ספטמבר של עליות עבר בבורסה - הטוב ביותר ב-12 שנים
מה קרה פה בספטמבר? אם מישהו שחשב שחודש אוגוסט נשא את ההבטחה החיובית של השנה - בא ספטמבר ולימד את השוק עוד פרק בהלכות של תשואות. מדד ת"א 25 זינק לשיאים חדשים בין כל האירועים הסוחפים שהתרחשו והשלים עליה של 6.2%, הטובה ביותר בין חודשי ספטמבר של 12 השנים האחרונות.
מדד ת"א 100 עלה ב-5.4%. המחזור היומי הממוצע עמד על מיליארד שקל בחודש בספטמבר, גידול של כ56% ביחס לחודש ספטמבר המקביל לו בשנת 2004, אז הסתכם המחזור היומי הממוצע ב-680 מיליון שקל.
מדד ת"א 25 חתם את חודש ספטמבר ברמתו הגבוהה ביותר כאשר חצה את רמת 750 הנקודות, כשהוא מתייצב על 752.69 הנקודות. מבין מדדי המניות בלט סקטור הבנקים שזינק החודש בשיעור של 8.8%, ובכך השלים עלייה של 32% מתחילת השנה. מנגד בקרב מניות היתר סיים החודש מדד מניות היתר 30 בתשואה שלילית של 1.4% מתחילת החודש.
מחזורי המסחר במניות ת"א 25 רשמו גידול של 50% והסתכמו בממוצע של 574 מיליון שקל, לעומת מחזור ממוצע של 373 מיליון שקל בחודש המקביל אשתקד.
המניות הבולטות במדד ת"א 100 מבחינת התשואות היו: ג'י.טי.סי שהניבה 25%, אוצר ההתיישבות שזינקה ב-19%, רדוור שקפצה ב-18%, רדויז'ן שהרקיעה ב-17% והחברה לישראל עם תשואה של 16% בחודש ספטמבר בלבד. בצד הצוללות נמצאו ליפמן שצללה ב-34%, אקס.טי.אל שנפלה ב-13%, אלקטרה צריכה שאיבדה מערכה כ-11%, קומפיוג'ן שירדה ב-11%, ומבטח שמיר שהנמיכה ב-10%.
מחזור המסחר הממוצע בנגזרי נכס הבסיס ת"א 25 זינק פי 2 במהלך חודש ספטמבר לעומת החודש המקביל אשתקד. הם הסתכמו בממוצע בכ-276 אלף יחידות לעומת מחזור של 135 אלף יחידות בממוצע בחודש המקביל אשתקד ולעומת מחזור ממוצע של 245 אלף יחידות מתחילת שנת 2005.
סטיות התקן הגלומות במהלך חודש ספטמבר עלו מעט ביחס לממוצע השנתי לרמה של 16.6% לעומת 15.5% ממוצע השנתי.
זה היה חודש חיובי גם באפיק הסולידי במרבית האפיקים השונים. את עיקר העליות הובילו אגרות החוב להמרה על רקע העליות בנכס הבסיס שעלו בשיעור של בכ-2% בחודש ספטמבר. תשואות לפדיון באגרות החוב השקליות מסוג שחר ברמת שפל היסטורית התשואה בשחר הארוך ירדה לרמה של 5.86%.
בשוק המטבעות בלט הדולר האוסטרלי בתשואה עודפת על פני המטבעות האחרים שהניב תשואה של 2.8%. האירו סיים את החודש בירידה של 0.3%, משלים ירידה של 6% מאז תחילת השנה, ואילו הדולר האמריקני המוכר כל כך לישראלי הממוצע - עלה בשיעור של 0.8%.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
