יאיר לוינשטיין
צילום: סם יצחקוב
ראיון

"בחצי השנה האחרונה אנחנו בשליש העליון של הטבלה" - למעשה כל ההפסד (אצל כולם) קרה במחצית הראשונה של 2022

למרות שאלטשולר שחם נמצאת בתחתית התשואות כבר שנה שניה ברציפות, יאיר לוינשטיין, מנכ"ל בית ההשקעות, סבור שההחלטה להשקיע פחות בארץ היא החלטה נכונה שתוכיח את עצמה בהמשך; איך לדעתו נכון להשקיע את הכסף בשנה הקרובה, ומה יקרה בשווקים?
נתנאל אריאל | (13)

התשואות של בית ההשקעות אלטשולר שחם גם השנה היו לא טובות. הוא נמצא במקום האחרון בכל הקטגוריות (קרנות השתלמות, גמל להשקעה, פנסיה ואחרות), ובפער משמעותי מהאחרים. הסיבה היא שחלק גדול יותר מתיק ההשקעות שלהם נמצא בחו"ל ביחס לבתי ההשקעות האחרים. זה משחק לטובת הבית כשיש עליות ופוגע קשות כשהבורסה המקומית חזקה יותר מהעולם. בשנת 2022 מדד ה-S&P500 ירד ב-20% והנאסד"ק ביותר מ-30%, וזאת כאשר הבורסה המקומית ירדה ב-10-12% בלבד. במציאות כזו (ותוסיפו את ההשקעה של אלטשולר בסין) ותקבלו פגיעה בתוצאות ביחס לאחרים. זה נכון בפנסיה, בקרנות ההשתלמות, בקופות הגמל להשקעה ועוד.

עם זאת, בראיון לביזפורטל, יאיר לוינשטיין, מנכ"ל בית ההשקעות, בטוח שההחלטה לשים נתח גדול יותר בחו"ל נכונה, והוא מקווה שכמו שהיא השתלמה בשנים הקודמות, בהם אלטשולר היה ראשון, כך היא תחזור להיות משתלמת בעתיד (ככל הנראה - כשהשווקים יחזרו לעלות) -

 

"בשנים הקודמות היינו טובים גם בחודשים שהבורסות לא עלו. בשנה וחצי - שנתיים האחרונים האלוקציה (הקצאת תיק הכנסים. נ"א) שלנו הגיאוגרפיות בין ישראל לארה"ב הייתה שונה מאשר של המתחרים ולכן הצלחנו פחות - כי הבורסה בארץ ירדה פחות. אני לא יודע אם היום אנחנו בחשיפה גבוהה יותר או נמוכה יותר במניות מאחרים. אבל מה שעשה את ההבדל זה ישראל מול ארה"ב".

הייתם צריכים לבחור אחרת? לשים יותר כסף בישראל? 

לוינשטיין:  "התשובה היא לא. אם תבקש מחמשת מנהלי ההשקעות הטובים בעולם לעשות אלוקציה בין ישראל וארה"ב, או באופן כללי לבחור כמה להקצות לישראל והעולם - אני לא חושב שמישהו היה שם מתקרב לרמת החשיפה שיש לנו. בסוף, אנחנו שמים 25% בישראל וצריך לזכור שישראל היא 0.12% מהתל"ג העולמי. אז הן מבחינת פיזור סיכונים והן מבחינת הגודל של ישראל בעולם לא נכון לשים חלק גדול מדי בישראל.

"הנתח שלנו בארץ היה השנה 25% כי זה מה שהאמנו שנכון. לצערנו בשנה האחרונה זה לא עבד. אבל כדאי גם לזכור שבחצי השנה האחרונה, מחודש יולי אנחנו בשליש העליון של הטבלה. במצטבר ב-6 חודשים יש שינוי מגמה ואנחנו טובים. אז נכון, אם מנתחים את השנה האחרונה, היא הייתה רעה לכולם. ולנו היא הייתה רעה יותר בגלל הפער בין ישראל לארה"ב". 

אבל אתם עדיין מתחת לכולם בפער גדול, למה חצי השנה האחרונה לא פיצתה?

לוינשטיין: "כי חצי השנה הראשונה הייתה מאוד רעה ביחס לאחרים. הפערים היו גדולים מאוד ולמרת זאת חצי השנה האחרונה צמצמה כי השוק האמריקאי היה טוב יותר במחצית השנה השנייה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אבל צריך לומר את האמת - כשמסתכלים על התשואות במחצית השנייה למעשה אין הבדל כמעט בין בתי ההשקעות - כולם בסופו של דבר נמצאים בטווח די מצומצם של תשואות. התשואות הללו שליליות במידה קטנה. השווקים היו תנודתיים מאוד - פעם למעלה ופעם למטה והתוצאה היא קרובה לאפס (מעט מהצד השלילי).

מה יקרה השנה בשווקים?

לוינשטיין: "יש בעיקר חוסר ודאות שכולם מדברים עליו. כולם מחכים לראות מתי יתחילו להשתלט על האינפלציה בארץ ובארה"ב. זה יכול לקחת עוד כמה חודשים. עד אז יכולה להיות תנודתיות, אבל שוק ההון צופה פני עתיד, כשהמשקיעים יבינו שהעלאות הריבית בארה"ב עשו את העבודה - השוק יעלה. נכון שהפד' הצהיר שייקח זמן עד שיורידו את הריבית אבל כשהמשקיעים יבינו שהיא חוזרת לאזורים טובים יותר - אני מעריך שהשוק יתחיל לעשות את התיקונים שלו".

 

אז מתי נכון להיכנס לשוק?

לוינשטיין: "אי אפשר לתזמן את השוק. אין מישהו שיודע לתזמן בדיוק מתי סוף הירידות או מתי השוק יתחיל לעלות. לכן אנחנו מנסה לעבוד על מה הן התחזיות קדימה".

איפה הערך של בתי ההשקעות אם כך?

לוינשטיין: "כשריבית אפס ומחלקים באפס כל מספר זוכה. אבל היום הריביות גבוהות וזה כבר ניהול השקעות - יש אלטרנטיבות באג"חים, מח"מים שאפשר להתחיל לנסות לעבוד על המרווחים. עכשיו מנהל טוב צריך לבחור אפיקים שרוצים להיות בהם. לא רק מניות"

 

"אנחנו מניחים שבעולם של ריביות גבוהות בתקופה הקרובה השוק עוד יכול להיות תנודתי. המשחק הוא מלחמה באינפלציה ועל זה צריך לעקוב. ובתוך המשחק הזה צריך לקבל את ההחלטות של כמה להגדיל, להקטין, באלו אפיקים לבוא ולהשקיע ועוד.

מה לגבי השקעות אלטרנטיביות? 

לוינשטיין: "אנחנו בהחלט נמצאים גם באפיק הזה. יש לנו בחלק מהמסלולים קרוב ל-10% ובאחרים 20%, כלומר זה חלק נכבד מההשקעות שלנו. זה מתפרס על כל הספקטרום של ההשקעות האלטרנטיביות".

איך התוצאות החלשות משפיעות עליכם? יש לכם פגיעה בהכנסות כמובן 

לוינשטיין: "הייתה יציאה של נכסים בעקבות התוצאות שלנו. במספרים מוחלטים זה נשמע מספרים גדולים אבל כדאי לזכור שכשיוצאים 2 מיליארד שקלים בחודש זה רק 1% מהנכסים. אנחנו עדיין מנהלים היום יותר מ-170 מיליארד שקל, עבור 2.5 מיליון לקוחות. אנחנו כמובן לא שמחים שכספים יוצאים וגם לא מתעלמים מזה, אבל המטרה שלנו להוכיח ללקוחות שעזבו שאנחנו טובים ולהוכיח שמי שנשאר שהם בחרו נכון. 

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    אלי 25/01/2023 22:17
    הגב לתגובה זו
    "אנחנו כמובן לא שמחים שכספים יוצאים וגם לא מתעלמים מזה" - אתם כן מתעלמים ועוד איך. אני בתור לקוח מתקשר, מודיע שעוזב - ומה תשובה שאני מקבל - אנחנו נקבל כל החלטתך, אז תודה וכמובן שאני עזבתי
  • ורד 26/01/2023 16:40
    הגב לתגובה זו
    לאן עברת?
  • 10.
    שי 24/01/2023 11:11
    הגב לתגובה זו
    יש סיבה שהם מנהלים קרוב ל200 מיליארד שקל. המספר הזה לא מגיע אאוט אוף דה בלו.
  • 9.
    פאם 23/01/2023 19:24
    הגב לתגובה זו
    .
  • 8.
    ואתם שקעתם עמוק 23/01/2023 17:08
    הגב לתגובה זו
    והטבעתם עשרות מיליארדי שח של חוסכים שסמכו עליכם. קצת צניעות לא תזיק וגם תאוות הבצע בעמלות הפילה אתכם.
  • 7.
    בני 23/01/2023 13:54
    הגב לתגובה זו
    שנת 2022 גרמו לי 65אחוז הפסדים
  • 6.
    לא מקום לפנסיונרים 23/01/2023 10:20
    הגב לתגובה זו
    גלעד חושב שהוא במשחק ברידג נכנס אול אין על סין ולא חשש לקחת גם ביטקוין... איפה ניהול סיכונים? בפועל הפסידו את התשואות החלופיות בנסדק וחטפו מהביטקוין. בקיצור לא ראויים לניהול כספי גמלאים..
  • 5.
    השעון התקלקל (ל"ת)
    היבריס 23/01/2023 09:31
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    סיפורי מעשיות 23/01/2023 08:46
    הגב לתגובה זו
    נכשלתם בהשקעות בשנתיים האחרונות , אז קצת צניעות וענווה לא תזיק
  • 3.
    אנונימי 23/01/2023 08:10
    הגב לתגובה זו
    ההתנהלות של אלטשולר במניות היתר שירשו מפסגות היא לכל הפחות ביזיון ואולי אף מעבר אם ימצא שזה היה בכוונה כדי להשפיע על התשואות של המתחרים המושקעים יותר בתל אביב. ללא כל הגיון למעט האמור, חיסלו עשרות אחזקות בכל מחיר וללא התחשבות בהשפעה על המניה. עשרות חברותמיתר שירדו בחצי השנה האחרונה עשרות אחוזים, יכוחות להודות לאטשולר ששפכו לתוך השוק את כל האחזקות כדי לנקות שורות. מעניין יהיה לראות את האחזקות שלהם ביתר תל אביב מול מחצית 2022
  • 2.
    אורן 23/01/2023 08:04
    הגב לתגובה זו
    הדוק בישראל כרגע מתומחר ביתר כולם יודעים את זה, במיוחד לאור הממשלה החדשה שתרחיק משקיעים. במבט קדימה יש עדיפות גדולה להשקיע בחול. אז האסטרטגיה של אלטשולר עדיפה. מי שעובר עכשיו למתחרים עושה טעות
  • בניטו 23/01/2023 18:23
    הגב לתגובה זו
    פחחח האסטרטגיה של אלטשולר
  • 1.
    נדב 23/01/2023 06:21
    הגב לתגובה זו
    אתם משדרים גאווה שמייצרת לכם התנגדות ורצון לעבור לחברות מתחרות. מציע שתשנו את השפה לכזו שיותר משדרת צניעות ומדגישה את העובדה שלכולם יש תקופות לא טובות ולא באמת ניתן לחזות על פי ביצועי העבר את העתיד ולכן זה חסר טעם לעזוב.
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית נופלת 5%, אפריקה מגורים מוסיפה 3%, המדדים בעליות קלות

בי קומיוניקיישנס מזנקת - אמרנו לכם; פלסאנמור מתכוננת להנפקה בוול סטריט ותאחד מניות, אלביט עולה, הבנקים יורדים, מניות הנדל"ן מקבלות המלצה, אפריקה מגורים עולה 3%; על מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |

ארית נמצאת 12% מתחת למחיר מאז התרגיל - ניסיון ההנפקה של רשף, החברה הבת. אתם יודעים מה אנחנו חושבים על ההנפקה הזו - מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת.  ארית נבהלה מהביקורת ונפילת המניה בעקבות הכתבות ולקחה צעד לאחור. כלכליסט שמקורבים לחברה מדווחים כי החברה הולכת להנפקה אצל המוסדיים בשווי של 3.75 מיליארד שקל (הכוונה המקורית היתה לפי 4.3 מיליארד). ראשית, יש כאן בעיה גדולה של דיווחים שלמקורבים, למוסדיים שעוברים ללא שהם מגיעים למשקיע הקטן. אפילו ביום שבו ארית דיווחה על חזרה בה מהנפקה, היא קודם כל הדליפה ורק אחר כך הוציאה הודעה מסודרת. בדרך המקורבים-מוסדיים ועוד יכולים להרוויח הרבה כסף.  

אבל העניין העקרוני הוא שהחברה לא באמת קיפלה את ההנפקה. הרגיעה של המשקיעים היתה טעות גדולה - היא שלחה מסרים דרך יח"צ וכתבות שהיא יורדת מזה, אבל כשקוראים טוב טוב את ההודעה מבינים שהכל פתוח.  אזה היא כעת רוצה הנפיק למוסדיים במחיר נמוך, המניה נופלת - ארית תעשיות -4.82%  


הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת. 

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.