בזק
צילום: לילך צור
ראיון

"בזק לקראת מהפכה: תוך שנתיים תהיה למרבית המדינה גישה לסיבים"

כך מעריך לירן לובלין, מנהל מחלקת מחקר ב-IBI שמסביר שהאיום היחיד על בזק כעת הוא הרגולציה; בזק העלתה תחזית לשנה כולה והגבירה את ההטמעה של רשת הסיבים האופטיים
דור עצמון | (9)

בזק בתקופה טובה. גם בעסקים וגם במניה. החברה העלתה תחזיות לרווח שנתי של 1.15 מיליארד שקל, לעומת 1.05 מיליארד שקל ובמקביל מסרה שעד סוף השנה פוטנציאל החשיפה לרשת הסיבים האופטיים תגיע ל-1.5 מיליון איש לעומת 1.4 מיליון איש (להרחבה כאן).

 

"מה שמיוחד בטכנולוגיה של הסיבים האופטיים ברמה הטכנית, זה שמדובר בהכל מהכל – תשתית חדשה, מהירויות גלישה הרבה יותר גבוהות, יציבות הרבה יותר טובה ברשת ומהירויות העלאה הורדה משופרות שהתשתית הישנה יותר לא מסוגלת לספק", כך אומר, לירן לובלין, מנהל מחלקת המחקר של בית ההשקעות IBI, בראיון לביזפורטל.

לובלין מוסיף - "אני לא יודע להעריך מתי נראה בארץ פריסה מלאה אבל כמובן שבתחילת הדרך מתחילים לעבוד בריכוזי אוכלוסין: בניינים גבוהים ומרכזי ערים שבהם אפשר להגיע עם סיב אחד למספר רב של דירות ולא לבית אחד. פריסה מלאה זו מילה גדולה אבל אנחנו לא רחוקים ממסה קריטית של פריסה, מדובר בעניין של שנתיים מהיום עד שלמרבית הארץ תהיה גישה לסיבים אופטיים".

במה זה תלוי? יש חסמים רגולטוריים או שזה נטו העבודות בשטח?

"אני חושב שזה נטו העבודות בשטח. היו חסמים של רגולציה בתחילת הדרך אבל משרד התקשורת דאג להסיר את מרבית החסמים. ישנה רגולציה שבזק כפופה לה לפיה היא מחויבת בפריסה אוניברסלית של כל תשתית שהיא פורסת. כלומר מהרגע שבזק פרסה את הסיב הראשון היא מחויבת להגיע לכל הארץ. מאחר שהבינו שמדובר בפרויקט שבחלקו הוא אינו כלכלי, אז משרד התקשורת הגיע להסדר עם בזק שבו היא תבחר למעשה את האזורים שבהם היא פורסת כאשר שאר האזורים ייקראו 'אזורי תמרוץ' כמו הפריפריה הרחוקה וריכוזים של בתים פרטיים. באזורים אלו משרד התקשורת נותן איזושהי סובסידיה שנגזרת מתוך קרן שתתמלא מהכנסות חברות התקשורת.

בשורה התחתונה כרגע אין כאמור בעיה של חסמים, זו החלטה של מי שפורס בפועל בשטח והשקעת משאבים של החברות. החברות הגדולות שפורסות את הסיבים מלבד בזק הן פרטנר ו-IBC שהיא שותפות של חברת החשמל, הוט וסלקום".

לאן הולך שוק התקשורת? מה עוד נראה מלבד הסיבים האופטיים?

"הצעד הבא בעולם התשתית הוא לדעתי הדור 5 בסלולר. אנחנו בינתיים רואים פריסה מאוד איטית והיא רחוקה מלהיות פריסה מלאה. בשביל שדור 5 יהיה פרוס באופן מלא צריך גם תשתית סיבים שתחבר בין נקודה לנקודה וגם פריסה יותר משמעותית של אנטנות 'קטנות'. עד כה היה שימוש במאות אתרים כדי לספק כיסוי מלא לכל המדינה – מדובר בתדרים גבוהים יותר ובאורכי גל נמוכים יותר ולכן נדרשים הרבה יותר אתרים ברמה של כמעט אנטנה קטנה על כל פינת רחוב.

ברגע שהמהלך יושלם תיפתח בעצם הדלת לעולמות שבהם הכל יהיה מחובר לאינטרנט בין אם אלו המכוניות שאנחנו נוהגים בהן, המקרר שלנו, הכבישים, הרמזורים, הכל. האינטרנט הוא תשתית קריטית בדיוק כמו חשמל ומים וככה צריך להתייחס אליו – צריך לדאוג שתהיה יציבות".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מה אתה צופה לבזק בעתיד הנראה לעין מבחינת הצמיחה וההתפתחות שלה?

"בזק עברה שינוי משמעותי מחברה שדועכת לחברה שמתחילה פתאום להציג צמיחה, לא סתם אנחנו רואים הבוקר את עדכון התחזית של החברה. יש בבזק תהליכים מבניים מאוד משמעותיים בין אם זה הפריסה של הסיבים האופטיים שהרימה מחדש את מגזר תשתית האינטרנט, בין אם אלו המהלכים שקורים כעת ב-yes שיכולה להתחיל למכור חבילות טריפל, בין אם זה דור 5 וחזרה של טיסות לחו"ל שישפיעו לחיוב על ההכנסות של פלאפון בתוך הקבוצה. גם סגירת פעילות ה-ISP של בזק בינלאומי היא צעד חיובי עבור החברה.

"אם אלו הם מנועי הצמיחה, אז בכל הקשור לצד ההוצאות בזק הולכת ומתייעלת ומציגה תוכנית התייעלות מרשימה. בסך הכל העתיד הנראה לעין אכן נראה טוב לבזק. ישנו סימן שאלה אחד שהוא הרגולציה וכמו בכל גוף גדול יש לה המון משמעות. ראינו כבר מסמך של משרד התקשורת שמדבר על הגברת התחרות בשוק העסקי הרי בזק היא מונופול בשוק הזה ומשרד התקשורת עושה כל שביכולתו כדי להכניס לשם תחרות או לפחות להבין ממה נובעת הפוזיציה של בזק שהיא כל כך משמעותית בשוק העסקי. מדובר בשוק שמכניס לבזק הרבה מאוד כסף ובמובן הזה אם משרד התקשורת יחליט להתמודד עם זה אז ייתכן שזו ההתמודדות של בזק מול הרגולציה אם כי כרגע זה נראה קצת רחוק היות שצריך לחכות לאחרי הבחירות ולראות מי יהיה השר החדש והאג'נדה שלו".

מניית בזק עלתה מתחילת השנה ב-13.8% למחיר של 5.75 שקל המבטא שווי של 15.9 מיליארד שקל. בשנה שעברה היא זינקה ב-69%. הרווח של בזק ברבעון הראשון השנה הסתכם ב-282 מיליון שקל על הכנסות של 2.225 מיליארד שקל. בשנת 2021 כולה הרוויחה החברה 1.183 מיליארד שקל על הכנסות של 8.82 מיליארד שקל. השווי מבטא מכפיל רווח של 15.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    משה הלוי 05/08/2022 00:16
    הגב לתגובה זו
    בבזק יעשו מאות מליונים והאזרח התפרן ישלם 170 שקל חודש לאינטרנט .צריך לטפל בשוק האינטרנט כמו שטיפלו בתקשורת הסולולארית
  • 7.
    הסיבים 04/08/2022 07:50
    הגב לתגובה זו
    כנופיית רק לא ביבי. מיושמת כסוכריה לאזרח. רק בעלויות הרבה יותר גבוהות.
  • 6.
    יבר 02/08/2022 16:09
    הגב לתגובה זו
    אבל אף אחד לא כותב שההתקנה גרועה עד מאוד . לא מקצועית ומלאה ניתוקים. הטכנאים לא מוכשרים דיים לפעול נכון. והכל במצב שאין דין ואין דיין..900 ₪יודעים לגבות על מוצר שלא הייתי משלם עליו 9 ₪.
  • 5.
    כבר שנתיים אני שומע שבעוד שנתיים יהיו לנו סיבים בשכונה (ל"ת)
    לוקו 02/08/2022 08:29
    הגב לתגובה זו
  • לא כדאי לך. אומרים:שאל את המנוסה (ל"ת)
    יבר 02/08/2022 16:11
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    דוד 01/08/2022 21:36
    הגב לתגובה זו
    בזק מבחוץ נראית נוצצת ויפה אבל מבפנים רקובה התשתית החדשה תוכננה ברמה הגרועה ביותר בלי טיפת מחשבה אמרו שאין תקלות בסיבים יש בשפע מתעללים בעובדים הקטנים שמבצעים את העבודה הדרישות לא הגיוניות העיקר להראות שהכל נוצץ, רקוב ומצחין
  • 3.
    אבי 01/08/2022 18:34
    הגב לתגובה זו
    התחילו ועזבו איפוא שקשה להם
  • 2.
    יודה 01/08/2022 17:34
    הגב לתגובה זו
    כל הישובים הקטנים בצפון ובדרום לא יחוברו בסיב האופטי, על הממשלה לחייב את בזק לחבר קודם את הפריפריה ורק אז לתת להם רשות לחבר את המרכז.
  • 1.
    חכם בלילה 01/08/2022 17:04
    הגב לתגובה זו
    בזק זו חברה פרטית בגלל בעלי אינטרסים ושחיתות במדינה !! בזק נקשרת לאחרונה שמי פוגעת בלקוחות ובשירות של שאר החברות בשוק ומנסה להעצים את עצמה על חשבון כולם!! די למונופולים הכוחני
יו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברהיו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברה
דוחות

פי 7.5 ב-3 שנים - נאוויטס עוברת להפקה מלאה בשננדואה: הכנסות של כ-98 מיליון דולר ו-EBITDA של כ-67.6 מיליון דולר

פי 7.5 ב-3 שנים והכתובת היתה על הקיר ( האם נאוויטס היא מציאה? );  החלטת ההשקעה הסופית (FID) לפיתוח השלב הראשון של SEA LION צפויה להתקבל עד סוף שנת 2025
מנדי הניג |

לפני שלוש שנים ניתחנו את נאוויטס וקיבלנו שיש שם סיכוי גדול. עם סיכון, תמיד יש סיכון, אבל המחיר של השותפות נראה לנו נמוך בהינתן החלום - כתבנו על זה ועל שותפויות אחרות  - האם מניות הגז והנפט אטרקטיביות? והאם נאוויטס היא מציאה? נאוויטס עלתה מאז פי 7.5 - 650%.  התוצאות ברבעונים האחרונים מספקים את הסיבה. האם אפשר היה לדעת זאת בעבר? זה היה החלום של גדעון תדמור ולהבדיל מחולמים אחרים הוא קיבל על החלום שלו מימון משורה ארוכה של בנקאים בארה"ב. אלה לא נכנסים כשהן חושבים שהסיכון גדול מדי. כלומר, זה היה חלום שראו אותו כבר מתגבש במציאות. היו גם סיכונים כמו מחירי הנפט שעלולים לרדת ובעיקר בעיות שעלולות להיות בתפעול וקידוח בשלבים המאוחרים.

משקיעים לקחו את הסיכון הזה כענק והוא היה בינוני. כשזה קורה, יש לפעמים הזדמנות. משקיעים גם נדבקו בסנטימנט השלילי של תחום הגז והתרחקו מנאוויטס. תדמור ידע לנצל את הסנטימנט בשוק הנפט בצורה מושלמת. הסנטימנט השלילי שנבע בעיקר מהקולות הרבים והחזקים שקראו להפסקת השימוש בדלקים פוסילים גרם לגופי הענק בתחום לעצור את התקדמות הקידוחים למרות שהושקעו בהם מיליארדים. זה היה עניין של תדמית והם חיפשו ועדיין מחפשים להיראות פחות פוגעים בסביבה. מעבר לכך, הם העריכו שמחירי הנפט יפלו.

אחרי שהשקיעו מעל מיליארד דולר בקידוח  מכרו אותו במחיר של דירת 5 חדרים יקרה בת"א. תדמור סגר מימון, השקיע, הנפיק והצליח לייצר ברבעון האחרון Ebitda  של 68 מיליון דולר כשנאוויטס נסחרת ב-14.4 מיליארד שקל. הצפת ערך עצומה. יש לטענת תדמור הזדמנויות נוספות והוא קודח בהם, אבל שוב נזכיר שהתחום לא חף מסיכונים. הסיכון הגדול ביותר הוא מחיר הנפט. טראמפ אמר בנאום כניסתו לבית הלבן Drill Baby Drill ושינה שוב את כללי המשחק, אבל המגמה ארוכת הטווח היא ירידה במחיר הנפט ושימוש מופחת. רק שזה לא עניין של שנתיים-שלוש, זה עניין של טווח ארוך.

בינתיים, הביקושים לנפט מתגברים. זה התחיל במלחמה בין רוסיה לאוקראינה שגרם למחירי הנפט לעלות, נמשך במתיחות אצלנו במזרח התיכון ועכשיו מפנימים שהביקוש לאנרגיה מכל הסוגים יזנק כדי לתמוך במהפכת ה-AI. אז הנפט ישאר כאן עד תקופה ארוכה. 



נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש  מסכמת רבעון שבו פעילות פרויקט שננדואה נכנסה להפקה מלאה ומקבלת ביטוי משמעותי בדוחות. השותפות, הפועלת בתחום הפקת הנפט והגז במים עמוקים בארצות הברית, עברה במהלך הרבעון מתהליך הרצה מדורג של הבארות לכיוון הפקה יציבה, והשינוי ניכר בתוצאות הכספיות. מאגר שננדואה, שנכנס לשלב ה-Ramp-Up החל מיולי, הפך למנוע העיקרי של העלייה בהכנסות ובתוצאות התפעוליות.

שאול נאוי יו"ר יעקב פיננסים, צילום: יחצשאול נאוי יו"ר יעקב פיננסים, צילום: יחצ
ראיון

שאול נאוי: "הגידול בתיק הגיע רק מחברות שפנינו אליהן - לא ממי שמחפש אשראי בכל מחיר"

אחרי התוצאות הרבעוניות שהציגו גידול של 42% בתיק האשראי והציפו גם חששות בשוק האח"ב, שאול נאוי יו"ר יעקב פיננסים מתאר את מדיניות ניהול הסיכונים ומסביר את היתרון במח״מ הקצר: "אם יש מדורה קטנה, אני יוצא. אני לא מחכה שיהיה ל״ג בעומר"
מנדי הניג |

האח"ב בתקופה רגישה מאוד. אנחנו יוצאים ממלחמה ארוכה שהאטה את המגזר העסקי וגרמה ללחצים אצל לווים בעיקר במגזר הנדל״ן, הריבית עדיין גבוהה וככל שתרד היא עדיין תהיה ברמות גבוהות יחסית לשנים האחרונות מה שמוביל את השוק להסתכל בחשדנות על תיקי האשראי הגדולים של החברות, רק שצריך לזכור שיש כאן מנעד רחב מאוד, וכל תיק שונה מהותית מרעהו גם מבחינת סוגי הלווים וגם מבחינת אורכי המח״מ, וזה כנראה אחד הסעיפים החשובים ביותר, כי חברה שמתנהלת במח״מ קצר פחות מרותקת לשוק ופחות תלויה ביכולת של לקוחות להחזיק אשראי ארוך בתקופה תנודתית.

הדוח הרבעוני של יעקב פיננסים נופל בדיוק לתוך האווירה הזאת. מצד אחד, המספרים ממשיכים להראות צמיחה. אנחנו רואים זינוק בתיק האשראי של 42%, הרווח הנקי בקצב שנתי של 80 מיליון שקל, וההון העצמי גם הוא עולה. אבל השוק עצבני, בתגובה לתוצאות המניה יורדת עד 7% כשהשווי של  יעקב פיננסים -7.31%   נע על 810 מיליון שקל למרות זינוק של 64% מתחילת השנה, שזה נותן לה מכפיל של 10 שגם משקף את החששות של המשקיעים כלפי התחום כשגם המניה של האח דורי נאוי -0.72%   נעה סביב המכפיל.

על הרקע הזה שוחחנו עם יו"ר יעקב פיננסים, שאול נאוי, ועם סמנכ״ל האשראי הבכיר דור גורי, כדי להבין איך הם רואים את התקופה האחרונה, מה עומד מאחורי הצמיחה הגדולה בתיק, ואיך הם נשארים רגועים כשהשוק כל כך חושש מתברר שכשעושים "עסקים עם אנשים הגונים" אפשר לנטרל חלק גדול מהסיכון לדברי נאוי.


אנחנו רואים צמיחה ברמת השורה העליונה והתחתונה, עם קצב רבעוני של 20 מיליון שקל בשורה התחתונה, אפשר לצפות להמשך צמיחה כזאת?

"אנחנו לא משנים את הגישה ואת העבודה שלנו. הבסיס הוא הלקוחות. למי נותנים כסף. זה תמיד מתחיל מאנשים. מי עומד מאחורי החברה, מה האישיות שלו, האם הוא ישר. אם משהו בהתנהגות או בדברים שנאמרים לא מסתדר לי - אני לא עושה את העסקה. אחרי הבדיקה האישית מגיעה בדיקת החברה: מה היא עושה, מה המאזנים, עם איזה בנקים היא עובדת, מה ההיסטוריה. יש המון פרמטרים. אנחנו כמעט לא מקבלים לקוחות שמגיעים מהאקראי - אנחנו מסמנים חברות שאנחנו רוצים לעבוד איתן ופונים אליהן. זה קשה, אלה חברות טובות עם מערכת בנקאית חזקה. חברה שאין לה בנקים בכלל - אני לא רוצה שתהיה לקוחה שלי. אנחנו משלימים לבנקים, לא מובילים אותם."