יוסי ברנע טקטונה
צילום: אילן בשור
ראיון

"רוצים להיות קוינבייס הישראלית, ההנפקה? אולי תבוא אחר כך"

בראיון לביזפורטל, מספר יוסי ברנע, מנכ"ל טקטונה, על הפעילות החדשה בהוריזון, שצמחה בפי 2 במחצית הראשונה של השנה ועל התוכניות קדימה בצל העניין הגובר בנכסים דיגטליים
רוי שיינמן |

לפני כחודשיים השלימה חברת הקריפטו טקטונה טקטונה 1.35%  את המהלך לרכישת 40% ממניות חברת הוריזון של אלטושלר שחם בתמורה ל-11.7 מיליון שקל. כעת, ולאחר שהחברה פרסמה את תוצאותיה האחרונות שוחחנו עם יוסי ברנע, מנכ"ל טקטונה, על הפעילות החדשה וההשפעה של מחיר הביטקוין עליה, כמו גם על מחשבות אפשריות על הנפקה.

על פי הנתונים שפרסמה אתמול, במחצית הראשונה של השנה צמחו הכנסותיה של הוריזון בפי 2 ביחס להכנסות בכל השנה שעברה - 8 מיליון שקל, לעומת 4.7 מיליון שקל במהלך 2023. בנוסף, הוריזון גם עברה לרווח של 3.1 מיליון שקל במחצית, לעומת הפסד של 3.1 מיליון שקל בכל 2023 והציגה גידול במספר החשבונות, במספר העסקאות ובמחזורי העסקאות. הצמיחה בפעילות של הוריזון, שמאפשרת קנייה, מכירה ואחזקה של מטבעות דיגיטליים כמו ביטקוין ואית'ריום, מגיעה על רקע הזינוק האחרון במטבעות הדיגיטליים.

במקביל, גם מניית טקטונה זינקה לאור הקפיצה במחיר הביטקוין והצמיחה בפעילות של הוריזון. מתחילת השנה עלתה מנית החברה בכ-147%, מתחילת השנה לשווי שוק של 105 מיליון שקל. לשם השוואה, הביטקוין עלה מתחילת השנה ב-132%.

מניית טקטונה בשנה האחרונה

"רוצים להיות קוינבייס הישראלית"

"הוריזון הוא אחד מהגופים המורשים הבודדים בישראל שמאפשרים רכישה, אחזקה ומימוש של נכסים דיגיטליים כולל קבלת התמורה לחשבון הבנק. הוריזון מבצעת את כל תהליך האימות וה-KYC (הליך הכר את הלקוח שנועד למנוע הונאות והלבנות הון, ר"ש). מרגע שהחשבון נפתח אפשר לעשות אליו העברה בנקאית ולרכוש נכסים קריפטוגרפיים. אפשר להעביר את הנכס למשמורן וביום שרוצים לממש אפשר להחזיר לבנק", מסביר ברנע.

מה ההבדל בינכם לבין המתחרים כמו Bits of Gold ו-Bit2C?

"מבחינת הפעילות אין פערים בין שלושתנו, הפערים הם ברמת השירות וכמות הלקוחות. בראייה שלי, היתרון של הוריזון הוא שכל העבודה, מול הממונה ומול הבנקים, היא לפי הסטנדרט הגבוה ביותר. צורת העבודה דומה יותר לגוף מוסדי מאשר למשקיע פרטי".

הפעילות צומחת בקצב מרשים אתם חושבים על הנפקה?

"כרגע אני חושב שהנפקה היא לא הנתיב שבו אנחנו ממוקדים. הנתיב הוא בראש ובראשונה לשדרג ולייעל את כל מערך תשתיות השירות, שנמצא בחברה, בכל מה שקשור לחווית הלקוח. אנחנו רוצים למצב את הוריזון כמותג מספר אחד בכל הקשור לקריפטו. נהיה כמו קוינבייס הישראלית. אם הנפקה תהיה רלוונטית אחר כך אולי נסתכל על זה, המטרה היא קודם כל להשביח את הנכס, גם כ"א, גם טכנולוגיה וגם שיווק".

עד כמה הצמיחה בפעילות מושפעת ממחיר הביטקוין?

"הפעילות של חברות כמו הוריזון היא בראש ובראשונה פונקציה של מחיר נכס הבסיס והביקוש אליו. בעולם הקריפטו כשהשוק קורס, וראינו את זה בעבר, נופל ערך נכס הבסיס ובמקביל לזה רואים ירידה משמעותית בביקוש ובעניין".

אז יש כאן מימד גדול שמשפיע על הצמיחה שלא תלוי בכם

"המימד הזה לא תלוי בנו אבל אנחנו לא מפחדים מהתנודתיות. בראייה ארוכת הטווח האמונה שלנו היא שהביטקוין יהפוך לנכס בסיס אמיתי. אני חושב שהיום הקייס האמיתי של ביטקוין הוא לא רק בשימור ערך, אלא גם בכל מה שקשור לעולם התשלומים. בראייה ארוכת הטווח אנחנו נראה רק עוד ערך. ככל שתבוא הסדרה נוכל להרחיב את סל המוצרים והשירותים שאנחנו מציעים".

למה שמשקיע ישקיע דרככם בביטקוין ולא באמצעות תעודות סל?

"אני חושב שהכניסה של תעודות הסל הייתה צעד משמעותי, גם בהסדרה וגם בקבלה של ביטוקין כנכס לגיטימי. אבל תעודת סל לא תוכל לתת את הערך, שיהיה למשקיע אם הוא מחזיק בו. יש דרכים לקבל תשואה על נכס כמו Staking, שזה סוג של פיקדון מובנה ברשת הבלוקצ'יין, ואם לא מחזיקים בנכס אי אפשר להנות ממוצרים כאלה. בנוסף היכולת להשתמש בביטקוין כאמצעי תשלום גם כן מחייבת החזקה של הנכס".

כמה עמלות אתם לוקחים?

"העמלות שלנו נעות בין 3.5% ל-5% על קניה ומכירה של ביטקוין בהתאם לסכום העסקה. מבנה העלויות שלנו ברור ללא עלויות נסתרות".

מה אתה חושב על האפשרות של משקיעים לשמור את הנכסים בארנק קר או לרכוש בכלל דרך בורסות זרות?

"אין לי בעיה עם זה. הפלטפורמה מאפשרת להעביר גם לארנק קר, אבל הדברים נהיים מורכבים לפעמים - לפתוח חשבון בזירות מסחר הוא הליך יותר מורכב מאשר בהוריזון. בנוסף כשרוצים את הכסף חזרה הדברים נהיים בעיתיים. הבנק שואל הרבה שאלות כשהכספים מגיעים ממקומות כאלה. בגן הסגור שלנו כל הסיפור מתואם עם הבנקים ללא מהמורות".

למה אתם מציעים היצע גדול יחסית של מטבעות? לא עדיף להתמקד במטבעות המובילים?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ברגל ימין: ת"א 35 מתחזק 1.2% הבנקים קופצים 2.1%, ת"א ביטוח ב-2.2%

ג'ין טכנולוגיות נכנסת לתעשיות הביטחוניות עם פרויקט AI לחברה ביטחונית מקומית; נקסט ויז'ן ממשיכה במומנטום של ההזמנות ומודיעה על הזמנה נוספת של 22.1 מיליון דולר; יוטרון עם חניון אוטונמי חדש בלוס אנג'לס

מערכת ביזפורטל |


משרד השיכון והבינוי מדווח על הפעולות שנעשו על ידו בשנת 2025 - "הגדלת היצע הדיור, קידום הסכמי גג ופיתוח עירוני בקנה מידה רחב, חיזוק החוסן האזורי והמשך שיפור השירות לציבור ולזכאים. נחתמו הסכמי גג וקודמו השקעות בפיתוח ערים, במהלך השנה נחתמו והורחבו הסכמי גג ב־8 ערים:לוד, מעלה אדומים, יקנעם, צפת, נהריה, ג’דידה־מכר, כרמיאל ודימונה, "ההסכמים כוללים השקעות של מיליארדי שקלים בפיתוח תשתיות, מוסדות ציבור, תחבורה, תעסוקה ושכונות מגורים חדשות. במסגרת ההסכמים תקודם בנייה של כ- 68,000  יח"ד  והשקעות של מאות מיליוני שקלים בפיתוח עירוני. במרקם הוותיק ובאזורי תעסוקה" - על דירה בהנחה ומה גורם לירידת מחירי הדירות

נכון, יש ניסיונות, אבל על מה מדברים במשרד השיכון והבינוי. יש מצוקת דיור ענקית והם לא באמת יודעים לטפל בה. יש להם מזל שיש כעת הגירה שלילית - 10 אלף משפחות עזבו השנה את המרכז כפי שנחשף אצלנו, וזה הובילך לשינוי המשוואה של הביקוש וההיצע. אבל אם זה לא היה קורה, המחירים היו עולים,. המשרד חייב לאמץ דרכים לשפר את יכולות הציבור להגיע לדירה ונראה שהפתרון האידיאלי הוא שכר דירה סביר בפרויקטים של דיור בר השגה. לא ייתכן שבארה"ב, בריטניה והעולם המערבי זה הפתרון ואצלנו מציעים כל שנתיים-שלוש פתרון חדש שלא מספק את הסחורה.   



   


התנועות במדדים:מדד ת"א 35    מדד ת"א 90  מדד ת"א 125  

מדדים ענפיים:  מדד ת"א בנקים  מדד ת"א-ביטוח  , מדד ת"א נדל"ן   מדד ת"א נפט וגז     מדד ת"א בטחוניות