בזק
צילום: לילך צור
ראיון

"בזק לקראת מהפכה: תוך שנתיים תהיה למרבית המדינה גישה לסיבים"

כך מעריך לירן לובלין, מנהל מחלקת מחקר ב-IBI שמסביר שהאיום היחיד על בזק כעת הוא הרגולציה; בזק העלתה תחזית לשנה כולה והגבירה את ההטמעה של רשת הסיבים האופטיים
דור עצמון | (9)

בזק בתקופה טובה. גם בעסקים וגם במניה. החברה העלתה תחזיות לרווח שנתי של 1.15 מיליארד שקל, לעומת 1.05 מיליארד שקל ובמקביל מסרה שעד סוף השנה פוטנציאל החשיפה לרשת הסיבים האופטיים תגיע ל-1.5 מיליון איש לעומת 1.4 מיליון איש (להרחבה כאן).

 

"מה שמיוחד בטכנולוגיה של הסיבים האופטיים ברמה הטכנית, זה שמדובר בהכל מהכל – תשתית חדשה, מהירויות גלישה הרבה יותר גבוהות, יציבות הרבה יותר טובה ברשת ומהירויות העלאה הורדה משופרות שהתשתית הישנה יותר לא מסוגלת לספק", כך אומר, לירן לובלין, מנהל מחלקת המחקר של בית ההשקעות IBI, בראיון לביזפורטל.

לובלין מוסיף - "אני לא יודע להעריך מתי נראה בארץ פריסה מלאה אבל כמובן שבתחילת הדרך מתחילים לעבוד בריכוזי אוכלוסין: בניינים גבוהים ומרכזי ערים שבהם אפשר להגיע עם סיב אחד למספר רב של דירות ולא לבית אחד. פריסה מלאה זו מילה גדולה אבל אנחנו לא רחוקים ממסה קריטית של פריסה, מדובר בעניין של שנתיים מהיום עד שלמרבית הארץ תהיה גישה לסיבים אופטיים".

במה זה תלוי? יש חסמים רגולטוריים או שזה נטו העבודות בשטח?

"אני חושב שזה נטו העבודות בשטח. היו חסמים של רגולציה בתחילת הדרך אבל משרד התקשורת דאג להסיר את מרבית החסמים. ישנה רגולציה שבזק כפופה לה לפיה היא מחויבת בפריסה אוניברסלית של כל תשתית שהיא פורסת. כלומר מהרגע שבזק פרסה את הסיב הראשון היא מחויבת להגיע לכל הארץ. מאחר שהבינו שמדובר בפרויקט שבחלקו הוא אינו כלכלי, אז משרד התקשורת הגיע להסדר עם בזק שבו היא תבחר למעשה את האזורים שבהם היא פורסת כאשר שאר האזורים ייקראו 'אזורי תמרוץ' כמו הפריפריה הרחוקה וריכוזים של בתים פרטיים. באזורים אלו משרד התקשורת נותן איזושהי סובסידיה שנגזרת מתוך קרן שתתמלא מהכנסות חברות התקשורת.

בשורה התחתונה כרגע אין כאמור בעיה של חסמים, זו החלטה של מי שפורס בפועל בשטח והשקעת משאבים של החברות. החברות הגדולות שפורסות את הסיבים מלבד בזק הן פרטנר ו-IBC שהיא שותפות של חברת החשמל, הוט וסלקום".

לאן הולך שוק התקשורת? מה עוד נראה מלבד הסיבים האופטיים?

"הצעד הבא בעולם התשתית הוא לדעתי הדור 5 בסלולר. אנחנו בינתיים רואים פריסה מאוד איטית והיא רחוקה מלהיות פריסה מלאה. בשביל שדור 5 יהיה פרוס באופן מלא צריך גם תשתית סיבים שתחבר בין נקודה לנקודה וגם פריסה יותר משמעותית של אנטנות 'קטנות'. עד כה היה שימוש במאות אתרים כדי לספק כיסוי מלא לכל המדינה – מדובר בתדרים גבוהים יותר ובאורכי גל נמוכים יותר ולכן נדרשים הרבה יותר אתרים ברמה של כמעט אנטנה קטנה על כל פינת רחוב.

ברגע שהמהלך יושלם תיפתח בעצם הדלת לעולמות שבהם הכל יהיה מחובר לאינטרנט בין אם אלו המכוניות שאנחנו נוהגים בהן, המקרר שלנו, הכבישים, הרמזורים, הכל. האינטרנט הוא תשתית קריטית בדיוק כמו חשמל ומים וככה צריך להתייחס אליו – צריך לדאוג שתהיה יציבות".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מה אתה צופה לבזק בעתיד הנראה לעין מבחינת הצמיחה וההתפתחות שלה?

"בזק עברה שינוי משמעותי מחברה שדועכת לחברה שמתחילה פתאום להציג צמיחה, לא סתם אנחנו רואים הבוקר את עדכון התחזית של החברה. יש בבזק תהליכים מבניים מאוד משמעותיים בין אם זה הפריסה של הסיבים האופטיים שהרימה מחדש את מגזר תשתית האינטרנט, בין אם אלו המהלכים שקורים כעת ב-yes שיכולה להתחיל למכור חבילות טריפל, בין אם זה דור 5 וחזרה של טיסות לחו"ל שישפיעו לחיוב על ההכנסות של פלאפון בתוך הקבוצה. גם סגירת פעילות ה-ISP של בזק בינלאומי היא צעד חיובי עבור החברה.

"אם אלו הם מנועי הצמיחה, אז בכל הקשור לצד ההוצאות בזק הולכת ומתייעלת ומציגה תוכנית התייעלות מרשימה. בסך הכל העתיד הנראה לעין אכן נראה טוב לבזק. ישנו סימן שאלה אחד שהוא הרגולציה וכמו בכל גוף גדול יש לה המון משמעות. ראינו כבר מסמך של משרד התקשורת שמדבר על הגברת התחרות בשוק העסקי הרי בזק היא מונופול בשוק הזה ומשרד התקשורת עושה כל שביכולתו כדי להכניס לשם תחרות או לפחות להבין ממה נובעת הפוזיציה של בזק שהיא כל כך משמעותית בשוק העסקי. מדובר בשוק שמכניס לבזק הרבה מאוד כסף ובמובן הזה אם משרד התקשורת יחליט להתמודד עם זה אז ייתכן שזו ההתמודדות של בזק מול הרגולציה אם כי כרגע זה נראה קצת רחוק היות שצריך לחכות לאחרי הבחירות ולראות מי יהיה השר החדש והאג'נדה שלו".

מניית בזק עלתה מתחילת השנה ב-13.8% למחיר של 5.75 שקל המבטא שווי של 15.9 מיליארד שקל. בשנה שעברה היא זינקה ב-69%. הרווח של בזק ברבעון הראשון השנה הסתכם ב-282 מיליון שקל על הכנסות של 2.225 מיליארד שקל. בשנת 2021 כולה הרוויחה החברה 1.183 מיליארד שקל על הכנסות של 8.82 מיליארד שקל. השווי מבטא מכפיל רווח של 15.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    משה הלוי 05/08/2022 00:16
    הגב לתגובה זו
    בבזק יעשו מאות מליונים והאזרח התפרן ישלם 170 שקל חודש לאינטרנט .צריך לטפל בשוק האינטרנט כמו שטיפלו בתקשורת הסולולארית
  • 7.
    הסיבים 04/08/2022 07:50
    הגב לתגובה זו
    כנופיית רק לא ביבי. מיושמת כסוכריה לאזרח. רק בעלויות הרבה יותר גבוהות.
  • 6.
    יבר 02/08/2022 16:09
    הגב לתגובה זו
    אבל אף אחד לא כותב שההתקנה גרועה עד מאוד . לא מקצועית ומלאה ניתוקים. הטכנאים לא מוכשרים דיים לפעול נכון. והכל במצב שאין דין ואין דיין..900 ₪יודעים לגבות על מוצר שלא הייתי משלם עליו 9 ₪.
  • 5.
    כבר שנתיים אני שומע שבעוד שנתיים יהיו לנו סיבים בשכונה (ל"ת)
    לוקו 02/08/2022 08:29
    הגב לתגובה זו
  • לא כדאי לך. אומרים:שאל את המנוסה (ל"ת)
    יבר 02/08/2022 16:11
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    דוד 01/08/2022 21:36
    הגב לתגובה זו
    בזק מבחוץ נראית נוצצת ויפה אבל מבפנים רקובה התשתית החדשה תוכננה ברמה הגרועה ביותר בלי טיפת מחשבה אמרו שאין תקלות בסיבים יש בשפע מתעללים בעובדים הקטנים שמבצעים את העבודה הדרישות לא הגיוניות העיקר להראות שהכל נוצץ, רקוב ומצחין
  • 3.
    אבי 01/08/2022 18:34
    הגב לתגובה זו
    התחילו ועזבו איפוא שקשה להם
  • 2.
    יודה 01/08/2022 17:34
    הגב לתגובה זו
    כל הישובים הקטנים בצפון ובדרום לא יחוברו בסיב האופטי, על הממשלה לחייב את בזק לחבר קודם את הפריפריה ורק אז לתת להם רשות לחבר את המרכז.
  • 1.
    חכם בלילה 01/08/2022 17:04
    הגב לתגובה זו
    בזק זו חברה פרטית בגלל בעלי אינטרסים ושחיתות במדינה !! בזק נקשרת לאחרונה שמי פוגעת בלקוחות ובשירות של שאר החברות בשוק ומנסה להעצים את עצמה על חשבון כולם!! די למונופולים הכוחני
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים