מה הקשר בין אתי אלון, חשבון הבנק שלך ואתר הימורים?

הפשע המאורגן מאמץ לחיקו את הטכנולוגיה ומשתלט על "נתחי שוק" ברוח הזמן. כך נוצר זן חדש של פשע שיכול להביא לסחיטת חברה ולגניבת מידע עסקי או בטחוני. נושא אבטחת המידע הופך יותר מתמיד לכורח המציאות
זאב שניידר |

בשנים האחרונות נושאי הפשיעה הממוחשבת (ה- Cyber Crime) מהווים אתגר חדש בפני רשויות אכיפת החוק, הן במישור הפלילי, האזרחי ואף הביטחוני. די אם נציץ באתר הרשמי של משרד החקירות הפדראלי בארצות הברית, הידוע יותר בשם FBI, כדי לגלות את העובדה המדהימה שברשימת עשרת המשימות החשובות ביותר של ה-FBI, השלישית בסדר החשיבות הנה "הגנה על ארה"ב מהתקפות אלקטרוניות ופשעי טכנולוגיה עלית", כאשר "השמירה על זכויות הפרט" ממוקמת רק במקום החמישי.

נכון, לא הוכח ואף לא הוזכר שמקרה אתי אלון, אשר מוטט בנק בישראל וגרם לנזק ישיר של רבע מיליארד שקל, הנו מעשה ידיה של רשת פושעי מחשב, אך הקשר בין אתי אלון למערכת המחשב בבנק היה די הדוק.

האירוע של אתי אלון אמנם נגמר בהרשעתה בפלילים, אך לא הוחצן מספיק בתקשורת הקשר בין המקרה לנוהלי אבטחת המידע בבנק. גם אם היו נהלים כאלה, רפיון באכיפתם היו בין הגורמים המרכזיים שאפשרו את שוד המיליונים. בדיקת רקע פשוטה הייתה מדליקה נורה אדומה. העובדה שאלון הייתה זו שמגישה את המסמכים לחתימת הממונה וגם חותמת אליהם, הייתה צריכה לעלות בבדיקה טריוויאלית של הפרדת תפקידים, א-ב בנהלי אבטחת מידע ארגוניים. מן הסתם זה לא קרה והתוצאה ידועה.

לדאבונם של האזרחים, הממסד הבנקאי יעשה הכול על מנת להסתיר אירועי אבטחת מידע אשר התרחשו בתחום אחריותו, וגם יהיה מוכן לספוג נזקים גדולים על מנת למנוע גילוי ופרסום של המקרים, ולמרבה הפלא הם גם לא בדיוק מחויבים לעשות כן. לכן, רק לעתים רחוקות אירועים דומים במוסדות בנקאים דולפים לתקשורת.

דוגמא נוספת היא קניון אינטרנטי אשר עשה מאמץ רב להסתיר את אירוע האבטחה אשר חשף מידע רב על הרגלי הקניות של האזרחים ועל פרטי כרטיסי אשראי שלהם. האתר סירב להגיש תלונה למשטרה נגד החשודים, וזאת על מנת למנוע פרסום שלילי, פגיעה במוניטין ואובדן הכנסות צפוי.

משרד האוצר עושה בשנים אחרונות מאמצים רבים לחוקק תקנות ראויות למערכות בנקאיות של מדינה מפותחת, אך ללא ספק מצבנו החוקתי רע. גם גורמי האכיפה כמו משטרת ישראל והפרקליטות המדינה עושים מאמצים לשפר את יכולת התגובה של החוקרים לפשעי המחשב. אך היום, בעל עסק המתלונן על חשד לזליגת מידע מהעסק שלו לכיוון המתחרה, יזכה במקרה הטוב לשנות המתנה לטיפול בתיק שהגיש בפרקליטות, ובמקרה הרע למכתב לקוני מהמשטרה המודיע על סגירת התיק מחוסר עניין לציבור.

ובכן, הפשע המאורגן מאמץ לחיקו את הטכנולוגיה ומשתלט על "נתחי שוק" ברוח הזמן.

לדוגמא: מדוע להסתכן בהקמת קזינו לא חוקי ברחוב המסגר בת"א אם קל יותר, זול יותר, כדאי יותר להקים אתר אינטרנט על שרת הממוקם בטורקמניסטן ומנוהל מהארץ? הקליינטים יהמרו בניחותא מהבית או אף ממקום העבודה, ואלה הזקוקים לחברה ייגשו אל האינטרנט קפה בפינת הרחוב. אגב, האורח התמים שיעז לבקש קפה במקום מסוג זה ייתקל בשאלה זועפת - באת להמר או לשתות קפה?

אתרי הפורנו מהווים גם הם הכנסה נאה לבעליהם, והסבירות שנמצא את בעליהם מבין ל"ו הצדיקים לא נראית סבירה במיוחד.

שיתוף הפעולה המתהווה בין הפשע המאורגן הקונבנציונלי לקהילת ההאקרים הזדוניים יוצר זן חדש של פשע מאורגן, עובדה שצריכה להדיר שינה מהממונים על אכיפת החוק. פשע מסוג חדש יכול להביא לסחיטת חברה בהפלת אתר האינטרנט שלה, גניבת מידע עסקי או מסחרי או בטחוני (ראו דוגמת משפחת האפרתי בפרשת הסוס הטרויאני). גם בהיבט הביטחוני נחשפנו לעובדה שצה"ל הופתע מהעובדה שברשות לוחמי החיזבאללה היו מכשירי קשר מוצפנים, מפות וקבצים מתוך רשתות צה"ליות.

לסיכום, רשויות המדינה ומקבלי ההחלטות בשוק הפרטי והציבורי חייבים להבין כי נושאי אבטחת המידע אינה סתם אופציה נחמדה שיש לשקול את מימושה כסעיף 117 בסדר העדיפויות, אלא להבין כי מדובר בכורח מציאות ויפה שעה אחת קודם.

מה עושים? במישור החוקתי יש להגביר את מאמצי החקיקה הרלוונטית, יש לפעול בעדיפות גבוהה לשם הגברת המודעות לנושאי אבטחת המידע במערכת החינוך, החל מגילאי 6-7 לשם הקניית הרגלי גלישה נכונים. בנוסף, במגזר הציבורי והעסקי יש להכשיר אנשי מקצוע בתחום אבטחת המידע הארגוני, תוך הטמעת תהליכי אבטחת המידע כחלק מהתרבות הארגונית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

תרופות (גרוק)תרופות (גרוק)

תעשיית הקשב: מיליוני ילדים על כדורים והמצב רק מידרדר

כשהמערכת חולה, הילדים מקבלים מרשם: ישראל מדורגת במקום גבוה בצריכת ריטלין לנפש - ויש לכך מחיר כבד;  כך הופכים ילדינו ללקוחות של שרשרת תרופות מסוכנת




ענת גלעד |

ע' הייתה רק בת שש ילדה סקרנית ומלאת דמיון בגן חובה במרכז הארץ. הגננת התקשרה להורים בערב והתלוננה: "היא לא מצליחה לשבת לרגע, משתעממת במפגשים ומפריעה לכל הילדים, אי אפשר להמשיך ככה". ההורים, מבוהלים מהלחץ של המסגרת ומהמעבר המתקרב לכיתה א', רצו עם בתם לנוירולוג ילדים פרטי מומלץ. האבחון היה קצר וחד משמעי: הפרעת קשב קשה. המרשם הראשון - קונצרטה. 


ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


 איך מגיעים לתלות בקוקטייל תרופות בגיל צעיר?

שבועיים אחרי, הילדה לא נרדמה עד חצות, קמה עצבנית, התפרצה בבכי בלי סיבה. הנוירולוג אמר "זה עובר", אבל זה לא עבר. אז הוסיפו בהמשך כדור נגד חרדה. בהמשך הציעו כדור נגד דיכאון כי היא נהייתה אדישה, ועוד אחד לשינה. מילדה שמחה, חברותית ויצירתית עם שמחת חיים היא הפכה לילדה שקטה ועצובה. היום היא בת שלוש עשרה, עדיין נוטלת שתי תרופות קבועות, אוכלת כמו ציפור, ישנה עם כדור, ולפעמים שואלת את אמא שלה בשקט: "מתי אני אהיה נורמלית בלי הכדורים?" אמא שלה קורסת מאשמה. היא יודעת שהתחילה את הכול בגלל פחד מהגננת.

הסיפור של ע' לא יוצא דופן. זהו סיפורם של אלפי הורים בישראל. וזה גם הסיפור של עשרות אלפי ואפילו מאות אלפי הורים בארצות הברית. כדור אחד לקשב הופך לשניים, שלושה - ולפעמים לקוקטייל פסיכיאטרי שלא נבדק מעולם על מוח מתפתח. והילדים? הם אלה שנשארים עם הגוף והנפש ששינו להם לנצח. 

כמעט מיליון מרשמים לתרופות להפרעת קשב וריכוז מונפקים בישראל מדי שנה, והמדינה מדורגת במקום גבוה בעולם בצריכת ריטלין לנפש. המספרים הללו מצביעים על מצוקה אמיתית במערכת, כאשר הפתרון הנפוץ והקל הוא טיפול תרופתי לשיפור הקשב ולהרגעת הפעלתנות. אך רבים מההורים לא יודעים שהשקט התעשייתי שהם מקבלים בטווח הקצר יגבה מהילדים שלהם מחיר גבוה וכואב למשך שנים רבות.