מנכ"ל גבעות התפטר - תוך האשמות קשות מאוד כלפי דירקטור מאוד ספציפי בשותפות

הסכסוף בין השותפים כבר ריסקו את השווי של גבעות עולם שמתקשה להתאושש בצל מחלוקת בדירקטוריון
גיא בן סימון | (13)
נושאים בכתבה גבעות

הימים בהם גבעות עולם הכתה גלים בבורסה בת"א אמנם חלפו מזמן, אבל בשותפות עצמה העניינים רחוקים מלהיות על מי מנוחות. היום מדווחת גבעות כי אבי מעוז שמשמש מנכ"ל השותפות מאז דצמבר 2014 (סביב אותם ימים בהם הושעה המסחר במניה) ובעברו שימש כמנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, התפטר. ומכתב ההתפטרות לא מותיר מקום לספק, השותפות מסובכת עד צוואר במאבקים פנימיים. 

וכך כותב מעוז במכתב ההתפטרות: "אין זה סוד, שכמעט שנה הדירקטוריון נמצא במעין תיקו וללא יכולת הכרעה. דירקטור אחד עושה ככל העולה על רוחו, ואין פוצה פה ומצפצף. הגדיל לעשות אותו דירקטור והחל מכתב את הממונה על הנפט ואנשיו, ללא סמכות וללא רשות. דבר זה גורם נזק אדיר לשותפות בזה שהתמונה המצטיירת אצל הממונה היא שמצד אחד ישנו המנכ"ל שהוא הדובר הרשמי של השותפות ומצד שני ישנו דירקטור שמביע את עמדתו ההפוכה. יתרה מזאת, מכיון שהדירקטוריון לא הביע עמדה בענין זה, למרות שהתכנס לדון בהתנהגותו של אותו דירקטור, יכול הממונה לחשוב שאולי הדירקטור מיצג את השותפות ולא המנכ"ל. ואינני מדבר כבר על הנזקים הכבדים האחרים שגורם אותו דירקטור באי העברת החומר המצוי ברשותו, באי חתימתו על העברות והסכמים ועוד."

מעוז ממשיך:  "לצערי, המצב כיום שבו זה מושך בכה, ואלו מושכים בכה הוא הגורם שאיש הישר בעיניו יעשה, ואף אם דירקטור עושה מעשה קיצוני של פגיעה בשותפות, או שהוא מקלל, בגלל השיתוק של הדירקטוריון הדבר עובר ללא תגובה הולמת ואף כמעט ללא התיחסות. חברי ההנהלה, הביעו את תיסכולם ממצב זה בישיבת ההנהלה האחרונה. לאור האמור לעיל, ולאור העובדה שחש אני כי אין בידי עוד את היכולת להמשיך ולהצעיד את השותפות קדימה, החלטתי לסיים את תפקידי כמנכ"ל השותפות לכל המאוחר ב-31 בדצמבר. יודע אני כי במידה מסוימת מהוה צעד זה כמעין פרס לאותו דירקטור על התנהגותו המבישה, ואולם איני יכול להתעלם מהעובדה שאותו דירקטור אינו לבד וכי בשנה האחרונה הצטרף אליו באופן שיטתי דירקטור מטעם הצבור והצליחו לסכל כמעט את כל ההחלטות שההנהלה הציעה. אשר על כן, גם השיתוק של הדירקטוריון וגם חוסר האמון כלפי ההנהלה מצד נציגי הצבור בדירקטוריון, לא השאירו לי ברירה אלא לקבל את ההחלטה שלעיל".

משיחות שקיים Bizportal עולה כי חבר הדירקטוריון לגביו מתייחס מעוז במכתב ההתפטרות שלו הוא המנכ"ל לשעבר הגיאולוג טוביה לוסקין. לוסקין עצמו סירב להתייחס לדברים. 

עיקר פעילותה של שותפות גבעות עולם כיום הינה בפיתוח שדה הנפט מגד שבחזקת ראש העין. השותפות פיטרה בזמנו את המנכ"ל המיתולוגי טוביה לוסקין לאחר חילוקי דעות קשים, בהן הלין לוסקין בבקשה שהגיש לבית המשפט, על פגיעה בזכויותיו בשותפות, והאשים את שותפיו, שמואל בקר ונגה בן דויד, כי פעלו על מנת לנכס לעצמם את נכסי השותפות והחברה. המנכ"ל שמונה במקומו, יוסף זינגר, התפטר חודש בלבד לאחר המינוי ושווי השותפות התרסק מ-1.3 מיליארד שקל בשיא ל-105 מיליון שקל בלבד נכון ליום בו הופסק המסחר במניה (כאשר הסיבה לספקת המסחר הייתה פגיעה ברמה של אגורה ואי הסכמה בשותפות לגבי איחוד יחידות). נציין כי לפי דו"ח הרבעון הראשון של 2016, השותפות הפיקה 52 אלף חביות ממגד 5.    

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    חיים 25/07/2016 16:10
    הגב לתגובה זו
    טוב שאתה הולך הביתה רק חבל שאתה לא כושה את זה מיד אתה הרסת את גבעות עולם ואתה לא מבין בשום דבר רק בצע כסף
  • 10.
    המתוסכל 25/07/2016 10:12
    הגב לתגובה זו
    האם יש מה לעשות עם המניות ? הרי אין מסחר במניה אודה לעצה טובה
  • 9.
    שונא רוסים 25/07/2016 09:37
    הגב לתגובה זו
    לא תהיה תקומה לחברה ......
  • 8.
    חן חולון 24/07/2016 21:34
    הגב לתגובה זו
    לפי שווי חבית 45$.האם יש צפי לחזרה למסחר?
  • בן 26/07/2016 12:01
    הגב לתגובה זו
    52000 חביות בשנה כפול 40 דולר לחבית יוצא 2 מילון + 80 אלף דולר לשנה איך אתה עווה חישוב
  • 7.
    איך בקר החמדן מעיז עוד לפתוח את הפה שלו?! (ל"ת)
    בן 24/07/2016 20:46
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אפרים 24/07/2016 19:01
    הגב לתגובה זו
    אני לא מבין לוסקין פוטר והשעה אז מה הוא חפש שם בהנהלה למה נותנים לו לנהל את גבעות לאחר שפוטר מההנהלה למה מעוז לא פונה לערכאות ולהכריח אותו לשבת מחוץ להנהלה יש ללוסקין מהלכים אבל הם היו ונגמרו אז לא לתת לו לנהל מאומה יש ממונה מטעם אז למה הממונה לא פועל מה הוא מפחד מהגאולוג הכושל הזה שעושה כרצונו בשות על מה ולמה הציבור עד היום מופסד מאוד בגלל הגיאולוג הזה שהביא את השות למצב הנוכחי הם מפיקים למעלה מ400-500 חביות נפט ליום למה לא מפתחים את השדה הזה נכון היו בעיות טכניות ונתקעו עם הצינורות בקידוח מגד 6 אבל מאז התגברו ויש את מגד 5 בהפקה אז למה לא להשתמש בהכנסות לפיתוח השדה ולקדוח עוד ועוד אני לא מבין זאת לצערי
  • 5.
    אנונימי 24/07/2016 17:55
    הגב לתגובה זו
    תחלקו את כמות ההפקה ברבעון ותחלקו ב 90 יום זה הנתון.
  • 4.
    דרוש תיקון 24/07/2016 16:26
    הגב לתגובה זו
    כנראה התכוונתם ל 400 חביות ליום כשבפועל מדובר על קצת יותר מ 500 ליום
  • 3.
    זה לא 40 אלף ביום זה אולי בחודש (ל"ת)
    איציק7 24/07/2016 16:19
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    רק לוזקין צודק (ל"ת)
    חזוק 24/07/2016 16:15
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    סוחר 24/07/2016 16:13
    הגב לתגובה זו
    איזה טריידים היום שם עשעתי שם מעל מליון שח רווח וברחתי בכל מקרה הסיפור שם גמור והשדה שווה בעצם 0
  • מאיר 26/07/2016 16:55
    הגב לתגובה זו
    עד מתי תוכלו את המיליונים שהשקיע הציבור וכספו תקוע במניה שאינה נסחרת, עד מתי רשעים יעלוזו.
תחנת כוח אשכול
צילום: יחצ

השקעות ענק באנרגיה - 90 מיליארד שקל עד 2030

דוח של רשות החשמל על ההשקעות הצפויות במשק האנרגיה, חושף השקעות מרשימות בהולכה, באנרגיה מתחדשת ואגירה

רן קידר |

ישראל נכנסת לחמש שנים של השקעה ענקית באנרגיה. רשות החשמל מציגה תוכנית השקעות שמטרתה להדביק ביקוש חשמל שעולה במהירות מצד משקי בית, תעשייה, רכבים חשמליים ומרכזי נתונים. כ-90 מיליארד שקל יושקעו בתשתיות אנרגיה עד סוף העשור. מאחורי המספרים מסתתרת מהפכה תפעולית וטכנולוגית: רשת חזקה יותר, גז טבעי כמנוע בסיס, מתחדשות עם אגירה בהיקפים חסרי תקדים, ותחרות שמחלחלת מהמפעלים אל הלקוח הפרטי. 

במקביל לשינוי המבני, הביצוע יהיה המבחן האמיתי. הרגולטור מצהיר על תיעדוף רשת ועל מסלול חיבור מואץ לפרויקטים אסטרטגיים. נראה שהשאלה אינה אם זה יקרה, אלא כמה זמן ייקח לזה לקרות. 

הכסף יושקע ברשת ובייצור

בציר הראשון, חברת החשמל מתכננת להשקיע כ-42 מיליארד שקל בתשתיות הולכה וחלוקה. זה כולל קווי 161 קילו-וולט חדשים, תחנות השנאה באזורים עמוסים, החלפת כבלים עירוניים, מערכות שליטה ובקרה וחיבורי צרכנים גדולים. הקצב כבר עלה: ב-2022 הוציאה החברה כ-3.2 מיליארד שקל על רשת, ב-2023 כ-4.1 מיליארד, וב-2024 כ-5.4 מיליארד. זה לא פותר בבת אחת את מגבלות הקיבולת, אבל זאת תאוצה משמעותית. עדיין, במרכז הארץ ובקצוות הרשת יש אתרים שבהם החיבור מתעכב, ובמקומות הללו הפרויקטים הפרטיים ממתינים.

בציר השני, הון פרטי בהיקף כ-47 מיליארד שקל אמור לממן תחנות חדשות, שדות פוטו-וולטאיים, מתקני אגירה בסוללות ומיזמים היברידיים. הרשות משרטטת יעד מרשים: הכפלת הספק האגירה פי 16 עד 2030. בד בבד, היעד המשקי למתחדשות מתקרב ל-30% מהצריכה. כדי שהיעד יתכנס, חייבים אגירה זמינה - אחרת האנרגיה הסולארית תמשיך לזרום בעיקר בצהריים, בעוד שהשיאים בפועל מגיעים בערב.

כיום, מתוך כ-80.4 טרה-ואט שעה, כ-72% הגיעו מגז טבעי, כ-14% מפחם והיתרה מייצור מתחדש. זאת נקודת מפנה: היצרנים הירוקים עברו את תחנות הפחם. עד 2030 תחנות הפחם אמורות לרדת לשימושי חירום בלבד. גז טבעי נשאר עוגן הייצור הבסיסי, בעיקר לשעות שאין שמש ורוח.

נפט (גרוק)נפט (גרוק)

הנפט בצניחה רצופה: עודף היצע מאפיל על המתח הגיאו פוליטי

ברנט מתקרב ל-66 דולר, WTI סביב 62 דולר - המשקיעים מתמקדים בהצפה גלובלית ובחידוש הזרמות מעיראק

עמית בר |
נושאים בכתבה מחיר הנפט עיראק

מחירי הנפט ממשיכים לאבד גובה במהירות, כאשר החוזים על הנפט נסוגים יום חמישי ברציפות. הגורם המרכזי מאחורי הירידה הוא ציפיות לעודף היצע משמעותי ברבעון הרביעי של השנה ובשנה הבאה, בעקבות שורה של מהלכים לייצוא מוגבר והפקה מורחבת ממדינות מפתח מחוץ לאופ"ק. למרות זאת, המצב הגיאו פוליט, הכולל קריאות לסנקציות חדשות על רוסיה, ממשיך להזכיר את הסיכונים הדו כיווניים בשוק, שיכולים להפוך את המגמה בכל רגע.

בבורסות האנרגיה, חוזי ברנט לחודש נובמבר ירדו בשבוע כ-4%  לכ-66 דולר כשחוזי WTI ירדו בשיעור דומה וירדו מתחת ל-62 דולר לחבית. הירידה הזו משקפת חששות גוברים מצד משקיעים, שמתמקדים בהחלטות אופ"ק+ להגדלת ההפקה ובחידוש זרמי אספקה ממקורות חדשים. השוק נכנס למצב של זהירות יתר, כאשר נראה שעודף ההיצע נראה כבלתי נמנע. אחת הסיבות היא - עיראק.

עיראק חוזרת לזירה: צינור כורדיסטן מתעורר לתחייה

אחד הגורמים הבולטים ללחץ המכירה הוא ההתקדמות בהסכם בין עיראק לטורקיה להחזרת יצוא הנפט מכורדיסטן, לאחר השבתה שנמשכה כשנתיים וחצי עקב סכסוכי תשלומים. מקורות בתעשייה מדווחים כי ההסכם בין בגדאד, ארביל והחברות הנפטיות כבר אושר, והיצוא צפוי להתחדש כבר בשבועות הקרובים דרך צינור קירכוק-צ'יהאן. אם יתממש, מדובר בתוספת מיידית של כ-230 אלף חביות ביום לשוק הבינלאומי, מה שיחזק את התחזיות לעודף היצע.

המהלך הזה מתווסף להחלטת אופ"ק+ מוקדם יותר החודש להגדיל את ההפקה ב-2.7 מיליון חביות ביום בשנת 2025, גידול של 200 אלף חביות מעבר לתחזית הקודמת. החזרת הנפט העיראקי היא זרז משמעותי, שמגביר את הלחץ על המחירים ומאותת למשקיעים שהשוק רווי יותר ממה שנחשב. בנוסף, מדינות כמו סעודיה ואיחוד האמירויות כבר החזירו לשוק חביות שהעברתם הוקפאה, מה שמוסיף עוד כ-500 אלף חביות יומיות לזרם האספקה.


סוכנות הבינלאומית לאנרגיה (IEA), מזהירה כי קצב עליית ההפקה יקדים את הצמיחה בביקוש בקצב חסר תקדים. על פי הדו"ח החודשי האחרון של הסוכנות, עודף ההיצע צפוי להגיע ל-3.3 מיליון חביות ביום עד סוף 2026, שיא היסטורי שיוביל ל"עודף שיא" כבר ברבעון הרביעי של 2025. "ההפקה העולמית תגדל ב-2.7 מיליון חביות ביום בשנה הבאה, בעיקר בזכות ארה"ב, ברזיל וגיאנה", נכתב בדו"ח ה-IEA.