כסף
צילום: Josh Appel on Unsplash
קרנות נאמנות

קרנות נאמנות בספטמבר - הקרנות הכספיות גייסו 6.3 מיליארד שקל, המסורתיות פדו 2.3 מיליארד

הציבור ממשיך לעבור מהקרנות המסורתיות לקרנות הכספיות. המסורתיות פדו מתחילת השנה 16.8 מיליארד שקל, הכספיות גייסו 14 מיליארד רק מאז חודש יוני; למדריך קרנות כספיות

נתנאל אריאל | (3)

כבר כמה חודשים שהציבור מעביר כספים לקרנות הכספיות. זה לא מפתיע - הריבית עולה (ומחר ב-16:00 היא צפויה לעלות שוב) ולכן הקרנות הכספיות חוזרות להיות רלוונטיות ויותר מעניינות (הנה כל האפשרויות שיש לכם כעת, על רקע העלאת הריביות על הפיקדונות מצד הבנקים). אז נכון, ריאלית זה עדיין הפסד אבל בתקופה של ירידות בשווקים הציבור לא רוצה להפסיד כסף בבורסה ומעביר את הכסף לתשואה חסרת סיכון בקרנות הכספיות. בטווח הארוך הבורסה מנצחת את הקרנות הכספיות, אבל בטווח הקצר הקרנות הכספיות מספקות עוגן. 

בקרנות המנוהלות "עסקים כרגיל" - הכסף המשיך לזרום החוצה וגם בחודש ספטמבר נרשמו פדיונות של 2.3 מיליארד שקל, אבל בניגוד לחודשים קודמים גם בקרנות המחקות וקרנות הסל נרשמו פדיונות של 693 מיליון ו-982 מיליון שקל בהתאמה.

התוצאה היא שבסך הכל נרשמו בחודש ספטמבר גיוסים של 2.32 מיליארד שקל בחודש ספטמבר, והגיוסים מתחילת השנה עומדים על 2.1 מיליארד שקל - כאמור בזכות הקרנות הכספיות שזוכות לאמון בחודשים האחרונים. הציבור החל להזרים אליהן 14 מיליארד שקל רק מאז חודש יוני האחרון - עד אז הן לא עניינו את הציבור.

טבלת המנהלים:

בקרנות הנאמנות המסורתיות: כל הקרנות פדו למעט פורסט שגייסה 123 מיליון שקל. מתחילת השנה איבדה התעשייה המסורתית 16.8 מיליארד שקל. בין הגדולות - אף אחת כבר לא חיובית מתחילת השנה. ילין לפידות שהייתה האחרונה עוברת החודש גם היא לטריטוריה השלילית.

הגדולות ממשיכות להוביל את הפדיונות. מתחילת השנה אלטשולר איבד 7.6 מיליארד שקל, מיטב איבדה 2.8 מיליארד, פסגות 2 מיליארד, קסם 1.9 מיליארד והראל 1 מיליארד.

למדור קרנות נאמנות של ביזפורטל

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בקרנות הכספיות: גיוסים חזקים מאוד של של 6.3 מיליארד שקל

הציבור כאמור רואה את עליית הריבית ועובר לקרנות הכספיות. בחודש ספטמבר הן היחידות שגייסו. הובילו את הגיוסים הראל ומיטב. מעט אחריהן פסגות. קסם היחידה שפדתה.

הציבור עובר בהדרגה לקרנות הפסיביות ומתחילת השנה יש גיוסים של 5.6 מיליארד שקל - אבל בחודש ספטמבר הוא הוציא 1.68 מיליארד שקל מהתעשייה המסורתית לטובת הקרנות הכספיות. 

בקרנות הנאמנות המסורתיות כמעט כולם פדו בחודש שעבר, ובקרנות הסל - כולם פדו בחודש ספטמבר. הראל איבדה 377 מיליון שקל, קסם עם 288 מיליון. אבל מתחילת השנה גם הקרנות המחקות וגם קרנות הסל רושמות גיוסים של 2.43 ו-3.18 מיליארד שקל בהתאמה. כלומר - בחודש ספטמבר אמנם יצא כסף, אבל בראייה כוללת הציבור ממשיך להעביר לשם כספים מהתעשייה המסורתית.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    יעל 03/10/2022 06:12
    הגב לתגובה זו
    קריסת הבורסה רק החלה. אוקטובר יהיה שחור משחור. תצילו את הפנסיה - תעבירו למסלול השקלי. גם קופות גמל וקרנות השתלמות.
  • שוקה הון 03/10/2022 08:51
    הגב לתגובה זו
    אם זה טווח ארוך מאוד, אז מה הטעם לגעת? המסלולים המנייתיים גם ככה לא 100% מנייתיים. אם נותר זמן קצר לפדיון/יציאה לפנסיה - היה צריך לעבור למסלול פחות מסוכן כבר הרבה לפני.
  • 1.
    מנש 02/10/2022 23:11
    הגב לתגובה זו
    קרנות השקעה הפסידו 8% מתחילת השנה כמעט כמו המניות בקיצור לאן שלא תלך תפסיד
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: שבבים, בנקים והשקעות של צעירים

על החברה שהיתה על סף קריסה והגיעה לשווי של 10 מיליארד דולר, על הקשר בין מחירי הדירות למחירי המניות ועל הבנקים

מערכת ביזפורטל |

המניות הדואליות חוזרות לתל אביב עם מסר מאוד ברור - השבבים בעלייה. הפעם היתה זו אינטל שהרימה את התחום ומי שתהנה מכך בעיקר תהיה - נובה 0.97%  . נובה חוזרת עם פער אריביטראז' חיובי של 4%. השווי שלה  חצה לראשונה את ה-10 מיליארד דולר וזו הזדמנות לספר לכם על הדרך של החברה - מסטארט אפ להנפקה, לנפילה וכמעט מחיקה וכמעט מאפס להגיע ל-10 מיליארד. החזון של ד"ר דישון, המקום הנכון להיות בו, והביצוע של הנהלה מוצלחת. 

הסיפור של נובה הוא בלתי נתפס. צמיחה רציפה מרבעון לרבעון במשך יותר מעשור בזכות התמחות בפיתוח וייצור של מכשירי מדידה לתעשיית המוליכים למחצה, מביאים אותה למספרים שאף אחד לא יכול היה לחלום עליהם. אם הייתם אומרים למייסד, ד"ר גיורא דישון שהחברה תגיע למיליארד דולר, הוא היה אולי אומר יש מצב. אחרי הנפילה הוא עסק בלשרוד. עברו 15 שנים, דישון כבר מזמן פרש, והחברה שלו היא שחקנית חשובה וגדולה בתחום מערכות הבדיקה לתעשיית השבבים.    

אחרי משבר הדוט.קום, מניית נובה נסחרה בעשרות סנטים, בשווי של כ-20 מיליון דולר ועמוק מתחת למזומנים בקופה. הסיכון היה גדול כי החברה שרפה מזומנים. המזומנים בקופה הגיעו דרך הנפקה בשנת 2000 שהוביל אז המייסד והמנכ"ל ד"ר דישון. אלמלא ההנפקה, לא היתה היום נובה. המסר למנהלים הוא פשוט - מנפיקים כשאפשר לא כשצריך. המסר למשקיעם הוא - זהירות. ובכלל חשוב תמיד להזכיר, הנפקות נעשות במצב של חוסר איזון באינפורמציה בין המוכרים-מנפיקים לבין הקונים. נובה נפלה אחרי ההנפקה בכ-93% לפני שהתאוששה. 

דישון שיצא מאורבוטק דיבר אז על יכולת להצמיח את נובה לחברה גדולה, אבל סדרי הגודל שהוא דיבר עליהם היו צנועים - מכירות של עשרות, אולי מאות בודדות של מיליונים. המספרים היום הם פי כמה וכמה, השווי הוא חלומי. 

סיפור הצלחה ישראלי מרשים ולא יחיד, אבל מה העתיד של נובה? חברות ישראליות גדולות בתעשייה הזו ובתעשייה של מערכות בדיקה לבסוף נמכרות. האם זה מה שיקרה כאן? והאם שווי של 10 מיליארד לא מוגזם? היא במכפיל רווח עתידי של 35. נראה שמה שיכול להעלות את המניה בעתיד זו מכירה-אקזיט. החדשות הטובות של העסק מגולמות באופן כנראה מלא במכפיל. המניה עברה כבר מזמן את מחירי היעד שניתנו לה. כל פעם מחדש האנליסטים מספקים מחיר יעד ותוך כמה חודשים המניה חוצה אותו.