יאיר אוחיון מנכל קסטרו
צילום: רן כהן
ראיון

מנכ"ל קסטרו: "קשה להעריך את השפעת חזרת הטיסות לחו"ל"

מנכ"ל קסטרו יאיר אוחיון מתייחס לתוצאות הרבעון, השפעת הטיסות לחו"ל והתוכניות להתרחבות במגזר הקוסמטיקה ובמותגי הקבוצה
אביחי טדסה | (1)

קבוצת קסטרו  קסטרו 3.09% סיכמה את הרבעון השלישי של שנת 2024 עם עלייה בתוצאות העסקיות, כולל צמיחה של 12% בהכנסות שהסתכמו בכ-507.6 מיליון שקל וגידול של 49% ברווח התפעולי שהגיע לכ-41.3 מיליון שקל. החברה הציגה שיפור בכל המגזרים המרכזיים, עם דגש על צמיחה במכירות החנויות הזהות וגידול במכירות למ"ר. בנוסף, החברה ממשיכה להשקיע בפיתוח המותגים והרחבת פעילותה לחו"ל, אך מתמקדת גם בשמירה על איזון פיננסי וצמיחה אורגנית. בשיחה עם מנכ"ל קסטרו, יאיר אוחיון, הוא מפרט על הביצועים, האתגרים והתוכניות להמשך.

יאיר אוחיון מנכ"ל קסטרו; קרדיט רן כהן

כמה התוצאות הושפעו מהיעדר הטיסות לחול של ישראלים ברבעון ומה תהיה ההשפעה קדימה במקרה של חזרת הטיסות?

"באופן כללי, הביצועים שלנו, ועליות במכירות בפרט, מושפעים בין היתר ממיעוט הטיסות, אך רואים צמיחה במותגים גם מעבר לכך. כמובן שהזה השפיע עלינו לטובה, אך קשה להעריך במדויק את ההשפעה של הטיסות ברבעונים הבאים, עם זאת, אנחנו נערכים באופן שוטף לכל תרחיש. לכל מותג יש את הייחודיות שלו, תמהיל המוצרים והביקושים, לכן, אני מניח שתהיה השפעה מסוימת, אבל הצמיחה שלנו מתבססת גם על גורמים נוספים בשוק המקומי".

עד כמה פעילות הקבוצה בחו"ל, צפויה להיות משמעותית עבור התוצאות ברבעונים הקרובים?

"הפעילות שלנו בחו"ל נמצאת עדיין בשלביה הראשונים. הקמנו אתר אינטרנט והשקנו שש נקודות מכירה ראשונות, והשאיפה היא להמשיך ולפתח את הפעילות הזו כך שהיא תצמח ותתרחב בעתיד. עם זאת, בטווח הקצר, הפעילות לא צפויה להשפיע משמעותית על התוצאות ברבעונים הקרובים".

כיצד הצלחתם להגדיל את הרווח התפעולי בכ-49% ברבעון השלישי?

"הגידול ברווח התפעולי נובע מצמיחה דו-ספרתית בכל המגזרים, כולל עלייה משמעותית במכירות החנויות הזהות וגידול במכירות למטר מרובע. כל אחד ממגזרי הפעילות שלנו תרם את חלקו לצמיחה הזו, והביצועים החזקים משקפים את ההשקעה שלנו בתפעול ובשיווק בצורה מאוזנת ואפקטיבית".

אילו מהמותגים של הקבוצה צפויים להיות מנועי הצמיחה המרכזיים בשנים הקרובות, ומהם התחומים שבהם אתם רואים פוטנציאל הרחבה נוסף?

"כל המותגים תורמים לצמיחה של הקבוצה, ולכל אחד מהם יש תפקיד בתהליך. אורבניקה נמצאת במומנטום חזק של צמיחה ורווחיות, וגם הודיס ממשיכה להתרחב ולחדור לנישות חדשות שלא היינו בהן בעבר. קרולינה למקה שומרת על תנופה חזקה, וטופ טן הציגה צמיחה דו-ספרתית בשנה האחרונה. מגזר הקוסמטיקה, הכולל את איב רושה וקיקו מילאנו, נמצא גם הוא בתהליך פיתוח מואץ, עם פתיחת חנויות נוספות וצפי לצמיחה משמעותית. אנו שואפים להגיע למכירות של 100 מיליון שקל במגזר הקוסמטיקה. בנוסף, במותג קסטרו יש עלייה מתמשכת במכירות החנויות הזהות, ואנו שואפים להפוך את המותג לרווחי בטווח הבינוני".

עם יתרות מזומנים של 160 מיליון שקל ותזרים שנתי בקצב של 214 מיליון שקל, האם אתם שוקלים לבצע רכישות חדשות בקרוב?

"כרגע אין משהו קונקרטי על הפרק, אבל אם תעלה הזדמנות שתהיה סינרגטית לפעילות שלנו, נשקול אותה בחיוב".

לאור התוצאות החיוביות של הרבעון, כיצד אתה רואה את המשך הצמיחה של הקבוצה ברבעונים ובשנים הקרובות?

"אני שמח שהמהלכים שהתחלנו בהם מתחילים לצמוח פרי ומובילים לצמיחה משמעותית בכל המותגים והפעילויות שלנו. התוצאות משקפות עבודה קשה והשקעה אסטרטגית ארוכת טווח, ואנו שואפים להמשיך במגמה זו גם ברבעונים הבאים וגם בשנים הקרובות. אנחנו מתמקדים בחיזוק המותגים הקיימים, ובפיתוח פעילויות נוספות, כמו הרחבת מגזר הקוסמטיקה ופתיחת חנויות נוספות".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    סווינגר 21/11/2024 15:05
    הגב לתגובה זו
    פגיעה בהכנסות, ומשם ברווח הנקי. חברה לממכר סחורה סוג ג' מהמזרח. מה מיוחד וייחודי?! כלום.
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




קרדיט: ענבל מרמריקרדיט: ענבל מרמרי

הרשות לניירות ערך מציעה רפורמה מקיפה בדיווחים של חברות ציבוריות

דוח הביניים של ועדת חמדני ממליץ למקד את הדוחות העיתיים והמיידיים במידע מהותי, לשנות את מבנה הדוחות ולהקל בעומסי הדיווח על החברות תוך חיזוק ההגנה על המשקיעים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה הרשות לניירות ערך

הרשות לניירות ערך פרסמה היום את דוח הביניים של הוועדה לבחינת דרישות הגילוי בדוחות עיתיים ומיידיים, בראשות פרופ’ אסף חמדני. הדוח מציג שורה של המלצות לרפורמה מקיפה במערך הדיווחים התאגידיים, שנועדה לשנות מהיסוד את אופן הצגת המידע לציבור המשקיעים, ומהווה את המהלך המשמעותי ביותר בתחום זה בשנים האחרונות.


הוועדה הוקמה בפברואר 2025 ביוזמת יו"ר הרשות לניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, במטרה לבחון את חובות הדיווח הקיימות ולהתאימן לאופן שבו משקיעים צורכים מידע בעידן הנוכחי. במסגרת עבודתה קיימה הוועדה שיח עם משקיעים מוסדיים, חברות ציבוריות ויועצים מקצועיים, וכן בחנה מודלים רגולטוריים הנהוגים בשווקי הון מתקדמים בעולם. לדברי יו"ר הרשות, הרפורמה המוצעת צפויה למקד את חובות הדיווח במידע מהותי ורלוונטי, ולהפחית עומסי דיווח שאינם תורמים להבנת מצבו של התאגיד. זינגר ציין כי השינויים ישפיעו גם על עבודת הפיקוח והאכיפה של הרשות, ויאפשרו הגנה טובה יותר על המשקיעים וחיזוק האמון בשוק ההון הישראלי.



קרדיט ענבל מרמרי


במרכז ההמלצות עומד שינוי מבני בדוחות העיתיים, כך שלכל פרק בדוח תהיה מטרה ברורה ומובחנת. הוועדה ממליצה לצמצם גילוי של מידע גנרי שאינו מהותי, להסיר כפילויות בין פרקים שונים ולהתאים את מבנה הדוחות לניתוח עסקי איכותי מצד הנהלת החברה.


אחת ההמלצות המרכזיות היא להחליף את דוח הדירקטוריון הקיים בדוח הנהלה ממוקד, שישמש לניתוח עסקי של תוצאות החברה. הדוח החדש יהיה מבוסס עקרונות ולא כללים נוקשים, יכלול ניתוח מגזרי מעמיק, ויעודד שימוש במדדי ביצוע, תחזיות ונתוני Non-GAAP שבהם משתמשת ההנהלה בפועל. בנוסף, הוועדה מציעה להוסיף לדוח התקופתי שני פרקים חדשים: פרק ממשל תאגידי ופרק מימון. פרק הממשל התאגידי יכלול, בין היתר, גילוי מפורט יותר על שכר בכירים והחלטות תגמול שאושרו בניגוד לעמדת האסיפה הכללית, בעוד שפרק המימון ירכז מידע על מבנה ההון, מקורות מימון, נזילות ואמות מידה פיננסיות.