סוף האוברדראפט? ברוך הבא לעידן הדאבל-דראפט

מסגרת האשראי היא כבר ה"אוברדראפט" בריבית היקרה, החריגות היו פשוט בריבית רצחנית. אם מישהו חושב שהישראלי עומד לסיים את עידן האוברדראפט שלו, הוא צפוי לגלות אחרת
חזי שטרנליכט |

בניגוד למסקנות ועדת בכר לרפורמה בשוק ההון, ועדה שבה נכחו כל נבחרת הכוכבים של הרגולציה הישראלית, התקנה להגביל את החריגה ממסגרת האשראי התקבלה באופן יותר יחידני. היא נדחפה וקודמה על ידי המפקח על הבנקים בבנק ישראל, יואב להמן.

ההחלטה שביצועה עוכב השבוע עד לתחילת יולי הבא, היא באמת תקדימית והיא באמת עומדת לשנות מסורות בקרב ציבור הצרכנים הישראלי. בבסיסה יש רצון טוב ואמיתי להוביל את הישראלים להפסיק לצרוך הלוואות יקרות (אוברדראפט) ולהשתמש בתכנון מושכל של חסכון אל מול ההלוואות הזולות יותר (נניח - משכנתאות).

רבים מפנים את האצבע אל הרחק אל מעבר לים. בארצות הברית של אמריקה, הם אומרים, אין אוברדראפט בכלל. שם אסור לחרוג כמעט בחשבון העובר ושב. האמריקני הממוצע יכול לנהל חשבון במשך עשרות שנים, לקבל את דירוג האשראי הטוב ביותר, ועדיין - מנהל הבנק לא יאשר לו לחרוג ב-100 דולר, מעבר לכמה שעות, כשהחשבון שלו מתרוקן.

אז לאיפה הולכת הבזבזנות בארצות הברית? ובכן, שם יש את חברות כרטיסי האשראי. שוק עצום, לא תלוי במערכת הבנקאית, שמנהל הלוואות יקרות במאות מיליארדים של דולרים. האמריקני יכול לצרוך בהיקפים עצומים דרך כרטיסי האשראי, אבל לשלם בתאריך שהוא מגדיר בחודש, לפי היקף שנוח לו יותר. את שאר החוב הוא פורס בהלוואה ארוכת טווח עם ריביות רצחניות. כן, זיהיתם נכון, גם לאמריקנים יש אוברדראפט.

אבל מה אומרת התקנה החדשה של בנק ישראל? ובכן, היא למעשה תובעת להסדיר את מסגרת האשראי מול הבנק כך שלא תהיה חריגה ממנה. אבל מסגרת האשראי היא כבר האוברדראפט בריבית היקרה, החריגות היו פשוט בריבית רצחנית. מי ייכנסו בתפר הזה של מניעת החריגות ממסגרת האשראי? ובכן, אם תביטו במקלטי הטלוויזיה שלכם, תוכלו לראות כבר את כרטיסי האשראי המקומיים המתדפקים על הדלת.

אבל.. כרטיסי האשראי שלנו שייכים, הפלא ופלא, לבנקים. כך שהבנקים בכבודם ובעצמם עומדים לשלשל לכיסם, שוב, את הריביות הרצחניות. אבל הישראלי הממוצע, זה שלמד לחסוך בסדנאות שהבנקים "מימנו" לו, זה שראה את יאיר ואת עלמה, מסבירים לו על חסכון לטווח ארוך. אותו ישראלי - יתעורר בוקר אחד ויגלה שלא רק שלא נגמר לו האוברדראפט, אלא שהוא במינוס (מסגרת אשראי) בבנק שלו, וגם בחברת כרטיסי האשראי. כלומר, במקום לחסל את האוברדראפט, נוכל להתעורר בוקר אחד לעולם של "דאבל-דראפט". עוד המצאה ישראלית, שנולדה בטוב, ותולדותיה - בעוד נטל על הציבור.

שבת שלום.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

מנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"

יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה

רן קידר |

התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור  - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.

ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב. 

ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?

"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".

נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?

 "אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".

ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?

"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".

גרמניה היא לא ידידה קרובה?

"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".