אסדה נפט גז קידוח
צילום: אלבטרוס

חרם אירופאי על רוסיה והקלה בסגר בסין מעלים את מחיר הנפט לכ-120 ד'

לאחר דיונים אין קץ הגיעו באיחוד האירופי להסכמה על חרם חלקי על הנפט הרוסי, מה שעלול לפגוע בהיצע, ובמקביל בסין מקלים על הגבלות הקורונה ושנגחאי יוצאת מהסגר מה שגורם לציפיה להתחזקות הביקוש; חבית מסוג ברנט נסחרת תמורת כ-124 דולר וחבית מסוק WTI תמורת כ-119.2 דולר 
גיא טל | (1)

מחיר חבית מסוג ברנט מטפס בשעה זו בכ-4% למחיר של 124 דולר ומחיר נפט מסוג WTI עולה בשעור דומה ל-119.2 דולר לחבית. 

העליות מגיעות על רקע פרסומים על החלטה אירופאית להטיל חרם חלקי על הנפט הרוסי. לאחר דיונים רבים, ואי הסכמות של המנהיגים מסתמן כעת שהאיחוד הסכים על הצעד החריף ביותר מאז פרוץ הקרבות. 

צארלס מיקל, הקונסול הראשי של האיחוד האירופי אמר: "ישנן הסכמות על איסור יבוא של נפט רוסי לאיחוד האירופי. באופן מיידי ייאסר יותר משני שליש מהיבוא מרוסיה, ובכך נחתוך מקור ענק של הכנסה למכונת המלחמה שלה". 

ההחלטה התקבלה בישיבה מיוחדת של מועצת האיחוד האירופי שהתקיימה בבריסל ביום שני ובה דנו חברות המועצה בחבילת הסנקציות השישית שתוטל על רוסיה בעקבות הפלישה. 

הנפט מזנק - מדריך: איך משקיעים בנפט?

"חבילת הסנקציות הזו כוללת אמצעים חריפים נוספים: ניתוק ממערכת הסוויפט של הבנק הרוסי הגדול ביותר סבארבנק, החרמה של שלושה אמצעי מדיה בבעלות המדינה וסנקציות אישיות על אנשים שאחראים על הפשעים באוקראינה" אמר מיקל. 

ההחלטה מחריגה את הונגריה, צ'כיה וסלובקיה להן תלות גבוהה במיוחד ברוסיה, וההחרגה הזו היא שאיפשרה את ההגעה להסכמה, לאחר שקודם לכן החלטה כזו זכתה להתנגדות מצד מנהיגי מדינות רבות. 

הידיעה הזו מצטרפת לידיעה המגיעה מסין על הקלה בהגבלות שהוטלו עקב התפרצות ווריאנט האומיקרון במדינה. בשנגחאי הודיעו על סיום הסגר בין שני החודשים שהוטל על העיר ובכך יאפשרו לרוב תושבי העיר הגדולה בסין לעזוב את בתיהם ולהתחיל להשתמש ברכבם החל מיום רביעי. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בנט 31/05/2022 17:28
    הגב לתגובה זו
    אז רוסיה תמכור למישהו אחר ורק תרוויח מעליית המחירים.... מזל שאנחנו לא באיחוד אירופאי
אייל פודהורצר מנכל אקונרגי
צילום: ליאורה רויטמן

"המשבר באירופה הפך את האנרגיות המתחדשות לאסטרטגיה, ואנחנו שם"

אייל פודהורצר, מייסד משותף ומנכ"ל אקונרג'י, מציב יעדים שאפתניים לחברה לקראת 2026, ומסביר מדוע גרמניה היא יעד אסטרטגי

אתי אפללו |
נושאים בכתבה אנרגיה ירוקה

יתרונה הגדול של אקונרג'י הוא הפוזיציה שלה כ"שחקן מקומי" בכל שוק שבו היא פועלת, כך לדברי אייל פודהורצר מייסד שותף ומנכ"ל אקונרג'י, בכנס אנרגיה ותשתיות של ביזפורטל. "בניגוד לשחקנים רבים שמגיעים עם הון בלבד, אנחנו למעשה יזמים מקומיים. נכנסנו מלמטה, מעולמות הפיתוח, וכיום אנחנו יצרני חשמל. בכל מדינה אנחנו בונים תשתית מקומית עם צוותי הנדסה, תכנון ותפעול, שמאפשרת לנו לנצל ידע, להוזיל עלויות ולהגדיל רווחיות".

בבואם לבחון מדינה חדשה, הסביר פודהורצר, החברה בודקת מספר פרמטרים: גודל השוק, יעדיה האנרגטיים של המדינה, חיבור לרשת החשמל, ורווחיות הפרויקטים. "המלחמה בין רוסיה לאוקראינה האיצה את התוכניות – מדינות קבעו יעדים שאפתניים מאוד. גרמניה, למשל, שואפת להגיע ל־80% אנרגיות מתחדשות עד 2030 ול־100% עד 2035", ציין.



"צוואר הבקבוק הוא לא הכסף – אלא החיבור לרשת"

על אף עודפי ההון המחפשים השקעות באירופה, פודהורצר מבהיר: "הבעיה אינה מימון, אלא זמינות פרויקטים וחיבור לרשת. אנחנו מפתחים היום פרויקטים שכבר אושרו אך יתחברו לחשמל רק ב־2029 או 2030. לכן אנחנו בונים מלאי פרויקטים ארוך טווח".

לדבריו, המלחמה באוקראינה סימנה נקודת מפנה: "אירופה הציבה לעצמה יעד ברור שהוא עצמאות אנרגטית. ראינו רגולציה חדשה, מכסות גבוהות יותר, מענקים ותמריצים. כיום אין היגיון כלכלי בהקמת אנרגיה שאינה מתחדשת. השוק מתרחב גם בזכות המעבר לרכב חשמלי".

כנס אנרגיהכנס אנרגיה

עשור למתווה הגז: ישראל ביססה עצמה כמעצמת אנרגיה אזורית

מנהל מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה חן בר יוסף ואמיר פוסטר, מנכ"ל איגוד חברות הגז, מסכמים עשור למתווה הגז, מביטים על המשק קדימה, ומסבירים מדוע ייצוא גז זה אינטרס ישראלי

אתי אפללו |
נושאים בכתבה גז טבעי

עשור חלף מאז שאושר מתווה הגז, שהפך את ישראל לשחקנית משמעותית בזירה האנרגטית האזורית והבינלאומית. בפאנל שנערך במסגרת כנס האנרגיה של ביזפורטל, התארחו מנהל מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה חן בר יוסף ואמיר פוסטר, ומנכ"ל איגוד חברות הגז, לדבר על העשור שעבר, ועל זה שיבוא.

בר יוסף הזכיר את נקודת המוצא: "ב־2015 היינו מדינה עם אסדה אחת, צינור אחד ומאגר אחד. חשבנו שזה מספיק, אבל זה היה מסוכן מאוד. ללא המתווה לא היה לווייתן, לא כריש, ולא תחרות. היום אנחנו במקום אחר לחלוטין עם ביטחון אנרגטי גבוה, מחירים מהנמוכים ב־OECD, ויכולת לספק חשמל גם בעיצומה של מלחמה בלי הפסקות חשמל". לדבריו, הציבור נהנה מהפירות לא רק במחירי החשמל אלא גם בהכנסות המדינה ובשיפור היחסים עם שכנותיה.

פוסטר הרחיב: "בשלוש השנים האחרונות אני מסתובב בעולם, אין מדינה שהתקדמה בקצב כזה בפיתוח משק הגז כמו ישראל. למרות המחאות והעיכובים, זהו סיפור הצלחה בינלאומי". לדבריו, בעשור האחרון נכנסו לקופת המדינה כ־31 מיליארד שקלים, וכיום זורמים כחצי מיליארד שקל בחודש מהכנסות הגז. "מעבר לכך, הפחתנו פליטות מזהמים בצורה דרמטית: 90% פחות תחמוצות גופרית, 80% פחות תחמוצות חנקן ו־44% פחות פחמן דו חמצני".




יצוא מול צרכים מקומיים: "זה לא משחק סכום אפס"

בציבור עלתה לא אחת ביקורת על כך שישראל מייצאת גז במקום לשמור אותו לדורות. בר יוסף דחה את הטענה: "היכולת להפיק גז תלויה גם בביקוש. היצוא, בעיקר למצרים, מאפשר הרחבת כושר ההפקה, כך שגם בשעת חירום יש למדינה אלטרנטיבות. כשמאגר אחד נפגע, מאגרים אחרים שנבנו בזכות היצוא נכנסו לפעולה".