TGI: נמשכת מגמת ירידת קריאת העיתונים המודפסים
אנחנו קוראים פחות עיתונים מודפסים. זו השורה התחתונה שעולה מנתוני סקר TGI, הסוקרים בני 18 ומעלה בישראל בחציון הראשון של 2006 (יולי 05 – יוני 2006) אשר פורסמו היום. מדובר בהמשך מגמת הירידה בקריאת עיתונות ועל כך שההאזנה לרדיו נמצאת בירידה, אך בצורה תלולה פחות מהעיתונות.
כללית נרשמה בחצי הראשון של השנה ירידה של 10% בקיראת עיתונים יומיים. בנתונים בולט דיווח על ירידה של 15% במספר קוראי עיתון הארץ, ל-6.1%.
לאורך חמש השנים האחרונות מבטא סקר TGI מגמת ירידה בקריאת 4 העיתונים הארציים היומיים המרכזיים בימי חול ובסופי שבוע. בתקופת יולי 2001 עד יוני 2002 הקריאה המשותפת (בניכוי חפיפה) ל-4 עיתונים היומיים עמדה על 68.7%, ירדה ל-63.1% בתקופת יולי 03-יוני 04 וכיום עומדת על 57.6%. מגמה זהה ניתן לזהות בקריאת עיתוני סוף שבוע בהם הקריאה המשותפת של עיתוני סוף שבוע הייתה 81.6% בתקופת יולי 01-יוני 02, וירדה ל-73.8% ביולי 03-יוני 04 כאשר היא עומדת כיום על 67.3%.
גם האזנה לרדיו מראה מגמת ירידה מהאזנה יומית של 83.6% בתקופת יולי 01-יוני 02 ל-77.6% כיום.
התמונה שונה במקצת בהביטנו על הזמן המושקע בשימוש בכל אחת מהמדיות. אם בתקופת יולי 01-יוני 02 בילו הישראלים 130 דקות בהאזנה לרדיו ביום ממוצע, היום הם מבלים רק 118 דקות המהווה ירידה קלה. הזמן המוקדש לקריאת עיתונות יומית ביום חול ממוצע נשאר כשהיה בהיקף של כ-30 דקות ביום חול ממוצע. לא צריך לנחש באיזו מדיה הציבור הישראלי משקיע הרבה יותר זמן כיום. ביולי 01-יוני 02 הממוצע השבועי של זמן גלישה באינטרנט היה 99 דקות. בתקופה יולי 03-יוני 04 עלה ממוצע זה ל-159 דקות ועכשיו הגיע ל-221 דקות.
איתן כסיף, מנכ"ל החברה מעדכן כי: השנה השיקה TGI ניתוח חדשני המבוסס על שכבות סוציו-אקונומיות SEL (Socio-Economic Levels) המאפשר פילוח (סגמנטציה) של האוכלוסייה לשכבות המבוססת על מצב סוציו-אקונומי. מדד ה- TGI GLOBAL SEL מבוסס על 13 משתנים (השכלה, בעלות על מוצרים בני קיימא, טלפונים סלולאריים, ועוד). הבחירה במשתנים אלו התבססה על ניתוחים סטטיסטיים מורכבים של מאגרי TGI בעולם.
הניתוח מחלק את האוכלוסייה באופן פרופורציונאלי ל-4 שכבות ייחודיות המראות את ההבדלים ברמה הסוציו האקונומית: השכבה העליונה מורכבת מ-10% בעלי המדד הגבוה ביותר, השכבה השנייה מ-20%, השלישית 30% והרביעית 40%. בניתוח זה השכבה הגבוהה ביותר - 10% העליונים, מייצגת את "צרכני העל" (super consumers)
באמצעות שימוש ב-SEL ניתן לראות, כי היקף השימוש באינטרנט גבוה אף יותר בקרב חברי קבוצת 1 SEL (השכבה בעלת המדד הגבוה ביותר). בבדיקת הזמן המשמש לגלישה באינטרנט, חברי SEL 1 מבלים 357 דקות בשבוע בגלישה באינטרנט לעומת אנשי SEL 4 שמבלים רק 106 דקות. ההבדלים פחות קיצוניים בהשוואת קריאת עיתונים בין SEL 1 הקוראים עיתון כ-35 דקות בממוצע ביום לעומת אלו מ-SEL 4 הקוראים עיתון 28 דקות ביום. זמן ההאזנה לרדיו כמעט זהה בקרב 3 הקבוצות הראשונות (בסביבות 120 דקות ביום ממוצע). לעומתם, SEL 4, בדומה להתנהגותה בשאר המדיות, "צורכת" פחות רדיו ומגיעה ל-110 דקות ביום חול ממוצע.
יצויין, כי מאגר המידע השיווקי של TGI מבוצע על ידי חברת "מחקרי סינגל סורס" מקבוצת טלסקר ותחת פיקוח ובקרה מקצועית של ועדת המחקר של איגוד חברות הפרסום. מאגר TGI מבוסס על מדגם מייצג של 10,000 מרואיינים במגזר היהודי בגילאי 18+, המשקפים אוכלוסייה בשיעור של כ- 3.72 מיליון נפש. סקר ™TGI בישראל נערך משנת 1998, והנתונים החדשים מהווים את הגל ה-17 מאז השקתו. התוצאות מתפרסמות פעמיים בשנה.
מאגר TGI הינו בסיס הנתונים המעמיק ביותר המצוי בידי גורמי השיווק. המאגר נבנה בשיטת Single Source Data, המאפשרת מעקב עמוק וממוקד על התנהגות הצריכה והשירותים של האוכלוסייה בישראל, זאת ע"י שימוש ב- 4 בסיסי נתונים שנאספו מאותו צרכן/מרואיין הכוללים: התנהגות צריכה ושירותים : בלמעלה מ- 200 קטגוריות מוצר ושירותים וקרוב ל– 2000 מותגים שונים. כ-250 הגדי סגנון חיים. המדיה: עיתונות רדיו וטלוויזיה (העדפה בלבד של ז'אנרים ותוכניות).
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותלאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.
