ספטמבר של עליות עבר בבורסה - הטוב ביותר ב-12 שנים
מה קרה פה בספטמבר? אם מישהו שחשב שחודש אוגוסט נשא את ההבטחה החיובית של השנה - בא ספטמבר ולימד את השוק עוד פרק בהלכות של תשואות. מדד ת"א 25 זינק לשיאים חדשים בין כל האירועים הסוחפים שהתרחשו והשלים עליה של 6.2%, הטובה ביותר בין חודשי ספטמבר של 12 השנים האחרונות.
מדד ת"א 100 עלה ב-5.4%. המחזור היומי הממוצע עמד על מיליארד שקל בחודש בספטמבר, גידול של כ56% ביחס לחודש ספטמבר המקביל לו בשנת 2004, אז הסתכם המחזור היומי הממוצע ב-680 מיליון שקל.
מדד ת"א 25 חתם את חודש ספטמבר ברמתו הגבוהה ביותר כאשר חצה את רמת 750 הנקודות, כשהוא מתייצב על 752.69 הנקודות. מבין מדדי המניות בלט סקטור הבנקים שזינק החודש בשיעור של 8.8%, ובכך השלים עלייה של 32% מתחילת השנה. מנגד בקרב מניות היתר סיים החודש מדד מניות היתר 30 בתשואה שלילית של 1.4% מתחילת החודש.
מחזורי המסחר במניות ת"א 25 רשמו גידול של 50% והסתכמו בממוצע של 574 מיליון שקל, לעומת מחזור ממוצע של 373 מיליון שקל בחודש המקביל אשתקד.
המניות הבולטות במדד ת"א 100 מבחינת התשואות היו: ג'י.טי.סי שהניבה 25%, אוצר ההתיישבות שזינקה ב-19%, רדוור שקפצה ב-18%, רדויז'ן שהרקיעה ב-17% והחברה לישראל עם תשואה של 16% בחודש ספטמבר בלבד. בצד הצוללות נמצאו ליפמן שצללה ב-34%, אקס.טי.אל שנפלה ב-13%, אלקטרה צריכה שאיבדה מערכה כ-11%, קומפיוג'ן שירדה ב-11%, ומבטח שמיר שהנמיכה ב-10%.
מחזור המסחר הממוצע בנגזרי נכס הבסיס ת"א 25 זינק פי 2 במהלך חודש ספטמבר לעומת החודש המקביל אשתקד. הם הסתכמו בממוצע בכ-276 אלף יחידות לעומת מחזור של 135 אלף יחידות בממוצע בחודש המקביל אשתקד ולעומת מחזור ממוצע של 245 אלף יחידות מתחילת שנת 2005.
סטיות התקן הגלומות במהלך חודש ספטמבר עלו מעט ביחס לממוצע השנתי לרמה של 16.6% לעומת 15.5% ממוצע השנתי.
זה היה חודש חיובי גם באפיק הסולידי במרבית האפיקים השונים. את עיקר העליות הובילו אגרות החוב להמרה על רקע העליות בנכס הבסיס שעלו בשיעור של בכ-2% בחודש ספטמבר. תשואות לפדיון באגרות החוב השקליות מסוג שחר ברמת שפל היסטורית התשואה בשחר הארוך ירדה לרמה של 5.86%.
בשוק המטבעות בלט הדולר האוסטרלי בתשואה עודפת על פני המטבעות האחרים שהניב תשואה של 2.8%. האירו סיים את החודש בירידה של 0.3%, משלים ירידה של 6% מאז תחילת השנה, ואילו הדולר האמריקני המוכר כל כך לישראלי הממוצע - עלה בשיעור של 0.8%.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
