בדרך להפרטה: דואר ישראל עבר לרווח קטן של 8 מיליון שקל אחרי שמחק הערת עסק חי בדוחות הקודמים
חברת דואר ישראל אמורה לצאת להפרטה, כך החליטה לפני שנה הממשלה הקודמת. ליברמן והנדל קידמו את התוכנית שבמסגרתה חלק מהמניות אמורות להיות מונפקות בבורסה וחלק יימכרו למשקיע פרטי והשאלה היא מתי זה ייצא לפועל. הדואר הפסיד בשלוש השנים האחרונות סכום עתק של 1.9 מיליארד שקל ויקבל סיוע של מיליארד שקל מהמדינה. חבל שהמדינה (כלומר כולנו, משלמי המסים) צריכה לתת סיוע כל כך גדול לדואר ועדיין - ההפרטה היא מהלך חשוב שייאלץ את הדואר לעמוד על הרגליים בכוחות עצמו ולהראות שמדובר בחברה שצריכה גם להרוויח ולא לחיות על חשבון הציבור.
על פי נתוני הדואר, הוא רשם רווח נקי של 8 מיליון שקל (23 מיליון כולל רווחי הון על מכירת נכסים למדינה בהיקף של 15 מיליון שקל) לעומת הפסד של 72 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנה שעברה. השיפור בתוצאות נובע ממהלכי התייעלות כולל צמצום של יותר מ-20% בכח האדם בחברה. בינתיים החברה צמצמה כ-740 עובדים מתוך כ-5,000 עובדים, כך שיש בהחלט עוד לאן להתקדם ולהשתפר. בסוף הרבעון עבדו בחברה 4,261 עובדים. עוד כ-400 עובדים צפויים לסיים את תפקידם בחברה במהלך הרבעון השני. "החברה צמצמה עשרות אלפי שעות נוספות ברבעון הראשון של שנת 2023 בהשוואה לרבעון המקביל, כתוצאה מייעול תהליכי עבודה, צמצום שעות פעילות וצמצום בפריסה הקמעונאית".
הדואר גם סוגר לא מעט סניפים. בשנה שעברה נסגרו 75 יחידות דואר ומתחילת שנת 2023 נסגרו כ-30 יחידות נוספות. בחודשים הקרובים תושלם תכנית ההתייעלות, והרשת הקמעונאית של החברה צפויה למנות כ-350 סניפים ברחבי הארץ.
בהמשך, הדואר צפוי גם להעלות את המחירים, כאשר בדור מציינים שמדובר בעיקר על העלאת מחירים ל"שירותים הפסדיים", כשמנגד מדברים בחברה גם על הורדת מחירים בעקבות התחרות הגוברת בשוק הדואר.
- יו"ר הדואר על הכוונת של שר התקשורת קרעי
- פיטורים של 700 איש בדואר ישראל - זאת רק ההתחלה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובחזרה לדוחות, החברה רשמה גידול של 14% בהכנסות ברבעון הראשון של 2023, לסכום של 436 מיליון שקל לעומת 382 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנה שעברה. על פי הדואר, ההכנסות הושפעו לטובה מצמיחה במגזר הדואר והקמעונאות ובבנק הדואר. ההכנסות משירותי סחר (שילוח בינלאומי) ירדו בקצת פחות מ-3%.
ה-EBITDA עמד על 63 מיליון שקל, או שיעור של 14% לעומת EBITDA שלילי של 17 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת, בנטרול אירועים חד פעמיים, עמד על 18 מיליון שקל, לעומת לתזרים שלילי של 80 מיליון שקל בתקופה המקבילה בשנה שעברה.
מישאל וקנין, יו"ר דואר ישראל: "שנה לאחר שהחברה הייתה במצב של קריסה ועל סף חדלות פירעון, היא מציגה תוצאות שיעניקו רוח גבית לתהליך ההפרטה. בשבועות הקרובים נתחיל – יחד עם רשות החברות – במפגשים עם משקיעים פוטנציאליים, כדי לממש בהקדם את יעד ההפרטה שהוא קריטי לעתיד החברה ולהבטחת רמת שירות גבוהה לציבור לאורך זמן. התוצאות מוכיחות שבניהול נכון ומקצועי, גם בחברה ממשלתית ניתן לבצע תוך זמן קצר מהפך שכולל הטמעת תרבות של התנהלות עסקית ומקצוענות שמחליפה מינויים פוליטיים ובזבזנות".
- השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
- הפניקס תשקיע עד מיליארד שקל בפרויקטי אנרגיה של EDF ישראל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
- 3.משה דוור 18/06/2023 08:31הגב לתגובה זופיטרו דוורים מסכנים, מקבלים דואר בקושי פעם בחודש שירות על הפנים והכל בשביל מראית עין של רווחיות. חברה רקובה לפטר את כל המנהלים המגעילים ולייבש את הביצה.
- 2.שלומי 30/05/2023 12:43הגב לתגובה זומשחקיפ במספרים כמו שהדואר יודע לעשות במשך שנים
- 1.מוטי 30/05/2023 10:14הגב לתגובה זועברו לרווח בזכות 2 שקלים מכל זקן שבא להוציא את הפנסיה מביטוח לאומי תתביישו עים הרווח
בורסה, משקיעים (AI)להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009
הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P.
בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.
אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.
השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
- המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?". כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
