ספטמבר של עליות עבר בבורסה - הטוב ביותר ב-12 שנים
מה קרה פה בספטמבר? אם מישהו שחשב שחודש אוגוסט נשא את ההבטחה החיובית של השנה - בא ספטמבר ולימד את השוק עוד פרק בהלכות של תשואות. מדד ת"א 25 זינק לשיאים חדשים בין כל האירועים הסוחפים שהתרחשו והשלים עליה של 6.2%, הטובה ביותר בין חודשי ספטמבר של 12 השנים האחרונות.
מדד ת"א 100 עלה ב-5.4%. המחזור היומי הממוצע עמד על מיליארד שקל בחודש בספטמבר, גידול של כ56% ביחס לחודש ספטמבר המקביל לו בשנת 2004, אז הסתכם המחזור היומי הממוצע ב-680 מיליון שקל.
מדד ת"א 25 חתם את חודש ספטמבר ברמתו הגבוהה ביותר כאשר חצה את רמת 750 הנקודות, כשהוא מתייצב על 752.69 הנקודות. מבין מדדי המניות בלט סקטור הבנקים שזינק החודש בשיעור של 8.8%, ובכך השלים עלייה של 32% מתחילת השנה. מנגד בקרב מניות היתר סיים החודש מדד מניות היתר 30 בתשואה שלילית של 1.4% מתחילת החודש.
מחזורי המסחר במניות ת"א 25 רשמו גידול של 50% והסתכמו בממוצע של 574 מיליון שקל, לעומת מחזור ממוצע של 373 מיליון שקל בחודש המקביל אשתקד.
המניות הבולטות במדד ת"א 100 מבחינת התשואות היו: ג'י.טי.סי שהניבה 25%, אוצר ההתיישבות שזינקה ב-19%, רדוור שקפצה ב-18%, רדויז'ן שהרקיעה ב-17% והחברה לישראל עם תשואה של 16% בחודש ספטמבר בלבד. בצד הצוללות נמצאו ליפמן שצללה ב-34%, אקס.טי.אל שנפלה ב-13%, אלקטרה צריכה שאיבדה מערכה כ-11%, קומפיוג'ן שירדה ב-11%, ומבטח שמיר שהנמיכה ב-10%.
מחזור המסחר הממוצע בנגזרי נכס הבסיס ת"א 25 זינק פי 2 במהלך חודש ספטמבר לעומת החודש המקביל אשתקד. הם הסתכמו בממוצע בכ-276 אלף יחידות לעומת מחזור של 135 אלף יחידות בממוצע בחודש המקביל אשתקד ולעומת מחזור ממוצע של 245 אלף יחידות מתחילת שנת 2005.
סטיות התקן הגלומות במהלך חודש ספטמבר עלו מעט ביחס לממוצע השנתי לרמה של 16.6% לעומת 15.5% ממוצע השנתי.
זה היה חודש חיובי גם באפיק הסולידי במרבית האפיקים השונים. את עיקר העליות הובילו אגרות החוב להמרה על רקע העליות בנכס הבסיס שעלו בשיעור של בכ-2% בחודש ספטמבר. תשואות לפדיון באגרות החוב השקליות מסוג שחר ברמת שפל היסטורית התשואה בשחר הארוך ירדה לרמה של 5.86%.
בשוק המטבעות בלט הדולר האוסטרלי בתשואה עודפת על פני המטבעות האחרים שהניב תשואה של 2.8%. האירו סיים את החודש בירידה של 0.3%, משלים ירידה של 6% מאז תחילת השנה, ואילו הדולר האמריקני המוכר כל כך לישראלי הממוצע - עלה בשיעור של 0.8%.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
אוכלוסיית ישראל גדלה ב-1.1%, בדומה לגידול ב-2024 כאשר לפי הלמ"ס הירידה בקצב גידול האוכלוסייה נובע מעלייה במספר המהגרים מישראל לחו"ל
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית ישראל נאמדת כיום בכ-10.178 מיליון תושבים כאשר 7.771 מהתושבים הם יהודים, המהווים 76.3% מהאוכלוסייה בעוד האוכלוסיה הערבית מונה כ-2.147 מיליון איש המהווים כ-21.1% מהאוכלוסייה ו-260 אלף איש הם זרים, נוצרים שאינם ערבים, המהווים כ-2.6% מהאוכלוסייה.
עוד לפי הדוח, בסוף שנת 2025 אוכלוסיית הישראלים גדלה בכ-112 אלף נפש, אחוז גידול של 1.1% בלבד. האוכלוסייה גדלה בכ-132 אלף תושבים מגידול טבעי (לידות פחות פטירות), כאשר במהלך השנה נולדו כ-182 אלף תינוקות (כ-76% לאימהות יהודיות ואחרות וכ-24% לאימהות ערביות). כמו כן, במהלך שנת 2025 נפטרו כ-50 אלף תושבים, מספר הנמוך בכ-2,000 ממספר הנפטרים בשנת 2024. מספר הפטירות כולל כ-510 חיילי צה"ל שנהרגו במלחמה, כאשר עיקרם נפל במהלך שנת 2024. עם זאת, בשיעור הפטירות ב-2025 חל שינוי קטן לעומת 2024, 5.3 ל-1,000 תושבים ב-2024 לעומת 5.2 ל-1,000 תושבים השנה.
- אוכלוסיית ישראל עלתה ל-10.09 מיליון: נתוני הלמ"ס לרגל יום העצמאות
- ישראל על סף 10 מיליון תושבים, וגם - הבורסה מאז תחילת המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר ישראלים עוזבים מאשר חוזרים
ב-2025 עזבו את ישראל כ-69.3 אלף איש בעוד ש-19 אלף ישראלים בלבד חזרו לישראל, כך לפי נתוני הלמ"ס. נתונים אלו הופכים את מאזן ההגירה הבין-לאומית לשלילי ועומד על כ-20 אלף. מאזן הישראלים המהגרים מישראל בסוף 2025 הוא שלילי ועומד על 50.3- אלף. מספר העולים החדשים עומד על 24.6 אלף, מספר הנמוך בכ-8 אלף מהשנה הקודמת ומספר המגיעים באיחוד משפחות עומד על 5.5 אלף , שגם הוא מספר הנמוך מהשנה הקודמת בכ-2500 איש.
