הסכנה הגדולה - מה יקרה אם העלאות הריבית לא ישפיעו על הצרכנים?

המשקיעים יתרגמו את העלאות הריבית לתמחור השווקים הפיננסים, אבל כל עוד הצרכנים ומנהלי חברות קטנות ובינוניות לא מגיבים להעלאות הריבית, אז במה יועילו העלאות הריבית ואז -  בהחלט ייתכן שהמשבר עוד יגיע

ידע הוא בדרך כלל כוח. אבל העלייה באינפלציה מייצרת מצב שבו לפחות מבחינת הבנקים המרכזיים, לא ברור שזה בהכרח נכון. כי מבחינת הבנקים המרכזיים, הידע נמצא במקום הלא נכון: מי שיודעים על הפעולות של בנקים מרכזיים, ומבינים את ההשלכות שלהם, זה לא הציבור שהבנקים המרכזיים מנסים להשפיע עליו.

כלי העבודה המרכזי של הבנקים המרכזיים במלחמה באינפלציה הוא הריבית. עלייה בריבית אמורה לאותת לציבור הצרכנים שההלוואות הולכות להתייקר. הצרכנים גם אמורים להבין שהעלייה בריבית מגבילה את היכולת של הממשלה והפירמות לקחת הלוואות, ולכן שעובדים במגזר הציבורי לא הולכים לקבל העלאות שכר משמעותיות בקרוב, ושעובדים במגזר הפרטי צריכים להתחיל לחשוש מפיטורים.

השילוב בין חשש להכנסות והבנה שהלוואות הולכות להפוך לעסק יקר, אמור גם לגרום לצרכנים לצמצם את ההוצאות שלהם. במקביל, עוד לפני שהצרכנים מצמצמים את ההוצאות שלהם, בעלי העסקים אמורים להבין שחגיגת הקניות נגמרה, ושאם הם רוצים לשמור על לקוחות מרוצים, כדאי להם מאוד להוריד מחירים, או לפחות להחזיק אותם ללא שינוי, אפילו אם העלויות שלהם קצת גדלות.

הבעיה היא שמי שאמור להבין את זה, כלומר הצרכנים ובעלי עסקים קטנים ובינוניים, לא שומע על הפעולות של הבנקים המרכזיים. גם אם הם שומעים על הפעולות האלו, הם בדרך כלל לא מבינים את המשמעויות. לכן העלאת ריבית של רבע או אפילו חצי אחוז, שההשפעה המיידית שלה על ציבור הצרכנים, בוודאי בארה"ב, היא די שולית, לא תגרום לצרכנים לשנות התנהגות, ולא תגרום לבעלי עסקים להפסיק את עליית המחירים.

מי כן מגיב לעליות ריבית של רבע וחצי אחוז? שוק ההון. למעשה, שוק ההון מגיב עוד לפני שהעליות האלו קורות, כי בשוק ההון מבינים בדיוק את המשמעות של עליית ריבית: עלייה בעלות שבה חברות מגייסות הון. בתקופה שבה חלק גדול מהחברות ממונפות בצורה כמעט חסרת תקדים, והן עוד יצטרכו להגדיל את המנוף אפילו יותר בגלל שהשיבושים בשרשראות האספקה גורמים להן להחליף ספקים ולהקים מפעלים חדשים, עלייה בריבית זאת חדשה ממש לא טובה.

יוצא מזה שהבנק המרכזי נמצא במלכודת: הוא רוצה להשפיע על הצרכנים ועל בעלי עסקים קטנים ובינוניים, אבל אלו בכלל לא יודעים שהוא מבצע פעולות, והוא לא רוצה להשפיע על המשקיעים בשוק ההון, כדי שלא לגרום למשבר, אבל המשקיעים דווקא כן עוקבים אחרי הפעולות שלו. התוצאה היא שהבנק המרכזי מדבר הרבה על עליות ריבית, אבל מבצע אותן לאט-לאט. התקווה שלו היא שמצד אחד, אם הוא יוציא מספיק הודעות, בסוף גם האיש הקטן ברחוב יבין מה הולך לקרות, ויגיב. מהצד השני, אם עליות הריבית יהיו איטיות מספיק, אז בשוק ההון יערכו לכך, ועליות הריבית לא יגרמו למשבר. בינתיים זה עובד בסדר. העליות בבורסות בארה"ב אחרי העלאת הריבית מראה שהמשקיעים התכוננו לכך שעליית הריבית תגרום למשבר, והם נרגעו כשהם גילו שבינתיים המשבר עוד לא הגיע. אבל כל עוד הצרכנים ומנהלי חברות קטנות ובינוניות לא מגיבים להעלאות הריבית, אז בהחלט ייתכן שהמשבר עוד יגיע.

דר' אביחי שניר

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    א 24/03/2022 10:32
    הגב לתגובה זו
    גם אם שיעור הריבית היורדת נמוך, שווי המשקל החדש מתערער ומתכנס נמוך יותר, ואם לא די, והאינפלציה נמשכת, שוב תרד הריבית ותגרור את המשק לשיווי משקל נמוך יותר עד לעצירה וקיבוע בשיווי משקל חדש. זאת כוחה של הכלכלה. תהליכים טבעיים,
  • 9.
    יריב 23/03/2022 19:37
    הגב לתגובה זו
    ב 100% ריבית הצרכנים בטוח יגיבו אז השאלה היא כמה צריך להעלות כדי לגאום לתגובה ולא האם צריך להעלות.
  • 8.
    נוסטרדמוס 23/03/2022 12:46
    הגב לתגובה זו
    0.25 אחוז ריבית תוריד אינפלציה של 8% ? תבדקו מה קרה בשנות ה-80.
  • 7.
    סניר 23/03/2022 09:37
    הגב לתגובה זו
    המשכורות לא עלו כך שכיצד יוכלו לשלם את העלייה בריבית? אנשים פשוט לא יעמדו בהחזרי המשכנתאות הגבוהים.
  • 6.
    אשר 21/03/2022 15:31
    הגב לתגובה זו
    העלאות הריבית בקושי החלו...אז מה רלוונטית הכתבה עכשיו ? נמתין ונראה קודם את השפעתה. או שאתה בידק תגובתינו לפני פרסום עוד מאמר מיותר ?
  • 5.
    חחח...הרגת אותי 21/03/2022 15:13
    הגב לתגובה זו
    קודם שיקרה משהו...אחרי זה תנתח. בדיחה. מה יקרה אם לסבתא היו גלגלים ?
  • 4.
    פשוטיש 21/03/2022 14:22
    הגב לתגובה זו
    עדיין לא הבין שאי אפשר להבין או לשלוט בכלכלה האינטרנטית
  • 3.
    רועי 21/03/2022 13:23
    הגב לתגובה זו
    אבל הם מפחדים שבועת החובות תתפוצץ
  • כ 22/03/2022 01:51
    הגב לתגובה זו
    בעיקר של דלקים ונפט אבל גם של סחורות אחרות כמו חיטה שעורה מלט ומתכות שמטיבות עם יוקר המחיה, בנוסף מאותה סיבה היא גם מוזילה את מדד תשומות הבניה וגם מקטינה את התשואה החודשית של משכירי הדירות, מה שתורם לצינון מחירי הנדל״ן למגורים.
  • 2.
    דן 21/03/2022 12:41
    הגב לתגובה זו
    זו האינפלציה וכולם סביבה
  • 1.
    איציק 21/03/2022 12:17
    הגב לתגובה זו
    אם לא - מעלים את הריבית עוד. מאוד פשוט
בצלאל מכליס
צילום: ליאת מנדל

קנו אלביט - "המניה תגיע ל-540 דולר", בנק אוף אמריקה משדרג המלצה

לאחרונה התחיל בנק אוף אמריקה לסקר את החברה עם מחיר יעד של 500 דולר וכעת הוא משדרג את מחיר היעד - פרמיה של 18% על מחיר השוק; "הצמיחה מולידה צמיחה"

רן קידר |

בנק אוף אמריקה שהתחיל ממש לאחרונה לכסות את אלביט מערכות משדרג את המלצתו. הוא העניק לפני מספר חודשים מחיר יעד של 500 דולר למניית החברה וכעת מחיר ה יעד עולה ל-540 דולר - מה שמבטא פרמייה של 18%.  בבנק ממליצים לקנות את המניה. האנליסטים  בראשם רונלד אפשטיין, מסבירים ש"החברה ממשיכה להפגין צמיחה חזקה בהכנסות, הרחבת מרווחים וביקוש מתמשך".

מגזר היבשה של אלביט צמח ב-45% בהשוואה לשנה שעברה, והאנליסטים מעלים את התחזית לכל השנה לצמיחה של 40%. "הצמיחה של מגזר היבשה ממשיכה לגמד את המגזרים האחרים", כותבים האנליסטים ועוברים להציג את העסקה בתחום האווירי עם אירבוס שלדעתם היא עסקה מאוד חשובה. אלביט זכתה בחוזה של 260 מיליון דולר מאיירבוס. המטרה להתקין מערכות הגנה עצמית במטוסי התובלה A400M של חיל האוויר הגרמני. שש שנים של עבודה מובטחת.

"אנחנו רואים בזה יתרון אסטרטגי", מסבירים האנליסטים. "חברות ביטחון עם נוכחות מקומית נוטות להרוויח יותר מההוצאות הביטחוניות הגלובליות הגוברות". לאלביט יש נוכחות מקומיות במדינות העיקריותש בהן היא פועלת. 

האנליסטים מדברים על כך שפנטגון צריך לחדש מלאי נשק בהיקף של 3.5 מיליארד דולר אחרי הסיוע הצבאי לישראל - כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים.  ומי תרוויח מזה? "הביקוש להחזרת מלאי נשק נותר איתן", כותבים האנליסטים שסבורים שזה מעיד על ביקושים בדרך. 

האנליסטים העלו את תחזית הרווח למניה ל-2025 ל-12.10 דולר (מ-11.35 דולר) - מדובר על מכפיל רווח "פשוט" של כ-40. גם 2026 ו-2027 קיבלו עדכון כלפי מעלה. מחיר היעד של 540 דולר נלקח ממכפיל EV/EBITDA של 23 על התחזיות ל-2026. זה גבוה מחברות הענק האמריקאיות אבל בקו עם חברות ביטחון בינוניות באירופה ובארה"ב.

"אנחנו רואים את ההערכה הזו כהוגנת", הם כותבים. מבחינתם המניה לא זולה, אבל שווה את המחיר.


אתי אלישקוב, מנכ"לית ליברה; קרדיט: אבי מועלםאתי אלישקוב, מנכ"לית ליברה; קרדיט: אבי מועלם
ראיון

אתי אלישקוב: "ליברה לא חזירה", "צ'יק הוא הביט שלנו", "המימושים בענף - טבעיים"

מאחורי התוצאות הרבעוניות המעולות של ליברה "אין קסמים - יש עבודה קשה" מסבירה לנו המנכ"לית אתי אלישקוב; "השחיקה בפרמיות - יזומה" ליברה הוגנת ועדיין תחרותית; לא נבהלת מהמימושים בענף "טבעי להיפגש עם הכסף - הקונים מאמינים בענף"; היא גם מתייחסת ל'עד כמה הרבעון מייצג?' ו'איך משמרים ומשפרים את המספרים?' 

מנדי הניג |

אתי אלישקוב נכנסה לעולם הביטוח עם מטרה אחת: לשבור את התפיסה המסורתית של הענף ולהביא אותו לעידן דיגיטלי הרבה יותר שקוף ויעיל. ב־2017 היא הקימה את ליברה, חברה "רזה ודינמית" כמו שהיא אוהבת להגדיר אותה. 

בלי מערכים כבדים של גבייה ובקרה. חברה שמתבססת על אוטומציה וטכנולוגיה כדי לנהל את כל תהליכי ההצטרפות, התביעות והשירות העצמי ללקוחות. זה מאפשר לליברה להתחרות בענקיות הביטוח כשהיא ממוקדת בעיקר במגזרי ביטוחי הרכב. כשהחברות הוותיקות מנסות להתאים את עצמן לעידן הדיגיטלי, ליברה כבר "נולדה" ככה. התוצאות הרבעוניות האחרונות, עם זינוק ברווח הנקי ויחס חיתום מרשים של 76%, מוכיחות שהמודל של ליברה עובד.

אבל עדיין לא הכל וורוד, אפשר לראות שחיקה בפרמיות, יש יותר "ראשים" אבל עלות הפרמיה נשחקת. אלישקוב לא מנסה להסתיר את זה, להפך: היא מציינת כי זה מהלך יזום, חלק מאסטרטגיה שתבטיח תחרותיות ארוכת טווח ותשמור על הדרך את המיצוב של החברה ככזאת שמציעה מחירים הוגנים.

ההנפקה בבורסה בתל אביב ב-2021 סימנה את הכניסה של ליברה לליגה של החברות הציבוריות. ב-12 החודשים האחרונים המניה כמעט ושילשה את עצמה ושווי השוק של החברה מתקרב ל-700 מיליון שקל. ברבעון השני של 2025 רשמה ליברה עלייה של כ-14% בפרמיות ברוטו שהסתכמו בכ-208 מיליון שקל, והרווח הכולל קפץ ב-68% ל-35.1 מיליון שקל. גם בתשואה להון ליברה מציגה 67% במונחים שנתיים ובמקביל מכריזה על חלוקת דיבידנד של 10 מיליון שקל - לתוצאות הרבעון השני של ליברה.

בראיון לביזפורטל, אתי אלישקוב מנכ"לית ליברה פותחת את כל הקלפים. היא מסבירה על האסטרטגיה של החברה מאחורי השחיקה בפרמיות ומה הם עושים כדי לשמור על היתרון התחרותי מול הקולגות שלא יושבות בשקט וגם הן צועדות ומרחיבות את הדיגיטציה.