סוף האוברדראפט? ברוך הבא לעידן הדאבל-דראפט
בניגוד למסקנות ועדת בכר לרפורמה בשוק ההון, ועדה שבה נכחו כל נבחרת הכוכבים של הרגולציה הישראלית, התקנה להגביל את החריגה ממסגרת האשראי התקבלה באופן יותר יחידני. היא נדחפה וקודמה על ידי המפקח על הבנקים בבנק ישראל, יואב להמן.
ההחלטה שביצועה עוכב השבוע עד לתחילת יולי הבא, היא באמת תקדימית והיא באמת עומדת לשנות מסורות בקרב ציבור הצרכנים הישראלי. בבסיסה יש רצון טוב ואמיתי להוביל את הישראלים להפסיק לצרוך הלוואות יקרות (אוברדראפט) ולהשתמש בתכנון מושכל של חסכון אל מול ההלוואות הזולות יותר (נניח - משכנתאות).
רבים מפנים את האצבע אל הרחק אל מעבר לים. בארצות הברית של אמריקה, הם אומרים, אין אוברדראפט בכלל. שם אסור לחרוג כמעט בחשבון העובר ושב. האמריקני הממוצע יכול לנהל חשבון במשך עשרות שנים, לקבל את דירוג האשראי הטוב ביותר, ועדיין - מנהל הבנק לא יאשר לו לחרוג ב-100 דולר, מעבר לכמה שעות, כשהחשבון שלו מתרוקן.
אז לאיפה הולכת הבזבזנות בארצות הברית? ובכן, שם יש את חברות כרטיסי האשראי. שוק עצום, לא תלוי במערכת הבנקאית, שמנהל הלוואות יקרות במאות מיליארדים של דולרים. האמריקני יכול לצרוך בהיקפים עצומים דרך כרטיסי האשראי, אבל לשלם בתאריך שהוא מגדיר בחודש, לפי היקף שנוח לו יותר. את שאר החוב הוא פורס בהלוואה ארוכת טווח עם ריביות רצחניות. כן, זיהיתם נכון, גם לאמריקנים יש אוברדראפט.
אבל מה אומרת התקנה החדשה של בנק ישראל? ובכן, היא למעשה תובעת להסדיר את מסגרת האשראי מול הבנק כך שלא תהיה חריגה ממנה. אבל מסגרת האשראי היא כבר האוברדראפט בריבית היקרה, החריגות היו פשוט בריבית רצחנית. מי ייכנסו בתפר הזה של מניעת החריגות ממסגרת האשראי? ובכן, אם תביטו במקלטי הטלוויזיה שלכם, תוכלו לראות כבר את כרטיסי האשראי המקומיים המתדפקים על הדלת.
אבל.. כרטיסי האשראי שלנו שייכים, הפלא ופלא, לבנקים. כך שהבנקים בכבודם ובעצמם עומדים לשלשל לכיסם, שוב, את הריביות הרצחניות. אבל הישראלי הממוצע, זה שלמד לחסוך בסדנאות שהבנקים "מימנו" לו, זה שראה את יאיר ואת עלמה, מסבירים לו על חסכון לטווח ארוך. אותו ישראלי - יתעורר בוקר אחד ויגלה שלא רק שלא נגמר לו האוברדראפט, אלא שהוא במינוס (מסגרת אשראי) בבנק שלו, וגם בחברת כרטיסי האשראי. כלומר, במקום לחסל את האוברדראפט, נוכל להתעורר בוקר אחד לעולם של "דאבל-דראפט". עוד המצאה ישראלית, שנולדה בטוב, ותולדותיה - בעוד נטל על הציבור.
שבת שלום.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
