"יפתח ב-2027": צינור הגז שיחבר את מאגרי הגז של ישראל לאירופה
איסטמד יוון ישראל מאגר כריש מאגר לוויתן מאגר תמר מאגר תנין מצרים פוסידון צינור גז קפריסין קבוצת האנרגיה האיטלקית אדיסון מוכרת לנו בשל העובדה שנכנסה לפני כעשור לעבודה בישראל, דרך שותפות עם רציו, וגם במצרים. החברה אמורה לקבל בקרוב החלטה בנוגע להשקעה על צינור שיספק גז באזור לשווקים באירופה עד סוף השנה הנוכחית. כפי שזה נראה כעת, הסיפור הזה אמור לקרום עור וגידים בעוד 4 שנים.
צינור איסטמד-פוסידון (EastMed-Poseidon), שקודם בעבר אך נפל אחרי שארצות הברית טענה כי הפרוייקט אינו מעשי, יחבר מספר שדות גז מהחוף הישראלי לאיטליה ויהיה בעל קיבולת שנתית של 10 מיליארד מטרים מעוקבים (BCM) של גז. לפי החברה, הוא "אמור להיות מוכן עד שנת 2027". ישראל שותפה לפרוייקט הזה יחד עם שתי מדינות נוספות - קפריסין ויוון. הוא אמור לייצא אספקה חלופית לאירופה, שמתחילה להיגמל מהגז הרוסי מאז תחילת המלחמה באוקראינה.
גם קפריסין אמורה להיות שותפה מרכזית למהלך יחד עם שותפותיה לאיחוד האירופי בו היא חברה. זו הסיבה שהנציבות האירופית (הרשות המבצעת של האיחוד האירופי, זו שגם יוזמת של רוב החוקים בו) מעוניינת לקדם את הפרוייקט בעלות של כ-6 מיליון יורו.
האיחוד האירופי ייבא 155 BCM של גז טבעי מרוסיה בשנת 2021, שזה 45% מייבוא הגז שלו - כך לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית. בשנה שעברה, האיחוד קיבל המלצות טובות לגבי הכדאיות הכלכלית של הצינור שאורכו יהיה 2,000 קילומטרים, ולפחות 800 ק"מ מהחוף בישראל.
הצינור יוזן תחילה דרך שדות גז ישראליים שכבר נמצאים בהפקה (אחרים נמצאים בפיתוח). מדובר בשדות לויתן, תמר וגם בשדות תנין וכריש שיש להם עתודות נוספות לפיתוח. השדות האלה מייצרים 28 BCM בשנה. כשליש ממנו מיוצא למצרים ולירדן. הייצור אמור ללכת ולגדול בשנים הקרובות, ככל שהאסדות בתנין וכריש ירחיבו את הפעילות שלהן. ההערכה היא שישראל תוכל לייצא עוד 20 BCM בשנה ב-20 השנים הקרובות.
- 11.דמרי 26/03/2023 14:08הגב לתגובה זותמשיכו להיתנפח שוויצרית קודם כל זה לא הגז של ישראל כי פה אין הרבה גז והמעט שיש בקושי מספיק לעיר ומאגרי הגז הרציניים שבים הם לא שלנו כי אם של חברה אמריקאית ותשובה שלא חי פה בכלל אז למה אתם כל הזמן מסוימים כי אתם ישראלים שאוהבים להשוויץ ולא יותר
- 10.אירופה היבשת הישנה ספינה טובעת העולם פונה למזרח (ל"ת)24/03/2023 11:51הגב לתגובה זו
- 9.משה 23/03/2023 09:44הגב לתגובה זותזכרו מה קרה עם הצינור למצריים
- 8.(ל"ת)21/03/2023 12:49הגב לתגובה זו
- 7.אנונימי 21/03/2023 12:49הגב לתגובה זותקעו את הגז בים עמוק,ועוד רצו להשאיר אותו שם..הם אשמים כל היחימוביץ וכל מיני חולי נפש הרסו את הסיכוי שהגז יהיה רווחי באמת.עד שלא ימצאו נפט מתחת לגז שום דבר לא יזוז
- 6.הכריש 21/03/2023 09:29הגב לתגובה זומנצלים את הירידות בגלל הרפורמה לאיסוף סחורה בזול במחזורים נמוכים
- 5.הכריש 21/03/2023 09:28הגב לתגובה זורציו ודלק צריכות לטוס למעלה לפי שווי המאגר שווים צריך להיות פי 3
- 4.פייק ניוז שלכם (ל"ת)בחלומות 21/03/2023 09:25הגב לתגובה זו
- 3.לילי 21/03/2023 09:24הגב לתגובה זועל שותפויות הגז להימנע מהשקעה בצינור , ולהתנות כל השקעת הפקה עבור הצינור בהתחייבות חוזית אבסולוטית שאינה ניתנת לביטול . אין לסמוך על האיחוד, שמחר יכל לשנות את עמדתו , בגלל הפלסטינים או איכות הסביבה או כל סיבה הזויה אחרת .
- 2.מצקלו 21/03/2023 08:53הגב לתגובה זועוד זריקת עידוד לדלק קבוצה. ממריאים
- 1.דורון 21/03/2023 08:30הגב לתגובה זותספרו לשלי יחימוביץ ולקרן אולברייכט
בלקסטוןהשקעה בתשתיות - תשואה של 19% לקרן של בלאקסטון; גם משקיעים פרטיים יכולים להשקיע
הקרן שהיתה מיועדת לגופים מוסדיים, נפתחה למשקיעים פרטיים בכל סכום; על היתרון של תשתיות ומה התשואה של קרנות אחרות בתחום?
קרנות בתחום התשתית הפכו למאוד פופולאריות בעשור האחרון. גם אצלנו - משקיעים מוסדיים מזרימים הרבה כסף לפרויקטי תשתיות, רוכשים מניות של חברות תשתית, ובעצם מממנות את התחום החשוב הזה שמניע את הכלכלה. תשתית זו תקשורת, כבישים, אנרגיה, תחבורה וגם תשתיות טכנולוגיות ל-AI.
חלק גדול מההשקעות בתחום נעשה דרך קרנות השקעה, כשההשקעות בעיקרן לא סחירות - בפרויקטי ענק ממשלתיים וקונצרנים שמניבים תשואה טובה. ובכלל, תשתיות נחשב לתחום יציב יחסית עם סיכון נמוך ועם תשואה סבירה.
תשואת 19% בשנה: קרן BXINFRA של בלקסטון מובילה את שוק התשתיות
קרן BXINFRA של בלאקסטון רושמת תשואה מרשימה של 19.1% ב-12 החודשים האחרונים. התשואה כוללת עליית ערך נכסים והכנסות שוטפות, נטו לאחר דמי ניהול. זו תוצאה שמציבה את בלאקסטון בראש הטבלה מול המתחרות הגדולות. אפולו גלובל מנג'מנט רשמה תשואה שנתית ממוצעת של 6.61% בחמש השנים האחרונות. נשמע סביר, אבל ב-2025 היא במינוס 1.15% מתחילת השנה. הסיבה: אפולו התמקדה בתשתיות אנרגיה מסורתיות, רגישות לעליית הריבית.
KKR מציגה ביצועים טובים יותר עם תשואה ברוטו של 14% בשנה האחרונה. KKR בחרה באסטרטגיה שמרנית יותר, והניה תשואה של כ-7%.
בלקסטון מתמקדת באנרגיה מתחדשת) וב-QTS (מרכזי נתונים) והיא מנהלת 140 מיליארד דולר בתשתיות בלבד. זה יותר מהתיק של אפולו ו-KKR ביחד. דמי הניהול בקרן הפרטית הם 1.25% שנתי על הנכסים, ועואד 12.5% מרווחים מעל 5%. מבנה שמתמרץ ביצועים.
- הבעלים של אשטרום משקיעים בחברה; הבעלים של שפיר במימושים
- ברן: הסכם בהיקף 76 מיליון שקל בפרויקט מסחרי באשקלון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד עכשיו רק גופים מוסדיים יכלו להשתתף. מעכשיו זה פתוח גם למשקיעים פרטיים, אבל צריך לזכור שזו השקעה לא סחירה. ההשקה של הקרן למשקיעים פרטיים מתרחשת במסגרת הרגולציה החדשה של האיחוד האירופי, ELTIF 2.0, ששינתה את כללי המשחק בשוק ההשקעות האלטרנטיביות. ביטול רף ההשקעה המינימלי, מאפשר כעת גישה נרחבת יותר למשקיעים. המהלך מציב את בלאקסטון כמובילה במגמה גלובלית של דמוקרטיזציה של נכסים אלטרנטיביים.
משקיעים פרטיים יכולים לרכוש את הקרן
בלקסטוןהשקעה בתשתיות - תשואה של 19% לקרן של בלאקסטון; גם משקיעים פרטיים יכולים להשקיע
הקרן שהיתה מיועדת לגופים מוסדיים, נפתחה למשקיעים פרטיים בכל סכום; על היתרון של תשתיות ומה התשואה של קרנות אחרות בתחום?
קרנות בתחום התשתית הפכו למאוד פופולאריות בעשור האחרון. גם אצלנו - משקיעים מוסדיים מזרימים הרבה כסף לפרויקטי תשתיות, רוכשים מניות של חברות תשתית, ובעצם מממנות את התחום החשוב הזה שמניע את הכלכלה. תשתית זו תקשורת, כבישים, אנרגיה, תחבורה וגם תשתיות טכנולוגיות ל-AI.
חלק גדול מההשקעות בתחום נעשה דרך קרנות השקעה, כשההשקעות בעיקרן לא סחירות - בפרויקטי ענק ממשלתיים וקונצרנים שמניבים תשואה טובה. ובכלל, תשתיות נחשב לתחום יציב יחסית עם סיכון נמוך ועם תשואה סבירה.
תשואת 19% בשנה: קרן BXINFRA של בלקסטון מובילה את שוק התשתיות
קרן BXINFRA של בלאקסטון רושמת תשואה מרשימה של 19.1% ב-12 החודשים האחרונים. התשואה כוללת עליית ערך נכסים והכנסות שוטפות, נטו לאחר דמי ניהול. זו תוצאה שמציבה את בלאקסטון בראש הטבלה מול המתחרות הגדולות. אפולו גלובל מנג'מנט רשמה תשואה שנתית ממוצעת של 6.61% בחמש השנים האחרונות. נשמע סביר, אבל ב-2025 היא במינוס 1.15% מתחילת השנה. הסיבה: אפולו התמקדה בתשתיות אנרגיה מסורתיות, רגישות לעליית הריבית.
KKR מציגה ביצועים טובים יותר עם תשואה ברוטו של 14% בשנה האחרונה. KKR בחרה באסטרטגיה שמרנית יותר, והניה תשואה של כ-7%.
בלקסטון מתמקדת באנרגיה מתחדשת) וב-QTS (מרכזי נתונים) והיא מנהלת 140 מיליארד דולר בתשתיות בלבד. זה יותר מהתיק של אפולו ו-KKR ביחד. דמי הניהול בקרן הפרטית הם 1.25% שנתי על הנכסים, ועואד 12.5% מרווחים מעל 5%. מבנה שמתמרץ ביצועים.
- הבעלים של אשטרום משקיעים בחברה; הבעלים של שפיר במימושים
- ברן: הסכם בהיקף 76 מיליון שקל בפרויקט מסחרי באשקלון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד עכשיו רק גופים מוסדיים יכלו להשתתף. מעכשיו זה פתוח גם למשקיעים פרטיים, אבל צריך לזכור שזו השקעה לא סחירה. ההשקה של הקרן למשקיעים פרטיים מתרחשת במסגרת הרגולציה החדשה של האיחוד האירופי, ELTIF 2.0, ששינתה את כללי המשחק בשוק ההשקעות האלטרנטיביות. ביטול רף ההשקעה המינימלי, מאפשר כעת גישה נרחבת יותר למשקיעים. המהלך מציב את בלאקסטון כמובילה במגמה גלובלית של דמוקרטיזציה של נכסים אלטרנטיביים.
משקיעים פרטיים יכולים לרכוש את הקרן
