ספטמבר של עליות עבר בבורסה - הטוב ביותר ב-12 שנים
מה קרה פה בספטמבר? אם מישהו שחשב שחודש אוגוסט נשא את ההבטחה החיובית של השנה - בא ספטמבר ולימד את השוק עוד פרק בהלכות של תשואות. מדד ת"א 25 זינק לשיאים חדשים בין כל האירועים הסוחפים שהתרחשו והשלים עליה של 6.2%, הטובה ביותר בין חודשי ספטמבר של 12 השנים האחרונות.
מדד ת"א 100 עלה ב-5.4%. המחזור היומי הממוצע עמד על מיליארד שקל בחודש בספטמבר, גידול של כ56% ביחס לחודש ספטמבר המקביל לו בשנת 2004, אז הסתכם המחזור היומי הממוצע ב-680 מיליון שקל.
מדד ת"א 25 חתם את חודש ספטמבר ברמתו הגבוהה ביותר כאשר חצה את רמת 750 הנקודות, כשהוא מתייצב על 752.69 הנקודות. מבין מדדי המניות בלט סקטור הבנקים שזינק החודש בשיעור של 8.8%, ובכך השלים עלייה של 32% מתחילת השנה. מנגד בקרב מניות היתר סיים החודש מדד מניות היתר 30 בתשואה שלילית של 1.4% מתחילת החודש.
מחזורי המסחר במניות ת"א 25 רשמו גידול של 50% והסתכמו בממוצע של 574 מיליון שקל, לעומת מחזור ממוצע של 373 מיליון שקל בחודש המקביל אשתקד.
המניות הבולטות במדד ת"א 100 מבחינת התשואות היו: ג'י.טי.סי שהניבה 25%, אוצר ההתיישבות שזינקה ב-19%, רדוור שקפצה ב-18%, רדויז'ן שהרקיעה ב-17% והחברה לישראל עם תשואה של 16% בחודש ספטמבר בלבד. בצד הצוללות נמצאו ליפמן שצללה ב-34%, אקס.טי.אל שנפלה ב-13%, אלקטרה צריכה שאיבדה מערכה כ-11%, קומפיוג'ן שירדה ב-11%, ומבטח שמיר שהנמיכה ב-10%.
מחזור המסחר הממוצע בנגזרי נכס הבסיס ת"א 25 זינק פי 2 במהלך חודש ספטמבר לעומת החודש המקביל אשתקד. הם הסתכמו בממוצע בכ-276 אלף יחידות לעומת מחזור של 135 אלף יחידות בממוצע בחודש המקביל אשתקד ולעומת מחזור ממוצע של 245 אלף יחידות מתחילת שנת 2005.
סטיות התקן הגלומות במהלך חודש ספטמבר עלו מעט ביחס לממוצע השנתי לרמה של 16.6% לעומת 15.5% ממוצע השנתי.
זה היה חודש חיובי גם באפיק הסולידי במרבית האפיקים השונים. את עיקר העליות הובילו אגרות החוב להמרה על רקע העליות בנכס הבסיס שעלו בשיעור של בכ-2% בחודש ספטמבר. תשואות לפדיון באגרות החוב השקליות מסוג שחר ברמת שפל היסטורית התשואה בשחר הארוך ירדה לרמה של 5.86%.
בשוק המטבעות בלט הדולר האוסטרלי בתשואה עודפת על פני המטבעות האחרים שהניב תשואה של 2.8%. האירו סיים את החודש בירידה של 0.3%, משלים ירידה של 6% מאז תחילת השנה, ואילו הדולר האמריקני המוכר כל כך לישראלי הממוצע - עלה בשיעור של 0.8%.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
בית משפט (גרוק)ניצחון לביטוח הלאומי בבג״צ - עתירת חברות הסיעוד בדרך למחיקה
ההליך ביקש להגביל את שיקול הדעת של הביטוח הלאומי במקרים שבהם זכאי סיעוד לא מקבלים שירות בפועל. בית המשפט מאותת להשאיר את הסמכות בידי הביטוח הלאומי, על רקע מחסור בשירותים, כ-390 אלף זכאים לקצבה, ומאבק מתמשך סביב מכרזי הסיעוד
בג״צ ממליץ לחברות הסיעוד למשוך את העתירה שהגישו נגד המדינה והביטוח הלאומי, סביב האפשרות להעביר גמלת סיעוד בכסף לזכאים שלא מקבלים שירות בפועל מחברות הסיעוד. לפי הדברים שנאמרים בדיון, השופטים מצביעים על כך שההסדר נשען על שיקול דעת מנהלי, ובנסיבות שבהן השירות לא מסופק בשטח, הביטוח הלאומי פועל בתוך המסגרת החוקית.
המחלוקת נוגעת לשאלה פרקטית שמתרגמת מהר לכסף ולשירות. כאשר זכאי סיעוד מאושר לשעות טיפול, אבל בפועל לא מקבל את המענה שאושר לו, הביטוח הלאומי מעביר את שווי הגמלה בכסף כדי לא להשאיר אותו בלי פתרון. חברות הסיעוד ביקשו למנוע את המנגנון הזה, ולטענתן אין לאפשר העברת זכאות במזומן בהיעדר שירותים זמינים.
ברקע עומד גם המהלך המתמשך של הביטוח הלאומי לקדם מכרז סיעוד שמבקש, בין היתר, להטיל סנקציות על חברות במקרים שבהם לא ניתנים שירותים לאזרחים ותיקים סיעודיים. לאורך השנים, וכחלק מההתאמה למציאות בשטח, הביטוח הלאומי מעביר את כספי הגמלה בכסף במצבים שבהם קשישים לא קיבלו שירות, כדי להבטיח שהזכאות שלהם לא תישאר תאורטית.
המחסור בשירות והפער בין זכאות על הנייר למציאות בשטח
לתוך הדיון נכנס נתון שמחדד את הפער בענף. יש כ-390 אלף זכאים לקצבת סיעוד, וכ-50% מהם מטופלים על ידי בני משפחה. הנתון הזה משמש אינדיקציה לכך שחלק גדול מהטיפול בפועל לא נשען על מערך שירות זמין ורציף, אלא על הבית, והוא מצביע על מחסור במטפלות סיעודיות מוכשרות, במיוחד באזורים שבהם קשה יותר לגייס כוח אדם.
- שיח מדיקל - החלטת בג"צ בקשר עם צו ביניים
- כחלון: "נתחיל בהליכים לצורך צמצום המכסים על ייבוא מוצרי חלב"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדיון מגיעים סגן יו״ר הכנסת אליהו רביבו, נציגי עמותות ׳נכה לא חצי בנאדם׳ ועמותת ׳מטה מאבק הסיעודיים׳. הנוכחות שלהם באולם מדגישה שהאירוע לא נשאר בתוך מסגרת משפטית בלבד, אלא נוגע לשאלת ההגנה על זכויות ולדרך שבה המדינה מתמודדת עם מצב שבו השירות המובטח לא תמיד ניתן בפועל.
