בזק
צילום: לילך צור
ראיון

"בזק לקראת מהפכה: תוך שנתיים תהיה למרבית המדינה גישה לסיבים"

כך מעריך לירן לובלין, מנהל מחלקת מחקר ב-IBI שמסביר שהאיום היחיד על בזק כעת הוא הרגולציה; בזק העלתה תחזית לשנה כולה והגבירה את ההטמעה של רשת הסיבים האופטיים
דור עצמון | (9)

בזק בתקופה טובה. גם בעסקים וגם במניה. החברה העלתה תחזיות לרווח שנתי של 1.15 מיליארד שקל, לעומת 1.05 מיליארד שקל ובמקביל מסרה שעד סוף השנה פוטנציאל החשיפה לרשת הסיבים האופטיים תגיע ל-1.5 מיליון איש לעומת 1.4 מיליון איש (להרחבה כאן).

 

"מה שמיוחד בטכנולוגיה של הסיבים האופטיים ברמה הטכנית, זה שמדובר בהכל מהכל – תשתית חדשה, מהירויות גלישה הרבה יותר גבוהות, יציבות הרבה יותר טובה ברשת ומהירויות העלאה הורדה משופרות שהתשתית הישנה יותר לא מסוגלת לספק", כך אומר, לירן לובלין, מנהל מחלקת המחקר של בית ההשקעות IBI, בראיון לביזפורטל.

לובלין מוסיף - "אני לא יודע להעריך מתי נראה בארץ פריסה מלאה אבל כמובן שבתחילת הדרך מתחילים לעבוד בריכוזי אוכלוסין: בניינים גבוהים ומרכזי ערים שבהם אפשר להגיע עם סיב אחד למספר רב של דירות ולא לבית אחד. פריסה מלאה זו מילה גדולה אבל אנחנו לא רחוקים ממסה קריטית של פריסה, מדובר בעניין של שנתיים מהיום עד שלמרבית הארץ תהיה גישה לסיבים אופטיים".

במה זה תלוי? יש חסמים רגולטוריים או שזה נטו העבודות בשטח?

"אני חושב שזה נטו העבודות בשטח. היו חסמים של רגולציה בתחילת הדרך אבל משרד התקשורת דאג להסיר את מרבית החסמים. ישנה רגולציה שבזק כפופה לה לפיה היא מחויבת בפריסה אוניברסלית של כל תשתית שהיא פורסת. כלומר מהרגע שבזק פרסה את הסיב הראשון היא מחויבת להגיע לכל הארץ. מאחר שהבינו שמדובר בפרויקט שבחלקו הוא אינו כלכלי, אז משרד התקשורת הגיע להסדר עם בזק שבו היא תבחר למעשה את האזורים שבהם היא פורסת כאשר שאר האזורים ייקראו 'אזורי תמרוץ' כמו הפריפריה הרחוקה וריכוזים של בתים פרטיים. באזורים אלו משרד התקשורת נותן איזושהי סובסידיה שנגזרת מתוך קרן שתתמלא מהכנסות חברות התקשורת.

בשורה התחתונה כרגע אין כאמור בעיה של חסמים, זו החלטה של מי שפורס בפועל בשטח והשקעת משאבים של החברות. החברות הגדולות שפורסות את הסיבים מלבד בזק הן פרטנר ו-IBC שהיא שותפות של חברת החשמל, הוט וסלקום".

לאן הולך שוק התקשורת? מה עוד נראה מלבד הסיבים האופטיים?

"הצעד הבא בעולם התשתית הוא לדעתי הדור 5 בסלולר. אנחנו בינתיים רואים פריסה מאוד איטית והיא רחוקה מלהיות פריסה מלאה. בשביל שדור 5 יהיה פרוס באופן מלא צריך גם תשתית סיבים שתחבר בין נקודה לנקודה וגם פריסה יותר משמעותית של אנטנות 'קטנות'. עד כה היה שימוש במאות אתרים כדי לספק כיסוי מלא לכל המדינה – מדובר בתדרים גבוהים יותר ובאורכי גל נמוכים יותר ולכן נדרשים הרבה יותר אתרים ברמה של כמעט אנטנה קטנה על כל פינת רחוב.

ברגע שהמהלך יושלם תיפתח בעצם הדלת לעולמות שבהם הכל יהיה מחובר לאינטרנט בין אם אלו המכוניות שאנחנו נוהגים בהן, המקרר שלנו, הכבישים, הרמזורים, הכל. האינטרנט הוא תשתית קריטית בדיוק כמו חשמל ומים וככה צריך להתייחס אליו – צריך לדאוג שתהיה יציבות".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מה אתה צופה לבזק בעתיד הנראה לעין מבחינת הצמיחה וההתפתחות שלה?

"בזק עברה שינוי משמעותי מחברה שדועכת לחברה שמתחילה פתאום להציג צמיחה, לא סתם אנחנו רואים הבוקר את עדכון התחזית של החברה. יש בבזק תהליכים מבניים מאוד משמעותיים בין אם זה הפריסה של הסיבים האופטיים שהרימה מחדש את מגזר תשתית האינטרנט, בין אם אלו המהלכים שקורים כעת ב-yes שיכולה להתחיל למכור חבילות טריפל, בין אם זה דור 5 וחזרה של טיסות לחו"ל שישפיעו לחיוב על ההכנסות של פלאפון בתוך הקבוצה. גם סגירת פעילות ה-ISP של בזק בינלאומי היא צעד חיובי עבור החברה.

"אם אלו הם מנועי הצמיחה, אז בכל הקשור לצד ההוצאות בזק הולכת ומתייעלת ומציגה תוכנית התייעלות מרשימה. בסך הכל העתיד הנראה לעין אכן נראה טוב לבזק. ישנו סימן שאלה אחד שהוא הרגולציה וכמו בכל גוף גדול יש לה המון משמעות. ראינו כבר מסמך של משרד התקשורת שמדבר על הגברת התחרות בשוק העסקי הרי בזק היא מונופול בשוק הזה ומשרד התקשורת עושה כל שביכולתו כדי להכניס לשם תחרות או לפחות להבין ממה נובעת הפוזיציה של בזק שהיא כל כך משמעותית בשוק העסקי. מדובר בשוק שמכניס לבזק הרבה מאוד כסף ובמובן הזה אם משרד התקשורת יחליט להתמודד עם זה אז ייתכן שזו ההתמודדות של בזק מול הרגולציה אם כי כרגע זה נראה קצת רחוק היות שצריך לחכות לאחרי הבחירות ולראות מי יהיה השר החדש והאג'נדה שלו".

מניית בזק עלתה מתחילת השנה ב-13.8% למחיר של 5.75 שקל המבטא שווי של 15.9 מיליארד שקל. בשנה שעברה היא זינקה ב-69%. הרווח של בזק ברבעון הראשון השנה הסתכם ב-282 מיליון שקל על הכנסות של 2.225 מיליארד שקל. בשנת 2021 כולה הרוויחה החברה 1.183 מיליארד שקל על הכנסות של 8.82 מיליארד שקל. השווי מבטא מכפיל רווח של 15.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    משה הלוי 05/08/2022 00:16
    הגב לתגובה זו
    בבזק יעשו מאות מליונים והאזרח התפרן ישלם 170 שקל חודש לאינטרנט .צריך לטפל בשוק האינטרנט כמו שטיפלו בתקשורת הסולולארית
  • 7.
    הסיבים 04/08/2022 07:50
    הגב לתגובה זו
    כנופיית רק לא ביבי. מיושמת כסוכריה לאזרח. רק בעלויות הרבה יותר גבוהות.
  • 6.
    יבר 02/08/2022 16:09
    הגב לתגובה זו
    אבל אף אחד לא כותב שההתקנה גרועה עד מאוד . לא מקצועית ומלאה ניתוקים. הטכנאים לא מוכשרים דיים לפעול נכון. והכל במצב שאין דין ואין דיין..900 ₪יודעים לגבות על מוצר שלא הייתי משלם עליו 9 ₪.
  • 5.
    כבר שנתיים אני שומע שבעוד שנתיים יהיו לנו סיבים בשכונה (ל"ת)
    לוקו 02/08/2022 08:29
    הגב לתגובה זו
  • לא כדאי לך. אומרים:שאל את המנוסה (ל"ת)
    יבר 02/08/2022 16:11
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    דוד 01/08/2022 21:36
    הגב לתגובה זו
    בזק מבחוץ נראית נוצצת ויפה אבל מבפנים רקובה התשתית החדשה תוכננה ברמה הגרועה ביותר בלי טיפת מחשבה אמרו שאין תקלות בסיבים יש בשפע מתעללים בעובדים הקטנים שמבצעים את העבודה הדרישות לא הגיוניות העיקר להראות שהכל נוצץ, רקוב ומצחין
  • 3.
    אבי 01/08/2022 18:34
    הגב לתגובה זו
    התחילו ועזבו איפוא שקשה להם
  • 2.
    יודה 01/08/2022 17:34
    הגב לתגובה זו
    כל הישובים הקטנים בצפון ובדרום לא יחוברו בסיב האופטי, על הממשלה לחייב את בזק לחבר קודם את הפריפריה ורק אז לתת להם רשות לחבר את המרכז.
  • 1.
    חכם בלילה 01/08/2022 17:04
    הגב לתגובה זו
    בזק זו חברה פרטית בגלל בעלי אינטרסים ושחיתות במדינה !! בזק נקשרת לאחרונה שמי פוגעת בלקוחות ובשירות של שאר החברות בשוק ומנסה להעצים את עצמה על חשבון כולם!! די למונופולים הכוחני
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)

ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?

קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר

רן קידר |
נושאים בכתבה קובי אלכסנדר

קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12. 

שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו. 

בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים


מי הוא קובי אלכסנדר?

קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).

ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה. 

ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.



רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרירו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי
כנס תאגידים ה-13

״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״

בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי



ליאור דנקנר |

״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״

היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.

הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.


מהמצגת ע״י פרידה עבאס יוסף


עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.

״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.