שטראוס-עלית רוכשת 51% מחב' הסלטים סברה ב-8.7 מ' ד'
יו"ר קבוצת שטראוס-עלית, עפרה שטראוס ומנכ"ל ונשיא הקבוצה, ארז ויגודמן, הודיעו היום (ראשון), כי שטראוס עלית חתמה הסכם שותפות במסגרתו תרכוש 51% מחברת הסלטים הים תיכוניים האמריקאית סברה Blue And White Foods (SABRA SALADS). היקף ההשקעה מסתכם בכ-8.7 מיליון דולר.
סברה המחזיקה כיום בכ-7% מהשוק האמריקאי הייתה עד כה בבעלות מלאה של יהודה פרל, שימשיך להחזיק ב49% מהחברה ויכהן כיו"ר החברה. בנוסף, ניתנה לשטראוס עלית אופציה לרכישת יתרת האחוזים בסברה בתוך 4 שנים ואופציה של יהודה פרל למכור את מניותיו לשטראוס עלית בתוך אותו זמן.
פעילות סברה תהווה זרוע נפרדת בקבוצת שטראוס-עלית, תוך מיצוי הסינרגיות עם פעילות שטראוס-עלית בישראל. הפעילות תנוהל על ידי גיורא בר דעה מנכ"ל שטראוס-עלית ישראל, שידווח לארז ויגודמן.
עופרה שטראוס אמרה היום, כי המודל העסקי של קבוצת שטראוס עלית הינו ייחודי בענף המזון באופן בו הוא משלב הן שיתופי פעולה אסטרטגיים עם שותפים בינלאומיים מובילים בתחומם והן שותפיות עם שותפים מקומיים. השותפויות עם השותפים הבינלאומיים, מאפשרות לקבוצה, לדברי שטראוס, להשלים יכולות תחרותיות ולאפשר קפיצת מדרגה ביכולות הניהוליות. כיום לקבוצה שותפויות כאלו בישראל עם דנונה, פריטו ליי-פפסיקו ויוניליוור ומחוץ לישראל גם עם לוואצה.
עוד אומרת שטראוס, כי השותפויות עם שותפים מקומיים הן בישראל והן כמו זאת שנחתמה בארה"ב, מאפשרות לקבוצה לממש פוטנציאל צמיחה בתחומי פעילות צומחים ויוצרי ערך. המהלך עם סברה בהחלט נכלל בקטגוריה הזאת.
ארז ויגודמן מסר היום, כי רכישת השליטה בחברת סברה, מהווה נדבך נוסף במימוש אסטרטגיית ההתרחבות הבינלאומית, של הקבוצה, תוך כניסה לשוק האמריקאי בקטגורית מוצרים שבה יש לחברה ידע ייחודי בתחומי הייצור ופיתוח המוצרים, אותו היא כבר מעבירה לחברה בארה"ב. ויגודמן ציין, כי פעילות זו תשתלב בהמשך הצמחת הפעילות הבינלאומית של קבוצת שטראוס-עלית תוך מיצוי הפוטנציאל הגלום בשוק הסלטים והמוצרים האתניים הים תיכוניים בארה"ב.
ויגודמן מסר עוד, כי בשטראוס עלית מעריכים מאוד את האופן שבו הוביל פרל את התפתחות חברת סברה, עד כה תוך יצירת פריצות דרך עסקיות, ובטוחים שכיו"ר החברה הוא ימשיך לתרום רבות להמשך צמיחת החברה ולהתפתחותה.
יהודה פרל, יו"ר סברה הוסיף, כי השותפות עם שטראוס עלית תאפשר לסברה לממש את הפוטנציאל הגדול בתחום הסלטים והמוצרים האתניים הים תיכוניים בארה"ב ובזכות הידע הייחודי הניסיון והיכולות הניהוליות הגבוהות שהיא מביאה עימה.
הוא ציין, כי החברה עומדת להקים בשנה הקרובה מפעל חדש בשילוב ידע מקומי וידע שנצבר בחברת הסלטים של שטראוס עלית. בינתיים תגבש החברה מבנה ניהולי חדש שיוכל להתמודד עם אתגרי הצמיחה וקפיצות המדרגה באיכות המוצרים בחדשנות, בשרשרת אספקה ובשיווק.
מחזור המכירות של סברה בשנת 2005, צפוי להגיע ל כ- 27 מיליון דולר. בשנת 2004 הסתכם מחזור המכירות של החברה בכ-18 מיליון דולר.
בשטראוס-עלית מספרים, כי צריכת חומוס וסלטים ים תיכוניים מצויה בגידול מואץ בארה"ב כתוצאה ממגמות הבריאות והאתניות השוטפים את המדינה. השוק מוערך כיום בכ-200 מליון דולר בשנה והוא גדל בכ-15-20% בשנה במהלך השנים האחרונות. הסלטים הים תיכוניים שבארה"ב משמשים כמטבלים, ממוצבים כמעדנים והמוצרים של סברה ממוצבים גבוה בקטגוריה.
החברה צמחה בשיעור שנתי של כ-50% במהלך כל אחת משלוש השנים האחרונות.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
