שטראוס-עלית רוכשת 51% מחב' הסלטים סברה ב-8.7 מ' ד'
יו"ר קבוצת שטראוס-עלית, עפרה שטראוס ומנכ"ל ונשיא הקבוצה, ארז ויגודמן, הודיעו היום (ראשון), כי שטראוס עלית חתמה הסכם שותפות במסגרתו תרכוש 51% מחברת הסלטים הים תיכוניים האמריקאית סברה Blue And White Foods (SABRA SALADS). היקף ההשקעה מסתכם בכ-8.7 מיליון דולר.
סברה המחזיקה כיום בכ-7% מהשוק האמריקאי הייתה עד כה בבעלות מלאה של יהודה פרל, שימשיך להחזיק ב49% מהחברה ויכהן כיו"ר החברה. בנוסף, ניתנה לשטראוס עלית אופציה לרכישת יתרת האחוזים בסברה בתוך 4 שנים ואופציה של יהודה פרל למכור את מניותיו לשטראוס עלית בתוך אותו זמן.
פעילות סברה תהווה זרוע נפרדת בקבוצת שטראוס-עלית, תוך מיצוי הסינרגיות עם פעילות שטראוס-עלית בישראל. הפעילות תנוהל על ידי גיורא בר דעה מנכ"ל שטראוס-עלית ישראל, שידווח לארז ויגודמן.
עופרה שטראוס אמרה היום, כי המודל העסקי של קבוצת שטראוס עלית הינו ייחודי בענף המזון באופן בו הוא משלב הן שיתופי פעולה אסטרטגיים עם שותפים בינלאומיים מובילים בתחומם והן שותפיות עם שותפים מקומיים. השותפויות עם השותפים הבינלאומיים, מאפשרות לקבוצה, לדברי שטראוס, להשלים יכולות תחרותיות ולאפשר קפיצת מדרגה ביכולות הניהוליות. כיום לקבוצה שותפויות כאלו בישראל עם דנונה, פריטו ליי-פפסיקו ויוניליוור ומחוץ לישראל גם עם לוואצה.
עוד אומרת שטראוס, כי השותפויות עם שותפים מקומיים הן בישראל והן כמו זאת שנחתמה בארה"ב, מאפשרות לקבוצה לממש פוטנציאל צמיחה בתחומי פעילות צומחים ויוצרי ערך. המהלך עם סברה בהחלט נכלל בקטגוריה הזאת.
ארז ויגודמן מסר היום, כי רכישת השליטה בחברת סברה, מהווה נדבך נוסף במימוש אסטרטגיית ההתרחבות הבינלאומית, של הקבוצה, תוך כניסה לשוק האמריקאי בקטגורית מוצרים שבה יש לחברה ידע ייחודי בתחומי הייצור ופיתוח המוצרים, אותו היא כבר מעבירה לחברה בארה"ב. ויגודמן ציין, כי פעילות זו תשתלב בהמשך הצמחת הפעילות הבינלאומית של קבוצת שטראוס-עלית תוך מיצוי הפוטנציאל הגלום בשוק הסלטים והמוצרים האתניים הים תיכוניים בארה"ב.
ויגודמן מסר עוד, כי בשטראוס עלית מעריכים מאוד את האופן שבו הוביל פרל את התפתחות חברת סברה, עד כה תוך יצירת פריצות דרך עסקיות, ובטוחים שכיו"ר החברה הוא ימשיך לתרום רבות להמשך צמיחת החברה ולהתפתחותה.
יהודה פרל, יו"ר סברה הוסיף, כי השותפות עם שטראוס עלית תאפשר לסברה לממש את הפוטנציאל הגדול בתחום הסלטים והמוצרים האתניים הים תיכוניים בארה"ב ובזכות הידע הייחודי הניסיון והיכולות הניהוליות הגבוהות שהיא מביאה עימה.
הוא ציין, כי החברה עומדת להקים בשנה הקרובה מפעל חדש בשילוב ידע מקומי וידע שנצבר בחברת הסלטים של שטראוס עלית. בינתיים תגבש החברה מבנה ניהולי חדש שיוכל להתמודד עם אתגרי הצמיחה וקפיצות המדרגה באיכות המוצרים בחדשנות, בשרשרת אספקה ובשיווק.
מחזור המכירות של סברה בשנת 2005, צפוי להגיע ל כ- 27 מיליון דולר. בשנת 2004 הסתכם מחזור המכירות של החברה בכ-18 מיליון דולר.
בשטראוס-עלית מספרים, כי צריכת חומוס וסלטים ים תיכוניים מצויה בגידול מואץ בארה"ב כתוצאה ממגמות הבריאות והאתניות השוטפים את המדינה. השוק מוערך כיום בכ-200 מליון דולר בשנה והוא גדל בכ-15-20% בשנה במהלך השנים האחרונות. הסלטים הים תיכוניים שבארה"ב משמשים כמטבלים, ממוצבים כמעדנים והמוצרים של סברה ממוצבים גבוה בקטגוריה.
החברה צמחה בשיעור שנתי של כ-50% במהלך כל אחת משלוש השנים האחרונות.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
