יאיר לפיד יכול למכור לישראלים, אך לא למגזר הרוסי

קהל דוברי רוסית אוהב מאד את המילה הכתובה: את הכתבה יקראו עד הסוף ולא רק את התקציר למעלה; מפרסמים או אנשי יחסי ציבור הפונים לדוברי רוסית בעברית- לא יצליחו לעניין את קהל המטרה
אולגה וולפסון |

"קאק דילה", "ספסיבה", "פז'לסטה"....את המילים האלה (ואולי עוד כמה קללות) כמעט כל ישראלי יודע לדקלם, אך האם זה מספיק כדי להגיע אל תודעתם של מעל מיליון צרכנים דוברי רוסית?

מסתבר שלא כל טקסט שכתוב ברוסית יכול למכור או אפילו לעניין את הקהל הזה. קהל דוברי רוסית אוהב מאד את המילה הכתובה: את הכתבה יקראו עד הסוף ולא רק את התקציר למעלה, במודעות יקראו גם את האותיות הקטנות וישימו לב לכל פרט הכי קטן. בנוסף לכך, קיימת רגישות גבוהה מאד לשפה, כלומר: לסגנון, לדיוקים, לדקדוק ולרמת הכתיבה.

תשאלו, מדוע בכלל לפנות ל"רוסים" ברוסית? הרי הם חיים בישראל ויודעים עברית. זה נכון שכולם מדברים עברית, ברמה כזאת או אחרת, אבל זוהי "שפת ההישרדות", שפה לשימוש יומיומי הכרחי, עברית ברמה שתספיק לעבודה ולשיחה עם השכנים. אבל, לא ישתמשו בה לצריכת מידע או לקריאה, אלא יפנו לחומרי קריאה ולמידע ברוסית אשר אינם מונעים מהם את התענוג החווייתי של הקריאה וההבנה המדויקת של הפרטים, והכי חשוב- לא ידרשו מאמץ מיותר.

ולמה להתאמץ אם היום כמעט כל דבר ניתן לקבל בשפת האם- החל מהמכולת ועד לחדשות ברדיו ובטלוויזיה?

התקשורת המקומית בשפה הרוסית מונה מאות אתרי אינטרנט, מספר ערוצי רדיו וטלוויזיה, עשרות עיתונים ומגזינים. כמו כן, מאות הופעות בשנה מגיעות לישראל מחבר העמים. למעשה, כל מה שקורה בארץ ובעולם מופיע מיד בכלי תקשורת בשפה הרוסית לעיתים אף לפני העברית.

טעות נפוצה היא תרגום מודעה מעברית לרוסית

עבור רוב קהל דוברי רוסית התקשורת בשפה הרוסית הינה מקור מידע עיקרי ורק אחוזים בודדים צורכים תקשורת בשפה העברית ככלי תקשורת נוסף. לכן, אם אתם פרסומאים או אנשי יחסי ציבור הפונים בפרסום ושיווק לדוברי הרוסית בשפה העברית, ומקווים שהם יגיעו אליכם בעקבות הפרסום הזה- אתם טועים.

טעות נפוצה נוספת היא תרגום מודעה מעברית לרוסית, ומיקומה באחד העיתונים המובילים בשפה הרוסית, תוך מחשבה שפנית למגזר. ההרגלים, המנטאליות, התרבות של דוברי רוסית שונים מכלל האוכלוסייה ולכן גם המסרים וההדגשים הינם שונים- לעיתים שונים בתכלית. הנוסטלגיה, המודלים להזדהות, הגורמים המכריעים בעת הקניה שונים אף הם, ולכן, מה שיאיר לפיד יכול למכור לישראלים, הוא בחיים לא ימכור ל"רוסים". גם אם הם יזהו את הדמות, לא תהיה להם כל יכולת להתחבר לערכים שהדמות מייצגת, כי הם פשוט לא יודעים אלו ערכים מייצג איש מוכשר וחביב כמו לפיד ואשר בזכותם נבחר להוביל קמפיין לציבור הישראלי.

דוברי רוסית אימצו באהבה מותגים ישראלים רבים

כמו בכל פלח אוכלוסיה, גם במגזר הרוסי ניתן לבנות מותג, להעלות מודעות ולגרום לקהל הזה "להתאהב" במוצר כזה או אחר. צריך לעשות זאת בחוכמה, בפנייה מכוונת, בהדרגה ובהתחשבות בפרמטרים החשובים למגזר.

מעבר לזה, קל מאד לפנות לפלח שוק זה ויתרונותיו הם:

1. כוח שוק מספיק גדול ומוגדר– להקצאת משאבים.

2. בעלי הרגלים מאפייני צריכה ייחודיים המסייעים בהגדרתם.

3. קיימות עבורם תשתיות ומדיה ממוקדות שבעזרתן ניתן לתקשר עימם.

4. מסה קריטית מספיק חזקה שברובה שבעת רצון מהקליטה בארץ, השתלבה מצוין מבחינה מקצועית וכלכלית ויכולה להרשות לעצמה את ה"פינוק" של שימוש בשפת האם.

הפרדוקס הוא שככל שמשתלבים יותר, כך מתבדלים יותר וחוזרים לשורשים. אין ספק שקהילת דוברי רוסית השפיעה על רוב תחומי החיים בישראל, החל מתחום המזון ועד לריקודים סלוניים. במקביל, הרגלים ישראליים רבים הפכו לחלק בלתי נפרד מהמגזר ודוברי רוסית אימצו באהבה מותגים ישראלים רבים, אך בעיקר את אלה מביניהם שהיו שם, בטריטוריה הרוסית, את אלה שסיפקו מידע ודיברו בשפה הרוסית.

המגזר הרוסי מוביל את השוק בתחומי צריכה מסויימים, כגון: אינטרנט, תקשורת סלולרית, וטלוויזיה דיגיטלית. יתרה מכך, שוק חגיגות הסילבסטר של יוצאי חבר המדינות בישראל מגלגל כ-80 מיליון שקל כל שנה.

תשאלו את עצמכם איפה אתם בכל המעגל הזה ותתחילו לפעול.

רק אל תצאו בפרסום "הכל בשקל" כי "הרוסים" לא מחפשים זול, הם מחפשים דווקא יוקרה, ערך מוסף ועלות מול תועלת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.