הבורסה מעלה את הרף להנפקת תעודות סל
דירקטוריון הבורסה החליט היום (ה') על העלאת כללי הרישום של תעודות סל ומוצרי המדדים האחרים ועל הוספת כללי שימור. במקביל, הוחלט על הרחבת הפעילות במוצרי מדדים גם לתעודות סל שתעקובנה אחרי השקעה במספר מדדים ולאופציות כיסוי על מטבעות.
על פי כללי הרישום החדשים, ההון העצמי שיידרש ממנפיקי תעודות סל יועלה ל-36 מיליון שקל. אולם, חברה שיש לה ביטוח (בדומה לנדרש מקרנות נאמנות) ושווי התעודות המונפקות על ידה לציבור אינו עולה על הסכומים שנקבעו בכללים, תידרש להון עצמי נמוך יותר - 16 או 8 מיליון שקל.
על מנת לעודד חברות לדרג את תעודות הסל, הקלה הבורסה בדרישות ההון העצמי מחברה שכל התעודות שהנפיקה מדורגות בדירוג AAA.
כללי השימור החדשים נועדו לגרום לכך שהחברות המנפיקות תעמודנה, גם לאחר ההנפקה, בדרישות מינימום של הון עצמי ובדרישות לדרוג וביטוח, ולכן אי עמידה בכללי השימור תגרום למחיקת התעודות מהרישום למסחר.
במסגרת הכללים נקבעו גם הוראות מעבר, על מנת למנוע פגיעה רטרואקטיבית במי שכבר הנפיקו תעודות סל.
"ענף תעודות הסל ומוצרי המדדים בבורסה התפתח בקצב מואץ בשנה האחרונה, וכיום נסחרים בבורסה מעל ל-100 תעודות סל ומוצרי מדדים, בשווי כולל של 12 מיליארד שקל. כמחצית מהתעודות עוקבות אחר מגוון של מדדים בינלאומיים ומאפשרות למשקיע הישראלי להשקיע בשווקים הבינלאומיים באמצעות הבורסה בתל אביב", אומרת רונית הראל בן זאב, סמנכ"ל בכיר ומנהלת המחלקה הכלכלית בבורסה לניירות ערך.
בן זאב הוסיפה, כי "מחזורי המסחר במוצרי מדדים הגיעו כבר לכ-20% ממחזור המסחר במניות. ההחלטה על שינוי הכללים נועדה להגביר את יציבות החברות המנפיקות תעודות סל ולחזק את אמון הציבור בהן."
לצד העלאת הרף לתעודות הסל נמשך גל הנפקות תעודות הסל שממשיכות לרכז ביקושים ערים. אינדקס תעודות סל השלימה אתמול בהצלחה הנפקת ארבע תעודות סל חדשות בהיקף כולל של כ-90 מיליון שקל. היקף הביקושים לתעודות הסתכם ב-140 מיליון שקל אשר שיקפו ביקושי יתר בכל התעודות. בשל עודפי הביקושים נקבעה הקצאה חלקית למשקיעים בשיעורים של בין כ-57% באינדקס בנקים לכ-80% באינדקס נסדא"ק שקלי.
ארבע תעודות הסל החדשות שהונפקו כללו, לראשונה בשוק ההון, שלוש תעודות סל המנטרלות את החשיפה המט"חית בהשקעה במדדים מובילים בבורסות זרות בשל התחזקות השקל. בנוסף מעניקות התעודות למשקיעים את הפרשי הריבית בין ישראל לחו"ל. התעודות נהנו מביקושים בהיקף של כ-87 מיליון שקל והונפקו בהיקף של 20 מיליון שקל כל אחת.
ביקושים גדולים נרשמו לתעודות הבנקים החדשות של אינדקס. לאינדקס בנקים הוזרמו ביקושים בהיקף של כ-52.5 מיליון שקל על הנפקה בהיקף של 30 מיליון שקל ובוצעה בהן הקצאה חלקית בשיעור של כ-57%.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
