"רוצים להיות קוינבייס הישראלית, ההנפקה? אולי תבוא אחר כך"
לפני כחודשיים השלימה חברת הקריפטו טקטונה טקטונה 3.27% את המהלך לרכישת 40% ממניות חברת הוריזון של אלטושלר שחם בתמורה ל-11.7 מיליון שקל. כעת, ולאחר שהחברה פרסמה את תוצאותיה האחרונות שוחחנו עם יוסי ברנע, מנכ"ל טקטונה, על הפעילות החדשה וההשפעה של מחיר הביטקוין עליה, כמו גם על מחשבות אפשריות על הנפקה.
על פי הנתונים שפרסמה אתמול, במחצית הראשונה של השנה צמחו הכנסותיה של הוריזון בפי 2 ביחס להכנסות בכל השנה שעברה - 8 מיליון שקל, לעומת 4.7 מיליון שקל במהלך 2023. בנוסף, הוריזון גם עברה לרווח של 3.1 מיליון שקל במחצית, לעומת הפסד של 3.1 מיליון שקל בכל 2023 והציגה גידול במספר החשבונות, במספר העסקאות ובמחזורי העסקאות. הצמיחה בפעילות של הוריזון, שמאפשרת קנייה, מכירה ואחזקה של מטבעות דיגיטליים כמו ביטקוין ואית'ריום, מגיעה על רקע הזינוק האחרון במטבעות הדיגיטליים.
במקביל, גם מניית טקטונה זינקה לאור הקפיצה במחיר הביטקוין והצמיחה בפעילות של הוריזון. מתחילת השנה עלתה מנית החברה בכ-147%, מתחילת השנה לשווי שוק של 105 מיליון שקל. לשם השוואה, הביטקוין עלה מתחילת השנה ב-132%.
מניית טקטונה בשנה האחרונה
"רוצים להיות קוינבייס הישראלית"
"הוריזון הוא אחד מהגופים המורשים הבודדים בישראל שמאפשרים רכישה, אחזקה ומימוש של נכסים דיגיטליים כולל קבלת התמורה לחשבון הבנק. הוריזון מבצעת את כל תהליך האימות וה-KYC (הליך הכר את הלקוח שנועד למנוע הונאות והלבנות הון, ר"ש). מרגע שהחשבון נפתח אפשר לעשות אליו העברה בנקאית ולרכוש נכסים קריפטוגרפיים. אפשר להעביר את הנכס למשמורן וביום שרוצים לממש אפשר להחזיר לבנק", מסביר ברנע.
מה ההבדל בינכם לבין המתחרים כמו Bits of Gold ו-Bit2C?
"מבחינת הפעילות אין פערים בין שלושתנו, הפערים הם ברמת השירות וכמות הלקוחות. בראייה שלי, היתרון של הוריזון הוא שכל העבודה, מול הממונה ומול הבנקים, היא לפי הסטנדרט הגבוה ביותר. צורת העבודה דומה יותר לגוף מוסדי מאשר למשקיע פרטי".
הפעילות צומחת בקצב מרשים אתם חושבים על הנפקה?
"כרגע אני חושב שהנפקה היא לא הנתיב שבו אנחנו ממוקדים. הנתיב הוא בראש ובראשונה לשדרג ולייעל את כל מערך תשתיות השירות, שנמצא בחברה, בכל מה שקשור לחווית הלקוח. אנחנו רוצים למצב את הוריזון כמותג מספר אחד בכל הקשור לקריפטו. נהיה כמו קוינבייס הישראלית. אם הנפקה תהיה רלוונטית אחר כך אולי נסתכל על זה, המטרה היא קודם כל להשביח את הנכס, גם כ"א, גם טכנולוגיה וגם שיווק".
עד כמה הצמיחה בפעילות מושפעת ממחיר הביטקוין?
"הפעילות של חברות כמו הוריזון היא בראש ובראשונה פונקציה של מחיר נכס הבסיס והביקוש אליו. בעולם הקריפטו כשהשוק קורס, וראינו את זה בעבר, נופל ערך נכס הבסיס ובמקביל לזה רואים ירידה משמעותית בביקוש ובעניין".
אז יש כאן מימד גדול שמשפיע על הצמיחה שלא תלוי בכם
"המימד הזה לא תלוי בנו אבל אנחנו לא מפחדים מהתנודתיות. בראייה ארוכת הטווח האמונה שלנו היא שהביטקוין יהפוך לנכס בסיס אמיתי. אני חושב שהיום הקייס האמיתי של ביטקוין הוא לא רק בשימור ערך, אלא גם בכל מה שקשור לעולם התשלומים. בראייה ארוכת הטווח אנחנו נראה רק עוד ערך. ככל שתבוא הסדרה נוכל להרחיב את סל המוצרים והשירותים שאנחנו מציעים".
למה שמשקיע ישקיע דרככם בביטקוין ולא באמצעות תעודות סל?
"אני חושב שהכניסה של תעודות הסל הייתה צעד משמעותי, גם בהסדרה וגם בקבלה של ביטוקין כנכס לגיטימי. אבל תעודת סל לא תוכל לתת את הערך, שיהיה למשקיע אם הוא מחזיק בו. יש דרכים לקבל תשואה על נכס כמו Staking, שזה סוג של פיקדון מובנה ברשת הבלוקצ'יין, ואם לא מחזיקים בנכס אי אפשר להנות ממוצרים כאלה. בנוסף היכולת להשתמש בביטקוין כאמצעי תשלום גם כן מחייבת החזקה של הנכס".
כמה עמלות אתם לוקחים?
"העמלות שלנו נעות בין 3.5% ל-5% על קניה ומכירה של ביטקוין בהתאם לסכום העסקה. מבנה העלויות שלנו ברור ללא עלויות נסתרות".
מה אתה חושב על האפשרות של משקיעים לשמור את הנכסים בארנק קר או לרכוש בכלל דרך בורסות זרות?
"אין לי בעיה עם זה. הפלטפורמה מאפשרת להעביר גם לארנק קר, אבל הדברים נהיים מורכבים לפעמים - לפתוח חשבון בזירות מסחר הוא הליך יותר מורכב מאשר בהוריזון. בנוסף כשרוצים את הכסף חזרה הדברים נהיים בעיתיים. הבנק שואל הרבה שאלות כשהכספים מגיעים ממקומות כאלה. בגן הסגור שלנו כל הסיפור מתואם עם הבנקים ללא מהמורות".
למה אתם מציעים היצע גדול יחסית של מטבעות? לא עדיף להתמקד במטבעות המובילים?
3 הערות על הנפקת ארית
על "מידע פנים מוסדי", על החשיבות לעקוב אחרי הדלפות בתקשורת והאם לארית יש הזמנה משמעותית בדרך?
ארית ארית ארית תעשיות -3.61% ניסתה להנפיק את החברה הבת רשף שמהווה 99% מהפעילות שלה עצמה לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל לפני הכסף. זה ביטא שווי נמוך לארית עצמה והמניה ירדה במקביל לכתבות שפורסמו כאן: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור; הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת.
כשהמניה קרסה, המוסדיים אמרו לחברה - עצרו. המניה חזרה לעלות ואז המוסדיים והחברה סיכמו על סוג של הנפקה פרטית - גיוס של 550 מיליון שקל לרשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל לפני הכסף. רגע אחרי הגיוס לארית 80% מרשף שיש לה שווי אחרי הכסף של 4.15 מיליארד שקל, כשארית עצמה נפגשה עם מעל 400 מיליון שקל כשלצד המזומנים בקופה, אפשר להעריך שיש לה סדר גודל של 1 מיליארד שקל. אלו המספרים, עכשיו על הדרך הבעייתית שבה ארית-רשף נפגשו עם הכסף
1. ארית או המוסדיים סיפקו מידע לכלכליסט בכל אחת מהנקודות הקריטיות. לדוגמה - ביום שבו הוחלט על עצירת ההנפקה והמניה זינקה בחזרה, המניה אומנם עלתה, אבל כשהמידע דלף לכלכליסט היא זינקה, ורק אז החברה דיווחה על עצירת ההנפקה באופן רשמי. אתמול המניה ירדה ב-3%, המידע נמסר לכלכליסט (שעושה כמובן עבודה עיתונאית טובה) והמניה קרסה ב-6%. ורק אז הגיע הדיווח הרשמי. ההדלפות האלו חשובות למשקיעים הפרטיים - תקראו אותם ראשונים ותרוויחו. כן, זו פרסומת לכלכליסט, במיוחד לגולן חזני. אין דבר כזה מידע מושלם, לפעמים מידעים מתבררים כטעויות או בלוני ניסוי, אבל זה לא סוד שחלק מהמידע שהוא מעביר עוזר מאוד למשקיעים.
יש כאן שאלה על המשקיעים הקטנים ועל מי עושה סיבוב עליהם דרך ההדלפות, אבל בשורה התחתונה - משקיעים צריכים לצבור מידע מכל מקור מידע.
2. נחמיא גם לנו - היה די ברור שהמניה תיפול כי הערך שלה בהנפקה היה נמוך מהערך בשוק, והיו סימנים מקדימים לסוג של ניפוח. הצפנו את זה (ראו לינקים למעלה). מי שקרא יכול היה לברוח בזמן. הניתוחים הפיננסים לא משקרים, אבל הם לא מספרים את כל התמונה.
- הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 מידע פנים מוסדי - אנחנו מאוד מעריכים את מנהלי ההשקעות שמובילים את הפניקס, מור, כלל ומיטב. אבל או שיש להם "מידע פנים מוסדי" על ארית ורשף ולכן הם קנו או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. הם השקיעו 550 מיליון שקל ברשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל, זה לא ה-5 מיליארד שארית נסחרה, זה גם לא ה-4.3 מיליארד שרשף ביקשה לפני חודש, אבל גם 3.6 מיליארד שקל לחברה זה סכום משמעותי. נכון, היא תרוויח השנה סכום של 300 מיליון שקל (הערכה שלנו) כשהמחצית השנייה של 2025 תהיה מצוינת. הנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה במחצית השנייה. אפילו יותר. קצב רווחים של המחצית השנייה הוא כ-400 מיליון שקל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהייפר גלובל מזנקת 12%, עין שלישית 4.8% - המדדים במגמה מעורבת
הייפר גלובל מזנקת אחרי הודעה על הזמנה של 24 מיליון דולר - עד כמה זה משמעותי עבורה?
הסיפור של היום ואתמול הוא - ההנפקה של ארית. הרחבנו כאן: 3 הערות על הנפקת ארית, אבל בגדול מדובר על הורדת מדרגה בשווי ההנפקה של רשף, הבת של ארית שמהווה כ-99% מהפעילות של ארית כולה. זה כמו להנפיק את עצמך. זו הנפקה שנעשתה לגופים מוסדיים - הפניקס, מור, כלל ומיטב. מנהלי ההשקעות בכל אחד מהגופים האלו הם אנשים רציניים. הם לא רואים שלחברה אין הזמנה כבר 5 חודשים? הם יודעים. אבל הם יודעים דברים שאתם לא יודעים - קוראים לזה "מידע פנים מוסדי", אז או שהם יודעים כי הם קיבלו מידע לקראת ההנפקה, ואגב, זה חוקי, אבל בעייתי מאוד, או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. אחרי הכל מה זה לכל גוף כזה 100 מיליון שקל, הם מנהלים עשרות רבות של מיליארדים וחלקם גם מאות מיליארדים.
ארית תעשיות -3.61%
מה צפוי בפתיחה הבוקר? אסיה ירוקה, על רקע החלטת הבנק המרכזי של סין (PBOC) להותיר את ריביות הפריים ללא שינוי - בהתאם לציפיות השוק. הבנק השאיר את ריבית ההלוואות לשנה על 3% ואת הריבית לחמש שנים על 3.5%, זה החודש השביעי ברציפות, בניסיון לשמור על יציבות פיננסית תוך תמיכה מתונה בצמיחה. מדד ניקיי מוביל את העליות ומטפס ב-1.8%, על רקע חולשה ביין והמשך זרימת הון למניות היצואניות. בסין, שנגחאי מתחזק ב-0.8% ושנזן מזנק ב-1.3%, כאשר המשקיעים מפרשים את הותרת הריבית כסימן לכך שבבייג’ינג מעדיפים צעדים ממוקדים ולא מהלך רוחבי אגרסיבי. בדרום קוריאה מדד קוספי קופץ ב-1.7%, בהובלת מניות הטכנולוגיה.
החוזים על וול סטריט עולים בעד 0.4%, זו רוח גבית לשוק המקומי. הגופים המוסדיים מחפשים את "שיפוץ התשואות", זה סוף המירוץ השנתי הם עושים הרבה כדי לשפר תשואות. המידע על בזק ואפריקה ישראל מאתמול הוא הדלפות של שיפוץ תשואה. זה לא אומר שזה לא יקרה, זה אומר שהעיתוי נעשה כדי לשפר תשואה. בסוף הגופים האלו רחוקים אחד מהשני עשיריות אחוז, כל פיפס במניות שהם מהווים חלק גדול מההחזקה לעומת האחרים יעזרו להם.
- המדדים עלו ב-0.5%, בזק זינקה 5%, ארית נפלה 5.3%
- המדדים עלו ב-0.7%, נקסט ויז'ן זינקה 40% בשבוע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות. עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות. בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך. מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת? אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
