משאבת דלק
צילום: Istock

דור אלון: רווח של 10 מיליון שקל מנייר ערך בודד ברבעון הרביעי

החברה מסכמת את הרבעון הרביעי עם רווח נקי של כ-35 מיליון שקל, עלייה של 132% לעומת הרבעון המקביל אשתקד
נועם בראל |

דור אלון, שבשליטת מוטי בן משה, פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי ולשנה כולה והציגה רווח נקי של כ-35 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2017, עלייה של 132% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, אז הסתכם הרווח הנקי בכ-15 מיליון שקל. דירקטוריון החברה החליט על חלוקת שני דיבידנדים בסך כולל של כ-70 מיליון שקל.

הסיפור המעניין בדו"חות החברה הוא רווח של 10 מיליון שקל מנייר ערך בודד ברבעון הרביעי של 2017, כאשר בשנה כולה נרשם רווח של 15 מיליון שקל מאותו נייר. דור אלון לא מפרסמת את שם הנייר אך הערכות בשוק הן שמדובר במניית או פי סי אנרגיה 3.47% שטסה 30% ברבעון הרביעי שאליה נכנסה דור אלון בהנפקה. נציין כי, גם אלון רבוע הכחול מושקעת בנייר. 

 

מהדו"ח עולה כי סך המכירות של דור אלון ברבעון הרביעי של השנה הסתכם בכ-941 מיליון שקל לעומת כ-870 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הגולמי ברבעון הרביעי של השנה הסתכם בכ-212 מיליון שקל. לעומת כ-208 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי ברבעון הרביעי של השנה הסתכם בכ-39 מיליון שקל, לעומת כ-34 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

 

בראייה שנתית, סך המכירות בשנת 2017 הסתכמו לסך של כ-3.7 מיליארד שקל לעומת  3.5 מיליארד שקל בשנת 2016. הרווח הגולמי עמד בשנת 2017 על כ-862 מיליון שקל גידול של כ-8 מיליון שקל לעומת כ-854 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח התפעולי של החברה עמד על כ-145.5 מיליון שקל, קיטון של כ-10 מיליון שקל לעומת התקופה המקבילה אשתקד. 

עלות שכרו על יו"ר החברה ישראל יניב עומדת על 1.94 מיליון שקל. עלות שכרו של עודד בלום המנכ"ל עומדת על 1.76 מיליון שקל.

  

מנכ"ל חברת דור אלון, עודד בלום: "על אף שרווחי השנה הם רווחי שיא של דור אלון מאז הקמתה בשנת 1988 החברה נערכת להתמודד עם האתגרים בסביבה העסקית והרגולטיבית. בלום מתריע כי אם תמומש כוונת מנהל הדלק להקטין את מרווח השיווק המפוקח על בנזין 95 אוקטן בשירות עצמי, עלולה להיות לכך פגיעה ברווחיות החברה, פגיעה בלקוחות הענף ופגיעה בתחרות הקיימת בין תחנות הדלק תוך חיזוקם דווקא של השחקנים הוותיקים  בענף".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותהדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיות

על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?

על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום

דן וינטרניץ |
נושאים בכתבה מרכזי נתונים

הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות. 

וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.

ענף בצמיחה דו ספרתית 

היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות. 

הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה. 

זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.

שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף. 

הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותהדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיות

על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?

על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום

דן וינטרניץ |
נושאים בכתבה מרכזי נתונים

הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות. 

וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.

ענף בצמיחה דו ספרתית 

היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות. 

הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה. 

זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.

שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף.