שטראוס-עלית רוכשת 51% מחב' הסלטים סברה ב-8.7 מ' ד'

שטראוס עלית לוטשת עיניים לשוק החומוס בארה"ב. סברה חולשת כבר על נתח שוק של כ-7% בארה"ב וצפויה להציג מכירות של 27 מיליון דולר ב-2005
שרון שפורר |

יו"ר קבוצת שטראוס-עלית, עפרה שטראוס ומנכ"ל ונשיא הקבוצה, ארז ויגודמן, הודיעו היום (ראשון), כי שטראוס עלית חתמה הסכם שותפות במסגרתו תרכוש 51% מחברת הסלטים הים תיכוניים האמריקאית סברה Blue And White Foods (SABRA SALADS). היקף ההשקעה מסתכם בכ-8.7 מיליון דולר.

סברה המחזיקה כיום בכ-7% מהשוק האמריקאי הייתה עד כה בבעלות מלאה של יהודה פרל, שימשיך להחזיק ב49% מהחברה ויכהן כיו"ר החברה. בנוסף, ניתנה לשטראוס עלית אופציה לרכישת יתרת האחוזים בסברה בתוך 4 שנים ואופציה של יהודה פרל למכור את מניותיו לשטראוס עלית בתוך אותו זמן.

פעילות סברה תהווה זרוע נפרדת בקבוצת שטראוס-עלית, תוך מיצוי הסינרגיות עם פעילות שטראוס-עלית בישראל. הפעילות תנוהל על ידי גיורא בר דעה מנכ"ל שטראוס-עלית ישראל, שידווח לארז ויגודמן.

עופרה שטראוס אמרה היום, כי המודל העסקי של קבוצת שטראוס עלית הינו ייחודי בענף המזון באופן בו הוא משלב הן שיתופי פעולה אסטרטגיים עם שותפים בינלאומיים מובילים בתחומם והן שותפיות עם שותפים מקומיים. השותפויות עם השותפים הבינלאומיים, מאפשרות לקבוצה, לדברי שטראוס, להשלים יכולות תחרותיות ולאפשר קפיצת מדרגה ביכולות הניהוליות. כיום לקבוצה שותפויות כאלו בישראל עם דנונה, פריטו ליי-פפסיקו ויוניליוור ומחוץ לישראל גם עם לוואצה.

עוד אומרת שטראוס, כי השותפויות עם שותפים מקומיים הן בישראל והן כמו זאת שנחתמה בארה"ב, מאפשרות לקבוצה לממש פוטנציאל צמיחה בתחומי פעילות צומחים ויוצרי ערך. המהלך עם סברה בהחלט נכלל בקטגוריה הזאת.

ארז ויגודמן מסר היום, כי רכישת השליטה בחברת סברה, מהווה נדבך נוסף במימוש אסטרטגיית ההתרחבות הבינלאומית, של הקבוצה, תוך כניסה לשוק האמריקאי בקטגורית מוצרים שבה יש לחברה ידע ייחודי בתחומי הייצור ופיתוח המוצרים, אותו היא כבר מעבירה לחברה בארה"ב. ויגודמן ציין, כי פעילות זו תשתלב בהמשך הצמחת הפעילות הבינלאומית של קבוצת שטראוס-עלית תוך מיצוי הפוטנציאל הגלום בשוק הסלטים והמוצרים האתניים הים תיכוניים בארה"ב.

ויגודמן מסר עוד, כי בשטראוס עלית מעריכים מאוד את האופן שבו הוביל פרל את התפתחות חברת סברה, עד כה תוך יצירת פריצות דרך עסקיות, ובטוחים שכיו"ר החברה הוא ימשיך לתרום רבות להמשך צמיחת החברה ולהתפתחותה.

יהודה פרל, יו"ר סברה הוסיף, כי השותפות עם שטראוס עלית תאפשר לסברה לממש את הפוטנציאל הגדול בתחום הסלטים והמוצרים האתניים הים תיכוניים בארה"ב ובזכות הידע הייחודי הניסיון והיכולות הניהוליות הגבוהות שהיא מביאה עימה.

הוא ציין, כי החברה עומדת להקים בשנה הקרובה מפעל חדש בשילוב ידע מקומי וידע שנצבר בחברת הסלטים של שטראוס עלית. בינתיים תגבש החברה מבנה ניהולי חדש שיוכל להתמודד עם אתגרי הצמיחה וקפיצות המדרגה באיכות המוצרים בחדשנות, בשרשרת אספקה ובשיווק.

מחזור המכירות של סברה בשנת 2005, צפוי להגיע ל כ- 27 מיליון דולר. בשנת 2004 הסתכם מחזור המכירות של החברה בכ-18 מיליון דולר.

בשטראוס-עלית מספרים, כי צריכת חומוס וסלטים ים תיכוניים מצויה בגידול מואץ בארה"ב כתוצאה ממגמות הבריאות והאתניות השוטפים את המדינה. השוק מוערך כיום בכ-200 מליון דולר בשנה והוא גדל בכ-15-20% בשנה במהלך השנים האחרונות. הסלטים הים תיכוניים שבארה"ב משמשים כמטבלים, ממוצבים כמעדנים והמוצרים של סברה ממוצבים גבוה בקטגוריה.

החברה צמחה בשיעור שנתי של כ-50% במהלך כל אחת משלוש השנים האחרונות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).