ספטמבר של עליות עבר בבורסה - הטוב ביותר ב-12 שנים
מה קרה פה בספטמבר? אם מישהו שחשב שחודש אוגוסט נשא את ההבטחה החיובית של השנה - בא ספטמבר ולימד את השוק עוד פרק בהלכות של תשואות. מדד ת"א 25 זינק לשיאים חדשים בין כל האירועים הסוחפים שהתרחשו והשלים עליה של 6.2%, הטובה ביותר בין חודשי ספטמבר של 12 השנים האחרונות.
מדד ת"א 100 עלה ב-5.4%. המחזור היומי הממוצע עמד על מיליארד שקל בחודש בספטמבר, גידול של כ56% ביחס לחודש ספטמבר המקביל לו בשנת 2004, אז הסתכם המחזור היומי הממוצע ב-680 מיליון שקל.
מדד ת"א 25 חתם את חודש ספטמבר ברמתו הגבוהה ביותר כאשר חצה את רמת 750 הנקודות, כשהוא מתייצב על 752.69 הנקודות. מבין מדדי המניות בלט סקטור הבנקים שזינק החודש בשיעור של 8.8%, ובכך השלים עלייה של 32% מתחילת השנה. מנגד בקרב מניות היתר סיים החודש מדד מניות היתר 30 בתשואה שלילית של 1.4% מתחילת החודש.
מחזורי המסחר במניות ת"א 25 רשמו גידול של 50% והסתכמו בממוצע של 574 מיליון שקל, לעומת מחזור ממוצע של 373 מיליון שקל בחודש המקביל אשתקד.
המניות הבולטות במדד ת"א 100 מבחינת התשואות היו: ג'י.טי.סי שהניבה 25%, אוצר ההתיישבות שזינקה ב-19%, רדוור שקפצה ב-18%, רדויז'ן שהרקיעה ב-17% והחברה לישראל עם תשואה של 16% בחודש ספטמבר בלבד. בצד הצוללות נמצאו ליפמן שצללה ב-34%, אקס.טי.אל שנפלה ב-13%, אלקטרה צריכה שאיבדה מערכה כ-11%, קומפיוג'ן שירדה ב-11%, ומבטח שמיר שהנמיכה ב-10%.
מחזור המסחר הממוצע בנגזרי נכס הבסיס ת"א 25 זינק פי 2 במהלך חודש ספטמבר לעומת החודש המקביל אשתקד. הם הסתכמו בממוצע בכ-276 אלף יחידות לעומת מחזור של 135 אלף יחידות בממוצע בחודש המקביל אשתקד ולעומת מחזור ממוצע של 245 אלף יחידות מתחילת שנת 2005.
סטיות התקן הגלומות במהלך חודש ספטמבר עלו מעט ביחס לממוצע השנתי לרמה של 16.6% לעומת 15.5% ממוצע השנתי.
זה היה חודש חיובי גם באפיק הסולידי במרבית האפיקים השונים. את עיקר העליות הובילו אגרות החוב להמרה על רקע העליות בנכס הבסיס שעלו בשיעור של בכ-2% בחודש ספטמבר. תשואות לפדיון באגרות החוב השקליות מסוג שחר ברמת שפל היסטורית התשואה בשחר הארוך ירדה לרמה של 5.86%.
בשוק המטבעות בלט הדולר האוסטרלי בתשואה עודפת על פני המטבעות האחרים שהניב תשואה של 2.8%. האירו סיים את החודש בירידה של 0.3%, משלים ירידה של 6% מאז תחילת השנה, ואילו הדולר האמריקני המוכר כל כך לישראלי הממוצע - עלה בשיעור של 0.8%.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
חן שרייבר (ניב קנטור)59% נגד: ניסיון ביטול הגבלת הכהונה בלשכת רואי החשבון נכשל
רוב חברי הלשכה דחו את שינוי התקנון שהיה מאפשר לנשיא חן שרייבר להתמודד לקדנציה שלישית ברצף, על רקע המהלך להפיכת הלשכה לחברה לתועלת הציבור
יומיים לפני סוף השנה, חברי לשכת רואי החשבון הצביעו באסיפה כללית והחליטו על דחיית התקנון שהיה יכול לאפשר לנשיא הלשכה, שרייבר להמשיך לקדנציות נוספות. בהצבעה שנערכה בצורה דיגיטלית בהשתתפות רחבת היקף שנערכה אתמול באספה הכללית, דחו החברים את תיקון התקנון שקידם נשיא הלשכה, רו״ח חן שרייבר, ברוב מובהק של כ-59%. המשמעות המעשית היא ששרייבר, שמכהן מאז 2021 ונמצא כיום בקדנציה השנייה שלו, לא יוכל להתמודד שוב ברצף בבחירות הבאות.
מתוך 5,829 חברים שהשתתפו בהצבעה, 3,454 הצביעו נגד השינוי ורק 2,375 תמכו בו. שיעור התמיכה עמד על כ-40.7% בלבד, נמוך מהנדרש כדי לשנות סעיף מהותי כל כך בתקנון. התוצאה מסכמת מאבק פנימי שנמשך בשבועות האחרונים והחריף לקראת ההצבעה.
על רקע הבחירות ללשכה פרסם רו"ח חן שרייבר את המאמר הבא ובו הוא פרס את המהלכים שקידם בזמן כהונתו ובין השאר
כתב, "הובלתי את המעבר לבחירות דיגיטליות בין חברות וחברי הלשכה לוועד ולנשיאות. כעת, אנחנו עתידים להשלים את המהלך עם הסרת מגבלת קדנציות, שהוא הלכה למעשה מימוש של עקרונות הדמוקרטיה המהותית, כאשר המטרה היא להשאיר בידי חברי הלשכה, ובידיהם בלבד, את הכוח והחופש לבחור
את ההנהגה כהבנתם, פעם בשלוש שנים" - תהליכי הדמוקרטיזציה שמחויבים לטובת מעמד רואי החשבון בישראל
שרייבר ביקש לבטל את הסעיף הקיים בתקנון, שמגביל את נשיא הלשכה לשתי קדנציות רצופות של שלוש שנים כל אחת. כיום, נשיא שסיים שתי קדנציות יכול להתמודד פעם נוספת רק אחרי כהונה של נשיא אחר. שינוי התקנון היה פותח בפני שרייבר את הדרך להתמודד שוב כבר ב-2027.
- תהליכי הדמוקרטיזציה שמחויבים לטובת מעמד רואי החשבון בישראל
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחילת החודש אישר הוועד המרכזי של הלשכה את תיקון התקנון ברוב של 23 מול 9, אבל ההכרעה הסופית הועברה, כמתחייב, לאספה הכללית של כלל החברים. שם התמונה כבר הייתה שונה. בין המתנגדים הבולטים למהלך היה גם ממלא מקום נשיא הלשכה, רו״ח ג׳ק בלנגה, שעד לאחרונה נמנה עם מחנה התומכים של שרייבר, ויצא לקמפיין גלוי נגד ביטול ההגבלה.
