תקציב של 620 מיליון שקל - כמה לביטחון וכמה לחינוך?

ועדת הכספים אישרה את הצעת חוק התקציב לשנת 2025 לקריאה שנייה ושלישית

עמית בר | (3)
נושאים בכתבה תקציב משה גפני

בתום דיון מרתוני בן כ-13 שעות, סיימה הוועדה לדון ולאשר את הסעיפים האחרונים בהצ"ח התקציב. התקציב לחישוב מגבלת ההוצאה עומד על כ-620 מיליארד ₪, תקציב משרד הביטחון הוא הגבוה ביותר ועומד על כ-109.8 מיליארד ₪, אחריו תקציב משרד החינוך לו מוקצים בשני סעיפים למעלה מ-92 מיליארד ₪, ורובו המכריע של הדיון עסק בו. "יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "התקציב היה תקציב קשה מאוד, אני משבח את חברי הוועדה מהקואליציה והאופוזיציה שגילו בסעיפים רבים אחריות, המציאות בה אנחנו נמצאים וחיים היא מציאות קשה מאוד, ואחריות החברים ראויה לכל שבח"


ועדת  הכספים בראשות ח"כ משה גפני אישרה את הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2025, התשפ"ה-2024, לקריאה שנייה ושלישית. תקציב המדינה נטו לשנת 2025 עומד במסגרת הצ"ח על כ-755.9 מיליארד ₪ - סך התקציב לחישוב מגבלת ההוצאה יעמוד על כ-619.6 מיליארד ש"ח, גידול של 20.6% ביחס למגבלת ההוצאה בשנת 2024, הנובע בעיקר מהגדלת הוצאות הביטחון. התקציב לתשלום חובות למעט תשלום חובות לביטוח הלאומי עומד על כ-136 מיליארד ₪.


תקציב משרד הביטחון הינו התקציב הגבוה ביותר בהצעת התקציב לשנת 2025, והוא עומד על כ-109.8 מיליארד ₪, לצד כ-78 מיליארד ש"ח הרשאה להתחייב. התקציב של משרד החינוך הוא השני בגודלו – כ-89.8 מיליארד ש"ח בסעיף 20 וכ-2.4 מיליארד ש"ח בסעיף 60. תקציב משרד הבריאות עומד על כ-59 מיליארד ₪. תקציב הביטוח הלאומי עומד על כ-61 מיליארד ₪. 


בין הסעיפים שאושרו היום נכללו 2 סעיפי משרד החינוך. הדיון בסעיף המרכזי מבין 2 הסעיפים לבדו, ארך כ-11 שעות, במהלכו העלו חברי האופוזיציה שאלות רבות. לצד כך טענו חברי האופוזיציה בתום הדיון כי חלק משאלותיהם לא קיבלו מענה.


ח"כ ולדימיר בליאק: "תמיד קיבלנו שיוך של כל שקל מהכספים הקואליציוניים לחברי הקואליציה, פה היה תקדים מסוכן שהמידע הזה היה חסוי, עצם העובדה שהם מסרבים למסור לנו את המידע הזה, זה תקדים מאוד מאוד מסוכן, במיוחד שכל שנה הממשלה הזו שוברת שיא בכספים האלה".

 

נציג משרד האוצר השיב בתגובה לדברים כי מדובר בכספים שאין לגביהם החלטת ממשלה עדיין ולכן הם אינם מופיעים. 


יועמ"ש הוועדה, עו"ד שלומית ארליך השיבה גם היא לטענה: "מה שמשותף לנו בד"כ אלה הסכמים שמגיעים לאחר החלטת הממשלה, בדקנו במשרד האוצר ובמשרד המשפטים, ונמסר שאין עדיין הסכמים מהסוג הזה, מה שיש זה מה שקיבלנו כאן במסגרת דפי ההחלפה".

קיראו עוד ב"בארץ"

ח"כ אורית פרקש הכהן: ישבנו על הסעיפים כמעט הכי כבדים, שרבים מהם לתקציב החינוך החרדי והודיעו לנו שאין לגבהים קיצוץ. שמו ברזרבה 700 מיליון ₪ לכספים לאברכים כי יודעים שעוד מעט יהיה אפשר לדרוס את החוק". 


ח"כ אופיר כץ, יו"ר הקואליציה: "אין טבלאות זו עובדה, אני מבין שקשה לכם להפנים את זה, אבל אין כאלה. אני לא זוכר שהיה דיון על עמוד אחד 12 שעות, שהגיעו כל הנציגים, וכל חברי הכנסת, בזמנו לא קיבלנו חצי מהזמן הזה". 


כן העלו חברי האופוזיציה טענות כי לא קיבלו מענה בנוגע להוצאות אישיות שונות הנוגעות לרה"מ ומשפחתו, בין השאר הוצאות אבטחה, שעה שבמשרד רה"מ טענו כי בהוראת השב"כ הם אינם יכולים למסור את המידע המבוקש, וכי גם בדיון חסוי שנערך בוועדה לא נמסר להם המידע.  


יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "אני מודה לנציגי משרד החינוך על השעות הרבות שהיו פה היום. לצד כך בתקציב משרד רה"מ היו שאלות על נושאים שונים הנוגעים לרה"מ וטיסות שלו והאבטחה, וביקשו מהממשלה להגיב לכך בוועדה חסויה, עשינו זאת, כי הרגשתי שלא נקבל תשובות, קיבלתי מכתב ממשרד רה"מ, ושהם מבקשים להעביר את התשובות אבל השב"כ לא מאשר זאת. ביקשתי ממנהל הוועדה להתקשר לשב"כ ולציין שעשינו ועדה חסויה כדי לתת את הפרטים, חזרו אליו ואמרו שהם לא נותנים אישור". 


יועמ"ש הוועדה, התייחסה לסוגיה: "במהלך השבועיים האחרונים אני מנסה בלי סוף להשיג את משרד הביטחון, הם הפנו את זה לשב"כ כבר לפני שבועיים, עשינו את הדיון המסווג כדי לאפשר להם לתת תשובות, כאשר בעבר קיבלנו תשובות בגין שאלות דומות, מאז יצאה ההנחיה מהשב"כ כפי שציינו במשרד רה"מ, לא קיבלנו מידע, בכוונתי להמשיך לבקש לקבל את המידע".


נוכח הדברים החליטו חברי האופוזיציה להחרים את ההצבעה על סעיף משרד רה"מ.


לאחר תום הצבעות התקציב סיכמו חברי הכנסת את תקופת דיוני התקציב.


ח"כ משה גפני: "התקציב היה תקציב קשה מאוד, אני משבח את חברי הוועדה מהקואליציה והאופוזיציה שגילו בסעיפים רבים אחריות, המציאות בה אנחנו נמצאים וחיים היא מציאות קשה מאוד, ואחריות החברים ראויה לכל שבח, אני מודה לינון על העבודה שהוא עשה, לי אין כזו סבלנות, אני מודה גם לח"כ פינדרוס שעשה עבודה נאמנה פה, וגם ליועצת המשפטית לוועדה שעשתה עבודתה נאמנה וגם למנהל הוועדה טמיר, אני מודה לכולם". 


ח"כ ולדימיר בליאק: "אני יוצא מכאן בתחושות מאוד קשות, לא רק אני אלא גם מיליוני הבוחרים שצפו בדיונים. זהו תקציב רע חברתית ומוסרית, אין בתקציב הזה בשורה, חברות הדירוג מסתכלות על התקציב ושוקלות שוב להוריד את דירוג האשראי של מדינת ישראל, אם מדיניות שר האוצר תמשיך יש סיכוי רב שגם בסוף השנה הזו יהיה צורך להעלות מיסים, עשינו את המקסימום, אבל לצערי אין לנו רוב וכנראה שהתקציב הזה יעלה למליאה, אבל לא נוותר ונעשה את המקסימום למען הציבור שלנו, למען מעמד הביניים".


ח"כ אורית פרקש הכהן: "הלב שלי כבד, אני מרגישה שבתחילת המלחמה שעבדנו על הפיצויים וכל הדרוש הרגשתי שליחות לשם שמיים, בתקציב הזה אין מספיק כבוד לישראלים שעובדים ומשרתים, הוא מספר סיפור של מממשלה שאין לה כוונה לקיים שיוויון בנטל, אין בו מנועי צמיחה, יש בו שיא של כספים קואליציוניים, עבדנו קשה ככל יכולתנו אבל אנחנו לא מרוצים מהתוצאה".


ח"כ ינון אזולאי: "להעביר תקציב מדינה זה זכות, זה שנתת לי, הרב גפני, לקחת חלק בתקציב הזה אני רוצה להודות לך, על האמון, תודה לכל חברי הכנסת קואליציה ואופוזיציה, חברי האופוזיציה נלחמתם, אני רוצה גם להודות ליועמ"ש הוועדה שלומית, היה לא פשוט, תודה למנהל הוועדה טמיר כהן".



תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    למה תמיד מתעניינים ב 0.5% שהולך לחרדים למה לא מדברים על הביזבוז במשרדי הממשלה שם הכסף האמיתי (ל"ת)
    זורזיניו 24/03/2025 11:29
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    נבו 24/03/2025 09:12
    הגב לתגובה זו
    לקצץ את כספי הביזה החרדית עד שהמתועבים יתגייסו לצהל.
  • 1.
    מיליארד לא מיליון לחיי ההבדל הקטן (ל"ת)
    משה ראשלצ 24/03/2025 07:40
    הגב לתגובה זו
חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

מאיר ברדוגו מנכ"ל הטוטו. צילום: ברני ארדובמאיר ברדוגו מנכ"ל הטוטו. צילום: ברני ארדוב

הישראלים אוהבים להמר: מעל 2 מיליארד שקל הכנסות במחצית הראשונה של 2025

למרות שלא התקיים טורניר בינלאומי גדול במהלך החצי הראשון של 2025, ההכנסות זינקו ב-4% לעומת התקופה המקבילה ב-2024; הרווחים למדינה עמדו על 462 מיליון שקל, וערוץ האונליין כבר מהווה מעל רבע מהפעילות

רן קידר |
נושאים בכתבה טוטו

דירקטוריון הטוטו אישר את הדוחות הכספיים לחציון הראשון של 2025, שהראו שיא חדש בהיקף ההכנסות, כ־2.073 מיליארד שקל. זוהי עלייה של כ-4% לעומת החציון המקביל אשתקד, שבו נכלל גם טורניר היורו, ובגידול של כ-300 מיליון שקל מעל היעדים התקציביים שנקבעו מראש. הרווחים שהועברו לקופת המדינה הסתכמו ב-462 מיליון שקל,עלייה של כ-3% לעומת החציון הראשון של 2024, שגם הוא נחשב עד כה לחציון שיא. במקביל, חולקו לציבור מהמרים פרסים בהיקף של יותר מ-1.4 מיליארד שקל. 

מגמה נוספת שניתן לראות היא שערוץ האונליין של הטוטו הולך וגדל, וייצר הכנסה של 569 מיליון שקל בחציון הראשון, שהם כ-27% מכלל ההכנסות. מדובר בעלייה של כ-45 מיליון שקל לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בפילוח לפי ליגות, ליגת ווינר בכדורגל הישראלית מייצרת רק כ-119 מיליון שקל, לעומת ליגת האלופות, שמובילה עם הכנסות של כ-150 מיליון שקל. אחריה נמצאת ליגת ה-NBA עם כ-147 מיליון שקל והליגה הספרדית עם כ-123 מיליון שקל. 

בזירת המשחקים הבודדים, גמר ליגת האלופות בין פריז סן-ז'רמן לאינטר היה המשחק המכניס ביותר בחציון עם כ-10 מיליון שקל. המשחק המקומי הבולט היה גמר גביע המדינה בין בית"ר ירושלים להפועל באר שבע, שהכניס 5.3 מיליון שקל. 

יו"ר הטוטו, שבתאי צור: " החציון הראשון בשנת 2025 ממשיך להתנהל כשברקע הלחימה של ישראל במספר חזיתות והוא הסתיים כידוע במערכה מול איראן. אף על פי כן הטוטו בזכות שורת מהלכים שהוביל בשנים האחרונות הצליח גם בחציון הזה להמשיך לשפר את חווית הלקוח ולהגדיל את הרווחים שהוא מעביר למדינה, וכה חיוניים לה דווקא על רקע האתגרים הרבים שניצבים בפניה בימים אלה". 

מנכ"ל הטוטו, מאיר ברדוגו: " אני גאה בעובדי הטוטו שעל אף המורכבות ברמה הלאומית הצליחו לשמור על רצף תפקודי מלא בחציון הראשון, שהוביל לתוצאות העסקיות הטובות בתולדות החברה גם בהכנסות וגם בכספים המועברים לציבור. צריך לזכור שמדובר בשנה ללא אירוע ספורט גדול, ואף על פיכן הצלחנו לעקוף בחציון הראשון את ההכנסות שהיו בחציון של 2024 אשר כלל גם את היורו בגרמניה ונחשב ל