הירשמו
  1. ראשי
  2. אנרגיה ותשתיות
גרף

המשקיעים בחרו: זה המדד שטס 26% מאז הבחירות לכנסת והניצחון הגדול של הימין

המעו"ף טיפס 8% "בלבד" מאז הבחירות לכנסת ה-20, שימו לב למדד שזינק באותה תקופה בשיעור חד בהרבה 
אבי שאולי | (3)
נושאים בכתבה גז לוויתן מאגר תמר נפט

מדד המעו"ף זינק ב-8% מאז הבחירות לכנסת ה-20 ב-17 במארס. נתון מרשים, אך המדד שרשם מהלך חד בהרבה מאז הבחירות הוא מדד ת"א נפט וגז -1.14% שטס 26% תוך חודשיים (צפו בגרף).

ראשית נציין שנקודת הפתיחה של מדד ת"א נפט וגז הייתה נמוכה בגלל הירידה במחירי האנרגיה בעולם והחלטת הממונה על הגבלים עסקיים, פרופ' דוויד גילה, לפרק את המונופול של דלק ונובל אנרג'י בתחום הגז בישראל. מעבר לכך, ביום שאחרי הבחירות (ה-18 במארס) מדד הגז-נפט זינק בכמעט 8% ורשם בכך את אחד הימים החזקים ביותר במדד מאז השקתו.

אותו זינוק חד יומי אותת למעשה שהמשקיעים חששו מאוד מהאפשרות שהשמאל ינצח בבחירות ולכן המדד קיבל עד אז סוג של דיסקאונט. ואכן אם השמאל היה מנצח וח"כ שלי יחימוביץ' או ח"כ מיקי רוזנטל שידועים כאגרסיביים מאוד נגד חברות הגז היו מקבלים תפקידים בכירים בממשלה - הסקטור היה עלול להיסחר תחת לחץ. ניצחון הימין ללא ספק נתן רוח גבית חזקה מאוד, יחד עם העובדה שגורמי הממשלה כבר מנסים לקדם פשרה מול נובל ודלק - שתוביל לפיתוח 'לוויתן' (עליה אמרה יחימוביץ' - "הסכם כניעה לטייקונים")

הפשרה המסתמנת: קבוצת דלק תחוייב למכור את החזקותיה בכל מאגרי הגז שבידיה (מלבד בלוויתן), אך רק בעוד 6 שנים. חברת Noble Energy המחזיקה ב-40% מפרויקט לוויתן וב-36% מפרויקט תמר תפחית את החזקותיה בפרויקט תמר ל-25% ותמכור את החזקותיה במאגרי כריש ותנין בתוך שנה. בתמורה, המדינה לא תתעקש על שיווק בנפרד מתוך 'לוויתן' (כלומר אין באמת תחרות) וגם הפיקוח על המחירים יהיה "מרוכך".

שר התשתיות החדש פרופ' יובל שטייניץ התחייב בטקס להחלפת סילבן שלום לקדם את השלמת פיתוח מאגרי הגז לווויתן, כריש ותנין. "צריך לדעת לא לחצות את הגבול ולא לפגוע בפיתוח מאגרי הגז", אמר שר האוצר לשעבר ביום כניסתו לתפקיד החדש כשר התשתיות.

המניות שהובילו את הראלי: רציו יהש 0.02% ביצעה מאז הבחירות האחרונות מהלך עליות של כמעט 30%, וזאת לאחר מהלך נפילות של כמעט 45% במניה תוך קצת פחות משנה. ביום שלאחר הבחירות המניה קפצה 12.5%. גם אבנר יהש ביצעה מהלך של 30% מאז הבחירות, אחרי נפילה של 36%. דלק קידוחים יהש קפצה כמעט 35%. ישראמקו יהש -0.33% עלתה 26%.

הצ'ק של תשובה: דלק קבוצה שלא נסחר במדד הגז-נפט עלתה 25% מאז הבחירות וכעת נסחרת בשווי של 13 מיליארד שקלים. תשובה שמחזיק  ב-61.77% ממניות דלק, בטח מרוצה מאוד מתוצאות בחירות. שווי האחזקה שלו מאז הניצחון של נתניהו גדל ב-1.4 מיליארד שקלים.  

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

החזקות במאגר "תמר":

נובל אנרג'י - 36%

ישראמקו - 29%

אבנר - 16%

דלק קידוחים - 16%

אלון חיפושי גז - 4%

החזקות במאגר "לוויתן":

נובל אנרג'י - 40%

אבנר - 23%

דלק קידוחים - 23%

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מה הקשר לבחירות jQuery203066635677870363_1432050373302? (ל"ת)
    מחירי נפט עולים 19/05/2015 18:50
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    משקיע 19/05/2015 16:54
    הגב לתגובה זו
    ואז המדד יטוס 200% תוך מס חודשיים,בקיצור קנייה חזקה וסבלנות זה הכל הפנסיה שם בטוחה
  • 1.
    מי שחכם צריך להשקיע באלגמוייזר ובבונוס ביוגרפ (ל"ת)
    מניות שיש לאן לטוס 19/05/2015 13:29
    הגב לתגובה זו
הראל שליסלהראל שליסל

הביקוש הגדל לחשמל מחייב ביטול מכסות ייצור ופתיחה מלאה של שוק החשמל לתחרות

הביקוש לחשמל בישראל מזנק מעבר לתחזיות; לצד צעדים משמעותיים שננקטו, המשך התכנון המרכזי והפיקוח על מכסות הייצור מעכבים את התחרות ומגבילים את יכולת המשק להגיב לשינויים בביקוש; הסרת המכסות ופתיחת השוק לעסקאות ישירות בין תחנות כוח למספקים פרטיים תאפשר מענה מהיר, תעודד תחרות ותפחית את יוקר המחיה

הראל שליסל |
נושאים בכתבה חשמל אנרגיה

משק החשמל בישראל מצוי בצומת דרכים. שינויים טכנולוגיים, סביבתיים וחברתיים מייצרים מציאות חדשה: מעבר לחשמול, חדירת רכבים חשמליים, פריחת מרכזי נתונים וכניסת בינה מלאכותית (AI) הצפויה להקפיץ את הביקוש לחשמל בקצב חריג. כדי להבטיח משק חשמל אמין ותחרותי לציבור, הרגולציה חייבת להיות כזו שמאפשרת לשוק להגיב במהירות לשינויים הבלתי צפויים.

קיים קושי אינהרנטי לחזות את הביקוש לחשמל. בשנת 2017, פרסם בנק ישראל תחזית שלפיה בשנת 2024, בתרחיש הגבוה, יעמוד הביקוש לחשמל על כ־72 מיליארד קוט״ש. בהשוואה לצריכה בפועל ב-2017 בהיקף של כ-62 מיליארד קוט"ש, מדובר בתחזית גידול של כ-16% בסה"כ, שמשקפת קצב גידול שנתי ממוצע חזוי של כ־2% לשנה. מנתונים שפרסמה לאחרונה רשות החשמל עולה כי הביקוש לחשמל בפועל, בשנת 2024, עמד על 80.4 מיליארד קוט"ש, המשקפים עליה של כ-30% לעומת 2017,  בקצב גידול שנתי ממוצע של כ-3.7% בשנה, כמעט כפול מקצב הגידול בתחזית בנק ישראל. יצוין כי בשנת 2024 לבדה צמח הביקוש לחשמל בהיקף של 4.4% ביחס ל-2023, וזאת עוד בטרם נכנסו לתמונה ה- AI ומרכזי נתונים עתירי אנרגיה.  

גם כאשר התמונה מתבהרת, הרגולטור שעדיין מתפקד כמתכנן מרכזי, מגיב באופן טבעי בקצב מתון יותר. במשך שנים רבות לא אושרו בישראל תחנות כוח חדשות. במאי 2023 אישרה הממשלה הנוכחית הקמה של שתי תחנות כוח נוספות. באוגוסט 2024 קבעה רשות החשמל מכסה להקמת שתי תחנות בלבד. במרץ 2025 לאור הגידול בתחזית הביקוש, החליטה רשות החשמל לעדכן את החלטתה: הגדילה את המכסה לארבע תחנות והכפילה את שיעורי הזמינות שהובטחו בהחלטה הקודמת. בנוסף לכך, לאור הגידול בתחזית הביקוש, הורתה ממשלת ישראל באוקטובר 2024, על פתיחת שערי הות"ל לתכנון תחנות כוח חדשות וזאת במטרה להקים עוד לפחות 13 תחנות כוח חדשות הנדרשות בעשור הבא, מתוכן לפחות חמש באזור מרכז הארץ עד לשנת 2035. מדובר בהחלטה משמעותית ביותר שהניעה מחדש את פעילות ייזום תחנות הכוח במדינת ישראל.

הקמת תחנת כוח בישראל, בדומה לפרויקטי תשתיות מורכבים, לוקחת שנים רבות: מהתכנון, דרך היתרי הבנייה, ועד להקמה וחיבור לרשת. לרוב חולף יותר מעשור מהרגע שבו החל תכנון התחנה ועד שהתחנה מתחילה לייצר חשמל בפועל. עובדה זו מחייבת הגדלת גמישות בצד ההיצע, באופן שיאפשר תגובה מהירה ומענה לשינויים בביקוש לחשמל. במצב הקיים, בו השוק מנוהל במכסות ייצור, כל עיכוב בקבלת החלטות עלול להתגלגל לפגיעה באמינות משק החשמל ולעלייה במחירי החשמל לציבור. דוגמה לכך, ניתן לראות בדברי ההסבר של רשות החשמל להחלטתה במרץ 2025 להגדיל את שיעור הזמינות לתחנה הראשונה שתסגור פיננסית בגוש דן. לטענת הרשות, לאור העובדה שבמועד ההחלטה הייתה קיימת רק תחנה אחת עם תכנית מאושרת בצפון גוש דן, משק החשמל נדרש לשלם עוד כ-350 מיליון שקלים בערכים מהוונים כדי להבטיח את הקמתה. אמנם מדובר במענה אחראי של הרגולטור שנעשה כדי להבטיח את אמינות האספקה, אך קבלת ההחלטה באיחור תעלה לציבור סכום לא מבוטל.

אחד האירועים המעצבים של שוק החשמל בשנים האחרונות הוא הליברליזציה של משק החשמל הישראלי. עד לא מזמן, כמעט כל החשמל בישראל יוצר ונמכר דרך חברת החשמל. בעשור האחרון ובדגש על השנתיים האחרונות, התמונה השתנתה באופן דרמטי. הודות לשינויים משמעותיים שהובילה הממשלה ורשות החשמל, כיום כ-60% מהחשמל מיוצר על ידי גורמים פרטיים, כאשר במקביל נפתח שוק אספקת החשמל לתחרות וכלל משקי הבית יכולים לרכוש חשמל מוזל מספקים פרטיים. לצד ההזדמנות להציע חשמל מוזל ללקוחות, לשוק האספקה עשויה להיות תרומה מהותית גם בפיתוח ושכלול מקטע הייצור בשוק החשמל.

להמשך הכתבה לחץ כאן
הראל שליסלהראל שליסל

הביקוש הגדל לחשמל מחייב ביטול מכסות ייצור ופתיחה מלאה של שוק החשמל לתחרות

הביקוש לחשמל בישראל מזנק מעבר לתחזיות; לצד צעדים משמעותיים שננקטו, המשך התכנון המרכזי והפיקוח על מכסות הייצור מעכבים את התחרות ומגבילים את יכולת המשק להגיב לשינויים בביקוש; הסרת המכסות ופתיחת השוק לעסקאות ישירות בין תחנות כוח למספקים פרטיים תאפשר מענה מהיר, תעודד תחרות ותפחית את יוקר המחיה

הראל שליסל |
נושאים בכתבה חשמל אנרגיה

משק החשמל בישראל מצוי בצומת דרכים. שינויים טכנולוגיים, סביבתיים וחברתיים מייצרים מציאות חדשה: מעבר לחשמול, חדירת רכבים חשמליים, פריחת מרכזי נתונים וכניסת בינה מלאכותית (AI) הצפויה להקפיץ את הביקוש לחשמל בקצב חריג. כדי להבטיח משק חשמל אמין ותחרותי לציבור, הרגולציה חייבת להיות כזו שמאפשרת לשוק להגיב במהירות לשינויים הבלתי צפויים.

קיים קושי אינהרנטי לחזות את הביקוש לחשמל. בשנת 2017, פרסם בנק ישראל תחזית שלפיה בשנת 2024, בתרחיש הגבוה, יעמוד הביקוש לחשמל על כ־72 מיליארד קוט״ש. בהשוואה לצריכה בפועל ב-2017 בהיקף של כ-62 מיליארד קוט"ש, מדובר בתחזית גידול של כ-16% בסה"כ, שמשקפת קצב גידול שנתי ממוצע חזוי של כ־2% לשנה. מנתונים שפרסמה לאחרונה רשות החשמל עולה כי הביקוש לחשמל בפועל, בשנת 2024, עמד על 80.4 מיליארד קוט"ש, המשקפים עליה של כ-30% לעומת 2017,  בקצב גידול שנתי ממוצע של כ-3.7% בשנה, כמעט כפול מקצב הגידול בתחזית בנק ישראל. יצוין כי בשנת 2024 לבדה צמח הביקוש לחשמל בהיקף של 4.4% ביחס ל-2023, וזאת עוד בטרם נכנסו לתמונה ה- AI ומרכזי נתונים עתירי אנרגיה.  

גם כאשר התמונה מתבהרת, הרגולטור שעדיין מתפקד כמתכנן מרכזי, מגיב באופן טבעי בקצב מתון יותר. במשך שנים רבות לא אושרו בישראל תחנות כוח חדשות. במאי 2023 אישרה הממשלה הנוכחית הקמה של שתי תחנות כוח נוספות. באוגוסט 2024 קבעה רשות החשמל מכסה להקמת שתי תחנות בלבד. במרץ 2025 לאור הגידול בתחזית הביקוש, החליטה רשות החשמל לעדכן את החלטתה: הגדילה את המכסה לארבע תחנות והכפילה את שיעורי הזמינות שהובטחו בהחלטה הקודמת. בנוסף לכך, לאור הגידול בתחזית הביקוש, הורתה ממשלת ישראל באוקטובר 2024, על פתיחת שערי הות"ל לתכנון תחנות כוח חדשות וזאת במטרה להקים עוד לפחות 13 תחנות כוח חדשות הנדרשות בעשור הבא, מתוכן לפחות חמש באזור מרכז הארץ עד לשנת 2035. מדובר בהחלטה משמעותית ביותר שהניעה מחדש את פעילות ייזום תחנות הכוח במדינת ישראל.

הקמת תחנת כוח בישראל, בדומה לפרויקטי תשתיות מורכבים, לוקחת שנים רבות: מהתכנון, דרך היתרי הבנייה, ועד להקמה וחיבור לרשת. לרוב חולף יותר מעשור מהרגע שבו החל תכנון התחנה ועד שהתחנה מתחילה לייצר חשמל בפועל. עובדה זו מחייבת הגדלת גמישות בצד ההיצע, באופן שיאפשר תגובה מהירה ומענה לשינויים בביקוש לחשמל. במצב הקיים, בו השוק מנוהל במכסות ייצור, כל עיכוב בקבלת החלטות עלול להתגלגל לפגיעה באמינות משק החשמל ולעלייה במחירי החשמל לציבור. דוגמה לכך, ניתן לראות בדברי ההסבר של רשות החשמל להחלטתה במרץ 2025 להגדיל את שיעור הזמינות לתחנה הראשונה שתסגור פיננסית בגוש דן. לטענת הרשות, לאור העובדה שבמועד ההחלטה הייתה קיימת רק תחנה אחת עם תכנית מאושרת בצפון גוש דן, משק החשמל נדרש לשלם עוד כ-350 מיליון שקלים בערכים מהוונים כדי להבטיח את הקמתה. אמנם מדובר במענה אחראי של הרגולטור שנעשה כדי להבטיח את אמינות האספקה, אך קבלת ההחלטה באיחור תעלה לציבור סכום לא מבוטל.

אחד האירועים המעצבים של שוק החשמל בשנים האחרונות הוא הליברליזציה של משק החשמל הישראלי. עד לא מזמן, כמעט כל החשמל בישראל יוצר ונמכר דרך חברת החשמל. בעשור האחרון ובדגש על השנתיים האחרונות, התמונה השתנתה באופן דרמטי. הודות לשינויים משמעותיים שהובילה הממשלה ורשות החשמל, כיום כ-60% מהחשמל מיוצר על ידי גורמים פרטיים, כאשר במקביל נפתח שוק אספקת החשמל לתחרות וכלל משקי הבית יכולים לרכוש חשמל מוזל מספקים פרטיים. לצד ההזדמנות להציע חשמל מוזל ללקוחות, לשוק האספקה עשויה להיות תרומה מהותית גם בפיתוח ושכלול מקטע הייצור בשוק החשמל.

להמשך הכתבה לחץ כאן