יאיר לפיד יכול למכור לישראלים, אך לא למגזר הרוסי

קהל דוברי רוסית אוהב מאד את המילה הכתובה: את הכתבה יקראו עד הסוף ולא רק את התקציר למעלה; מפרסמים או אנשי יחסי ציבור הפונים לדוברי רוסית בעברית- לא יצליחו לעניין את קהל המטרה
אולגה וולפסון |

"קאק דילה", "ספסיבה", "פז'לסטה"....את המילים האלה (ואולי עוד כמה קללות) כמעט כל ישראלי יודע לדקלם, אך האם זה מספיק כדי להגיע אל תודעתם של מעל מיליון צרכנים דוברי רוסית?

מסתבר שלא כל טקסט שכתוב ברוסית יכול למכור או אפילו לעניין את הקהל הזה. קהל דוברי רוסית אוהב מאד את המילה הכתובה: את הכתבה יקראו עד הסוף ולא רק את התקציר למעלה, במודעות יקראו גם את האותיות הקטנות וישימו לב לכל פרט הכי קטן. בנוסף לכך, קיימת רגישות גבוהה מאד לשפה, כלומר: לסגנון, לדיוקים, לדקדוק ולרמת הכתיבה.

תשאלו, מדוע בכלל לפנות ל"רוסים" ברוסית? הרי הם חיים בישראל ויודעים עברית. זה נכון שכולם מדברים עברית, ברמה כזאת או אחרת, אבל זוהי "שפת ההישרדות", שפה לשימוש יומיומי הכרחי, עברית ברמה שתספיק לעבודה ולשיחה עם השכנים. אבל, לא ישתמשו בה לצריכת מידע או לקריאה, אלא יפנו לחומרי קריאה ולמידע ברוסית אשר אינם מונעים מהם את התענוג החווייתי של הקריאה וההבנה המדויקת של הפרטים, והכי חשוב- לא ידרשו מאמץ מיותר.

ולמה להתאמץ אם היום כמעט כל דבר ניתן לקבל בשפת האם- החל מהמכולת ועד לחדשות ברדיו ובטלוויזיה?

התקשורת המקומית בשפה הרוסית מונה מאות אתרי אינטרנט, מספר ערוצי רדיו וטלוויזיה, עשרות עיתונים ומגזינים. כמו כן, מאות הופעות בשנה מגיעות לישראל מחבר העמים. למעשה, כל מה שקורה בארץ ובעולם מופיע מיד בכלי תקשורת בשפה הרוסית לעיתים אף לפני העברית.

טעות נפוצה היא תרגום מודעה מעברית לרוסית

עבור רוב קהל דוברי רוסית התקשורת בשפה הרוסית הינה מקור מידע עיקרי ורק אחוזים בודדים צורכים תקשורת בשפה העברית ככלי תקשורת נוסף. לכן, אם אתם פרסומאים או אנשי יחסי ציבור הפונים בפרסום ושיווק לדוברי הרוסית בשפה העברית, ומקווים שהם יגיעו אליכם בעקבות הפרסום הזה- אתם טועים.

טעות נפוצה נוספת היא תרגום מודעה מעברית לרוסית, ומיקומה באחד העיתונים המובילים בשפה הרוסית, תוך מחשבה שפנית למגזר. ההרגלים, המנטאליות, התרבות של דוברי רוסית שונים מכלל האוכלוסייה ולכן גם המסרים וההדגשים הינם שונים- לעיתים שונים בתכלית. הנוסטלגיה, המודלים להזדהות, הגורמים המכריעים בעת הקניה שונים אף הם, ולכן, מה שיאיר לפיד יכול למכור לישראלים, הוא בחיים לא ימכור ל"רוסים". גם אם הם יזהו את הדמות, לא תהיה להם כל יכולת להתחבר לערכים שהדמות מייצגת, כי הם פשוט לא יודעים אלו ערכים מייצג איש מוכשר וחביב כמו לפיד ואשר בזכותם נבחר להוביל קמפיין לציבור הישראלי.

דוברי רוסית אימצו באהבה מותגים ישראלים רבים

כמו בכל פלח אוכלוסיה, גם במגזר הרוסי ניתן לבנות מותג, להעלות מודעות ולגרום לקהל הזה "להתאהב" במוצר כזה או אחר. צריך לעשות זאת בחוכמה, בפנייה מכוונת, בהדרגה ובהתחשבות בפרמטרים החשובים למגזר.

מעבר לזה, קל מאד לפנות לפלח שוק זה ויתרונותיו הם:

1. כוח שוק מספיק גדול ומוגדר– להקצאת משאבים.

2. בעלי הרגלים מאפייני צריכה ייחודיים המסייעים בהגדרתם.

3. קיימות עבורם תשתיות ומדיה ממוקדות שבעזרתן ניתן לתקשר עימם.

4. מסה קריטית מספיק חזקה שברובה שבעת רצון מהקליטה בארץ, השתלבה מצוין מבחינה מקצועית וכלכלית ויכולה להרשות לעצמה את ה"פינוק" של שימוש בשפת האם.

הפרדוקס הוא שככל שמשתלבים יותר, כך מתבדלים יותר וחוזרים לשורשים. אין ספק שקהילת דוברי רוסית השפיעה על רוב תחומי החיים בישראל, החל מתחום המזון ועד לריקודים סלוניים. במקביל, הרגלים ישראליים רבים הפכו לחלק בלתי נפרד מהמגזר ודוברי רוסית אימצו באהבה מותגים ישראלים רבים, אך בעיקר את אלה מביניהם שהיו שם, בטריטוריה הרוסית, את אלה שסיפקו מידע ודיברו בשפה הרוסית.

המגזר הרוסי מוביל את השוק בתחומי צריכה מסויימים, כגון: אינטרנט, תקשורת סלולרית, וטלוויזיה דיגיטלית. יתרה מכך, שוק חגיגות הסילבסטר של יוצאי חבר המדינות בישראל מגלגל כ-80 מיליון שקל כל שנה.

תשאלו את עצמכם איפה אתם בכל המעגל הזה ותתחילו לפעול.

רק אל תצאו בפרסום "הכל בשקל" כי "הרוסים" לא מחפשים זול, הם מחפשים דווקא יוקרה, ערך מוסף ועלות מול תועלת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מתוך מפגש של שר האוצר עם נשיאות המגזר העסקי, קרדיט צילום- איתי קדם נשיאות המגזר העסקימתוך מפגש של שר האוצר עם נשיאות המגזר העסקי, קרדיט צילום- איתי קדם נשיאות המגזר העסקי

סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"

שר האוצר אומר שיוריד מיסים ויפתח את שוק האשראי לתחרות שתוריד את המחירים, אבל מאחורי ההצהרות מסתתר פער בין פוליטיקה לכלכלה

תמיר חכמוף |

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', נפגש היום עם נשיאות המגזר העסקי בראשות דובי אמיתי וצוות האוצר, כחלק מההיערכות לגיבוש תקציב המדינה לשנת 2026. במפגש השתתפו ראשי האיגודים המרכזיים במשק, מהתאחדות התעשיינים, איגוד הבנקים וחברות הביטוח ועד התאחדות הקבלנים ולשכת המסחר.

במהלך הדיון, סמוטריץ' בחר להתמקד בסוגיות המאקרו החשובות, כמו הריבית הגבוהה, עתיד התקציב והצורך ביצירת תחרות במערכת הבנקאית, אך במקום להתמקד בתחום הפיסקלי שבאחריותו, הוא בחר למתוח ביקורת חריפה על המדיניות המוניטרית ועל נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, ואמר כי "הנגיד היה צריך להוריד את הריבית מזמן. אם הוא לא יעשה כן, אני אוריד את המיסים". מיד לאחר מכן סייג כי "עצמאותו של הנגיד קריטית ואסור לפגוע בסמכויותיו, אך הנגיד אחראי על המדיניות המוניטרית ואני על הפיסקלית".

בנוגע לתקציב המדינה לשנת 2026, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, הטיל ספק ביכולת הממשלה להעבירו לנוכח המצב הפוליטי המורכב. סמוטריץ' מנגד התחייב: ״יהיה תקציב. מבינים את הצורך בשמירת אמון השחקנים כולם בכלכלה הישראלית. תקציב 2026 ממלחמה לצמיחה״.. עוד ציין כי בכוונתו להיאבק בהון השחור באמצעות "חניקה כלכלית של ארגוני הפשיעה".

על מערכת הבנקאות אמר סמוטריץ': "אני נחוש לגוון את מקורות ההון. גם לכם המגזר העסקי זו דרמה. אתם מכירים את הרפורמה שאנחנו עושים בפיקדונות. נגישות לכסף זול לשחקנים שיצרו תחרות על הבנקים, בעיני זו רפורמה שסוגרת את המעגל. אני מקווה שנצליח להרגיל גם את האזרחים להשתחרר מהדביקות לבנק ולחפש את האלטרנטיבות, אבל גם לכם לעסקים ולמשקי הבית תהיה נגישות הרבה יותר משמעותית. כמות האשראי תגדל, מחיר האשראי ירד, והתוצאה תביא לירידת מחירים".

בנק ישראל ציין כי ״הנגיד ובנק ישראל מקבלים החלטות אך ורק על בסיס אמות מידה מקצועיות. אינפלציה גבוהה פוגעת בראש ובראשונה בשכבות החלשות וריסונה הוא תנאי הכרחי לפעילות כלכלית תקינה. אחריות תקציבית, במיוחד בעת הזו, היא צורך השעה״.