"רוצים להיות קוינבייס הישראלית, ההנפקה? אולי תבוא אחר כך"
לפני כחודשיים השלימה חברת הקריפטו טקטונה טקטונה 4.75% את המהלך לרכישת 40% ממניות חברת הוריזון של אלטושלר שחם בתמורה ל-11.7 מיליון שקל. כעת, ולאחר שהחברה פרסמה את תוצאותיה האחרונות שוחחנו עם יוסי ברנע, מנכ"ל טקטונה, על הפעילות החדשה וההשפעה של מחיר הביטקוין עליה, כמו גם על מחשבות אפשריות על הנפקה.
על פי הנתונים שפרסמה אתמול, במחצית הראשונה של השנה צמחו הכנסותיה של הוריזון בפי 2 ביחס להכנסות בכל השנה שעברה - 8 מיליון שקל, לעומת 4.7 מיליון שקל במהלך 2023. בנוסף, הוריזון גם עברה לרווח של 3.1 מיליון שקל במחצית, לעומת הפסד של 3.1 מיליון שקל בכל 2023 והציגה גידול במספר החשבונות, במספר העסקאות ובמחזורי העסקאות. הצמיחה בפעילות של הוריזון, שמאפשרת קנייה, מכירה ואחזקה של מטבעות דיגיטליים כמו ביטקוין ואית'ריום, מגיעה על רקע הזינוק האחרון במטבעות הדיגיטליים.
במקביל, גם מניית טקטונה זינקה לאור הקפיצה במחיר הביטקוין והצמיחה בפעילות של הוריזון. מתחילת השנה עלתה מנית החברה בכ-147%, מתחילת השנה לשווי שוק של 105 מיליון שקל. לשם השוואה, הביטקוין עלה מתחילת השנה ב-132%.
מניית טקטונה בשנה האחרונה
"רוצים להיות קוינבייס הישראלית"
"הוריזון הוא אחד מהגופים המורשים הבודדים בישראל שמאפשרים רכישה, אחזקה ומימוש של נכסים דיגיטליים כולל קבלת התמורה לחשבון הבנק. הוריזון מבצעת את כל תהליך האימות וה-KYC (הליך הכר את הלקוח שנועד למנוע הונאות והלבנות הון, ר"ש). מרגע שהחשבון נפתח אפשר לעשות אליו העברה בנקאית ולרכוש נכסים קריפטוגרפיים. אפשר להעביר את הנכס למשמורן וביום שרוצים לממש אפשר להחזיר לבנק", מסביר ברנע.
מה ההבדל בינכם לבין המתחרים כמו Bits of Gold ו-Bit2C?
"מבחינת הפעילות אין פערים בין שלושתנו, הפערים הם ברמת השירות וכמות הלקוחות. בראייה שלי, היתרון של הוריזון הוא שכל העבודה, מול הממונה ומול הבנקים, היא לפי הסטנדרט הגבוה ביותר. צורת העבודה דומה יותר לגוף מוסדי מאשר למשקיע פרטי".
הפעילות צומחת בקצב מרשים אתם חושבים על הנפקה?
"כרגע אני חושב שהנפקה היא לא הנתיב שבו אנחנו ממוקדים. הנתיב הוא בראש ובראשונה לשדרג ולייעל את כל מערך תשתיות השירות, שנמצא בחברה, בכל מה שקשור לחווית הלקוח. אנחנו רוצים למצב את הוריזון כמותג מספר אחד בכל הקשור לקריפטו. נהיה כמו קוינבייס הישראלית. אם הנפקה תהיה רלוונטית אחר כך אולי נסתכל על זה, המטרה היא קודם כל להשביח את הנכס, גם כ"א, גם טכנולוגיה וגם שיווק".
עד כמה הצמיחה בפעילות מושפעת ממחיר הביטקוין?
"הפעילות של חברות כמו הוריזון היא בראש ובראשונה פונקציה של מחיר נכס הבסיס והביקוש אליו. בעולם הקריפטו כשהשוק קורס, וראינו את זה בעבר, נופל ערך נכס הבסיס ובמקביל לזה רואים ירידה משמעותית בביקוש ובעניין".
אז יש כאן מימד גדול שמשפיע על הצמיחה שלא תלוי בכם
"המימד הזה לא תלוי בנו אבל אנחנו לא מפחדים מהתנודתיות. בראייה ארוכת הטווח האמונה שלנו היא שהביטקוין יהפוך לנכס בסיס אמיתי. אני חושב שהיום הקייס האמיתי של ביטקוין הוא לא רק בשימור ערך, אלא גם בכל מה שקשור לעולם התשלומים. בראייה ארוכת הטווח אנחנו נראה רק עוד ערך. ככל שתבוא הסדרה נוכל להרחיב את סל המוצרים והשירותים שאנחנו מציעים".
למה שמשקיע ישקיע דרככם בביטקוין ולא באמצעות תעודות סל?
"אני חושב שהכניסה של תעודות הסל הייתה צעד משמעותי, גם בהסדרה וגם בקבלה של ביטוקין כנכס לגיטימי. אבל תעודת סל לא תוכל לתת את הערך, שיהיה למשקיע אם הוא מחזיק בו. יש דרכים לקבל תשואה על נכס כמו Staking, שזה סוג של פיקדון מובנה ברשת הבלוקצ'יין, ואם לא מחזיקים בנכס אי אפשר להנות ממוצרים כאלה. בנוסף היכולת להשתמש בביטקוין כאמצעי תשלום גם כן מחייבת החזקה של הנכס".
כמה עמלות אתם לוקחים?
"העמלות שלנו נעות בין 3.5% ל-5% על קניה ומכירה של ביטקוין בהתאם לסכום העסקה. מבנה העלויות שלנו ברור ללא עלויות נסתרות".
מה אתה חושב על האפשרות של משקיעים לשמור את הנכסים בארנק קר או לרכוש בכלל דרך בורסות זרות?
"אין לי בעיה עם זה. הפלטפורמה מאפשרת להעביר גם לארנק קר, אבל הדברים נהיים מורכבים לפעמים - לפתוח חשבון בזירות מסחר הוא הליך יותר מורכב מאשר בהוריזון. בנוסף כשרוצים את הכסף חזרה הדברים נהיים בעיתיים. הבנק שואל הרבה שאלות כשהכספים מגיעים ממקומות כאלה. בגן הסגור שלנו כל הסיפור מתואם עם הבנקים ללא מהמורות".
למה אתם מציעים היצע גדול יחסית של מטבעות? לא עדיף להתמקד במטבעות המובילים?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026
דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?
דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה.
לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים.
2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.
אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.
לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:
סקטורים מומלצים
יו"ר קרן ג'נריישן, יוסי זינגר, ומנכ"ל הקרן, ארז בלשה. קרדיט לצילום: אור דנון.אחרי הסתבכות תזרימית: יבולי שמש נמכרת ל-PowerGen של ג'נריישן קפיטל
זרוע האנרגיה המתחדשת של קרן ג'נריישן תרכוש את מלוא מניות יבולי שמש, תזרים הון לצמצום חוב ותשלם לבעלי המניות תמורה מותנית של עד 55 מיליון שקל; הרכישה עשויה להגדיל את כושר הייצור והאגירה של PowerGen בכ-505 מגה-ואט ובכ-1,350 מגה-ואט-שעה
קרן ג'נריישן קפיטל ג'נריישן קפיטל 2.55% ממשיכה להרחיב את פעילותה בתחום האנרגיה המתחדשת. הקרן דיווחה אמש כי זרוע האנרגיה שלה, PowerGen, חתמה על הסכם לרכישת מלוא הבעלות בחברת יבולי שמש אנרגיה מתחדשת. העסקה מצרפת ל-PowerGen
פורטפוליו מניב קיים בישראל וצבר פרויקטים רחב בשלבי ייזום, עם דגש על מתקנים סולאריים משולבי אגירה ופעילות נוספת באירופה.
לפי מתווה העסקה, PowerGen תרכוש מהמוכרים את כל מניות יבולי שמש, כאשר בעלי המניות יהיו זכאים לתמורה מותנית בלבד של עד 20 מיליון
שקל, בכפוף לעמידה באבני דרך בהקמת פרויקטים בישראל ובפולין. בנוסף, תרכוש PowerGen את הלוואות הבעלים של החברה בסכום כולל של עד 35 מיליון שקל, שחלקו מותנה בקידום משמעותי של פרויקט הייזום בפולין במהלך 2026. במקביל, PowerGen צפויה להזרים הון לתוך יבולי שמש לצורך
כיסוי חובות לגורמים מממנים והקטנת המינוף, לצד האצה של קידום הפרויקטים שבייזום. אישור רשות התחרות כבר התקבל, והשלמת העסקה כפופה לקבלת אישורי הגופים המממנים.
יבולי שמש מחזיקה כיום בפורטפוליו מניב בישראל בהספק של כ-44 מגה-ואט. לצד זאת, החברה מקדמת
צבר פרויקטים סולאריים משולבי אגירה בשלבי ייזום מתקדמים, בהספק של כ-150 מגה-ואט ובקיבולת אגירה של כ-850 מגה-ואט-שעה, וכן פרויקטים נוספים בשלבי ייזום מוקדמים יותר בהספק של כ-75 מגה-ואט וכ-500 מגה-ואט-שעה. מרבית הפרויקטים מיועדים לפעול תחת אסדרת מודל שוק ולהשתלב
בשרשרת הערך של PowerGen. בפולין מחזיקה יבולי שמש בפרויקט רוח מניב בהספק של כ-48 מגה-ואט, עם אפשרות להרחבה, וכן בפרויקט נוסף המשלב רוח ו-PV שנמצא בשלבי ייזום.
בג'נריישן רואים ברכישת יבולי שמש מהלך שמרחיב את פורטפוליו נכסי האנרגיה של PowerGen ומחזק
את פעילות הייצור והאספקה בישראל. העסקה משתלבת בשורת מהלכים אסטרטגיים שמקדמת החברה בניהולו של המנכ״ל דן קלינברגר, המחזיקה כיום (לפני העסקה) בצבר בשל של פרויקטים סולאריים בהספק של כ-247 מגה וואט ו-283 מגה וואט שעה, לצד נכסים בשלבים שונים של הקמה, פיתוח וייזום
בהספק כולל של למעלה מ־1 ג׳יגה וואט ו־6 ג׳יגה וואט שעה. העסקה צפויה לחזק את מעמדה של החברה בשוק האנרגיות המתחדשות, ולהרחיב את פעילות הייצור והאספקה בישראל.
.jpg)