סוף האוברדראפט? ברוך הבא לעידן הדאבל-דראפט
בניגוד למסקנות ועדת בכר לרפורמה בשוק ההון, ועדה שבה נכחו כל נבחרת הכוכבים של הרגולציה הישראלית, התקנה להגביל את החריגה ממסגרת האשראי התקבלה באופן יותר יחידני. היא נדחפה וקודמה על ידי המפקח על הבנקים בבנק ישראל, יואב להמן.
ההחלטה שביצועה עוכב השבוע עד לתחילת יולי הבא, היא באמת תקדימית והיא באמת עומדת לשנות מסורות בקרב ציבור הצרכנים הישראלי. בבסיסה יש רצון טוב ואמיתי להוביל את הישראלים להפסיק לצרוך הלוואות יקרות (אוברדראפט) ולהשתמש בתכנון מושכל של חסכון אל מול ההלוואות הזולות יותר (נניח - משכנתאות).
רבים מפנים את האצבע אל הרחק אל מעבר לים. בארצות הברית של אמריקה, הם אומרים, אין אוברדראפט בכלל. שם אסור לחרוג כמעט בחשבון העובר ושב. האמריקני הממוצע יכול לנהל חשבון במשך עשרות שנים, לקבל את דירוג האשראי הטוב ביותר, ועדיין - מנהל הבנק לא יאשר לו לחרוג ב-100 דולר, מעבר לכמה שעות, כשהחשבון שלו מתרוקן.
אז לאיפה הולכת הבזבזנות בארצות הברית? ובכן, שם יש את חברות כרטיסי האשראי. שוק עצום, לא תלוי במערכת הבנקאית, שמנהל הלוואות יקרות במאות מיליארדים של דולרים. האמריקני יכול לצרוך בהיקפים עצומים דרך כרטיסי האשראי, אבל לשלם בתאריך שהוא מגדיר בחודש, לפי היקף שנוח לו יותר. את שאר החוב הוא פורס בהלוואה ארוכת טווח עם ריביות רצחניות. כן, זיהיתם נכון, גם לאמריקנים יש אוברדראפט.
אבל מה אומרת התקנה החדשה של בנק ישראל? ובכן, היא למעשה תובעת להסדיר את מסגרת האשראי מול הבנק כך שלא תהיה חריגה ממנה. אבל מסגרת האשראי היא כבר האוברדראפט בריבית היקרה, החריגות היו פשוט בריבית רצחנית. מי ייכנסו בתפר הזה של מניעת החריגות ממסגרת האשראי? ובכן, אם תביטו במקלטי הטלוויזיה שלכם, תוכלו לראות כבר את כרטיסי האשראי המקומיים המתדפקים על הדלת.
אבל.. כרטיסי האשראי שלנו שייכים, הפלא ופלא, לבנקים. כך שהבנקים בכבודם ובעצמם עומדים לשלשל לכיסם, שוב, את הריביות הרצחניות. אבל הישראלי הממוצע, זה שלמד לחסוך בסדנאות שהבנקים "מימנו" לו, זה שראה את יאיר ואת עלמה, מסבירים לו על חסכון לטווח ארוך. אותו ישראלי - יתעורר בוקר אחד ויגלה שלא רק שלא נגמר לו האוברדראפט, אלא שהוא במינוס (מסגרת אשראי) בבנק שלו, וגם בחברת כרטיסי האשראי. כלומר, במקום לחסל את האוברדראפט, נוכל להתעורר בוקר אחד לעולם של "דאבל-דראפט". עוד המצאה ישראלית, שנולדה בטוב, ותולדותיה - בעוד נטל על הציבור.
שבת שלום.
.jpg "ביטוח לאומי")
קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם פרילנסרים, מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם שכירים?
ביטוח לאומי ישראלים רבים מקבלים מכתבים מפתיעים מהביטוח הלאומי, שבהם נרשמים חובות של אלפי שקלים לתקופות עבודה ישנות. אך מה שרבים לא יודעים: אם עבדתם כשכירים באותה תקופה - החוב בכלל לא שלכם.
לפי החוק, כאשר אדם מועסק כשכיר, האחריות לדיווח ותשלום דמי הביטוח הלאומי חלה אך ורק על המעסיק. בפועל, הביטוח הלאומי לא תמיד יודע אם עבדתם כשכירים או לא, ואם המעסיק לא דיווח, החוב פשוט "נדבק" על שמכם. איך זה שביטוח לאומי לא יודע? המערכות לא מסונכרנות, הדטהבייס לא מעודכן. הביטוח הלאומי היה צריך לייצר ממשק מול משרד התעסוקה או רשות המסים ולקבל את המידע הזה בקלות, אבל בפועל זה לא קורה ויש רבבות אנשים שמקבלים הודעה על חוב.
אם גם אתם בקבוצה הגדולה הזו ואתם הייתם שכירים בתקופה הזו, אז לפחות תוכלו לבטל את רישום החוב בקלות. הביטוח הלאומי מאפשר באופן דיגיטלי לבטל את החוב, ללא בירוקרטיה מסורבלת, בלי להגיע לסניף ואפילו בלי שיחת טלפון אחת.
מה צריך לעשות? לכאורה, פשוט מאוד, בפועל גם זה לא טריוויאלי. אם קיבלתם הודעה על חוב לתקופה שבה הייתם שכירים – גשו לחפש תלושי עבר או את טופס 106 השנתי, והעלו את המסמכים דרך שירות שליחת המסמכים באתר הביטוח הלאומי. המערכת תזהה את העובדה שהייתם שכירים והחוב יבוטל. תוך ימים ספורים, תשוחררו מהחיוב. אבל, למי יש את התלושים לפני 4-5 שנים?
- פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
- דרך החתחתים להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם זה המצב תצטרכו לנסות לאתר תלושים כאלו, לדרוש ממקום העבודה הקודם, יש גם אפשרות להצהיר מול ביטוח לאומי. אבל זה תהליך יותר מסורבל.
אם אתם באמת חייבים, כלומר לא עבדתם במקום עבודה אחר, תנסו להגיע לסוג של פשרה מול ביטוח לאומי. ראשית, נזכיר שכן - גם אנשים שלא עובדים, בין עבודות, סטודנטים ועוד משלמים ביטוח לאומי. גם עצמאיים, פרילנסרים ועוד משלמים ביטוח לאומי. החוב הזה לא צץ מאין. שנית, מדובר על חוב עם הצמדה, ריבית, קנסות ועוד. כדי לבטל את הקנסות צריך להגיש בקשה.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב
על הפער בין מחירי הגבינה הצהובה של תנובה לגבינה צהובה מיובאת, על השליטה של תנובה ושטראוס בשוק החלב, ועל הרפורמה של סמוטריץ'
תנובה ושטראוס מתנהלות כמו סוג של קרטל. הן כמעט ושולטות בשוק החלב ומוצריו, ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ' נערך למלחמה מולם לטובת הצרכנים. לא בטוח שזה יצליח, חבל שזה רק עכשיו לקראת סיום הקדנציה שלו. חבל שהוא רק מדבר נגד רווחי הבנקים
ועושק הציבור ולא באמת פועל. "אני פותח היום במהלך כלכלי וחברתי שאני לא מתכוון לוותר עליו - רפורמת החלב. רפורמה טובה, אחראית, ובעיקר כזו שמציבה את הציונות ואת האזרח הישראלי במרכז. אנחנו באנו לעבוד בשבילכם, ולא בשביל אף אינטרס אחר". אמר סמוטריץ' והמשיך - "בניגוד
לקמפיין הדמגוגי ועתיר המשאבים נגדי, רפורמת החלב שלי שומרת על היצור המקומי, שומרת על החקלאות, שומרת על החקלאים, וכן, גם פותחת את השוק לתחרות בריאה שתגדיל את ההיצע ותוריד את המחירים לעם ישראל.
"המטרה הראשונה והחשובה ביותר של רפורמת החלב היא פשוטה וברורה: להוריד את יוקר המחיה. אין כאן קיצורי דרך, אין קסמים, יש עבודה מקצועית, יש אחריות, ויש נחישות שלא להסיט את העיניים מהמטרה המרכזית: להפחית את מחירי מוצרי היסוד לכל משפחה בישראל.
"כדי להבין המהלך הזה צריך קודם כל להפנים: שוק החלב בישראל נשלט שנים רבות על ידי שתי מחלבות ענק , תנובה ושטראוס, שהוכרזו רשמית כמונופולים. כל מי שמבין בכלכלה יודע שאין דרך להתמודד עם יוקר מחיה בלי לפרק מונופולים, ודרך אחת לפרק אותם זה ליצור תחרות אמיתית. תחרות שמייצרת מחיר הוגן, איכות טובה יותר, ושוק שמשרת את הצרכן ולא את הרווח של תאגידים.
"התחרות הזו תגיע באמצעות פתיחת השוק ליבוא, במינון נכון, בזהירות ובאחריות. אנחנו לא פוגעים בייצור המקומי, אלא מגדירים מחדש את האיזון: 80% ייצור ישראלי, ו־20% פתיחה לתחרות. זהו שינוי היסטורי. זה שומר על העצמאות והחוסן החקלאי שלנו, אבל גם יוצר לחץ תחרותי שמונע מהמונופולים להמשיך לייצר רווחי עתק על חשבונכם.
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ואם כבר מדברים על אינטרסים זרים, תנובה נמצאת בבעלות סינית. אז לפני שמספרים לכם כל מיני אגדות על מי ייהנה מהמהלך הזה, כדאי לזכור מי נהנה כיום מהריכוזיות הזו, ובעיקר מי משלם עליה: הציבור הישראלי.
