רן עוז מנכל ישראכרט
צילום: תמי בר שי
ראיון

"הייתה שנה מורכבת אבל חוזרים למסלול; אין טיעון מקצועי לפסילת המיזוג"

מנכ"ל ישראכרט רן עוז, מספר בשיחה עם ביזפורטל על השפעות המלחמה על החברה: "מה-7 לאוקטובר עברנו לעולם אחר לגמרי", ומתייחס לביטול עסקת המיזוג עם הראל: "לטיעונים שהוצגו אין שום בסיס כלכלי, פשוטו כמשמעו"

חברת כרטיסי האשראי והמימון החוץ בנקאי ישראכרט פרסמה הבוקר דוחות ל-2023. תיק האשראי הפרטי והמסחרי הציג צמיחה של כ-79% בשנתיים האחרונות לסכום כולל של כ-9.1 מיליארד שקל - גידול של כ-4 מיליארד שקל.

ההכנסות בשנת 2023 צמחו ב-20% לכ-3.15 מיליארד שקל, לעומת כ-2.63 מיליארד שקל בשנת 2022. הכנסות הריבית מאשראי צמחו בכ-86% וחצו בשנת 2023 את רף המיליארד שקל. סך הכנסות הריבית הסתכמו בכ-1.1 מיליארד שקל. הרווח הנקי בשנת 2023 עלה בכ-63% ל-252 מיליון שקל, לעומת 155 מיליון שקל בשנת 2022.

בשיחה עם ביזפורטל אומר רן עוז, מנכ"ל ישראכרט, כי "הייתה לנו שנה מורכבת ומאתגרת, שנה שהתחילה בצמיחה ותנופה ולאט לאט ההאטה הכלכלית תפסה את כל הפעילות העסקית. מה-7 לאוקטובר עברנו לעולם אחר לגמרי. עברנו התכווצות, שלאט לאט חוזרת לכיוון הנכון". 

אתם עדיין מרגישים השפעות כלשהן של המלחמה?

"בוודאי. אחת הבעיות היא שהממוצע מטעה, אפילו מאוד. למשל, ההתפלגות של הצריכה של הלקוחות השתנתה לגמרי. התיירות הנכנסת וגם היוצאת עדיין לא התאוששו, יש ענפים שנפגעו יותר ויש אזורים שנפגעו מאוד כמו הדרום ואילו במרכז העסקים חזרו לפעילות רגילה פחות או יותר". 

אתם צופים המשך צמיחה השנה?

"כשאתה מסתכל על הסך הכל, ההוצאה המקומית חזרה להיות קצת יותר גבוהה מתחילת השנה שעברה. אבל זה לא מתפלג שווה בשווה בין כולם, הפארמה והמזון הם מעל מה שהיה, הביטוח הרבה מעל אבל, כמו שציינתי, עסקים קטנים בדרום נפגעו מאוד מאוד קשה ועדיין לא התאושש". 

איך אתה רואה את המשך השנה שלכם?

"אנחנו הוכחנו בשנתיים האחרונות שהעוצמה שלנו ובסיס הלקוחות שלנו מהווים בסיס מאוד חזק לצמיחה. ברגע שהמלחמה תיגמר ונחזור לשגרה גם בצפון וגם בדרום, אז נוכל לחזור לצמוח בצורה מאוד יפה. יש אי ודאויות גדולות גם בצד הבטחוני וגם בצד הכלכלי".

ההוצאות בגין הפסדי אשראי בשנת 2023 הסתכמו בכ-347 מיליון שקל, בהשוואה לכ-124 מיליון שקל בשנת 2022. מה צפוי בתחום הזה ב-2024? 

"בין השנים יש הבדל מאוד גדול שהוא העובדה ששינו את דרך החישוב של הסעיף הזה. על זה צריך להוסיף את הגידול בתיק האשראי שלנו, אז כמובן שעל תיק אשראי יותר גדול אתה מפריש יותר ויש כמובן גם את ההרעה במצב הכלכלי. אנחנו מעריכים שברבעון הראשון עדיין נראה את ההשפעות אבל מעבר לזה, ככל שהמצב הכלכלי ישתפר גם אנחנו נוכל להנות מהוצאות הפסדי אשראי נמוכות יותר".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

לגבי הכניסה של הארנקים הדיגיטליים, בינתיים לא נראה שזה פוגע בכם במיוחד

"העולם נהיה הרבה יותר מורכב. גוגל פיי ואפל פיי פחות או יותר השתלטו על השוק ויש גם עוד חלופות מקומיות ופחות חשובות. המשותף לכולם זה שהם יושבים על התשתית של חברות האשראי. המיקוד שלנו זה לוודא שכל חלופה חדשה תעבור גם דרכנו, בין השאר על מנת שנוכל להציע ללקוחות עוד מוצרים".

ישראכרט חוזרת להיות על המדף לאחר שהראל לא הצליחה לרכוש את השליטה החברה וכעת, וככל הנראה יהיו אולי עוד חברות ביטוח שיתעניינו בכם, לצד חברת האחים נאוי. איך קיבלתם את ההחלטה של הראל לא לערער על ההחלטה של רשות התחרות?

"הייתה לנו עננה מעל הראש במשך תקופה ארוכה. בתקופת ההמתנה זה די הכביד גם עלינו וגם עליהם. כשיצאנו לדרך היה ברור לנו שאנחנו תוך 90 יום מקבלים אישור וזאת בגלל שהייתה כבר עסקה דומה. אחרי 10 חודשים קיבלנו תשובה שלילית. הם החליטו לא ללכת לערער על זה לבית המשפט ואני חושב שההחלטה הייתה נכונה, בין השאר כי זה היה יכול לקחת שנים, למרות שהצדק איתם".

למה הצדק איתם?

"אני קראתי את תגובת רשות התחרות טוב טוב ולא הוצג שום טיעון מקצועי. אין טיעון המתנגד למיזוג שלא יהיה תקף גם למיזוג של כלל-מקס. לטיעונים שהוצגו אין שום בסיס כלכלי, פשוטו כמשמעו. לא היה באמת בסיס לפסול את המיזוג הזה אבל אנחנו ממשיכים קדימה". 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




אמיר חדד מנכל ברומטר
צילום: אתר החברה
ראיון

"כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע"

"תור הזהב של 2024-2025 לא יחזור": אמיר חדד, מנהל ההשקעות הראשי בברומטר מסמן את ההזדמנויות החדשות בשוק האג"ח, מסביר למה הוא מעדיף את המח"מ הבינוני בממשלתי, על תמהיל של 50-50 בין שקלי לצמוד, למה המרווחים בקונצרני לא מצדיקים את הסיכון ולמה הוא נזהר מאג"ח נדל"ן למגורים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ברומטר אמיר חדד

"היה מישהו שאמר לי ב-2009, (שהייתה שנה פנומנלית): 'הלוואי שכל שנה תהיה ככה'. עניתי לו שזה אפשרי, בתנאי שהשנה שלפניה תהיה כמו 2008", אומר בחיוך אמיר חדד, מנהל תיקים והאנליסט הראשי בבית ההשקעות "ברומטר".

אנחנו בנקודת זמן מעניינת בשוק. שוק שמסכם שנתיים חריגות בעוצמתן עם עליות מצטברות של כ-80%. אתם בטח שמעתם כבר עשרות תחזיות על מה שהיה ומה שהולך להיות, אבל כדאי לכם לשמוע מה יש לחדד לומר בנושא. חדד נמצא בשוק כבר 25 שנה, יש לו הסמכה בכלכלה ומינהל עסקים מאוניברסיטת בר-אילן, והוא כבר ראה מקרוב את השוק המקומי והעולמי במחזורי הגאות והשפל של שני העשורים האחרונים. אנחנו אוהבים לגלגל איתו שיחה מפעם-לפעם ולקבל ממנו את הסתכלות מאקרו. בפעם האחרונה שדיברנו הוא טען שאג"ח עדיף על מניות ולא חסך ביקורת מהנגיד - "מחירי האג"ח יעלו; הנגיד הוא פרזנטור גרוע והדירוג נפגע בגללו"  

"אנחנו אחרי שנתיים חזקות מאוד בשוק הישראלי", הוא אומר היום. "קשה לי לראות את 2026 משחזרת את העוצמה הזו. השוק לא זול, ואנחנו נצטרך לקבל פה מימוש מתישהו".

מסיימים שנה. איך אתם בברומטר?

“אנחנו בסך הכול בסדר. הייתה שנה מאוד טובה בתוצאות, אחת השנים היותר טובות. אבל צריך לשים את זה בפרופורציה. 2024 גם הייתה שנה טובה, והשוק בארץ עלה בערך 30%. אנחנו כבר בעצם בשנתיים מאוד חזקות בשוק הישראלי, בסיכום של מעל 80% בשוק".

אז מה אומרים למי שנמצא בחוץ או מחפש איפה 'לחזק' - מה לעשות עכשיו לדעתך?

"אף פעם אי אפשר לדעת, אבל הגישה של להיות 0 או 1 היא גישה לא נכונה. מה שאנחנו עושים בנקודת הזמן הזאת היא שלקוחות שרוצים להיות במסלול של 30% מניות, אז נתחיל ב-15%-20. לקוחות שרוצים להיות ב-50%, אנחנו מכוונים אותם כרגע ל-30%-40. הרעיון הוא לא להיות בחוץ, קצת להוריד מינון".

אז אתה חושב שצריך פה 'ניעור' מסוים, שתיקון הוא משהו שיכול-צריך להגיע?

"אני חושב שכן. אנחנו נצטרך לקבל פה איזשהו מימוש מתישהו.