הפועלים: בטווח הקצר הדולר יסחר ברמתו הנוכחית
לאחר שבוע של הפוגה בהתחזקות המטבע האמריקני, שב הדולר להתחזק וחתם בתוספת שבועית של 0.43% לרמת 4.641 שקל. כזכור לפני כשבועיים (14.10.05) ניצב הדולר ברמתו הגבוהה מאז דצמבר 2002 - 4.653 שקל.
ביחידת המחקר של בנק הפועלים מעריכים, כי לאור צעדיו הנוכחיים והצפויים של בנק ישראל בכל הנוגע למדיניות הריבית, בטווח הקצר יוסיף הדולר להיסחר ברמות הנוכחיות. בטווח הארוך, תיתכן מגמת פיחות מתון בלבד, לאור הציפיות להמשך העלאת הריבית בארה"ב.
בשבוע הקרוב צפויה הריבית בארה"ב לעלות לרמה של 4%, וההערכות כיום הן כי הריבית תוסיף ותעלה לרמה של 4.25% בסוף השנה הנוכחית ותתייצב ברמה של 4.50% בתום המחצית הראשונה של 2006. יחד עם זאת, נגיד בנק ישראל הוכיח לאחרונה כי הוא אינו מהסס לפעול במהירות ואינו מחכה לזינוק חד בדולר בכדי להעלות את הריבית.
לאור זאת, המשך העלאת הריבית בישראל במקביל לתהליך זהה בארה"ב, בכדי למנוע כל פתיחת פער אפשרית, צפוי למנוע פיחות חד של השקל למול הדולר. בבנק ממליצים להמשיך ולהחזיק רכיב מט"ח בתיק ההשקעות בשיעור של כ-15%.
בענף מחקר שוק ההון של בנק לאומי סבורים, כי פרט לפער הריביות, הרי שבתקופה הקרובה, יש לקחת בחשבון מספר גורמים נוספים הצפויים להשפיע על שוק המט"ח המקומי:
היקף השקעות הזרים בישראל - ירידה בזרם ההשקעות לישראל או מימושים בשוק עשויים להגביר את הלחץ על השקל.
גידול בהשקעות משקיעים מוסדיים ישראליים בחוץ לארץ על רקע החלת הרפורמה במס.
העצמת המתיחות הביטחונית והפעילות הצבאית בשטחי הרשות בעקבותיה, מחזירות גם את המימד הביטחוני כשיקול.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה
גיוס תלמידי ישיבות במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, ייספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.
מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.
בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )
יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.
- הפתרון לגיוס חרדים: הקמת ישיבות לאורך הגבול
- פסיקת בג"ץ והשלכותיה על תקציבי הישיבות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.
