שטראוס-עלית רוכשת 51% מחב' הסלטים סברה ב-8.7 מ' ד'
יו"ר קבוצת שטראוס-עלית, עפרה שטראוס ומנכ"ל ונשיא הקבוצה, ארז ויגודמן, הודיעו היום (ראשון), כי שטראוס עלית חתמה הסכם שותפות במסגרתו תרכוש 51% מחברת הסלטים הים תיכוניים האמריקאית סברה Blue And White Foods (SABRA SALADS). היקף ההשקעה מסתכם בכ-8.7 מיליון דולר.
סברה המחזיקה כיום בכ-7% מהשוק האמריקאי הייתה עד כה בבעלות מלאה של יהודה פרל, שימשיך להחזיק ב49% מהחברה ויכהן כיו"ר החברה. בנוסף, ניתנה לשטראוס עלית אופציה לרכישת יתרת האחוזים בסברה בתוך 4 שנים ואופציה של יהודה פרל למכור את מניותיו לשטראוס עלית בתוך אותו זמן.
פעילות סברה תהווה זרוע נפרדת בקבוצת שטראוס-עלית, תוך מיצוי הסינרגיות עם פעילות שטראוס-עלית בישראל. הפעילות תנוהל על ידי גיורא בר דעה מנכ"ל שטראוס-עלית ישראל, שידווח לארז ויגודמן.
עופרה שטראוס אמרה היום, כי המודל העסקי של קבוצת שטראוס עלית הינו ייחודי בענף המזון באופן בו הוא משלב הן שיתופי פעולה אסטרטגיים עם שותפים בינלאומיים מובילים בתחומם והן שותפיות עם שותפים מקומיים. השותפויות עם השותפים הבינלאומיים, מאפשרות לקבוצה, לדברי שטראוס, להשלים יכולות תחרותיות ולאפשר קפיצת מדרגה ביכולות הניהוליות. כיום לקבוצה שותפויות כאלו בישראל עם דנונה, פריטו ליי-פפסיקו ויוניליוור ומחוץ לישראל גם עם לוואצה.
עוד אומרת שטראוס, כי השותפויות עם שותפים מקומיים הן בישראל והן כמו זאת שנחתמה בארה"ב, מאפשרות לקבוצה לממש פוטנציאל צמיחה בתחומי פעילות צומחים ויוצרי ערך. המהלך עם סברה בהחלט נכלל בקטגוריה הזאת.
ארז ויגודמן מסר היום, כי רכישת השליטה בחברת סברה, מהווה נדבך נוסף במימוש אסטרטגיית ההתרחבות הבינלאומית, של הקבוצה, תוך כניסה לשוק האמריקאי בקטגורית מוצרים שבה יש לחברה ידע ייחודי בתחומי הייצור ופיתוח המוצרים, אותו היא כבר מעבירה לחברה בארה"ב. ויגודמן ציין, כי פעילות זו תשתלב בהמשך הצמחת הפעילות הבינלאומית של קבוצת שטראוס-עלית תוך מיצוי הפוטנציאל הגלום בשוק הסלטים והמוצרים האתניים הים תיכוניים בארה"ב.
ויגודמן מסר עוד, כי בשטראוס עלית מעריכים מאוד את האופן שבו הוביל פרל את התפתחות חברת סברה, עד כה תוך יצירת פריצות דרך עסקיות, ובטוחים שכיו"ר החברה הוא ימשיך לתרום רבות להמשך צמיחת החברה ולהתפתחותה.
יהודה פרל, יו"ר סברה הוסיף, כי השותפות עם שטראוס עלית תאפשר לסברה לממש את הפוטנציאל הגדול בתחום הסלטים והמוצרים האתניים הים תיכוניים בארה"ב ובזכות הידע הייחודי הניסיון והיכולות הניהוליות הגבוהות שהיא מביאה עימה.
הוא ציין, כי החברה עומדת להקים בשנה הקרובה מפעל חדש בשילוב ידע מקומי וידע שנצבר בחברת הסלטים של שטראוס עלית. בינתיים תגבש החברה מבנה ניהולי חדש שיוכל להתמודד עם אתגרי הצמיחה וקפיצות המדרגה באיכות המוצרים בחדשנות, בשרשרת אספקה ובשיווק.
מחזור המכירות של סברה בשנת 2005, צפוי להגיע ל כ- 27 מיליון דולר. בשנת 2004 הסתכם מחזור המכירות של החברה בכ-18 מיליון דולר.
בשטראוס-עלית מספרים, כי צריכת חומוס וסלטים ים תיכוניים מצויה בגידול מואץ בארה"ב כתוצאה ממגמות הבריאות והאתניות השוטפים את המדינה. השוק מוערך כיום בכ-200 מליון דולר בשנה והוא גדל בכ-15-20% בשנה במהלך השנים האחרונות. הסלטים הים תיכוניים שבארה"ב משמשים כמטבלים, ממוצבים כמעדנים והמוצרים של סברה ממוצבים גבוה בקטגוריה.
החברה צמחה בשיעור שנתי של כ-50% במהלך כל אחת משלוש השנים האחרונות.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
