים לא נראית סבירה במיוחד.
שיתוף הפעולה המתהווה בין הפשע המאורגן הקונבנציונלי לקהילת ההאקרים הזדוניים יוצר זן חדש של פשע מאורגן, עובדה שצריכה להדיר שינה מהממונים על אכיפת החוק. פשע מסוג חדש יכול להביא לסחיטת חברה בהפלת אתר האינטרנט שלה, גניבת מידע עסקי או מסחרי או בטחוני (ראו דוגמת משפחת האפרתי בפרשת הסוס הטרויאני). גם בהיבט הביטחוני נחשפנו לעובדה שצה"ל הופתע מהעובדה שברשות לוחמי החיזבאללה היו מכשירי קשר מוצפנים, מפות וקבצים מתוך רשתות צה"ליות.
לסיכום, רשויות המדינה ומקבלי ההחלטות בשוק הפרטי והציבורי חייבים להבין כי נושאי אבטחת המידע אינה סתם אופציה נחמדה שיש לשקול את מימושה כסעיף 117 בסדר העדיפויות, אלא להבין כי מדובר בכורח מציאות ויפה שעה אחת קודם.
מה עושים? במישור החוקתי יש להגביר את מאמצי החקיקה הרלוונטית, יש לפעול בעדיפות גבוהה לשם הגברת המודעות לנושאי אבטחת המידע במערכת החינוך, החל מגילאי 6-7 לשם הקניית הרגלי גלישה נכונים. בנוסף, במגזר הציבורי והעסקי יש להכשיר אנשי מקצוע בתחום אבטחת המידע הארגוני, תוך הטמעת תהליכי אבטחת המידע כחלק מהתרבות הארגונית.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים
רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.
מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.
בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.
רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.
יגדיל את הצריכה הפרטית
הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.
גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.
