הפועלים: בטווח הקצר הדולר יסחר ברמתו הנוכחית
לאחר שבוע של הפוגה בהתחזקות המטבע האמריקני, שב הדולר להתחזק וחתם בתוספת שבועית של 0.43% לרמת 4.641 שקל. כזכור לפני כשבועיים (14.10.05) ניצב הדולר ברמתו הגבוהה מאז דצמבר 2002 - 4.653 שקל.
ביחידת המחקר של בנק הפועלים מעריכים, כי לאור צעדיו הנוכחיים והצפויים של בנק ישראל בכל הנוגע למדיניות הריבית, בטווח הקצר יוסיף הדולר להיסחר ברמות הנוכחיות. בטווח הארוך, תיתכן מגמת פיחות מתון בלבד, לאור הציפיות להמשך העלאת הריבית בארה"ב.
בשבוע הקרוב צפויה הריבית בארה"ב לעלות לרמה של 4%, וההערכות כיום הן כי הריבית תוסיף ותעלה לרמה של 4.25% בסוף השנה הנוכחית ותתייצב ברמה של 4.50% בתום המחצית הראשונה של 2006. יחד עם זאת, נגיד בנק ישראל הוכיח לאחרונה כי הוא אינו מהסס לפעול במהירות ואינו מחכה לזינוק חד בדולר בכדי להעלות את הריבית.
לאור זאת, המשך העלאת הריבית בישראל במקביל לתהליך זהה בארה"ב, בכדי למנוע כל פתיחת פער אפשרית, צפוי למנוע פיחות חד של השקל למול הדולר. בבנק ממליצים להמשיך ולהחזיק רכיב מט"ח בתיק ההשקעות בשיעור של כ-15%.
בענף מחקר שוק ההון של בנק לאומי סבורים, כי פרט לפער הריביות, הרי שבתקופה הקרובה, יש לקחת בחשבון מספר גורמים נוספים הצפויים להשפיע על שוק המט"ח המקומי:
היקף השקעות הזרים בישראל - ירידה בזרם ההשקעות לישראל או מימושים בשוק עשויים להגביר את הלחץ על השקל.
גידול בהשקעות משקיעים מוסדיים ישראליים בחוץ לארץ על רקע החלת הרפורמה במס.
העצמת המתיחות הביטחונית והפעילות הצבאית בשטחי הרשות בעקבותיה, מחזירות גם את המימד הביטחוני כשיקול.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
