אמש אושרה באופן רשמי יציאתה לדרך של תחנת "דוראד 2" - פרויקט ההרחבה הגדול של תחנת הכוח הפרטית באשקלון. מדובר בהוספה של טורבינה חדשה שתגדיל את כושר הייצור של התחנה בכ- 640 מגה-ואט, כך שסך ההספק יעמוד על כ-1.5 ג׳יגה-ואט. מדובר על מהלך שיהפוך את דוראד לאחת מהתחנות הגדולות והמרכזיות במשק הישראלי. היקף ההשקעה מוערך בכ- 2.5-3 מיליארד שקל.

המהלך התאפשר לאחר שבתחילת ספטמבר הנוכחי שונו סעיפי התקנון של החברה באסיפת בעלי המניות, מהלך שהוביל לכך שגוש הרוב החדש - המורכב מאלומי לוזון, המדינה (באמצעות קצא״א) וחברת הפניקס : מחזיק בלמעלה מ-80% מהזכויות. שינוי זה ניטרל את יכולתה של אדלטק, שמחזיקה כ-19% בלבד, להטיל וטו על החלטות מהותיות. למעשה, לראשונה בתולדות דוראד נוצר רוב יציב וברור שמסוגל להוציא לפועל מהלכים אסטרטגיים, ובראשם הרחבת התחנה.

במקביל לאישור העקרוני, החברה החלה לבצע את הצעדים המעשיים הנדרשים: גיבוש תקציב ראשוני לקראת סגירה פיננסית מול בנקים וגופים מוסדיים, ושריון "חלון ייצור" אצל ספקי ציוד טורבינות בינלאומיים. מדובר בשני שלבים קריטיים, האחד כדי להבטיח את מקורות המימון להקמה, והשני כדי להבטיח שלא ייווצר עיכוב של שנים בשל עומס ההזמנות בשוק העולמי. הפרויקט צפוי לתרום באופן מהותי ליציבות משק החשמל בישראל. 

ההוספה של מאות מגה-ואט לרשת בארץ תאפשר פיזור עומסים יעיל יותר בימי חום כבד ובאירועי חירום, ותקטין את הסיכון למחסור בהספק. בנוסף, בהיבט הכלכלי, הגדלת התחרות והיכולת של תחנות פרטיות לספק יותר חשמל עשויה להוביל בטווח הבינוני לבלימת עליות תעריף ואולי אף לירידה במחירים. כמו כן, המהלך מחזק את מעמדה של קבוצת לוזון בתחום האנרגיה ומבסס אותה כאחת מהשחקניות המרכזיות במשק. צירוף הפניקס והמדינה לגוש הרוב מעניק לחברה יציבות נוספת מול לחצים חיצוניים, ומאותת לשוק על ביטחון גבוה בהיתכנות הכלכלית של ההרחבה. 

• גוש הרוב מתחזק בדוראד: לוזון-אלומי משנה את מאזן הכוחות
• הפניקס ולוזון מעמיקים את ההחזקה בדוראד - ואדלטק מאבדת את יכולת הבלימה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מנגד, אדלטק נותרה כעת במיעוט ללא יכולת ממשית להשפיע, ותיאלץ לשקול את דרכה מחדש: בין אם משפטית או עסקית. עם זאת, הדרך ל"דוראד 2" עדיין לא פשוטה. החברה מציינת כי ההקמה מותנית בקבלת היתרי בנייה, בהשגת מימון בהיקפים גדולים, ובהתמודדות עם רגולציה מסוימת. כל עיכוב באחד מאלה עלול לדחות את לוחות הזמנים. בשוק מעריכים כי גם אם הכל יתנהל חלק, הפרויקט יגיע לשלב הפעלה מסחרית רק בעוד מספר שנים.

בזמן שהעולם כולו מאיץ את המעבר לאנרגיות מתחדשות, ישראל מוצאת עצמה מפגרת מאחור. כיום, שיעור האנרגיה המתחדשת במשק עומד על כ־15% בלבד, מתחת ליעד הביניים של 20% שנקבע לשנים האחרונות. השאלה המרכזית: האם נצליח לעמוד ביעד של 30% עד שנת 2030, נדונה בהרחבה בפאנל בכנס התשתיות והאנרגיה של ביזפורטל, בהשתתפות דן גבע, סמנכ"ל פיתוח עסקי בפאוורג'ן, כינרת דהן גרנית, מנהלת אגף אנרגיות מתחדשות במשרד האנרגיה, עומרי דוד, מנהל אגף ההסדרה ברשות החשמל, וד"ר ברכה חלף, מייסדת משותפת בקרן גראוויטי קליימט.

"זה לא מותרות אלא ביטחון לאומי"

"המחויבות ל-30% אנרגיה מתחדשת היא לא פריבילגיה, אלא חלק מביטחון ישראל. גז טבעי הוא משאב אדיר, אך אסור לשים את כל הביצים בסל אחד. ביזור מקורות האנרגיה הוא צו השעה", ציינה דהן גרנית. לדבריה, הדרך לשם כוללת הרחבת ייצור חשמל מאנרגיה סולארית על גגות וקרקעות, פיתוח תחום האגרו־סולאר, השקעה במחקר וחדשנות טכנולוגית ושדרוג רשת החשמל. 

דוד מסביר כי ישראל נמצאת כבר מספר שנים בעידן של תחרות בשוק האנרגיות המתחדשות: "עברנו ממודלים של תעריפים קבועים, שבהם הציבור שילם על המתקנים, למודלים תחרותיים. היום, איתותי הביקוש מהצרכנים עצמם יוצרים את התמריץ ליזמים. התחרות היא שמניעה את השוק". עם זאת, הוא מזהיר כי צוואר הבקבוק המרכזי הוא רשת ההולכה והחלוקה: "הרשת תוכננה להיות ריכוזית. היום הצרכנים הם גם יצרנים. צריך להשקיע כ־40 מיליארד שקלים בפיתוח רשת מודרנית, ובמקביל לנצל את הקיימת באמצעות חדשנות ואגירה".

"חייבים רגולטור אחד שירכז את הכול" 

גבע מתאר את האתגרים מהשטח: "כדי שיקום פרויקט אנרגיה נדרשים שני תנאים: קרקע ותשתית. הבעיה מתחילה בריבוי הרשויות. יזם נאלץ לעבור בין ועדות, משרדים ורגולטורים רבים. אנחנו קוראים להקמת גורם אחד שירכז את כל התהליך. אחרת, הבירוקרטיה חונקת".

• השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
• אקונרג’י: גיוס מוסדי, כניסה לגרמניה ותשואות עודפות בשוק האירופי
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

חלף מתמקדת בחסם המשמעותי ביותר: החיבור לרשת. "כשאני מחפשת חברות להשקיע בהן, אני מחפשת טכנולוגיות שיאפשרו לפרויקטים להתחבר מהר יותר לרשת. דוגמה לכך היא חברת RePlace, שמספקת ליזמים בלחיצת כפתור את הקרקעות האופטימליות, עם מידע על היתרים, חיבור לרשת ותכניות פיתוח עתידיות". חלף מרחיבה: "בעשור הקרוב אנרגיה מתחדשת תהיה הדומיננטית, כי היא הכי זולה והכי מהירה ליישום. בטווח הארוך נראה כניסה של אנרגיות נוספות, גיאותרמיות, כורים גרעיניים בטכנולוגיות מתקדמות, ואולי אפילו היתוך גרעיני. אבל כל אלה רחוקים. העשור הקרוב שייך למתחדשות".