דואר ישראל
צילום: מורן ישעיהו

בדרך להפרטה: דואר ישראל עבר לרווח קטן של 8 מיליון שקל אחרי שמחק הערת עסק חי בדוחות הקודמים

הדואר הקדים בשלושה רבעונים את היעד להגעה לרווחיות והשאלה - האם הוא יצליח לשמור על כך גם בהמשך. ההכנסות עלו ב-14% ל-436 מיליון שקל; הדואר הפסיד 1.9 מיליארד שקל ב-3 השנים האחרונות; יו"ר החברה: "מחליפים מינויים פוליטיים במקצוענות". המנכ"ל: "החברה מוכנה להפרטה"
נתנאל אריאל | (3)

חברת דואר ישראל אמורה לצאת להפרטה, כך החליטה לפני שנה הממשלה הקודמת. ליברמן והנדל קידמו את התוכנית שבמסגרתה חלק מהמניות אמורות להיות מונפקות בבורסה וחלק יימכרו למשקיע פרטי והשאלה היא מתי זה ייצא לפועל. הדואר הפסיד בשלוש השנים האחרונות סכום עתק של 1.9 מיליארד שקל ויקבל סיוע של מיליארד שקל מהמדינה. חבל שהמדינה (כלומר כולנו, משלמי המסים) צריכה לתת סיוע כל כך גדול לדואר ועדיין - ההפרטה היא מהלך חשוב שייאלץ את הדואר לעמוד על הרגליים בכוחות עצמו ולהראות שמדובר בחברה שצריכה גם להרוויח ולא לחיות על חשבון הציבור.

על פי נתוני הדואר, הוא רשם רווח נקי של 8 מיליון שקל (23 מיליון כולל רווחי הון על מכירת נכסים למדינה בהיקף של 15 מיליון שקל) לעומת הפסד של 72 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנה שעברה. השיפור בתוצאות נובע ממהלכי התייעלות כולל צמצום של יותר מ-20% בכח האדם בחברה. בינתיים החברה צמצמה כ-740 עובדים מתוך כ-5,000 עובדים, כך שיש בהחלט עוד לאן להתקדם ולהשתפר. בסוף הרבעון עבדו בחברה 4,261 עובדים. עוד כ-400 עובדים צפויים לסיים את תפקידם בחברה במהלך הרבעון השני. "החברה צמצמה עשרות אלפי שעות נוספות ברבעון הראשון של שנת 2023 בהשוואה לרבעון המקביל, כתוצאה מייעול תהליכי עבודה, צמצום שעות פעילות וצמצום בפריסה הקמעונאית".

הדואר גם סוגר לא מעט סניפים. בשנה שעברה נסגרו 75 יחידות דואר ומתחילת שנת 2023 נסגרו כ-30 יחידות נוספות. בחודשים הקרובים תושלם תכנית ההתייעלות, והרשת הקמעונאית של החברה צפויה למנות כ-350 סניפים ברחבי הארץ.

בהמשך, הדואר צפוי גם להעלות את המחירים, כאשר בדור מציינים שמדובר בעיקר על העלאת מחירים ל"שירותים הפסדיים", כשמנגד מדברים בחברה גם על הורדת מחירים בעקבות התחרות הגוברת בשוק הדואר.

ובחזרה לדוחות, החברה רשמה גידול של 14% בהכנסות ברבעון הראשון של 2023, לסכום של 436 מיליון שקל לעומת 382 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנה שעברה. על פי הדואר, ההכנסות הושפעו לטובה מצמיחה במגזר הדואר והקמעונאות ובבנק הדואר. ההכנסות משירותי סחר (שילוח בינלאומי) ירדו בקצת פחות מ-3%.

ה-EBITDA עמד על 63 מיליון שקל, או שיעור של 14% לעומת EBITDA שלילי של 17 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת, בנטרול אירועים חד פעמיים, עמד על 18 מיליון שקל, לעומת לתזרים שלילי של 80 מיליון שקל בתקופה המקבילה בשנה שעברה.

מישאל וקנין, יו"ר דואר ישראל: "שנה לאחר שהחברה הייתה במצב של קריסה ועל סף חדלות פירעון, היא מציגה תוצאות שיעניקו רוח גבית לתהליך ההפרטה. בשבועות הקרובים נתחיל – יחד עם רשות החברות – במפגשים עם משקיעים פוטנציאליים, כדי לממש בהקדם את יעד ההפרטה שהוא קריטי לעתיד החברה ולהבטחת רמת שירות גבוהה לציבור לאורך זמן. התוצאות מוכיחות שבניהול נכון ומקצועי, גם בחברה ממשלתית ניתן לבצע תוך זמן קצר מהפך שכולל הטמעת תרבות של התנהלות עסקית ומקצוענות שמחליפה מינויים פוליטיים ובזבזנות".   

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    משה דוור 18/06/2023 08:31
    הגב לתגובה זו
    פיטרו דוורים מסכנים, מקבלים דואר בקושי פעם בחודש שירות על הפנים והכל בשביל מראית עין של רווחיות. חברה רקובה לפטר את כל המנהלים המגעילים ולייבש את הביצה.
  • 2.
    שלומי 30/05/2023 12:43
    הגב לתגובה זו
    משחקיפ במספרים כמו שהדואר יודע לעשות במשך שנים
  • 1.
    מוטי 30/05/2023 10:14
    הגב לתגובה זו
    עברו לרווח בזכות 2 שקלים מכל זקן שבא להוציא את הפנסיה מביטוח לאומי תתביישו עים הרווח
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל: