הזווית של אזולאי: והפעם בורסה כברומטר? לא אצלנו
מי שאומר ששווקי ההון משקפים את מצב המשק, לא הביט על מסכי המסחר של הבורסה בת"א השבוע. לפי המסכים, נראה היה (למעט יום ראשון) שהמלחמה היא בכלל ביפן והראשונים להיפגע מהמלחמה הם האירופאים. הישראלים מצידם התגלו כעם הכי אופטימי בעולם, עם רעב גדול למניות ותשוקה לסיכון ואני מניח שרק המשך (לא עלינו) של המבצע, תשנה את טעמיו של המשקיע הישראלי.
מטבע הדברים, הנושאים שמילאו את הכותרות הכלכליות לפני כחודשיים, כמו הירידות בשווקי חו"ל, נעלמו. אולם דווקא בנקודת הזמן הנוכחית אני סבור שיש מקום לתת בהם הצצה מחודשת.
חששם הגדול של המשקיעים בעולם ובארה"ב, בפרט בחודשים הראשונים של השנה, היה מפני חריגה אינפלציונית שתלווה בהעלאות ריבית נוספות. בעקבות זאת רשמו מדדי המניות ירידות, שבחלקן היו חדות, ויצרו כמה הזדמנויות מעניינות.
הזרז שהצית את העליות ביום רביעי בוול סטריט היה נאומו של הנגיד האמריקני בפני הסנאט. נאום שניתן היה להסיק ממנו, כי בניגוד לקונצנזוס, הפד רואה סיכוי רב להתמתנותה של האינפלציה בזמן הקרוב. התמתנות שתיגרם בשל ההאטה הכלכלית הצפויה וכך יזנח סוף - סוף נשק הריבית.
ואם נאומו של ברננקי היווה את הזרז ביום רביעי, נתוני היצוא של המשק האמריקי נותנים תחושה אופטימית לגבי ההמשך. נתוני היצוא מראים כי העולם אט – אט מתחיל להישען פחות ופחות על הצרכן האמריקאי ויותר על הצרכן הסיני וההודי.
שני גורמים מסייעים ליצואן האמריקני להגדיל את רווחיו. הראשון, היא כמובן היחלשות הדולר שהגדילה את תקבוליו, והגורם השני הוא הביקוש הגדל והולך למוצרים אמריקניים בשווקים המתעוררים. בחמשת החודשים הראשונים של השנה גדל היצוא האמריקני ב-10%, אך הנתון המשמעותי יותר הוא העלייה בשיעור של 15% בהיקף היצוא של מוצרי השקעה, מוצרי תעשייה כבדה, ציוד ומכונות למשקים המתעוררים.
אבל המסקנה המהותית יותר אשר ניתן לגזור מהנתונים הנ"ל, מתייחסת דווקא לשווקים המתעוררים ולא לאמריקני. השווקים המתעוררים ממשיכים בתנופה הכלכלית שלהם, אשר דורשת מהם להצטייד בציוד חדשני ובטכנולוגיות מודרניות על מנת שיוכלו להשוות את רמת חייהן לזו של המערב, ולכן אנחנו עדים ליותר ויותר חברות אמריקניות שמביעות אופטימיות רבה בדוחותיהן לגבי רמת רווחיהן הצפויה בשנים הקרובות.
כמה דוגמאות ימחישו זאת היטב.
קחו למשל את ענקית הציוד ההנדסי הכבד - קטרפילר (CAT) שצופה, כי השורה התחתונה שלה תצמח בכ-15% בכל אחת מחמש השנים הקרובות. אינגרסול – ראנד (IR), חברה תעשייתית אמריקנית ותיקה שמייצרת מגוון רחב של מוצרים, מטרקטורים קטנים (bobcat) ועד למשאיות להובלה בקירור, צופה צמיחה בשיעורים שינועו בטווח של 30%-50% בסין, בהשוואה לצמיחה צנועה יחסית של 8%-10% בארה"ב. וכך גם יונייטד טכנולוג'י (UTX), הצופה שרווחיה בנובעים מפעילות בחו"ל יצמחו בקצב הגבוה מפי שתיים מקצב צמיחת התל"ג העולמי.
אז הנ כך הם הדברים: השילוב של מדיניות מוניטרית יציבה, מחירי מניות נמוכים, לפי פרמטרים היסטוריים, ושמירה על קצבי צמיחה גבוהים במשקים המתעוררים, יכולים להוות כר נאה למהלך עליות בשוק האמריקני.
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותלאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.
