חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם
ראיון

מנכ"ל ארית: "העסקה נותנת לנו אורך רוח אך לא ננוח על זרי הדפנה; משקיעים גם בתחום הסולארי"

חיים שטפלר מנכ"ל ארית בראיון לביזפורטל: "היתרון של העסקה הוא הטווח הארוך והיא תאפשר לנו לייצב את מערכות החברה טוב יותר; יש לנו סיכוי מאוד גבוה לחדור למספר שווקים בחו"ל שמותר לנו להיכנס אליהם; בונים תכנית שיווקית בהתאם לזמנים העכשוויים"
דור עצמון | (3)

חברת ארית  ארית תעשיות 0.26%  העוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק מרעומים ומוצרי אלקטרוניקה צבאיים, קיבלה באמצעות החברה הבת רשף הזמנה לספק חצי מיליון מרעומי ארטילריה בשנה לתקופה של 10 שנים למדינה בדרום אסיה.

רשף היא קבלנית משנה של חברה זרה שמולה נחתמה העסקה הכוללת. חלקה של רשף בתמורה במכרז הרב שנתי, בהתאם לתנאי ההסכם המסחרי, הוא כ-19-17 מיליון דולר ממוצע בשנה - כ-190-170 מיליון דולר על פני תקופה של 10 שנים.

זו עסקת ענק לארית שמוכרת בקצב של כ-10 מיליון דולר בשנה (על פי דוח המחצית הראשונה):

 

על פי ההסכם, רשף תסייע לחברה הזרה בהקמת מפעל להרכבת מרעומים אלקטרוניים עבור תחמושת קרקעית, וכן תספק סיוע טכני בכל הקשור לייצור והרכבת מרעומים. החברה הזרה תוכל לרכוש מצדדים שלישיים ו/או ולייצר את כל רכיבי המרעומים בעצמה, למעט רכיב קריטי במרעום שיסופק על ידי רשף וכן למעט רכיבים נוספים במרעום שיסופקו על ידי רשף בכל מקרה שבו רשף תבחר לממש אופציה שהוקנתה לה על פי ההסכם.

חיים שטפלר, מנכ"ל ארית, אומר בראיון לביזפורטל כי "העסקה הזו נותנת לנו שקט ל-10 שנים כמו כל חברה שמבטיחים לה X דולרים של הכנסות עם רווח Y קבוע לתקופה ארוכה. היתרון הוא הטווח הארוך, נגיד חברה מקבלת הזמנה של 100 מיליון דולר לשנה אחת, מה יהיה בשנה הבאה? צריכים לדאוג לתזרים קבוע ושלא תהיינה נפילות. העסקה הזו יכולה לאפשר לנו לייצב את המערכות שלנו טוב יותר ובאופן מסודר יותר. אנחנו כמובן לא ננוח על זרי הדפנה אבל זה נותן כאמור איזושהי מערכת יציבה לאורך שנים.

"רובה המוחלט של פעילות רשף היא כאן בארץ עם צה"ל והתעשייה האווירית אך יש גם לא מעט חברות בחו"ל. אנחנו עובדים היום ועושים מהלכים להגיע לעוד כמה מדינות בעולם מלבד המדינה המדוברת כרגע שאיתה אנחנו בקשר בערך מ-2015".

מרגישים עליכם ו/או על שאר הסקטור השפעה בגלל המלחמה באוקראינה?

"הבעיה של חברות כמו שלנו, בהן אלביט, היא שאנחנו לא יכולים למכור למדינה שאנחנו רוצים ולבטח שלא לאוקראינה. אנחנו צריכים לקבל אישור מסודר לכל מקום אליו אנחנו רוצים למכור. ישנן מדינות אליהן יותר קל לנו לקבל אישור למכור. בשלב זה לא הרווחנו משהו מהמלחמה באוקראינה בעיקר בגלל שאנחנו לא יכולים לייצא למדינות תחת מלחמה. לעתים ישנם מקרים בהם אפשר למכור בצורה עקיפה ואפקט המלחמה מורגש מהר יותר במכירות. אנחנו מייצרים מרעומים אבל אלביט למשל שמייצרת מכלול של מוצרים וגם נשק עבור טנקים כבר מוכרת למדינות באירופה בגלל המצב באוקראינה. זה מחלחל לכולם ואני מעריך שזה יגיע גם אלינו".

כיצד אתם מעריכים את היכולת שלכם לחדור לשווקים רחבים יותר מעבר לעסקה הנוכחית?

"אנחנו מעריכים שיש לנו סיכוי מאוד גבוה ואנחנו עושים פעולות מסוימות לחדור למספר שווקים בחו"ל שמותר לנו להיכנס אליהם. כפי שניתן לראות בדוחות שלנו לבורסה, אנחנו נותנים תחזית (שבנויה על מקומות חדשים בחו"ל) די גבוהה לשנים הבאות".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מה מאפיין את המדינות שאתם מוכרים להן?

"מדובר במדינות שמאופיינות בתקציב ביטחון מאוד גבוה ורק אליהן אנחנו נכנסים. אין לנו טעם להיכנס למדינות קטנות. הזכייה הנוכחית עם כמות כה גדולה של מרעומים מסבירה את זה".

איך נראית שאר הפעילות שלה חברה? מהי אסטרטגיית הצמיחה?

"אנחנו שואפים לגדול כרגע בפעילות הנוכחית של המרעומים על ידי הגדלה של סל המוצרים עם מרעומים נוספים ומדויקים יותר. במקביל אנחנו נכנסים להשקעה בחברות מהתחום הסולארי מכיוון שאנחנו מעריכים שיש שם מקום לגדילה מאוד נרחבת.

"האסטרטגייה שלנו היא בעיקר לזהות שווקים ולחדור אליהם בצורה נכונה. אנו בונים כרגע תכנית שיווקית מאוד מתוחכמת בהתאם לזמנים העכשוויים. כלומר להיכנס לשווקים בעלי פוטנציאל גדול, להשקיע בהם כסף, ולא לבזבז זמן על שווקים פחות מעניינים".

איפה תהיו בעוד שנתיים?

"הגדרנו לעצמנו לגדול בתחום המרעומים בכמה עשרות אחוזים בשנתיים הקרובות וגם בתחום ההשקעות אנחנו רוצים להשקיע בעוד חברה אחת לפחות. השאיפה היא כמובן להגיע לצמיחה דו ספרתית בשנה אבל אני עוד לא יודע להגיד אם נצליח להגיע לזה היות שמדובר באתגר גדול. הזכייה הנוכחית מאוד מקלה עלינו להגיע לזה אבל אנחנו מסתכלים לאורך זמן כי צריך לגדול נכון".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    עמי 09/03/2023 11:43
    הגב לתגובה זו
    עסקה כזאת גדולה מתאימה להודים
  • חומי 10/03/2023 17:48
    הגב לתגובה זו
    אני מעריך לפי הנתונים ווהזמנות הכפלת שער לפחות ל300
  • גם דרום קוריאה וסינגפור באות בחשבון (ל"ת)
    יריב 09/03/2023 12:46
    הגב לתגובה זו
רז רודיטי רייזור לאבס
צילום: ישראל פררה

מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר

מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה

תמיר חכמוף |

אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 1.72%   ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. נציין כי רודיטי רכש מניות בימים הראשונים של החברה בבורסה, במחיר של כ-682 אגורות למניה, בהיקף גבוה יותר של כ-130 אלף שקל. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:


מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול

אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.

הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?

מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.

לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.

הנפקת הייפ שנעלם במהרה

ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס, רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

דלק רכב טיפסה 5.7%, מנורה קפצה 5.3%; מדד הביטוח עלה ב-4%

מגזר הפיננסים בלט לחיוב בהובלת מניות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

אחרי יום חיובי במיוחד, המדדים המרכזיים בבורסה סגרו במגמה מעורבת. ת"א 35 עלה 0.4% בעוד ת"א 90 ירד כ-0.2%.

בהסתכלות ענפית - מגזר הפיננסים בלט לחיוב - מדד הבנקים עלה 1.2%, בעוד מדד ת"א ביטוח עלה 4% בו בולטות מנורה מב החז , כלל עסקי ביטוח 4.12%  , ו- הפניקס 4.93%  . מדד הנדל"ן ירד 0.5%, ת"א נפט וגז הוסיף 1.2%.



המשקיעים מחפשים אלטרנטיבות לפקדונות בבנקים, וחלק מהכסף מוצא את דרכו לשוק האג"ח הקונצרני. מתחילת השנה היקף הגיוסים טיפס ל-127.4 מיליארד שקל, עלייה של כ-71% לעומת 2024 ופי שניים מהיקף ההנפקות בשנת 2023 תמונת מצב - שוק האג"ח הקונצרני: ירידה של 10% באוקטובר אך זינוק של 200% בשנתיים 


ואם דיברנו על האג"ח, באפיק הממשלתי נרשמו ירידות היום, בדגש על האפיקים הארוכים. ייתכן כי האמירות של יו"ר הפד מאמש ציננו מעט את ציפיות הורדת הריבית גם בישראל, אם כי השוק עדיין מצפה להורדת ריבית אחת עד לסוף השנה. אג"ח ממשלתי עם מח"מ של כ-10.5 שנים נסחר עם תשואה ברוטו של כ-4.02%.



בשורות טובות לנהגים (ולאינפלציה) מחירי הדלק ירדו ב-16 אגורות החל ממוצ"ש. לאור ירידה במחיר הבינלאומי ובשער הדולר, מעדכן משרד האנרגיה והתשתיות כי מחירי הדלק שבפיקוח יירדו החל מהלילה שבין שבת לראשון; המחיר המרבי לליטר בנזין 95 אוקטן נטול עופרת בשירות עצמי יעמוד על 7.07 שקלים, ירידה של 16 אגורות לעומת העדכון הקודם