מניות הטלקום ב-EMEA: דיבידנדים גבוהים צמיחה נמוכה

סרגיי ארסנייב מגולדמן זאקס ערך מחקר על שירותי טלקומוניקציה בשווקים מתפתחים ומצא: ספקי התקשורת הם בעלי פרופילי FCF ויחס דיווידנד-רווח טובים מאלה של עמיתיהם האירופיים אבל מצד שני: שיעורי הצמיחה שלהם מהנמוכים במגזר
שרון שפורר |

האנליסט, סרגיי ארסנייב מבנק ההשקעות גולדמן זאקס ערך מחקר בנושא שירותי טלקומוניקציה בשווקים מתפתחים ועל בסיס זה הוא סבור, כי המשקיעים יתחילו לגלות עניין במניות טלקומוניקציה באזור ה-EMEA אם מניות אלה יפגינו שיעורי שורה עליונה וצמיחה ברווחיות הגבוהים מאלה של עמיתיהן בשווקים המפותחים, ואם הן יציעו מרווחי FCF (תזרים מזומנים חופשי) גבוהים יותר ומדיניות חלוקה טובה יותר, וכן הערכות שווי נמוכות יותר. אחרת, למשנתו, התשואה הפוטנציאלית לא תפצה על הסיכונים הכרוכים בהשקעות במגזר זה.

מבדיקה שערך האנליסט בקרב ספקי תקשורת מובילים באזור ה-EMEA הוא גילה, כי אין צמיחה, אך יש יצירת המזומנים ומדיניות חלוקת הדיווידנדים מעולות. ספקי התקשורת המובילים באזור עומדים, לדברי ארסנייב, בשלושה מהקריטריונים אותם הוא חיפש: הם בעלי פרופילי FCF ויחס דיווידנד-רווח טובים מאלה של עמיתיהם האירופיים, וכן הערכות שווי נמוכות יותר.

אולם, הוא מסייג, שיעורי הצמיחה החזויים שלהם הנם מהנמוכים במגזר. צמיחה זו בשורה העליונה נובעת מתחרות הנכפית על ידי הרגולטורים וכן על "קניבליזציה" ניידת. אולם, יחד עם זאת, דיני עבודה גמישים יחסית מעודדים הבנייה מחדש, אשר שומרת על יציבותם של מרווחי הרווח. יצירת המזומנים במגזר זה עלתה הודות לירידה בהשקעות ההוניות, ועד כה חלוקת המזומנים הייתה מופתית, אך רכישות עלולות להשפיע על כך בעתיד.

עוד מצא האנליסט של גולדמן זאקס, כי בקרב ספקי התקשורת המובילים באזור, תשואת ה-FCF הממוצעת גבוהה מזו של ספקי התקשורת המובילים באירופה ב-14%, אך תשואת הדיווידנד הממוצעת גבוהה ב-44%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.45%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.