יוסי ברנע טקטונה
צילום: אילן בשור
ראיון

"רוצים להיות קוינבייס הישראלית, ההנפקה? אולי תבוא אחר כך"

בראיון לביזפורטל, מספר יוסי ברנע, מנכ"ל טקטונה, על הפעילות החדשה בהוריזון, שצמחה בפי 2 במחצית הראשונה של השנה ועל התוכניות קדימה בצל העניין הגובר בנכסים דיגטליים
רוי שיינמן |

לפני כחודשיים השלימה חברת הקריפטו טקטונה טקטונה -0.78%  את המהלך לרכישת 40% ממניות חברת הוריזון של אלטושלר שחם בתמורה ל-11.7 מיליון שקל. כעת, ולאחר שהחברה פרסמה את תוצאותיה האחרונות שוחחנו עם יוסי ברנע, מנכ"ל טקטונה, על הפעילות החדשה וההשפעה של מחיר הביטקוין עליה, כמו גם על מחשבות אפשריות על הנפקה.

על פי הנתונים שפרסמה אתמול, במחצית הראשונה של השנה צמחו הכנסותיה של הוריזון בפי 2 ביחס להכנסות בכל השנה שעברה - 8 מיליון שקל, לעומת 4.7 מיליון שקל במהלך 2023. בנוסף, הוריזון גם עברה לרווח של 3.1 מיליון שקל במחצית, לעומת הפסד של 3.1 מיליון שקל בכל 2023 והציגה גידול במספר החשבונות, במספר העסקאות ובמחזורי העסקאות. הצמיחה בפעילות של הוריזון, שמאפשרת קנייה, מכירה ואחזקה של מטבעות דיגיטליים כמו ביטקוין ואית'ריום, מגיעה על רקע הזינוק האחרון במטבעות הדיגיטליים.

במקביל, גם מניית טקטונה זינקה לאור הקפיצה במחיר הביטקוין והצמיחה בפעילות של הוריזון. מתחילת השנה עלתה מנית החברה בכ-147%, מתחילת השנה לשווי שוק של 105 מיליון שקל. לשם השוואה, הביטקוין עלה מתחילת השנה ב-132%.

מניית טקטונה בשנה האחרונה

"רוצים להיות קוינבייס הישראלית"

"הוריזון הוא אחד מהגופים המורשים הבודדים בישראל שמאפשרים רכישה, אחזקה ומימוש של נכסים דיגיטליים כולל קבלת התמורה לחשבון הבנק. הוריזון מבצעת את כל תהליך האימות וה-KYC (הליך הכר את הלקוח שנועד למנוע הונאות והלבנות הון, ר"ש). מרגע שהחשבון נפתח אפשר לעשות אליו העברה בנקאית ולרכוש נכסים קריפטוגרפיים. אפשר להעביר את הנכס למשמורן וביום שרוצים לממש אפשר להחזיר לבנק", מסביר ברנע.

מה ההבדל בינכם לבין המתחרים כמו Bits of Gold ו-Bit2C?

"מבחינת הפעילות אין פערים בין שלושתנו, הפערים הם ברמת השירות וכמות הלקוחות. בראייה שלי, היתרון של הוריזון הוא שכל העבודה, מול הממונה ומול הבנקים, היא לפי הסטנדרט הגבוה ביותר. צורת העבודה דומה יותר לגוף מוסדי מאשר למשקיע פרטי".

הפעילות צומחת בקצב מרשים אתם חושבים על הנפקה?

"כרגע אני חושב שהנפקה היא לא הנתיב שבו אנחנו ממוקדים. הנתיב הוא בראש ובראשונה לשדרג ולייעל את כל מערך תשתיות השירות, שנמצא בחברה, בכל מה שקשור לחווית הלקוח. אנחנו רוצים למצב את הוריזון כמותג מספר אחד בכל הקשור לקריפטו. נהיה כמו קוינבייס הישראלית. אם הנפקה תהיה רלוונטית אחר כך אולי נסתכל על זה, המטרה היא קודם כל להשביח את הנכס, גם כ"א, גם טכנולוגיה וגם שיווק".

עד כמה הצמיחה בפעילות מושפעת ממחיר הביטקוין?

"הפעילות של חברות כמו הוריזון היא בראש ובראשונה פונקציה של מחיר נכס הבסיס והביקוש אליו. בעולם הקריפטו כשהשוק קורס, וראינו את זה בעבר, נופל ערך נכס הבסיס ובמקביל לזה רואים ירידה משמעותית בביקוש ובעניין".

אז יש כאן מימד גדול שמשפיע על הצמיחה שלא תלוי בכם

"המימד הזה לא תלוי בנו אבל אנחנו לא מפחדים מהתנודתיות. בראייה ארוכת הטווח האמונה שלנו היא שהביטקוין יהפוך לנכס בסיס אמיתי. אני חושב שהיום הקייס האמיתי של ביטקוין הוא לא רק בשימור ערך, אלא גם בכל מה שקשור לעולם התשלומים. בראייה ארוכת הטווח אנחנו נראה רק עוד ערך. ככל שתבוא הסדרה נוכל להרחיב את סל המוצרים והשירותים שאנחנו מציעים".

למה שמשקיע ישקיע דרככם בביטקוין ולא באמצעות תעודות סל?

"אני חושב שהכניסה של תעודות הסל הייתה צעד משמעותי, גם בהסדרה וגם בקבלה של ביטוקין כנכס לגיטימי. אבל תעודת סל לא תוכל לתת את הערך, שיהיה למשקיע אם הוא מחזיק בו. יש דרכים לקבל תשואה על נכס כמו Staking, שזה סוג של פיקדון מובנה ברשת הבלוקצ'יין, ואם לא מחזיקים בנכס אי אפשר להנות ממוצרים כאלה. בנוסף היכולת להשתמש בביטקוין כאמצעי תשלום גם כן מחייבת החזקה של הנכס".

כמה עמלות אתם לוקחים?

"העמלות שלנו נעות בין 3.5% ל-5% על קניה ומכירה של ביטקוין בהתאם לסכום העסקה. מבנה העלויות שלנו ברור ללא עלויות נסתרות".

מה אתה חושב על האפשרות של משקיעים לשמור את הנכסים בארנק קר או לרכוש בכלל דרך בורסות זרות?

"אין לי בעיה עם זה. הפלטפורמה מאפשרת להעביר גם לארנק קר, אבל הדברים נהיים מורכבים לפעמים - לפתוח חשבון בזירות מסחר הוא הליך יותר מורכב מאשר בהוריזון. בנוסף כשרוצים את הכסף חזרה הדברים נהיים בעיתיים. הבנק שואל הרבה שאלות כשהכספים מגיעים ממקומות כאלה. בגן הסגור שלנו כל הסיפור מתואם עם הבנקים ללא מהמורות".

למה אתם מציעים היצע גדול יחסית של מטבעות? לא עדיף להתמקד במטבעות המובילים?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסיים
דוחות

משבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר

היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מניף

הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69%  , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.

וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.

כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.

מי הם הלקוחות של מניף? 

מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.

הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.

מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסיים
דוחות

משבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר

היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מניף

הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69%  , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.

וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.

כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.

מי הם הלקוחות של מניף? 

מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.

הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.