הכשרה אנרגיה רוכשת נתח מרשיון 'שמואל' ממפעילת הקידוח GGR

הכשרה מממשת אופציה שניתנה לה במסגרת עסקת פטרומד ומשלמת ל-GGR כ-670 אלף דולר תמורת 7.1% מהרשיון
מערכת Bizportal | (14)

חברת הכשרה אנרגיה הודיעה הערב (ג') על מימוש האופציה לרכישת 7.12% מרשיון 'שמואל' ממפעילת הקידוח GGR, זאת בתמורה לתשלום עבור הוצאות עבר ששילמה החברה ההודית.

רישיון "שמואל" הינו רישיון ימי המשתרע על שטח של 400 אלף דונם המצוי בתחום המים הטריטוריאליים של מדינת ישראל והזכויות בו מחולקות בין: אדירה (53.25%), GGR (כ-30% לפני המכירה), Pinetree Capital (כ-10%) ו-Brownstone Ventures (כ-6.75%).

במסגרת עסקת פטרומד, GGR העניקה להכשרה אנרגיה אופציה לרכוש זכויות ברישיון שמואל וזאת עד סמוך לפני תחילת קידוח בשטח הרישיון. היום הכשרה אנרגיה מימשה אופציה לרכישת 7.128% מ'שמואל' זה מתוך אופציה לקבלת עד 11.5% מהרשיון.

העברת הזכויות שמומשו כפופה לאישור הממונה על ענייני הנפט במשרד האנרגיה והמים של מדינת ישראל, וכן לתשלום יחסי ל-GGR בגין החזר הוצאות עבר ששולמו ביחס לרישיון שמואל בסך של כ-670 אלף דולר.

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    רונןב 03/04/2012 22:47
    הגב לתגובה זו
    החברה הגדולה בעולם לשירותים בתעשיית הנפט - הליברטון. חברת UES.
  • 11.
    הערכה פנימית - 72 מיליון חביות נפט בשמואל (ל"ת)
    רונןב 03/04/2012 22:46
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    ברצלונה מילאן 03/04/2012 22:18
    הגב לתגובה זו
    ולקנות מחר הכשרה אנרגיה בבוקר ב-53 אלף ש" ח שהקצבתי לקנייה.
  • 9.
    הודעה מצויינת להכשרה 03/04/2012 21:43
    הגב לתגובה זו
    כנראה שנמרודי וחבריו יודעים טוב שהכשרה אנרגיה הולכת לתת מהלך של 40 אחוזי עלייה בשבוע הקרוב לעבר שער 90 ולהכניס את אופציה 1 לכסף ובכך זה יממן להם את רכישת רישיון שמואל פלוס עוד 20 מיליון ש" ח לקופה של הכשרה. הכשרה מתרחבת ומרחיבה את הפורטפוליו רישיונות שלה ונסחרת במחיר ביזיון, תעלה חזק בימים הקרובים. אגב גם מודיעין נראית מצויין ומתייצבת לה סביב 34, צופה גם שם מהלך חד לעבר 40 בקרוב.
  • 8.
    פיאה 03/04/2012 21:14
    הגב לתגובה זו
    GGR מאחר וזאת לא יכולה לגייס כסף הוא יעשה זאת דרך הפראירים בת" א
  • 7.
    שגיא 03/04/2012 21:14
    הגב לתגובה זו
    אחרי מירה ושרה .....
  • 6.
    יגאל 03/04/2012 20:30
    הגב לתגובה זו
    מעבר לזה מודיעין במשא ומתן עם כמה חברות המחזיקות ברשיונות נוספים.כמו ישראמקו ורציו.
  • 5.
    מאוכזב מכל מניות הגז (ל"ת)
    הבן זונה 03/04/2012 20:04
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    הכשרה 180 עד הקידוח ליזכור טוב טוב (ל"ת)
    MAX 2000 03/04/2012 20:03
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אמיר 03/04/2012 19:21
    הגב לתגובה זו
    תנו לנמרודי לעבוד הוא יודע מה הוא עושה בשקט בשקט והמניה הופכת לדבר הבא התנהלות נכונה מחר קפיצה בסיום המסחר מילה שלי
  • הכשרה טיסה נעימה (ל"ת)
    הרואה בכוכבים 03/04/2012 20:06
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    חוזרת לשער 120 (ל"ת)
    הכשרה אנרגיה 03/04/2012 19:07
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    זו רק תחילת הדרך. הכשרה זו רציו הבאה (ל"ת)
    ירון 03/04/2012 18:53
    הגב לתגובה זו
  • לא רציו 03/04/2012 21:45
    הגב לתגובה זו
    קידוחי שרה ומירה מתקרבים והכשרה אנרגיה רוכשת עוד אחוזים ברישיון שמואל המבטיח ובכך ממזערת את הסיכון ומעלה את הסכוי למציאת רזרבות גז בים התיכון
הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותהדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיות

על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?

על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום

דן וינטרניץ |
נושאים בכתבה מרכזי נתונים

הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות. 

וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.

ענף בצמיחה דו ספרתית 

היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות. 

הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה. 

זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.

שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף. 

הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותהדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיות

על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?

על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום

דן וינטרניץ |
נושאים בכתבה מרכזי נתונים

הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות. 

וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.

ענף בצמיחה דו ספרתית 

היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות. 

הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה. 

זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.

שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף.