הכשרה אנרגיה רוכשת נתח מרשיון 'שמואל' ממפעילת הקידוח GGR

הכשרה מממשת אופציה שניתנה לה במסגרת עסקת פטרומד ומשלמת ל-GGR כ-670 אלף דולר תמורת 7.1% מהרשיון
מערכת Bizportal | (14)

חברת הכשרה אנרגיה הודיעה הערב (ג') על מימוש האופציה לרכישת 7.12% מרשיון 'שמואל' ממפעילת הקידוח GGR, זאת בתמורה לתשלום עבור הוצאות עבר ששילמה החברה ההודית.

רישיון "שמואל" הינו רישיון ימי המשתרע על שטח של 400 אלף דונם המצוי בתחום המים הטריטוריאליים של מדינת ישראל והזכויות בו מחולקות בין: אדירה (53.25%), GGR (כ-30% לפני המכירה), Pinetree Capital (כ-10%) ו-Brownstone Ventures (כ-6.75%).

במסגרת עסקת פטרומד, GGR העניקה להכשרה אנרגיה אופציה לרכוש זכויות ברישיון שמואל וזאת עד סמוך לפני תחילת קידוח בשטח הרישיון. היום הכשרה אנרגיה מימשה אופציה לרכישת 7.128% מ'שמואל' זה מתוך אופציה לקבלת עד 11.5% מהרשיון.

העברת הזכויות שמומשו כפופה לאישור הממונה על ענייני הנפט במשרד האנרגיה והמים של מדינת ישראל, וכן לתשלום יחסי ל-GGR בגין החזר הוצאות עבר ששולמו ביחס לרישיון שמואל בסך של כ-670 אלף דולר.

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    רונןב 03/04/2012 22:47
    הגב לתגובה זו
    החברה הגדולה בעולם לשירותים בתעשיית הנפט - הליברטון. חברת UES.
  • 11.
    הערכה פנימית - 72 מיליון חביות נפט בשמואל (ל"ת)
    רונןב 03/04/2012 22:46
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    ברצלונה מילאן 03/04/2012 22:18
    הגב לתגובה זו
    ולקנות מחר הכשרה אנרגיה בבוקר ב-53 אלף ש" ח שהקצבתי לקנייה.
  • 9.
    הודעה מצויינת להכשרה 03/04/2012 21:43
    הגב לתגובה זו
    כנראה שנמרודי וחבריו יודעים טוב שהכשרה אנרגיה הולכת לתת מהלך של 40 אחוזי עלייה בשבוע הקרוב לעבר שער 90 ולהכניס את אופציה 1 לכסף ובכך זה יממן להם את רכישת רישיון שמואל פלוס עוד 20 מיליון ש" ח לקופה של הכשרה. הכשרה מתרחבת ומרחיבה את הפורטפוליו רישיונות שלה ונסחרת במחיר ביזיון, תעלה חזק בימים הקרובים. אגב גם מודיעין נראית מצויין ומתייצבת לה סביב 34, צופה גם שם מהלך חד לעבר 40 בקרוב.
  • 8.
    פיאה 03/04/2012 21:14
    הגב לתגובה זו
    GGR מאחר וזאת לא יכולה לגייס כסף הוא יעשה זאת דרך הפראירים בת" א
  • 7.
    שגיא 03/04/2012 21:14
    הגב לתגובה זו
    אחרי מירה ושרה .....
  • 6.
    יגאל 03/04/2012 20:30
    הגב לתגובה זו
    מעבר לזה מודיעין במשא ומתן עם כמה חברות המחזיקות ברשיונות נוספים.כמו ישראמקו ורציו.
  • 5.
    מאוכזב מכל מניות הגז (ל"ת)
    הבן זונה 03/04/2012 20:04
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    הכשרה 180 עד הקידוח ליזכור טוב טוב (ל"ת)
    MAX 2000 03/04/2012 20:03
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אמיר 03/04/2012 19:21
    הגב לתגובה זו
    תנו לנמרודי לעבוד הוא יודע מה הוא עושה בשקט בשקט והמניה הופכת לדבר הבא התנהלות נכונה מחר קפיצה בסיום המסחר מילה שלי
  • הכשרה טיסה נעימה (ל"ת)
    הרואה בכוכבים 03/04/2012 20:06
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    חוזרת לשער 120 (ל"ת)
    הכשרה אנרגיה 03/04/2012 19:07
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    זו רק תחילת הדרך. הכשרה זו רציו הבאה (ל"ת)
    ירון 03/04/2012 18:53
    הגב לתגובה זו
  • לא רציו 03/04/2012 21:45
    הגב לתגובה זו
    קידוחי שרה ומירה מתקרבים והכשרה אנרגיה רוכשת עוד אחוזים ברישיון שמואל המבטיח ובכך ממזערת את הסיכון ומעלה את הסכוי למציאת רזרבות גז בים התיכון
אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקאתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוק

ירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?

ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נפט

פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.

המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.

חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.

רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט

למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.

גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.

העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.

אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקאתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוק

ירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?

ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נפט

פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.

המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.

חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.

רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט

למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.

גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.

העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.