"בזק לקראת מהפכה: תוך שנתיים תהיה למרבית המדינה גישה לסיבים"
בזק בתקופה טובה. גם בעסקים וגם במניה. החברה העלתה תחזיות לרווח שנתי של 1.15 מיליארד שקל, לעומת 1.05 מיליארד שקל ובמקביל מסרה שעד סוף השנה פוטנציאל החשיפה לרשת הסיבים האופטיים תגיע ל-1.5 מיליון איש לעומת 1.4 מיליון איש (להרחבה כאן).
"מה שמיוחד בטכנולוגיה של הסיבים האופטיים ברמה הטכנית, זה שמדובר בהכל מהכל – תשתית חדשה, מהירויות גלישה הרבה יותר גבוהות, יציבות הרבה יותר טובה ברשת ומהירויות העלאה הורדה משופרות שהתשתית הישנה יותר לא מסוגלת לספק", כך אומר, לירן לובלין, מנהל מחלקת המחקר של בית ההשקעות IBI, בראיון לביזפורטל.
לובלין מוסיף - "אני לא יודע להעריך מתי נראה בארץ פריסה מלאה אבל כמובן שבתחילת הדרך מתחילים לעבוד בריכוזי אוכלוסין: בניינים גבוהים ומרכזי ערים שבהם אפשר להגיע עם סיב אחד למספר רב של דירות ולא לבית אחד. פריסה מלאה זו מילה גדולה אבל אנחנו לא רחוקים ממסה קריטית של פריסה, מדובר בעניין של שנתיים מהיום עד שלמרבית הארץ תהיה גישה לסיבים אופטיים".
במה זה תלוי? יש חסמים רגולטוריים או שזה נטו העבודות בשטח?
"אני חושב שזה נטו העבודות בשטח. היו חסמים של רגולציה בתחילת הדרך אבל משרד התקשורת דאג להסיר את מרבית החסמים. ישנה רגולציה שבזק כפופה לה לפיה היא מחויבת בפריסה אוניברסלית של כל תשתית שהיא פורסת. כלומר מהרגע שבזק פרסה את הסיב הראשון היא מחויבת להגיע לכל הארץ. מאחר שהבינו שמדובר בפרויקט שבחלקו הוא אינו כלכלי, אז משרד התקשורת הגיע להסדר עם בזק שבו היא תבחר למעשה את האזורים שבהם היא פורסת כאשר שאר האזורים ייקראו 'אזורי תמרוץ' כמו הפריפריה הרחוקה וריכוזים של בתים פרטיים. באזורים אלו משרד התקשורת נותן איזושהי סובסידיה שנגזרת מתוך קרן שתתמלא מהכנסות חברות התקשורת.
- בזק מעלה את תחזית הרווח ל-1.55 מיליארד שקל
- בי-קום מממשת: סרצ'לייט ופורר מפיצים מניות בזק בהיקף של כ-2 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשורה התחתונה כרגע אין כאמור בעיה של חסמים, זו החלטה של מי שפורס בפועל בשטח והשקעת משאבים של החברות. החברות הגדולות שפורסות את הסיבים מלבד בזק הן פרטנר ו-IBC שהיא שותפות של חברת החשמל, הוט וסלקום".
לאן הולך שוק התקשורת? מה עוד נראה מלבד הסיבים האופטיים?
"הצעד הבא בעולם התשתית הוא לדעתי הדור 5 בסלולר. אנחנו בינתיים רואים פריסה מאוד איטית והיא רחוקה מלהיות פריסה מלאה. בשביל שדור 5 יהיה פרוס באופן מלא צריך גם תשתית סיבים שתחבר בין נקודה לנקודה וגם פריסה יותר משמעותית של אנטנות 'קטנות'. עד כה היה שימוש במאות אתרים כדי לספק כיסוי מלא לכל המדינה – מדובר בתדרים גבוהים יותר ובאורכי גל נמוכים יותר ולכן נדרשים הרבה יותר אתרים ברמה של כמעט אנטנה קטנה על כל פינת רחוב.
ברגע שהמהלך יושלם תיפתח בעצם הדלת לעולמות שבהם הכל יהיה מחובר לאינטרנט בין אם אלו המכוניות שאנחנו נוהגים בהן, המקרר שלנו, הכבישים, הרמזורים, הכל. האינטרנט הוא תשתית קריטית בדיוק כמו חשמל ומים וככה צריך להתייחס אליו – צריך לדאוג שתהיה יציבות".
- "חברת אל על נמצאת כמעט בלי חוב - דבר שאף אחד לא האמין שיכול לקרות"
- הסכם עבודה חדש בסלקום: פיילוט עבודה מהבית ותוכנית פרישה מרצון בתנאים משופרים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה,...
מה אתה צופה לבזק בעתיד הנראה לעין מבחינת הצמיחה וההתפתחות שלה?
"בזק עברה שינוי משמעותי מחברה שדועכת לחברה שמתחילה פתאום להציג צמיחה, לא סתם אנחנו רואים הבוקר את עדכון התחזית של החברה. יש בבזק תהליכים מבניים מאוד משמעותיים בין אם זה הפריסה של הסיבים האופטיים שהרימה מחדש את מגזר תשתית האינטרנט, בין אם אלו המהלכים שקורים כעת ב-yes שיכולה להתחיל למכור חבילות טריפל, בין אם זה דור 5 וחזרה של טיסות לחו"ל שישפיעו לחיוב על ההכנסות של פלאפון בתוך הקבוצה. גם סגירת פעילות ה-ISP של בזק בינלאומי היא צעד חיובי עבור החברה.
"אם אלו הם מנועי הצמיחה, אז בכל הקשור לצד ההוצאות בזק הולכת ומתייעלת ומציגה תוכנית התייעלות מרשימה. בסך הכל העתיד הנראה לעין אכן נראה טוב לבזק. ישנו סימן שאלה אחד שהוא הרגולציה וכמו בכל גוף גדול יש לה המון משמעות. ראינו כבר מסמך של משרד התקשורת שמדבר על הגברת התחרות בשוק העסקי הרי בזק היא מונופול בשוק הזה ומשרד התקשורת עושה כל שביכולתו כדי להכניס לשם תחרות או לפחות להבין ממה נובעת הפוזיציה של בזק שהיא כל כך משמעותית בשוק העסקי. מדובר בשוק שמכניס לבזק הרבה מאוד כסף ובמובן הזה אם משרד התקשורת יחליט להתמודד עם זה אז ייתכן שזו ההתמודדות של בזק מול הרגולציה אם כי כרגע זה נראה קצת רחוק היות שצריך לחכות לאחרי הבחירות ולראות מי יהיה השר החדש והאג'נדה שלו".
מניית בזק עלתה מתחילת השנה ב-13.8% למחיר של 5.75 שקל המבטא שווי של 15.9 מיליארד שקל. בשנה שעברה היא זינקה ב-69%. הרווח של בזק ברבעון הראשון השנה הסתכם ב-282 מיליון שקל על הכנסות של 2.225 מיליארד שקל. בשנת 2021 כולה הרוויחה החברה 1.183 מיליארד שקל על הכנסות של 8.82 מיליארד שקל. השווי מבטא מכפיל רווח של 15.
- 8.משה הלוי 05/08/2022 00:16הגב לתגובה זובבזק יעשו מאות מליונים והאזרח התפרן ישלם 170 שקל חודש לאינטרנט .צריך לטפל בשוק האינטרנט כמו שטיפלו בתקשורת הסולולארית
- 7.הסיבים 04/08/2022 07:50הגב לתגובה זוכנופיית רק לא ביבי. מיושמת כסוכריה לאזרח. רק בעלויות הרבה יותר גבוהות.
- 6.יבר 02/08/2022 16:09הגב לתגובה זואבל אף אחד לא כותב שההתקנה גרועה עד מאוד . לא מקצועית ומלאה ניתוקים. הטכנאים לא מוכשרים דיים לפעול נכון. והכל במצב שאין דין ואין דיין..900 ₪יודעים לגבות על מוצר שלא הייתי משלם עליו 9 ₪.
- 5.כבר שנתיים אני שומע שבעוד שנתיים יהיו לנו סיבים בשכונה (ל"ת)לוקו 02/08/2022 08:29הגב לתגובה זו
- לא כדאי לך. אומרים:שאל את המנוסה (ל"ת)יבר 02/08/2022 16:11הגב לתגובה זו
- 4.דוד 01/08/2022 21:36הגב לתגובה זובזק מבחוץ נראית נוצצת ויפה אבל מבפנים רקובה התשתית החדשה תוכננה ברמה הגרועה ביותר בלי טיפת מחשבה אמרו שאין תקלות בסיבים יש בשפע מתעללים בעובדים הקטנים שמבצעים את העבודה הדרישות לא הגיוניות העיקר להראות שהכל נוצץ, רקוב ומצחין
- 3.אבי 01/08/2022 18:34הגב לתגובה זוהתחילו ועזבו איפוא שקשה להם
- 2.יודה 01/08/2022 17:34הגב לתגובה זוכל הישובים הקטנים בצפון ובדרום לא יחוברו בסיב האופטי, על הממשלה לחייב את בזק לחבר קודם את הפריפריה ורק אז לתת להם רשות לחבר את המרכז.
- 1.חכם בלילה 01/08/2022 17:04הגב לתגובה זובזק זו חברה פרטית בגלל בעלי אינטרסים ושחיתות במדינה !! בזק נקשרת לאחרונה שמי פוגעת בלקוחות ובשירות של שאר החברות בשוק ומנסה להעצים את עצמה על חשבון כולם!! די למונופולים הכוחני
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן
ילין לפידות בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?
באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני, יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע. צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״
הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.
"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.
- ילין לפידות עם תוצאות שיא: היקף הנכסים על 150 מיליארד שקל - רווח של 108 מיליון שקל במחצית
- מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.
אורן הר נבו, ראש אגף החשבות והכספים של אל על, צילום: שלומי יוסף"חברת אל על נמצאת כמעט בלי חוב - דבר שאף אחד לא האמין שיכול לקרות"
אורן הר נבו ראש אגף החשבות והכספים של אל על מדבר בוועידה הכלכלית של ביזפורטל על הענף, על איך אל על ניצלה את תקופת הגאות כדי לחזק את המאזן; ולאן הוא חושב שהענף צועד "בעשור הקרוב נגיע לרף של 30 מיליון נוסעים, וזה הקיבולת המלאה של נתב״ג"
אל על אל על 1.36% של סוף 2025 היא לא אותה חברת תעופה שישראל שהכרתם. מי שזוכר מבנה חוב כבד, יעילות נמוכה ואינסוף מאבקים תפעוליים, ופותח את הדוחות האחרונים מגלה חברה רזה יותר, חברה שניצלה את הגאות כדי לנקות חובות, חברה שהסתכלה קדימה והכינה את מבנה ההון שלה להתחרות בגל של החברות שנחת כאן בתום המערכה הארוכה.
אבל דווקא כשהחברה מגיעה לאחת התקופות היציבות ביותר שלה, מרחף מעליה איום חדש. טוב, אולי לא כל כך חדש כיוון שהדיבורים על הקמת בסיס מקומי לוויזאייר על השולחן כבר כמה חודשים. מנכ״ל החברה, ג'וזף וראדי, נחת פה לפני כמה ימים נפגש עם שרת התחבורה והדרג המקצועי, והצהיר שבהשקעה של כמיליארד דולר בשלוש שנים הם יקימו בסיס מקומי לקראת אפריל 2026.
באותו יום המניות של אל על וישראייר נפלו. אבל אל על הספיקה לתקן מאז כנראה השוק יודע להבדיל בין הצהרות מפוצצות לבין המציאות התפעולית: עדיין אין כיום מספיק סלוטים, אין תשתית בשלה, וכמו שאמרנו אל על - לראשונה זה שנים - מגיעה למשחק עם אפס חוב ועם מועדון נוסעים שחצי מדינה מחוברת אליו. איך שלא מסתכלים על זה, החברה עצמה ממוקמת היום אחרת לחלוטין.
על הרקע הזה הגענו לשמוע את הזווית של אל על בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. בוועידה שעמדה בסימן ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים רצינו להבין אם הגאות בשווקים משתקפת גם בשטח. אחרי שסקרנו את המצב מהזוויות של הקמעונאות, מהזווית של אנשי הנדל"ן וגם בתי ההשקעות רצינו לקבל את התמונה של אחד הענפים שמחברים כמעט הכל ביחד צרכנות, תשתיות וביטחון לאומי: תעופה.
אורן הר-נבו, ראש אגף החשבות והכספים של אל על, עלה לבמה והביא איתו מבט רחב ומדויק על מה שקורה בענף מהפערים בין ביקוש להיצע ועד מקומה של אל על במערכת שמנסה להמריא, אבל נתקעת שוב ושוב בחסמים מבניים.
