Yes יס טלויזיה לווין
צילום: Getty images Israel

חברת yes תפסיד 374 מיליון שקל ב-5 השנים הקרובות

כך עולה מהערכת שווי של פירמת רואי החשבון EY לחברת הבת של בזק. yes, שמחזיקה ב-32% מהשוק, הצליחה לעצור את בריחת המנויים. yes מנסה להשתפר אבל השיפור יחלחל לתוצאות אולי בעוד כמה שנים (רואי החשבון בינתיים לא צופים את זה) ; התחזיות של בזק לשנה כולה - טובות
נתנאל אריאל | (3)

חברת שירותי הטלויזיה yes, חברת הבת של בזק -0.34% , צפויה להפסיד 374 מיליון שקל במהלך 5 השנים הקרובות (עד שנת 2026 כולל), כך על פי הערכת שווי שמפרסמת פירמת רואי החשבון EY קוסט אנד פורר. על פי האנליזה, yes צפויה להכניס 4.86 מיליארד שקל לאורך השנים הללו. אמנם ה-EBITDA שלה צפויה להיות חיובית בכל אחת מהשנים הללו, אבל ה-EBIT כבר הופך לשלילי וממילא בשורה התחתונה - החברה צפויה להפסיד. השווי ההוגן של yes עומד נכון להערכת השווי האחרונה על שווי שלילי של 115 מיליון שקל, דומה לשווי שלילי של 109 מיליון בסוף השנה שעברה. שווי הפעילות (EV) ממשיך להיות שלילי - 152 מיליון שקל, אם כי מדובר בשיפור לעומת שווי שלילי של 271 מיליון שקל בסוף השנה שעברה.

צריך לומר - מדובר על הערכות שווי שמתבססות בסופו של דבר על הערכות של הנהלת החברה. להנהלה של חברות יש תמיד אינטרס לתת את התחשיב והתחזית האופטימיים ביותר שלהם. החברה מעריכה את ההכנסות ברמות האלה, אבל כמו בכל חברה - לא חסרות סיבות מדוע זה גם יכול להיות נמוך יותר. מנגד, ההפסד גם יכול להיות גדול יותר מהערכות החברה. אז תמיד צריך לקחת הערכות שווי בערבון מוגבל אבל זה עדיין נותן מסגרת לא רעה של אומדן התוצאות, ובמקרה הזה - ההפסדים הצפויים של yes. 

אחרי שנים של ירידה, yes עצרה את בריחת המנויים והשיגה 3,600 מנויים חדשים ברבעון השני, כאשר מבחינת החברה מדובר ברבעון שיא של 7 שנים

ההכנסות של yes קפואות כבר תקופה ארוכה. כך למשל, ההכנסות בכל אחד מרבעונים הראשון והשני של השנה עומדות על 316 מיליון שקל, לעומת 315 מיליון בכל אחד מהרבעונים המקבילים בשנה שעברה. אבל החברה לפחות עצרה את הירידה בהכנסות.

ומה לגבי המנויים? מספר המנויים עולה לכאורה באיטיות: 567 אלף נכון לרבעון השני של השנה, לעומת 560 אלף מנויים אשתקד. אבל אם בעבר הייתה נטישה של מנויים אז עכשיו yes מצליחה להוסיף מנויים. בחברה מסבירים כי המספרים היבשים מטעים וכי מדובר בצמיחה משמעותית מבחינתה. שוק הטלוויזיה עד לפני שנה וחצי - שנתיים היה בירידה כל שנה. אז כעת עצרה את הירידה והיא מצליחה לעלות במספר המנויים.

ההכנסה החודשית מכל לקוח (APPU) מאז תחילת שנת 2021 די יציבה. כעת היא עומדת על 184 שקלים לחודש, ירידה קלה לעומת 186 אשתקד. בחברה מקווים שבעקבות השינויים שהחברה מבצעת היא תצליח להגדיל את ה-APPU בעתיד.

כיצד yes מנסה להתמודד עם המצב ולהשתפר?

Yes שמחזיקה ב-32% מנתח השוק בטלוויזיה הרב-ערוצית בישראל (הוט מחזיקה ב-40%, סלקום ופרטנר יחד ב-27%) מפסידה כסף ובבזק עושים רה-ארגון במטרה לשפר אותה ולדברי החברה השיפורים עדיין לא הגיעו לידי ביטוי בתוצאות הרבעון השני. במסגרת זו yes השיקה בסוף חודש יוני האחרון שירות ISP, כך שהיא תוכל להציע חבילה של טלוויזיה ואינטרנט, זאת לצד השירותים הקיימים של yes במסגרתם היא נותנת טלוויזיה עם 150 ערוצים וכן VOD. בחברה מקווים שבאמצעות 'באנדל' של אינטרנט וטלוויזיה היא תוכל להגדיל את הרווחיות מהלקוחות הקיימים ואולי גם למשוך לקוחות מחברות אחרות, כאשר השירות יהיה ב"מחירים תחרותיים", כלומר בסביבת מחירי השוק. לא גבוהים מדי אבל גם כנראה לא נמוכים במיוחד. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בנוסף, כדי לאפשר עוד שירותים נחתם הסכם להפצת דיסני+ ללקוחות החברה. yes גם תציע את השירות בחינם לחצי שנה כדי למשוך לקוחות, אבל לא מדובר כאן בהסכם בלעדיות וגם לקוחות שאינם של yes יוכלו להשתמש בשירות. שאלת השאלות שהעלנו ב"ביז מדיה" עם היוודע המגעים, היא כיצד תצליח yes להרוויח מהשת"פ הזה? על פי הערכות בשוק, yes תשלם כ-150 מיליון שקלים בשלוש שנים לדיסני תמורת שיתוף הפעולה. אגב, בסביבת yes מכחישים את הסכום הזה. על פניו נראה שמדובר בסכום גבוה מאד במונחים ישראלים. מדוע? מנויי yes פלוס צפויים לשלם כ-30 שקלים דמי מנוי בחודש, שהם 360 שקלים בשנה. במצב כזה, כדי להיות מאוזן, צריכים ב-yes לגייס כ-140 אלף מנויים. 

ל-yes פלוס יש כרגע מעל 210 אלף לקוחות. גם אם המספר יגדל בעשרות אלפים שכן ירצו להתחבר לשירות, לא בטוח כמה מנויים מבין אלה הוותיקים ירצו לעשות כן. אם בשלב הראשון יצטרפו כ-50% מהלקוחות הקיימים, הרי ש-yes תפסיד מיליונים. רף של 200 אלף מנויים בשנה השלישית, הוא בכלל מספר פנטסטי שנראה שיהיה קשה, אולי אפילו בלתי אפשרי.

בשורה התחתונה, החברה הצליחה לרשום במחצית השנה הראשונה תזרים חופשי חיובי של 14 מיליון שקל, אך מדובר בירידה של 30% ביחס לתקופה המקבילה. ברבעון השני עצמו החברה רשמה תזרים שלילי של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים חיובי של 7 מיליון שקל אשתקד.

בראיון לביזפורטל לפני חצי שנה אמר רן גוראון, מנכ"ל yes שהפך לאחרונה למנכ"ל בזק עצמה, כי שנת 2021 הייתה "שנת מפנה עבור yes. השלמנו מהפך, מ-2018 כשעוד לקחו 200 מיליון שקל מבזק, לעומת 2021 בה yes שעברה לתזרים חיובי. היו לנו שנתיים חיוביות מאד, למרות הקורונה. השנה הצטרפו 5,000 מנויים והגדלנו את ההכנסה הממוצעת למנוי".

חברת yes הוקמה בשנת 1998 והחלה לשדר בשנת 2000. עד חודש מרץ 2015 החזיקה בזק ב-50% ממניות yes ובאופציות ל-8.6% נוספים, כאשר שאר המניות הוחזקו ע"י יורוקום. ואז בזק רכשה את השליטה מידי שאול אלוביץ' ו-yes הפכה לחברת בת בבעלות מלאה.

דוחות בזק: עליה של 2% ברווחים - תחזית טובה לשנה כולה

בדוחותיה לרבעון השני של 2022 בזק דיווחה על עלייה של 1.1% בהכנסות ל-2.23 מיליארד שקל. הרווח עלה ב-2% ל-310 מיליון שקל. 

תזרים המזומנים החופשי עלה ל-359 מיליון שקל ונרשמה ירידה של כמיליארד שקל בחוב לעומת שנה שעברה לכ-5.63 מיליארד שקל. בזק תחלק דיבידנד של 294 מיליון שקל שיביא אותה לדיבידנד כולל שנתי של 3.5%.

עוד לפני פרסום הדוחות צפתה בזק כי הרווח הנקי המתואם השנתי לבעלי מניות יהיה בטווח שבין 1.1-1.2 מיליארד שקל (לעומת בין 1-1.1 מיליארד שקל בתחזית הקודמת). ה-EBITDA המתואם  צפוי להיות בטווח שבין 3.65-3.75 מיליארד שקל (לעומת בין 3.6-3.7 מיליארד שקלח בתחזית הקודמת).

האנליסט ליאור ליובין מנהל מחלקת מחקר ב-IBI העריך בשיחה עם ביזפורטל שהאיום היחיד על בזק כעת הוא הרגולציה: לדבריו, "בזק לקראת מהפכה: תוך שנתיים תהיה למרבית המדינה גישה לסיבים". בזק ממשיכה להגביר את הטמעת הסיבים האופטיים בישראל ולדברי ליובין "מה שמיוחד בטכנולוגיה של הסיבים האופטיים ברמה הטכנית, זה שמדובר בהכל מהכל – תשתית חדשה, מהירויות גלישה הרבה יותר גבוהות, יציבות הרבה יותר טובה ברשת ומהירויות העלאה הורדה משופרות שהתשתית הישנה יותר לא מסוגלת לספק.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    ענת 27/08/2022 11:02
    הגב לתגובה זו
    צאו מיס ומהר! מה שמעניין אותם זה רק הכסף. יקר, הכול חוזר על עצמו בלוף. אותם סדרות וסרטים שוב ושוב. שירות לקוחות על הפנים. דומים להוט. חבל! פעם הייתם הכי טובים.
  • 2.
    צרכן נבון 26/08/2022 13:07
    הגב לתגובה זו
    מי הפרייארים האלה שמוכנים לשלם ליס או הוט מנוי בסך 200 שח ויותר ?? יש שם רק שידורים חוזרים ואין מה לראות ! אין על אתר סדרות יש שם הכול מהכול !
  • 1.
    יס מפסידה 25/08/2022 19:10
    הגב לתגובה זו
    ים סגורים רוצים עוד תשלום אז אנשים עוזבים .
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.