הירשמו
  1. ראשי
  2. אנרגיה ותשתיות
גרף

המשקיעים בחרו: זה המדד שטס 26% מאז הבחירות לכנסת והניצחון הגדול של הימין

המעו"ף טיפס 8% "בלבד" מאז הבחירות לכנסת ה-20, שימו לב למדד שזינק באותה תקופה בשיעור חד בהרבה 
אבי שאולי | (3)
נושאים בכתבה גז לוויתן מאגר תמר נפט

מדד המעו"ף זינק ב-8% מאז הבחירות לכנסת ה-20 ב-17 במארס. נתון מרשים, אך המדד שרשם מהלך חד בהרבה מאז הבחירות הוא מדד ת"א נפט וגז 1.83% שטס 26% תוך חודשיים (צפו בגרף).

ראשית נציין שנקודת הפתיחה של מדד ת"א נפט וגז הייתה נמוכה בגלל הירידה במחירי האנרגיה בעולם והחלטת הממונה על הגבלים עסקיים, פרופ' דוויד גילה, לפרק את המונופול של דלק ונובל אנרג'י בתחום הגז בישראל. מעבר לכך, ביום שאחרי הבחירות (ה-18 במארס) מדד הגז-נפט זינק בכמעט 8% ורשם בכך את אחד הימים החזקים ביותר במדד מאז השקתו.

אותו זינוק חד יומי אותת למעשה שהמשקיעים חששו מאוד מהאפשרות שהשמאל ינצח בבחירות ולכן המדד קיבל עד אז סוג של דיסקאונט. ואכן אם השמאל היה מנצח וח"כ שלי יחימוביץ' או ח"כ מיקי רוזנטל שידועים כאגרסיביים מאוד נגד חברות הגז היו מקבלים תפקידים בכירים בממשלה - הסקטור היה עלול להיסחר תחת לחץ. ניצחון הימין ללא ספק נתן רוח גבית חזקה מאוד, יחד עם העובדה שגורמי הממשלה כבר מנסים לקדם פשרה מול נובל ודלק - שתוביל לפיתוח 'לוויתן' (עליה אמרה יחימוביץ' - "הסכם כניעה לטייקונים")

הפשרה המסתמנת: קבוצת דלק תחוייב למכור את החזקותיה בכל מאגרי הגז שבידיה (מלבד בלוויתן), אך רק בעוד 6 שנים. חברת Noble Energy המחזיקה ב-40% מפרויקט לוויתן וב-36% מפרויקט תמר תפחית את החזקותיה בפרויקט תמר ל-25% ותמכור את החזקותיה במאגרי כריש ותנין בתוך שנה. בתמורה, המדינה לא תתעקש על שיווק בנפרד מתוך 'לוויתן' (כלומר אין באמת תחרות) וגם הפיקוח על המחירים יהיה "מרוכך".

שר התשתיות החדש פרופ' יובל שטייניץ התחייב בטקס להחלפת סילבן שלום לקדם את השלמת פיתוח מאגרי הגז לווויתן, כריש ותנין. "צריך לדעת לא לחצות את הגבול ולא לפגוע בפיתוח מאגרי הגז", אמר שר האוצר לשעבר ביום כניסתו לתפקיד החדש כשר התשתיות.

המניות שהובילו את הראלי: רציו יהש 3.01% ביצעה מאז הבחירות האחרונות מהלך עליות של כמעט 30%, וזאת לאחר מהלך נפילות של כמעט 45% במניה תוך קצת פחות משנה. ביום שלאחר הבחירות המניה קפצה 12.5%. גם אבנר יהש ביצעה מהלך של 30% מאז הבחירות, אחרי נפילה של 36%. דלק קידוחים יהש קפצה כמעט 35%. ישראמקו יהש 1.44% עלתה 26%.

הצ'ק של תשובה: דלק קבוצה שלא נסחר במדד הגז-נפט עלתה 25% מאז הבחירות וכעת נסחרת בשווי של 13 מיליארד שקלים. תשובה שמחזיק  ב-61.77% ממניות דלק, בטח מרוצה מאוד מתוצאות בחירות. שווי האחזקה שלו מאז הניצחון של נתניהו גדל ב-1.4 מיליארד שקלים.  

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

החזקות במאגר "תמר":

נובל אנרג'י - 36%

ישראמקו - 29%

אבנר - 16%

דלק קידוחים - 16%

אלון חיפושי גז - 4%

החזקות במאגר "לוויתן":

נובל אנרג'י - 40%

אבנר - 23%

דלק קידוחים - 23%

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מה הקשר לבחירות jQuery203066635677870363_1432050373302? (ל"ת)
    מחירי נפט עולים 19/05/2015 18:50
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    משקיע 19/05/2015 16:54
    הגב לתגובה זו
    ואז המדד יטוס 200% תוך מס חודשיים,בקיצור קנייה חזקה וסבלנות זה הכל הפנסיה שם בטוחה
  • 1.
    מי שחכם צריך להשקיע באלגמוייזר ובבונוס ביוגרפ (ל"ת)
    מניות שיש לאן לטוס 19/05/2015 13:29
    הגב לתגובה זו
קידוח גז (רשתות)קידוח גז (רשתות)

מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב

שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש

רן קידר |
נושאים בכתבה קטאר ארה"ב גז

בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.

ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.

עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה 

השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.

בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.

ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.

להמשך הכתבה לחץ כאן
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותטורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיות

מבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים

המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים וציבוריים

עוזי גרסטמן |
נושאים בכתבה אנרגיה מתחדשת אנרגיה ירוקה אנרגיה משק אנרגיה משרד האנרגיה

משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.

על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.

מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.

במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.

לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.

להמשך הכתבה לחץ כאן