הסכנה הגדולה - מה יקרה אם העלאות הריבית לא ישפיעו על הצרכנים?
המשקיעים יתרגמו את העלאות הריבית לתמחור השווקים הפיננסים, אבל כל עוד הצרכנים ומנהלי חברות קטנות ובינוניות לא מגיבים להעלאות הריבית, אז במה יועילו העלאות הריבית ואז - בהחלט ייתכן שהמשבר עוד יגיע
ידע הוא בדרך כלל כוח. אבל העלייה באינפלציה מייצרת מצב שבו לפחות מבחינת הבנקים המרכזיים, לא ברור שזה בהכרח נכון. כי מבחינת הבנקים המרכזיים, הידע נמצא במקום הלא נכון: מי שיודעים על הפעולות של בנקים מרכזיים, ומבינים את ההשלכות שלהם, זה לא הציבור שהבנקים המרכזיים מנסים להשפיע עליו.
כלי העבודה המרכזי של הבנקים המרכזיים במלחמה באינפלציה הוא הריבית. עלייה בריבית אמורה לאותת לציבור הצרכנים שההלוואות הולכות להתייקר. הצרכנים גם אמורים להבין שהעלייה בריבית מגבילה את היכולת של הממשלה והפירמות לקחת הלוואות, ולכן שעובדים במגזר הציבורי לא הולכים לקבל העלאות שכר משמעותיות בקרוב, ושעובדים במגזר הפרטי צריכים להתחיל לחשוש מפיטורים.
השילוב בין חשש להכנסות והבנה שהלוואות הולכות להפוך לעסק יקר, אמור גם לגרום לצרכנים לצמצם את ההוצאות שלהם. במקביל, עוד לפני שהצרכנים מצמצמים את ההוצאות שלהם, בעלי העסקים אמורים להבין שחגיגת הקניות נגמרה, ושאם הם רוצים לשמור על לקוחות מרוצים, כדאי להם מאוד להוריד מחירים, או לפחות להחזיק אותם ללא שינוי, אפילו אם העלויות שלהם קצת גדלות.
הבעיה היא שמי שאמור להבין את זה, כלומר הצרכנים ובעלי עסקים קטנים ובינוניים, לא שומע על הפעולות של הבנקים המרכזיים. גם אם הם שומעים על הפעולות האלו, הם בדרך כלל לא מבינים את המשמעויות. לכן העלאת ריבית של רבע או אפילו חצי אחוז, שההשפעה המיידית שלה על ציבור הצרכנים, בוודאי בארה"ב, היא די שולית, לא תגרום לצרכנים לשנות התנהגות, ולא תגרום לבעלי עסקים להפסיק את עליית המחירים.
- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי כן מגיב לעליות ריבית של רבע וחצי אחוז? שוק ההון. למעשה, שוק ההון מגיב עוד לפני שהעליות האלו קורות, כי בשוק ההון מבינים בדיוק את המשמעות של עליית ריבית: עלייה בעלות שבה חברות מגייסות הון. בתקופה שבה חלק גדול מהחברות ממונפות בצורה כמעט חסרת תקדים, והן עוד יצטרכו להגדיל את המנוף אפילו יותר בגלל שהשיבושים בשרשראות האספקה גורמים להן להחליף ספקים ולהקים מפעלים חדשים, עלייה בריבית זאת חדשה ממש לא טובה.
יוצא מזה שהבנק המרכזי נמצא במלכודת: הוא רוצה להשפיע על הצרכנים ועל בעלי עסקים קטנים ובינוניים, אבל אלו בכלל לא יודעים שהוא מבצע פעולות, והוא לא רוצה להשפיע על המשקיעים בשוק ההון, כדי שלא לגרום למשבר, אבל המשקיעים דווקא כן עוקבים אחרי הפעולות שלו. התוצאה היא שהבנק המרכזי מדבר הרבה על עליות ריבית, אבל מבצע אותן לאט-לאט. התקווה שלו היא שמצד אחד, אם הוא יוציא מספיק הודעות, בסוף גם האיש הקטן ברחוב יבין מה הולך לקרות, ויגיב. מהצד השני, אם עליות הריבית יהיו איטיות מספיק, אז בשוק ההון יערכו לכך, ועליות הריבית לא יגרמו למשבר. בינתיים זה עובד בסדר. העליות בבורסות בארה"ב אחרי העלאת הריבית מראה שהמשקיעים התכוננו לכך שעליית הריבית תגרום למשבר, והם נרגעו כשהם גילו שבינתיים המשבר עוד לא הגיע. אבל כל עוד הצרכנים ומנהלי חברות קטנות ובינוניות לא מגיבים להעלאות הריבית, אז בהחלט ייתכן שהמשבר עוד יגיע.
דר' אביחי שניר
- 10.א 24/03/2022 10:32הגב לתגובה זוגם אם שיעור הריבית היורדת נמוך, שווי המשקל החדש מתערער ומתכנס נמוך יותר, ואם לא די, והאינפלציה נמשכת, שוב תרד הריבית ותגרור את המשק לשיווי משקל נמוך יותר עד לעצירה וקיבוע בשיווי משקל חדש. זאת כוחה של הכלכלה. תהליכים טבעיים,
- 9.יריב 23/03/2022 19:37הגב לתגובה זוב 100% ריבית הצרכנים בטוח יגיבו אז השאלה היא כמה צריך להעלות כדי לגאום לתגובה ולא האם צריך להעלות.
- 8.נוסטרדמוס 23/03/2022 12:46הגב לתגובה זו0.25 אחוז ריבית תוריד אינפלציה של 8% ? תבדקו מה קרה בשנות ה-80.
- 7.סניר 23/03/2022 09:37הגב לתגובה זוהמשכורות לא עלו כך שכיצד יוכלו לשלם את העלייה בריבית? אנשים פשוט לא יעמדו בהחזרי המשכנתאות הגבוהים.
- 6.אשר 21/03/2022 15:31הגב לתגובה זוהעלאות הריבית בקושי החלו...אז מה רלוונטית הכתבה עכשיו ? נמתין ונראה קודם את השפעתה. או שאתה בידק תגובתינו לפני פרסום עוד מאמר מיותר ?
- 5.חחח...הרגת אותי 21/03/2022 15:13הגב לתגובה זוקודם שיקרה משהו...אחרי זה תנתח. בדיחה. מה יקרה אם לסבתא היו גלגלים ?
- 4.פשוטיש 21/03/2022 14:22הגב לתגובה זועדיין לא הבין שאי אפשר להבין או לשלוט בכלכלה האינטרנטית
- 3.רועי 21/03/2022 13:23הגב לתגובה זואבל הם מפחדים שבועת החובות תתפוצץ
- כ 22/03/2022 01:51הגב לתגובה זובעיקר של דלקים ונפט אבל גם של סחורות אחרות כמו חיטה שעורה מלט ומתכות שמטיבות עם יוקר המחיה, בנוסף מאותה סיבה היא גם מוזילה את מדד תשומות הבניה וגם מקטינה את התשואה החודשית של משכירי הדירות, מה שתורם לצינון מחירי הנדל״ן למגורים.
- 2.דן 21/03/2022 12:41הגב לתגובה זוזו האינפלציה וכולם סביבה
- 1.איציק 21/03/2022 12:17הגב לתגובה זואם לא - מעלים את הריבית עוד. מאוד פשוט
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
