"בזק לקראת מהפכה: תוך שנתיים תהיה למרבית המדינה גישה לסיבים"
בזק בתקופה טובה. גם בעסקים וגם במניה. החברה העלתה תחזיות לרווח שנתי של 1.15 מיליארד שקל, לעומת 1.05 מיליארד שקל ובמקביל מסרה שעד סוף השנה פוטנציאל החשיפה לרשת הסיבים האופטיים תגיע ל-1.5 מיליון איש לעומת 1.4 מיליון איש (להרחבה כאן).
"מה שמיוחד בטכנולוגיה של הסיבים האופטיים ברמה הטכנית, זה שמדובר בהכל מהכל – תשתית חדשה, מהירויות גלישה הרבה יותר גבוהות, יציבות הרבה יותר טובה ברשת ומהירויות העלאה הורדה משופרות שהתשתית הישנה יותר לא מסוגלת לספק", כך אומר, לירן לובלין, מנהל מחלקת המחקר של בית ההשקעות IBI, בראיון לביזפורטל.
לובלין מוסיף - "אני לא יודע להעריך מתי נראה בארץ פריסה מלאה אבל כמובן שבתחילת הדרך מתחילים לעבוד בריכוזי אוכלוסין: בניינים גבוהים ומרכזי ערים שבהם אפשר להגיע עם סיב אחד למספר רב של דירות ולא לבית אחד. פריסה מלאה זו מילה גדולה אבל אנחנו לא רחוקים ממסה קריטית של פריסה, מדובר בעניין של שנתיים מהיום עד שלמרבית הארץ תהיה גישה לסיבים אופטיים".
במה זה תלוי? יש חסמים רגולטוריים או שזה נטו העבודות בשטח?
"אני חושב שזה נטו העבודות בשטח. היו חסמים של רגולציה בתחילת הדרך אבל משרד התקשורת דאג להסיר את מרבית החסמים. ישנה רגולציה שבזק כפופה לה לפיה היא מחויבת בפריסה אוניברסלית של כל תשתית שהיא פורסת. כלומר מהרגע שבזק פרסה את הסיב הראשון היא מחויבת להגיע לכל הארץ. מאחר שהבינו שמדובר בפרויקט שבחלקו הוא אינו כלכלי, אז משרד התקשורת הגיע להסדר עם בזק שבו היא תבחר למעשה את האזורים שבהם היא פורסת כאשר שאר האזורים ייקראו 'אזורי תמרוץ' כמו הפריפריה הרחוקה וריכוזים של בתים פרטיים. באזורים אלו משרד התקשורת נותן איזושהי סובסידיה שנגזרת מתוך קרן שתתמלא מהכנסות חברות התקשורת.
- הדרך של ניר דוד לצמרת בזק ומה החזון להמשך - ראיון
- אחרי ביטול העסקה, האם מכירת אקסלרה עדיין על השולחן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשורה התחתונה כרגע אין כאמור בעיה של חסמים, זו החלטה של מי שפורס בפועל בשטח והשקעת משאבים של החברות. החברות הגדולות שפורסות את הסיבים מלבד בזק הן פרטנר ו-IBC שהיא שותפות של חברת החשמל, הוט וסלקום".
לאן הולך שוק התקשורת? מה עוד נראה מלבד הסיבים האופטיים?
"הצעד הבא בעולם התשתית הוא לדעתי הדור 5 בסלולר. אנחנו בינתיים רואים פריסה מאוד איטית והיא רחוקה מלהיות פריסה מלאה. בשביל שדור 5 יהיה פרוס באופן מלא צריך גם תשתית סיבים שתחבר בין נקודה לנקודה וגם פריסה יותר משמעותית של אנטנות 'קטנות'. עד כה היה שימוש במאות אתרים כדי לספק כיסוי מלא לכל המדינה – מדובר בתדרים גבוהים יותר ובאורכי גל נמוכים יותר ולכן נדרשים הרבה יותר אתרים ברמה של כמעט אנטנה קטנה על כל פינת רחוב.
ברגע שהמהלך יושלם תיפתח בעצם הדלת לעולמות שבהם הכל יהיה מחובר לאינטרנט בין אם אלו המכוניות שאנחנו נוהגים בהן, המקרר שלנו, הכבישים, הרמזורים, הכל. האינטרנט הוא תשתית קריטית בדיוק כמו חשמל ומים וככה צריך להתייחס אליו – צריך לדאוג שתהיה יציבות".
- הבורסה בשנתיים של מלחמה - מי הרוויח ומי נשאר מאחור?
- התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ת"א 35 ירד 1.36%, מדד הבנייה קפץ 2.3%; חלל תקשורת זינקה 25%
מה אתה צופה לבזק בעתיד הנראה לעין מבחינת הצמיחה וההתפתחות שלה?
"בזק עברה שינוי משמעותי מחברה שדועכת לחברה שמתחילה פתאום להציג צמיחה, לא סתם אנחנו רואים הבוקר את עדכון התחזית של החברה. יש בבזק תהליכים מבניים מאוד משמעותיים בין אם זה הפריסה של הסיבים האופטיים שהרימה מחדש את מגזר תשתית האינטרנט, בין אם אלו המהלכים שקורים כעת ב-yes שיכולה להתחיל למכור חבילות טריפל, בין אם זה דור 5 וחזרה של טיסות לחו"ל שישפיעו לחיוב על ההכנסות של פלאפון בתוך הקבוצה. גם סגירת פעילות ה-ISP של בזק בינלאומי היא צעד חיובי עבור החברה.
"אם אלו הם מנועי הצמיחה, אז בכל הקשור לצד ההוצאות בזק הולכת ומתייעלת ומציגה תוכנית התייעלות מרשימה. בסך הכל העתיד הנראה לעין אכן נראה טוב לבזק. ישנו סימן שאלה אחד שהוא הרגולציה וכמו בכל גוף גדול יש לה המון משמעות. ראינו כבר מסמך של משרד התקשורת שמדבר על הגברת התחרות בשוק העסקי הרי בזק היא מונופול בשוק הזה ומשרד התקשורת עושה כל שביכולתו כדי להכניס לשם תחרות או לפחות להבין ממה נובעת הפוזיציה של בזק שהיא כל כך משמעותית בשוק העסקי. מדובר בשוק שמכניס לבזק הרבה מאוד כסף ובמובן הזה אם משרד התקשורת יחליט להתמודד עם זה אז ייתכן שזו ההתמודדות של בזק מול הרגולציה אם כי כרגע זה נראה קצת רחוק היות שצריך לחכות לאחרי הבחירות ולראות מי יהיה השר החדש והאג'נדה שלו".
מניית בזק עלתה מתחילת השנה ב-13.8% למחיר של 5.75 שקל המבטא שווי של 15.9 מיליארד שקל. בשנה שעברה היא זינקה ב-69%. הרווח של בזק ברבעון הראשון השנה הסתכם ב-282 מיליון שקל על הכנסות של 2.225 מיליארד שקל. בשנת 2021 כולה הרוויחה החברה 1.183 מיליארד שקל על הכנסות של 8.82 מיליארד שקל. השווי מבטא מכפיל רווח של 15.
- 8.משה הלוי 05/08/2022 00:16הגב לתגובה זובבזק יעשו מאות מליונים והאזרח התפרן ישלם 170 שקל חודש לאינטרנט .צריך לטפל בשוק האינטרנט כמו שטיפלו בתקשורת הסולולארית
- 7.הסיבים 04/08/2022 07:50הגב לתגובה זוכנופיית רק לא ביבי. מיושמת כסוכריה לאזרח. רק בעלויות הרבה יותר גבוהות.
- 6.יבר 02/08/2022 16:09הגב לתגובה זואבל אף אחד לא כותב שההתקנה גרועה עד מאוד . לא מקצועית ומלאה ניתוקים. הטכנאים לא מוכשרים דיים לפעול נכון. והכל במצב שאין דין ואין דיין..900 ₪יודעים לגבות על מוצר שלא הייתי משלם עליו 9 ₪.
- 5.כבר שנתיים אני שומע שבעוד שנתיים יהיו לנו סיבים בשכונה (ל"ת)לוקו 02/08/2022 08:29הגב לתגובה זו
- לא כדאי לך. אומרים:שאל את המנוסה (ל"ת)יבר 02/08/2022 16:11הגב לתגובה זו
- 4.דוד 01/08/2022 21:36הגב לתגובה זובזק מבחוץ נראית נוצצת ויפה אבל מבפנים רקובה התשתית החדשה תוכננה ברמה הגרועה ביותר בלי טיפת מחשבה אמרו שאין תקלות בסיבים יש בשפע מתעללים בעובדים הקטנים שמבצעים את העבודה הדרישות לא הגיוניות העיקר להראות שהכל נוצץ, רקוב ומצחין
- 3.אבי 01/08/2022 18:34הגב לתגובה זוהתחילו ועזבו איפוא שקשה להם
- 2.יודה 01/08/2022 17:34הגב לתגובה זוכל הישובים הקטנים בצפון ובדרום לא יחוברו בסיב האופטי, על הממשלה לחייב את בזק לחבר קודם את הפריפריה ורק אז לתת להם רשות לחבר את המרכז.
- 1.חכם בלילה 01/08/2022 17:04הגב לתגובה זובזק זו חברה פרטית בגלל בעלי אינטרסים ושחיתות במדינה !! בזק נקשרת לאחרונה שמי פוגעת בלקוחות ובשירות של שאר החברות בשוק ומנסה להעצים את עצמה על חשבון כולם!! די למונופולים הכוחני

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?
התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות
סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ.
הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.
המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות.
שינוי תשואות בשוק
התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%. הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.
- פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
- מה הריבית בפיקדונות בכל הבנקים וכמה אתם מפסידים על הכסף בעו"ש?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו - בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה.

התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?
באוצר ובמערכת הביטחון כבר מתווכחים על תקציב 2026, כאשר פער של כ-25 מיליארד שקלים מפריד ביניהם; האם חלק מהכספים עשויים לעבור מהוצאות ביטחוניות להשקעות אזרחיות, ואיזה סקטור עשוי להרוויח מזה?
שמחה כפולה הבוקר, אנחנו גם נמצאים בערב חג שמחת תורה, וגם אחרי שנתיים בשבי, החטופים הראשונים משוחררים ומגיעים לישראל והמערכה בעזה מתקרבת לסיום, בממשלה כבר נערכים ליום שאחרי. הפסקת אש ממושכת עשויה לשנות את סדרי העדיפויות התקציביים, מהוצאות ביטחוניות גבוהות במיוחד, אל השקעות בשיקום המשק.
המחלוקת בין משרד האוצר למערכת הביטחון כבר מתנהלת מאחורי הקלעים. בצה"ל מבקשים להוסיף כ-20 מיליארד שקלים לתקציב הקרוב ולהגדיל את מסגרת 2026 לכ-135 מיליארד שקל, בטענה שהמלחמה הרחיבה משמעותית את מפת האיומים. במערכת הביטחון
מדגישים כי ההתמודדות מול איראן והצורך בחיזוק הכשירות של הצבא מחייבים תקציב ארוך טווח וגדול יותר, שיכלול גם השקעה במלאים, במערכות הגנה אווירית ובכוח האדם הסדיר והמילואים. גורמים ביטחוניים טוענים כי צמצום התקציב כעת עלול לפגוע במוכנות הצבא וביכולת לשמר את ההישגים
שנצברו במהלך הלחימה.
באוצר מנגד, טוענים כי תקציב הביטחון עלה לכ-163 מיליארד שקלים ב-2025, לעומת כ-90 מיליארד בלבד לפני המלחמה, ושיש גבול ליכולת של המשק לממן תוספות נוספות. לדבריהם, חלק ניכר מהכסף הוקצה מבלי שנבנתה תוכנית רב שנתית מסודרת, והגיע
הזמן לדרוש שקיפות, תיעדוף והתייעלות.
בזמן שהמחלוקת הזו מתנהלת, עולה התהייה לאן יוסטו הכספים שעד כה הופנו לתקציבי הביטחון. תשובה אפשרית היא לסקטור התשתיות. זהו אחד התחומים שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה, כאשר אלפי עובדים לא יכלו להגיע לאתרי בנייה,
פרויקטים לאומיים נדחו, ועבודות תשתיות הוקפאו. כעת, עם תחילת הרגיעה, ההערכה היא שהמדינה תבחר להפנות חלק מהתקציבים לתחומים אזרחיים, כבישים, רכבות, אנרגיה ושיקום אזורים שנפגעו, פרויקטים שיכולים להזניק את הצמיחה ולספק תעסוקה רחבה.
- השקעות אדירות בתשתיות AI - וול סטריט בפומו?
- השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעה חיובית על המשק
בעוד הגירעון נותר גבוה, ההבחנה בין הוצאה "שוטפת" להוצאה "שמייצרת ערך" הופכת משמעותית. השקעה בתשתיות יכולה להחזיר למשק תשואה כלכלית גבוהה, בניגוד לתוספות שאינן מייצרות צמיחה ישירה. לכן, השאלה האמיתית כעת היא לא רק גודל התקציב, אלא לאן הוא יופנה. הזרמת תקציבים לפיתוח כבישים, תשתיות מים וחשמל, אזורי תעשייה וכמובן גם דיור, יוכלו לשמש כמנוע צמיחה עבור המשק.