רן עוז מנכל ישראכרט
צילום: תמי בר שי
ראיון

"הייתה שנה מורכבת אבל חוזרים למסלול; אין טיעון מקצועי לפסילת המיזוג"

מנכ"ל ישראכרט רן עוז, מספר בשיחה עם ביזפורטל על השפעות המלחמה על החברה: "מה-7 לאוקטובר עברנו לעולם אחר לגמרי", ומתייחס לביטול עסקת המיזוג עם הראל: "לטיעונים שהוצגו אין שום בסיס כלכלי, פשוטו כמשמעו"

חברת כרטיסי האשראי והמימון החוץ בנקאי ישראכרט פרסמה הבוקר דוחות ל-2023. תיק האשראי הפרטי והמסחרי הציג צמיחה של כ-79% בשנתיים האחרונות לסכום כולל של כ-9.1 מיליארד שקל - גידול של כ-4 מיליארד שקל.

ההכנסות בשנת 2023 צמחו ב-20% לכ-3.15 מיליארד שקל, לעומת כ-2.63 מיליארד שקל בשנת 2022. הכנסות הריבית מאשראי צמחו בכ-86% וחצו בשנת 2023 את רף המיליארד שקל. סך הכנסות הריבית הסתכמו בכ-1.1 מיליארד שקל. הרווח הנקי בשנת 2023 עלה בכ-63% ל-252 מיליון שקל, לעומת 155 מיליון שקל בשנת 2022.

בשיחה עם ביזפורטל אומר רן עוז, מנכ"ל ישראכרט, כי "הייתה לנו שנה מורכבת ומאתגרת, שנה שהתחילה בצמיחה ותנופה ולאט לאט ההאטה הכלכלית תפסה את כל הפעילות העסקית. מה-7 לאוקטובר עברנו לעולם אחר לגמרי. עברנו התכווצות, שלאט לאט חוזרת לכיוון הנכון". 

אתם עדיין מרגישים השפעות כלשהן של המלחמה?

"בוודאי. אחת הבעיות היא שהממוצע מטעה, אפילו מאוד. למשל, ההתפלגות של הצריכה של הלקוחות השתנתה לגמרי. התיירות הנכנסת וגם היוצאת עדיין לא התאוששו, יש ענפים שנפגעו יותר ויש אזורים שנפגעו מאוד כמו הדרום ואילו במרכז העסקים חזרו לפעילות רגילה פחות או יותר". 

אתם צופים המשך צמיחה השנה?

"כשאתה מסתכל על הסך הכל, ההוצאה המקומית חזרה להיות קצת יותר גבוהה מתחילת השנה שעברה. אבל זה לא מתפלג שווה בשווה בין כולם, הפארמה והמזון הם מעל מה שהיה, הביטוח הרבה מעל אבל, כמו שציינתי, עסקים קטנים בדרום נפגעו מאוד מאוד קשה ועדיין לא התאושש". 

איך אתה רואה את המשך השנה שלכם?

"אנחנו הוכחנו בשנתיים האחרונות שהעוצמה שלנו ובסיס הלקוחות שלנו מהווים בסיס מאוד חזק לצמיחה. ברגע שהמלחמה תיגמר ונחזור לשגרה גם בצפון וגם בדרום, אז נוכל לחזור לצמוח בצורה מאוד יפה. יש אי ודאויות גדולות גם בצד הבטחוני וגם בצד הכלכלי".

ההוצאות בגין הפסדי אשראי בשנת 2023 הסתכמו בכ-347 מיליון שקל, בהשוואה לכ-124 מיליון שקל בשנת 2022. מה צפוי בתחום הזה ב-2024? 

"בין השנים יש הבדל מאוד גדול שהוא העובדה ששינו את דרך החישוב של הסעיף הזה. על זה צריך להוסיף את הגידול בתיק האשראי שלנו, אז כמובן שעל תיק אשראי יותר גדול אתה מפריש יותר ויש כמובן גם את ההרעה במצב הכלכלי. אנחנו מעריכים שברבעון הראשון עדיין נראה את ההשפעות אבל מעבר לזה, ככל שהמצב הכלכלי ישתפר גם אנחנו נוכל להנות מהוצאות הפסדי אשראי נמוכות יותר".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

לגבי הכניסה של הארנקים הדיגיטליים, בינתיים לא נראה שזה פוגע בכם במיוחד

"העולם נהיה הרבה יותר מורכב. גוגל פיי ואפל פיי פחות או יותר השתלטו על השוק ויש גם עוד חלופות מקומיות ופחות חשובות. המשותף לכולם זה שהם יושבים על התשתית של חברות האשראי. המיקוד שלנו זה לוודא שכל חלופה חדשה תעבור גם דרכנו, בין השאר על מנת שנוכל להציע ללקוחות עוד מוצרים".

ישראכרט חוזרת להיות על המדף לאחר שהראל לא הצליחה לרכוש את השליטה החברה וכעת, וככל הנראה יהיו אולי עוד חברות ביטוח שיתעניינו בכם, לצד חברת האחים נאוי. איך קיבלתם את ההחלטה של הראל לא לערער על ההחלטה של רשות התחרות?

"הייתה לנו עננה מעל הראש במשך תקופה ארוכה. בתקופת ההמתנה זה די הכביד גם עלינו וגם עליהם. כשיצאנו לדרך היה ברור לנו שאנחנו תוך 90 יום מקבלים אישור וזאת בגלל שהייתה כבר עסקה דומה. אחרי 10 חודשים קיבלנו תשובה שלילית. הם החליטו לא ללכת לערער על זה לבית המשפט ואני חושב שההחלטה הייתה נכונה, בין השאר כי זה היה יכול לקחת שנים, למרות שהצדק איתם".

למה הצדק איתם?

"אני קראתי את תגובת רשות התחרות טוב טוב ולא הוצג שום טיעון מקצועי. אין טיעון המתנגד למיזוג שלא יהיה תקף גם למיזוג של כלל-מקס. לטיעונים שהוצגו אין שום בסיס כלכלי, פשוטו כמשמעו. לא היה באמת בסיס לפסול את המיזוג הזה אבל אנחנו ממשיכים קדימה". 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


תגובה

"אני בן 55, מובטל הייטק מזה 3 שנים שמנסה למצוא כל עבודה גם ברבע השכר שהיה לי - אף אחד לא קולט אדם בגילי"

המאמר של אוריאל לין לפיו צריך להעלות את גיל הפרישה בישראל לנשים וגברים ל-70 גרר תגובות אמוציונאליות. מה אתם חושבים?
מערכת Bizportal |
שאלת גיל הפרישה. אוריאל לין, נשיא אגוד לשכות המסחר, כתב ל-Bizportal טור מיוחד שעלה הבוקר תחת הכותרת - "אני מציע - יש להעלות את גיל הפרישה לנשים וגברים בישראל ל-70". הטור גרר תגובות רבות, כאשר מרביתן התנגדו נמרצות לאפשרות של העלאת גיל הפרישה. אחד המגיבים כתב כך: "אני בן 55 מובטל הייטק מזה 3 שנים. מנסה למצוא כל עבודה - גם ברבע השכר שהיה לי קודם - ואף אחד/חברה/עסק לא מוכן לקלוט עובד בגילי. סביבי עשרות אלפי אנשים עם בעיה זו - ואף אחד לא טורח לטפל בנושא... אז לפני שאתה מטפל בהעלאת גיל הפרישה - נא טפל בכך שלאנשים בגילנו תהיה בכלל תעסוקה!" מגיב אחר כך: "לפני שמעלים את גילה פרישה ל-70, אולי מכון יותר לחוקק חוק שמפסיקים עם פנסיה תקציבית לעובדי מדינה והעובדים הללו (עיריות וכולי) יצטרכו להשתתף בפנסיה שלהם כמו בסקטור הפרטי הרבה כסף התווסף לקופת המדינה ואנחנו נוכל להזדקן גם בלי עבודה לגיל 70". ועוד תגובה: "אתה כמו כל הפוליטיקאים מטעם, מציג תמונה חלקית ומאוד מנומקת. אבל אתה מתעלם מן העובדה שגיל הפרישה ה"אמיתי" של עובדים רבים הוא סביב ה-50. מה הם אמורים לעשות מגיל זה ועד גיל 70? להתנחם בכך שמדובר במהלך טוב לקרנות הפנסיה???" ועוד מבין התגובות: "אתה כנציג המעסיקים יודע (כמובן שאי אפשר להודות בכך בפומבי) שכאשר אני מציג מועמדות לתפקיד להתקבל לעבודה, המעסיק בודק, בין השאר, את גילי הכרונולוגי. אם גילי הוא מעל 40 אני כבר נחשב לפגום והסיכוי שלי להתקבל לתפקיד יורד בלי קשר לשאר הנתונים הטובים שלי. כך שקשה לדבר על הגדלת גיל הפרישה כשבפועל, עבור המעסיק, בגיל מעל 40 אני כבר נחשב לעובד לא רצוי. אני באופן אישי בן 67 היום. כשהייתי בתחילת שנות ה40 שלי חויתי את אשר תיארתי אצל יותר ממעסיק פוטנציאלי אחד. היום, המצב מבחינה זו הוא כבר יותר גרוע לעובדים. כך שדיבור על הגדלת גיל הפרישה הוא לעג לרש." בתגובה לטוקבקים, ביקש אוריאל לין להוסיף: "נכון, ההצעה להעלאת גיל הפרישה מכוונת בעיקר לאלה שהם כן מועסקים והם כן רוצים להמשיך לעבוד עד גיל 70. היא לא מכוונת לבעיית האבטלה העומדת בפני עצמה כבעיה כבדת משקל. יש בהחלט לעסוק ישירות ובאופן ממוקד בבעיית כל אותם גברים ונשים, בגיל מתקדם, הכשירים לעבודה אך מתקשים במציאת מקום עבודה. זוהי סוגיה כבדת משקל העומדת בפני עצמה, וכל המשרדים הכלכליים וארגוני המעסיקים חייבים להירתם לה במאמץ משותף." לין מבקש להדגיש כי מאמרו, גם אם לא באופן ישיר אלא באופן עקיף, תומך באלה שהגיעו לגיל 50 ומחפשים עבודה, שכן הוא סבור שהסירוב לקבלם לעבודה מחמת גילם שגוי מיסודו. ומפורש במאמרו כי "מדובר בשכבה רחבה באוכלוסיה שצברה הרבה ידע וניסיון", וויתור על קבוצת עובדים איכותית זו היא פגיעה הן בבית העסק והן בכלכלה הלאומית. גיורא סרצ'נסקי, מנהל חטיבת ההשקעות ב'עמיתים' שהינה קרן הפנסיה הגדולה בישראל אמר השבוע בוועידת Bizportal כי "צריך להבין שברמת הריבית הנוכחית אי אפשר לתמוך ביציאה לפנסיה בגיל 67." יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, התייחס בוועידת Bizportal גם למשמעויות של דחיית גיל הפרישה ואמר כי "יש לכך שלוש השלכות חיוביות והשלכה שלילית אחת. הגורם השלילי הוא שאנחנו צריכים לעבוד יותר. בצד החיובי - החיסכון שלנו לפנסיה יגדל. יתרון משמעותי יותר הוא שלחיסכון שצברנו ב-30-40 שנות העבודה יש עוד כמה שנים לעבוד. והיתרון הגדול ביותר הוא שהזמן שבו נצטרך להשתמש בכסף במהלך הפנסיה מתקצר משמעותית." ההרצאה המלאה של פרופ' קנדל על נושא הפנסיה: