החברה לישראל: קיטון של 50% ברווחי הרבעון ה-1
החברה לישראל (חברה לישראל) שבשליטת האחים עופר מדווחת היום על תוצאותיה לרבעון הראשון של שנת 2006. המדוחות עולה, כי ניכרת שחיקה ברווח המקי של החברה באחזקותיה השונות ובמיוחד.
מאוחד
הרווח הנקי של החברה ברבעון הראשון הסתכם בסך של 244 מליון שקל לעומת סך של 479 מליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
נציין, כי בתקופת הדו"ח נכללו הכנסות חד פעמיות של כ-28 מליון שקל, לעומת הכנסות חד פעמיות של כ-149 מליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
מחזור ההכנסות בתקופת הדו"ח הסתכם בסך של כ-6.5 מליארד שקל לעומת סך של כ-6 מליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד.
הגורמים שהשפיעו על התוצאות בתקופת הדו"ח:
כי"ל סיימה את תקופת הדוח ברווח של כ-97 מליון דולר, לעומת רווח של כ-95 מליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.
צים סיימה את תקופת הדוח ברווח של 21 מליון דולר, לעומת רווח של 65 מליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח של צים בתקופה המקבילה אשתקד כלל רווחי הון, ממכירת אניות בסכום של 31 מליון דולר, נטו.
טאואר סיימה את תקופת הדוח בהפסד של 45 מליון דולר לעומת הפסד של 55 מליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.
נציין, כי חלקה של החברה בהפסדי טאואר הסתכם בתקופת הדוח בסכום של 63 מליון שקל לעומת 4 מליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
כמו כן, בתוצאות לתקופת הדוח נכללו הכנסות חד פעמיות, נטו, בסכום של 28 מליון שקל, לעומת הכנסות חד פעמיות, נטו, של 149 מליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
הוצאות המימון, נטו, הסתכמו בתקופת הדוח בסכום של 78 מליון שקל לעומת הוצאות של 46 מליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול בהוצאות נובע מהעליה בשיעור ריבית הלייבור לעומת התקופה המקבילה אשתקד ומעליה בהיקף ההתחייבויות הפיננסיות.
כי"ל
מסר יוסי רוזן, מנכ"ל החברה לישראל ויו"ר כי"ל, אמר היום בהתייחס לכי"ל: "למרות ההאטה העולמית בתחום האשלג, הציגה כי"ל רווחיות גבוהה, הודות לגיוון בתחומי פעילותה. הדבר בא לידי ביטוי בעיקר בתחום מוצרי הברום ותרכובותיו שנהנו מעליות מחירים חדות.
רוזן הוסיף וציין, כי כי"ל תמשיך לשאוף למגוון פעילויות בקבוצה כדי להבטיח ששפל עונתי באחד המגזרים יאוזן באמצעות פעילות במגזרים אחרים, ולא תיווצר תלות גדולה מדי בתחום פעילות אחד.
כי"ל סיימה את תקופת הדו"ח ברווח של כ-97 מליון דולר, לעומת רווח של כ-95 מליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. מכירות קבוצת כי"ל הסתכמו בתקופת הדו"ח בסכום של כ-717 מליון דולר, לעומת סך של כ-710 מליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
הגידול במכירות נובע בעיקרו הן מעליות המחירים במרבית מגזרי כי"ל ובמוצרי הברום ותרכובותיו, והן מגידול ניכר במכירות כי"ל מוצרי תכלית כתוצאה מרכישת פעילות אסטריס, אשר אוחדה לראשונה בנובמבר אשתקד.
התמשכות המו"מ בין ספקי האשלג המובילים בעולם לבין הלקוחות הסיניים שגרמה לעצירת משלוחים דרך הים, כמו גם ההמתנה של צרכני אשלג נוספים לתוצאות המו"מ והחורף הארוך באירופה, הביאו להקטנה משמעותית במכירות האשלג מתחילת 2006 ולגידול במלאי החברה. השפעות אלה הביאו מספר יצרנים גדולים להודיע על הקטנת הייצור במפעליהם.
צים
יו"ר החברה לישראל וצים, עידן עופר, ציין בקשר לצים:
"למרות עליית מחירי הדלק וירידת מחירי ההובלה העולמיים, הגיעה צים לרווחיות סבירה, בין היתר, הודות להמשך ביצוע תכנית ההתייעלות שהנהלתה קבעה.
צים סיימה את תקופת הדו"ח ברווח של כ-21 מיליון דולר, לעומת רווח של 65 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. יצוין, כי ברבעון הראשון של שנת 2005 נכלל רווח הון, נטו, ממכירת אוניות בסכום של 31 מיליון דולר.
הכנסות צים בתקופת הדו"ח הסתכמו בסכום של 676 מיליון דולר לעומת סך של 657 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.
ההוצאות התפעוליות ועלות השירותים גדלו בעיקר בשל עליה במחירי הדלק בשיעור של כ-60% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.
טאואר
טאואר סיימה את תקופת הדוח בהפסד של 45 מליון דולר, לעומת הפסד של 55 מליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הירידה בהפסד נובעת בשל גידול במחזור המכירות.
בתקופת הדוח הסתכמו המכירות של טאואר בסכום של כ-36 מליון דולר לעומת סכום של 23 מליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ- 55%.
עלות המכירות הסתכמה בתקופת הדוח ב-61 מליון דולר בדומה לתקופה המקבילה אשתקד, על אף הגידול במכירות וזאת עקב צעדי התייעלות שננקטו.
בחודש מאי 2006, דיווחה טאואר, כי הדירקטוריון שלה אישר את תכניותיה להרחיב את היקף כושר הייצור של מפעל FAB2 בכ- 50% וזאת בכדי לעמוד בביקוש הגואה של הלקוחות ובתכנית העסקית.
בכדי לעמוד בתכנית ההצטיידות בהקדם האפשרי, חתמו טאואר והחברה לישראל על הסכם לפיו החברה לישראל תזמין ציוד בערך של עד כ-100 מליון דולר עבור טאואר. בהסכם הוגדרו תנאים מסוימים למכירת הציוד לטאואר.

סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?
נכנסים לכלכלת בחירות; סמוטריץ' יודע שאם מחירי הדירות יעלו - הציבור יאשים אותו, ומכין פתרונות וגם - מה התוכנית של סמוטריץ' לשנה הבאה ועל הפטור ממס לעולים חדשים
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הציג את עקרונות התקציב. הוא דוחף להורדת הריבית ובצדק; ומדבר על הורדת מסים והורדת מחירי הדירות. סמוטריץ' יודע שיש חשש גדול שמחירי הדירות יחזרו לעלות עם סיום תוכנית דירה בהנחה במתכונתה הנוכחית, והוא יודע שהוא זה שתוטל עליו האשמה בעליית מחירי הדירות, אז הוא מכין תוכנית (הרחבה: ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס?).
סמוטריץ' לא הציג תוכנית, אלא דיבר מלמעלה, בקווים כלליים. צריך לזכור שאנחנו בשנת בחירות, הבוחר הוא "המלך", הסיכוי שיפגעו בכיס שלו - נמוך. ירצו לתת לו תחושה טובה, תחושה של עושר. תחושה של ביטחון כלכלי. בכנס של יועצי המס הוא אמר באופן ברור: "אל תקנו דירות, המחירים ימשיכו לרדת".
סמוטריץ' טען כי שנת 2026 תהיה "גשר ממלחמה לצמיחה", עם תוספת משמעותית לביטחון, שצפויה לחרוג מ-100 מיליארד שקל, לצד ייצוב יחס החוב-תוצר. במרכז התוכנית: הורדת מס הכנסה על הכנסות מעבודה, שתעודד יציאה לעבודה והעלאת פריון. "זה יחזיר כסף לכיסי העובדים ויעזור למשק לצמוח", אמר, תוך הדגשה כי ההפחתה תתמקד במדרגות הנמוכות יותר כדי להגיע למעמד הביניים הרחב. נזכיר כי מדרגות המס הוקפאו השנה והמשמעות היא מיסוי גדול יותר. סמוטריץ' בעצם רמז על כוונה להסיר את ההקפאה בחלק מהמקומות.
סמוטריץ' גם הבטיח הטבות מס משמעותיות לעולים חדשים: פטור ממס לא רק על הכנסות מחו"ל (כפי שקיים כיום למשך 10 שנים), אלא גם על הכנסות שיופקו בישראל עצמה. צעד כזה יכול להפוך את ישראל ליעד עלייה אטרקטיבי יותר, אבל השאלה היא למה לספק הטבה גדולה כל כך בשעה שאפשר להיטיב עם הציבור הישראלי עצמו. תושביך קודמים לעולים חדשים.
- להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
- "מחירי הדירות יעלו ב-6% בשנה הבאה" - על מה מתבסס מנכ"ל אאורה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש הוא שמהלכים אלו יובילו לעלייה בגירעון, אם כי חייבים להגיד שהגירעון בשליטה, ולמרות מלחמה של שנתיים ישראל התבררה כחזקה מאוד כלכלית. הפגיעה בנתונים הכלכליים היא לא אנושה כפי שיכול היה להיות. אין כלכלן אחד שחושב שהנתונים הכלכליים בהינתן השנתיים האחרונות, הם לא הפתעה לטובה. לכן, דווקא בהינתן הצמיחה של אחרי המלחמה כפי שצופים כלכלנים וגם בנק ישראל בתחזיות קדימה, עשויות לתמוך ולהשתלב בהורדת מסים.

"קרן השתלמות היא חלק מתנאי השכר ואסור לפגוע בה"
ועדת הכספים באה בטענות לאוצר שרוצה לצמצם את ההטבות מיסוי על קרנות השתלמות - הם טוענים שהאוצר פוגע בציבור בשכבות הנמוכות, אבל זה הפוך: האוצר רוצה לבטל הטבות מס לעשירים ולתת לכולם - הנדסת תודעה
קרנות השתלמות הן מוצר פריבילגי - מקבלים אותו העשירונים העליונים במשק. הכלכלן הראשי באוצר סיפק דוח חשוב שמוכיח זאת: האוצר חקר ומצא - קרנות השתלמות זה מוצר מנצח...לעשירים. הקרן השתלמות היא מוצר שפטור ממסים באופן גורף - בהפקדה לקרן יש הטבת מס גדולה, בעת הרווחים השוטפים אין מס, בעת הפדיון אין מס. מדובר בהטבה של מעל 11 מיליארד שקל וצריך לצמצם אותה באופן מסוים. האוצר מבקש מדי שנה לצמצמה כדי לקחת את הכסף הזה ולהשתמש בו לדברים אחרים - למשל להעלות את הקצבאות. אבל, לקרן השתלמות יש לובי ענק - ההסתדרות, ועובדים בעשירונים עליונים שאם יקחו להם את ההטבה הזו הם יעשו רעש מאוד גדול.
ולכן לא נוגעים בקרנות האלו. למרות שאנשי האוצר רוצים ובצדק להטיל מס על קרן השתלמות, מגיע שר האוצר שמפחד להכעיס את הציבור כי זו שנת בחירות ואומר - סמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”. איזה פחדן.
והנה היום התקיימה ישיבה של ועדת הכספים. יש שם חברי כנסת מנותקים, או משוחדים שטוענים שפגיעה בהטבות זו פגיעה בשכבות נמוכות, למרות שזה ההיפך.
עמדת נציגי הכלכלן הראשי באוצר הוסברה לחברי הועדה - ההטבה אינה שוויונית, מגיעה לבעלי הכנסות גבוהות יותר ויש לצמצמה משמעותית ולהעביר את המשאבים להטבות לכלל האוכלוסייה, דוגמת מדרגות מס הכנסה. אבל חברי הכנסת ונציגי השוק אמרו כי אין מדובר בהטבה אלא חלק מתנאי השכר וחסכון לטווח בינוני ואף משלים לפנסיה, שמשרת בעיקר את מעמד הביניים, העובד והמשרת, וקראו להרחיבה גם לעשירונים הנמוכים יותר ולא לצמצמה. יו"ר הוועדה, ח"כ חנוך מילביצקי: "התחושה שיש כהות חושים גדולה מאוד באוצר כלפי האנשים החלשים יותר במשק". תקשיבו, זה מקומם. זה אפילו שקר.
- תקציב של 620 מיליון שקל - כמה לביטחון וכמה לחינוך?
- הצעת תקציב המדינה ל-2025: הגירעון יעלה, ההוצאות הממשלתיות יגדלו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועדת הכספים בראשות ח"כ חנוך מילביצקי קיימה דיון בנושא 'היתכנות לפגיעה בהטבת המס של קרנות ההשתלמות'. ח"כ ולדימיר בליאק פתח את הדיון והדגיש את החשיבות החברתית והכלכלית של קרנות ההשתלמות, תוך שהוא תוקף את העובדה שהיא הטבה לעשירים בלבד: "הציגו ש-83% בעשירון העליון מפקידים לקרנות ההשתלמות, לעומת 9% בעשירון 1. אבל לא הציגו שבעשירון 10 הרוב היום זה מעמד הביניים, ובעשירון 9 זה 80% שמפקידים, בעשירון 8 - 73%, בעשירון 7 – 59%, בעשירון 6 - %54 וכן הלאה. מדובר באופן מאוד מובהק בהטבה לאדם העובד והמשרת. אין שום סיבה לצמצם או לבטל, במיוחד אחרי שנה כזו קשה שמעמד הביניים החזיק את המדינה".
