הבורסה מעלה את הרף להנפקת תעודות סל
דירקטוריון הבורסה החליט היום (ה') על העלאת כללי הרישום של תעודות סל ומוצרי המדדים האחרים ועל הוספת כללי שימור. במקביל, הוחלט על הרחבת הפעילות במוצרי מדדים גם לתעודות סל שתעקובנה אחרי השקעה במספר מדדים ולאופציות כיסוי על מטבעות.
על פי כללי הרישום החדשים, ההון העצמי שיידרש ממנפיקי תעודות סל יועלה ל-36 מיליון שקל. אולם, חברה שיש לה ביטוח (בדומה לנדרש מקרנות נאמנות) ושווי התעודות המונפקות על ידה לציבור אינו עולה על הסכומים שנקבעו בכללים, תידרש להון עצמי נמוך יותר - 16 או 8 מיליון שקל.
על מנת לעודד חברות לדרג את תעודות הסל, הקלה הבורסה בדרישות ההון העצמי מחברה שכל התעודות שהנפיקה מדורגות בדירוג AAA.
כללי השימור החדשים נועדו לגרום לכך שהחברות המנפיקות תעמודנה, גם לאחר ההנפקה, בדרישות מינימום של הון עצמי ובדרישות לדרוג וביטוח, ולכן אי עמידה בכללי השימור תגרום למחיקת התעודות מהרישום למסחר.
במסגרת הכללים נקבעו גם הוראות מעבר, על מנת למנוע פגיעה רטרואקטיבית במי שכבר הנפיקו תעודות סל.
"ענף תעודות הסל ומוצרי המדדים בבורסה התפתח בקצב מואץ בשנה האחרונה, וכיום נסחרים בבורסה מעל ל-100 תעודות סל ומוצרי מדדים, בשווי כולל של 12 מיליארד שקל. כמחצית מהתעודות עוקבות אחר מגוון של מדדים בינלאומיים ומאפשרות למשקיע הישראלי להשקיע בשווקים הבינלאומיים באמצעות הבורסה בתל אביב", אומרת רונית הראל בן זאב, סמנכ"ל בכיר ומנהלת המחלקה הכלכלית בבורסה לניירות ערך.
בן זאב הוסיפה, כי "מחזורי המסחר במוצרי מדדים הגיעו כבר לכ-20% ממחזור המסחר במניות. ההחלטה על שינוי הכללים נועדה להגביר את יציבות החברות המנפיקות תעודות סל ולחזק את אמון הציבור בהן."
לצד העלאת הרף לתעודות הסל נמשך גל הנפקות תעודות הסל שממשיכות לרכז ביקושים ערים. אינדקס תעודות סל השלימה אתמול בהצלחה הנפקת ארבע תעודות סל חדשות בהיקף כולל של כ-90 מיליון שקל. היקף הביקושים לתעודות הסתכם ב-140 מיליון שקל אשר שיקפו ביקושי יתר בכל התעודות. בשל עודפי הביקושים נקבעה הקצאה חלקית למשקיעים בשיעורים של בין כ-57% באינדקס בנקים לכ-80% באינדקס נסדא"ק שקלי.
ארבע תעודות הסל החדשות שהונפקו כללו, לראשונה בשוק ההון, שלוש תעודות סל המנטרלות את החשיפה המט"חית בהשקעה במדדים מובילים בבורסות זרות בשל התחזקות השקל. בנוסף מעניקות התעודות למשקיעים את הפרשי הריבית בין ישראל לחו"ל. התעודות נהנו מביקושים בהיקף של כ-87 מיליון שקל והונפקו בהיקף של 20 מיליון שקל כל אחת.
ביקושים גדולים נרשמו לתעודות הבנקים החדשות של אינדקס. לאינדקס בנקים הוזרמו ביקושים בהיקף של כ-52.5 מיליון שקל על הנפקה בהיקף של 30 מיליון שקל ובוצעה בהן הקצאה חלקית בשיעור של כ-57%.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית?
מדד המחירים לצרכן מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.
