שטראוס-עלית רוכשת 51% מחב' הסלטים סברה ב-8.7 מ' ד'

שטראוס עלית לוטשת עיניים לשוק החומוס בארה"ב. סברה חולשת כבר על נתח שוק של כ-7% בארה"ב וצפויה להציג מכירות של 27 מיליון דולר ב-2005
שרון שפורר |

יו"ר קבוצת שטראוס-עלית, עפרה שטראוס ומנכ"ל ונשיא הקבוצה, ארז ויגודמן, הודיעו היום (ראשון), כי שטראוס עלית חתמה הסכם שותפות במסגרתו תרכוש 51% מחברת הסלטים הים תיכוניים האמריקאית סברה Blue And White Foods (SABRA SALADS). היקף ההשקעה מסתכם בכ-8.7 מיליון דולר.

סברה המחזיקה כיום בכ-7% מהשוק האמריקאי הייתה עד כה בבעלות מלאה של יהודה פרל, שימשיך להחזיק ב49% מהחברה ויכהן כיו"ר החברה. בנוסף, ניתנה לשטראוס עלית אופציה לרכישת יתרת האחוזים בסברה בתוך 4 שנים ואופציה של יהודה פרל למכור את מניותיו לשטראוס עלית בתוך אותו זמן.

פעילות סברה תהווה זרוע נפרדת בקבוצת שטראוס-עלית, תוך מיצוי הסינרגיות עם פעילות שטראוס-עלית בישראל. הפעילות תנוהל על ידי גיורא בר דעה מנכ"ל שטראוס-עלית ישראל, שידווח לארז ויגודמן.

עופרה שטראוס אמרה היום, כי המודל העסקי של קבוצת שטראוס עלית הינו ייחודי בענף המזון באופן בו הוא משלב הן שיתופי פעולה אסטרטגיים עם שותפים בינלאומיים מובילים בתחומם והן שותפיות עם שותפים מקומיים. השותפויות עם השותפים הבינלאומיים, מאפשרות לקבוצה, לדברי שטראוס, להשלים יכולות תחרותיות ולאפשר קפיצת מדרגה ביכולות הניהוליות. כיום לקבוצה שותפויות כאלו בישראל עם דנונה, פריטו ליי-פפסיקו ויוניליוור ומחוץ לישראל גם עם לוואצה.

עוד אומרת שטראוס, כי השותפויות עם שותפים מקומיים הן בישראל והן כמו זאת שנחתמה בארה"ב, מאפשרות לקבוצה לממש פוטנציאל צמיחה בתחומי פעילות צומחים ויוצרי ערך. המהלך עם סברה בהחלט נכלל בקטגוריה הזאת.

ארז ויגודמן מסר היום, כי רכישת השליטה בחברת סברה, מהווה נדבך נוסף במימוש אסטרטגיית ההתרחבות הבינלאומית, של הקבוצה, תוך כניסה לשוק האמריקאי בקטגורית מוצרים שבה יש לחברה ידע ייחודי בתחומי הייצור ופיתוח המוצרים, אותו היא כבר מעבירה לחברה בארה"ב. ויגודמן ציין, כי פעילות זו תשתלב בהמשך הצמחת הפעילות הבינלאומית של קבוצת שטראוס-עלית תוך מיצוי הפוטנציאל הגלום בשוק הסלטים והמוצרים האתניים הים תיכוניים בארה"ב.

ויגודמן מסר עוד, כי בשטראוס עלית מעריכים מאוד את האופן שבו הוביל פרל את התפתחות חברת סברה, עד כה תוך יצירת פריצות דרך עסקיות, ובטוחים שכיו"ר החברה הוא ימשיך לתרום רבות להמשך צמיחת החברה ולהתפתחותה.

יהודה פרל, יו"ר סברה הוסיף, כי השותפות עם שטראוס עלית תאפשר לסברה לממש את הפוטנציאל הגדול בתחום הסלטים והמוצרים האתניים הים תיכוניים בארה"ב ובזכות הידע הייחודי הניסיון והיכולות הניהוליות הגבוהות שהיא מביאה עימה.

הוא ציין, כי החברה עומדת להקים בשנה הקרובה מפעל חדש בשילוב ידע מקומי וידע שנצבר בחברת הסלטים של שטראוס עלית. בינתיים תגבש החברה מבנה ניהולי חדש שיוכל להתמודד עם אתגרי הצמיחה וקפיצות המדרגה באיכות המוצרים בחדשנות, בשרשרת אספקה ובשיווק.

מחזור המכירות של סברה בשנת 2005, צפוי להגיע ל כ- 27 מיליון דולר. בשנת 2004 הסתכם מחזור המכירות של החברה בכ-18 מיליון דולר.

בשטראוס-עלית מספרים, כי צריכת חומוס וסלטים ים תיכוניים מצויה בגידול מואץ בארה"ב כתוצאה ממגמות הבריאות והאתניות השוטפים את המדינה. השוק מוערך כיום בכ-200 מליון דולר בשנה והוא גדל בכ-15-20% בשנה במהלך השנים האחרונות. הסלטים הים תיכוניים שבארה"ב משמשים כמטבלים, ממוצבים כמעדנים והמוצרים של סברה ממוצבים גבוה בקטגוריה.

החברה צמחה בשיעור שנתי של כ-50% במהלך כל אחת משלוש השנים האחרונות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.