הפועלים: בטווח הקצר הדולר יסחר ברמתו הנוכחית
לאחר שבוע של הפוגה בהתחזקות המטבע האמריקני, שב הדולר להתחזק וחתם בתוספת שבועית של 0.43% לרמת 4.641 שקל. כזכור לפני כשבועיים (14.10.05) ניצב הדולר ברמתו הגבוהה מאז דצמבר 2002 - 4.653 שקל.
ביחידת המחקר של בנק הפועלים מעריכים, כי לאור צעדיו הנוכחיים והצפויים של בנק ישראל בכל הנוגע למדיניות הריבית, בטווח הקצר יוסיף הדולר להיסחר ברמות הנוכחיות. בטווח הארוך, תיתכן מגמת פיחות מתון בלבד, לאור הציפיות להמשך העלאת הריבית בארה"ב.
בשבוע הקרוב צפויה הריבית בארה"ב לעלות לרמה של 4%, וההערכות כיום הן כי הריבית תוסיף ותעלה לרמה של 4.25% בסוף השנה הנוכחית ותתייצב ברמה של 4.50% בתום המחצית הראשונה של 2006. יחד עם זאת, נגיד בנק ישראל הוכיח לאחרונה כי הוא אינו מהסס לפעול במהירות ואינו מחכה לזינוק חד בדולר בכדי להעלות את הריבית.
לאור זאת, המשך העלאת הריבית בישראל במקביל לתהליך זהה בארה"ב, בכדי למנוע כל פתיחת פער אפשרית, צפוי למנוע פיחות חד של השקל למול הדולר. בבנק ממליצים להמשיך ולהחזיק רכיב מט"ח בתיק ההשקעות בשיעור של כ-15%.
בענף מחקר שוק ההון של בנק לאומי סבורים, כי פרט לפער הריביות, הרי שבתקופה הקרובה, יש לקחת בחשבון מספר גורמים נוספים הצפויים להשפיע על שוק המט"ח המקומי:
היקף השקעות הזרים בישראל - ירידה בזרם ההשקעות לישראל או מימושים בשוק עשויים להגביר את הלחץ על השקל.
גידול בהשקעות משקיעים מוסדיים ישראליים בחוץ לארץ על רקע החלת הרפורמה במס.
העצמת המתיחות הביטחונית והפעילות הצבאית בשטחי הרשות בעקבותיה, מחזירות גם את המימד הביטחוני כשיקול.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
