איש החודש של Bizportal באוקטובר: איציק תמיר

שווקי ההון עשו לאחד מבעלי חברת אורכית בוחן פתע. מסוג הבחנים שלא פשוט לעמוד בהם. לקראת סוף חודש אוקטובר קרסו המניות ב-30% עקב שמועה, ואחר כך זינקו מעלה. תמיר בהחלט עמד בבוחן הלא פשוט הזה
מערכת Bizportal |

שלושה ימים בסוף חודש אוקטובר "הפכו" את דעתנו מספר פעמים. איציק תמיר, הנשיא ואחד הבעלים של אורכית, נע על מטוטלת ההחלטה בבחירת איש של Bizportal באוקטובר. באותה העת התלבטנו לגבי איש אחר, מעולם ההשקעות - עמית ברגר. האחרון כמעט רכש את פקן, אך לבסוף נאלץ להכניס שותף בדמות קרן מרקסטון שהביאה את המזומנים לעסקה.

תמיר כמעט ראה את המנייה מתרסקת עקב גל של שמועות על דוחות מאכזבים, דבר שיכול היה להזכיר לו תקופות אדומות מעידן התפוצצות הבועה. חוויה מצמררת לכל בעל חברה, שהוא גם חבר ועדת האופציות בדירקטוריון שלה. אבל בסוף אוקטובר "שיחק" לו המזל. הוא אמנם יכול היה להיות רגוע, משום שהמניה התאוששה ובעיקר משום שידע את העובדות לאשורן. אך בשוק ההון, כולנו יודעים, אין תגמולים סימטריים. התנהגות לא נכונה, מסיבת עתונאים נמהרת, איתות לא זהיר - מאבדים את האימפרייה.

אז מה קרה למעשה? ובכן, מהומה על מאומה, יש לשער. אבל מצד שני - מהומת רבתי לגבי מי שהיה מושקע ומכר ברגע האימה. מניית אורכית נכנסה למערבולת "דוט-קומית" בימים שחתמו את חודש אוקטובר. ביום חמישי ה-27 באוקטובר פרץ גל של שמועות, שקשיים מול הלקוח העיקרי, למעשה - היחיד, של החברה, חברת KDDI היפנית, עלולים להטיל צל גדול על הדוחות. באותו יום קרסה המניה בתל אביב ולאחר מכן בוול סטריט בעשרות אחוזים (30%).

ההנהלה החלה לשדר צפירות הרגעה, האנליסטים - לשאול שאלות, כל זאת לאחר שהשמועות העיקשות באותו היום גרסו כי KDDI תפחית את ההזמנות שלה. KDDI אחראי כיום למעשה על התחזיות להכנסות של 95 מיליון דולר בסוף השנה ורווח של 17 מיליון דולר בסיומה.

עם הדיווח על התוצאות לרבעון השלישי, שבה המנייה בשני ימי המסחר העוקבים והמריאה לגובה. לפי שערי הסגירה בוול סטריט בשבוע שעבר, תומחרה המניה ברמה הגבוהה בכ-8% מזאת שבה היתה ערב המשבר. המהומה במחיר המניה בימים שלפני הדו"ח יכלה לגרום לאובדן עשתונות בצמרת של כל חברה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.