אביחי שניר
צילום: באדיבות המצולם

הסכנה הגדולה - מה יקרה אם העלאות הריבית לא ישפיעו על הצרכנים?

המשקיעים יתרגמו את העלאות הריבית לתמחור השווקים הפיננסים, אבל כל עוד הצרכנים ומנהלי חברות קטנות ובינוניות לא מגיבים להעלאות הריבית, אז במה יועילו העלאות הריבית ואז -  בהחלט ייתכן שהמשבר עוד יגיע

ידע הוא בדרך כלל כוח. אבל העלייה באינפלציה מייצרת מצב שבו לפחות מבחינת הבנקים המרכזיים, לא ברור שזה בהכרח נכון. כי מבחינת הבנקים המרכזיים, הידע נמצא במקום הלא נכון: מי שיודעים על הפעולות של בנקים מרכזיים, ומבינים את ההשלכות שלהם, זה לא הציבור שהבנקים המרכזיים מנסים להשפיע עליו.

כלי העבודה המרכזי של הבנקים המרכזיים במלחמה באינפלציה הוא הריבית. עלייה בריבית אמורה לאותת לציבור הצרכנים שההלוואות הולכות להתייקר. הצרכנים גם אמורים להבין שהעלייה בריבית מגבילה את היכולת של הממשלה והפירמות לקחת הלוואות, ולכן שעובדים במגזר הציבורי לא הולכים לקבל העלאות שכר משמעותיות בקרוב, ושעובדים במגזר הפרטי צריכים להתחיל לחשוש מפיטורים.

השילוב בין חשש להכנסות והבנה שהלוואות הולכות להפוך לעסק יקר, אמור גם לגרום לצרכנים לצמצם את ההוצאות שלהם. במקביל, עוד לפני שהצרכנים מצמצמים את ההוצאות שלהם, בעלי העסקים אמורים להבין שחגיגת הקניות נגמרה, ושאם הם רוצים לשמור על לקוחות מרוצים, כדאי להם מאוד להוריד מחירים, או לפחות להחזיק אותם ללא שינוי, אפילו אם העלויות שלהם קצת גדלות.

הבעיה היא שמי שאמור להבין את זה, כלומר הצרכנים ובעלי עסקים קטנים ובינוניים, לא שומע על הפעולות של הבנקים המרכזיים. גם אם הם שומעים על הפעולות האלו, הם בדרך כלל לא מבינים את המשמעויות. לכן העלאת ריבית של רבע או אפילו חצי אחוז, שההשפעה המיידית שלה על ציבור הצרכנים, בוודאי בארה"ב, היא די שולית, לא תגרום לצרכנים לשנות התנהגות, ולא תגרום לבעלי עסקים להפסיק את עליית המחירים.

מי כן מגיב לעליות ריבית של רבע וחצי אחוז? שוק ההון. למעשה, שוק ההון מגיב עוד לפני שהעליות האלו קורות, כי בשוק ההון מבינים בדיוק את המשמעות של עליית ריבית: עלייה בעלות שבה חברות מגייסות הון. בתקופה שבה חלק גדול מהחברות ממונפות בצורה כמעט חסרת תקדים, והן עוד יצטרכו להגדיל את המנוף אפילו יותר בגלל שהשיבושים בשרשראות האספקה גורמים להן להחליף ספקים ולהקים מפעלים חדשים, עלייה בריבית זאת חדשה ממש לא טובה.

יוצא מזה שהבנק המרכזי נמצא במלכודת: הוא רוצה להשפיע על הצרכנים ועל בעלי עסקים קטנים ובינוניים, אבל אלו בכלל לא יודעים שהוא מבצע פעולות, והוא לא רוצה להשפיע על המשקיעים בשוק ההון, כדי שלא לגרום למשבר, אבל המשקיעים דווקא כן עוקבים אחרי הפעולות שלו. התוצאה היא שהבנק המרכזי מדבר הרבה על עליות ריבית, אבל מבצע אותן לאט-לאט. התקווה שלו היא שמצד אחד, אם הוא יוציא מספיק הודעות, בסוף גם האיש הקטן ברחוב יבין מה הולך לקרות, ויגיב. מהצד השני, אם עליות הריבית יהיו איטיות מספיק, אז בשוק ההון יערכו לכך, ועליות הריבית לא יגרמו למשבר. בינתיים זה עובד בסדר. העליות בבורסות בארה"ב אחרי העלאת הריבית מראה שהמשקיעים התכוננו לכך שעליית הריבית תגרום למשבר, והם נרגעו כשהם גילו שבינתיים המשבר עוד לא הגיע. אבל כל עוד הצרכנים ומנהלי חברות קטנות ובינוניות לא מגיבים להעלאות הריבית, אז בהחלט ייתכן שהמשבר עוד יגיע.

דר' אביחי שניר

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    א 24/03/2022 10:32
    הגב לתגובה זו
    גם אם שיעור הריבית היורדת נמוך, שווי המשקל החדש מתערער ומתכנס נמוך יותר, ואם לא די, והאינפלציה נמשכת, שוב תרד הריבית ותגרור את המשק לשיווי משקל נמוך יותר עד לעצירה וקיבוע בשיווי משקל חדש. זאת כוחה של הכלכלה. תהליכים טבעיים,
  • 9.
    יריב 23/03/2022 19:37
    הגב לתגובה זו
    ב 100% ריבית הצרכנים בטוח יגיבו אז השאלה היא כמה צריך להעלות כדי לגאום לתגובה ולא האם צריך להעלות.
  • 8.
    נוסטרדמוס 23/03/2022 12:46
    הגב לתגובה זו
    0.25 אחוז ריבית תוריד אינפלציה של 8% ? תבדקו מה קרה בשנות ה-80.
  • 7.
    סניר 23/03/2022 09:37
    הגב לתגובה זו
    המשכורות לא עלו כך שכיצד יוכלו לשלם את העלייה בריבית? אנשים פשוט לא יעמדו בהחזרי המשכנתאות הגבוהים.
  • 6.
    אשר 21/03/2022 15:31
    הגב לתגובה זו
    העלאות הריבית בקושי החלו...אז מה רלוונטית הכתבה עכשיו ? נמתין ונראה קודם את השפעתה. או שאתה בידק תגובתינו לפני פרסום עוד מאמר מיותר ?
  • 5.
    חחח...הרגת אותי 21/03/2022 15:13
    הגב לתגובה זו
    קודם שיקרה משהו...אחרי זה תנתח. בדיחה. מה יקרה אם לסבתא היו גלגלים ?
  • 4.
    פשוטיש 21/03/2022 14:22
    הגב לתגובה זו
    עדיין לא הבין שאי אפשר להבין או לשלוט בכלכלה האינטרנטית
  • 3.
    רועי 21/03/2022 13:23
    הגב לתגובה זו
    אבל הם מפחדים שבועת החובות תתפוצץ
  • כ 22/03/2022 01:51
    הגב לתגובה זו
    בעיקר של דלקים ונפט אבל גם של סחורות אחרות כמו חיטה שעורה מלט ומתכות שמטיבות עם יוקר המחיה, בנוסף מאותה סיבה היא גם מוזילה את מדד תשומות הבניה וגם מקטינה את התשואה החודשית של משכירי הדירות, מה שתורם לצינון מחירי הנדל״ן למגורים.
  • 2.
    דן 21/03/2022 12:41
    הגב לתגובה זו
    זו האינפלציה וכולם סביבה
  • 1.
    איציק 21/03/2022 12:17
    הגב לתגובה זו
    אם לא - מעלים את הריבית עוד. מאוד פשוט
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

ג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברהג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברה

הביטקוין של זוז פאוור: סיכון מול סיכוי

אחרי שנים של הפסדים בפעילות אגירת האנרגיה וירידה של מעל 90% מההנפקה, זוז פאוור החליפה מסלול והפכה לחברה פיננסית שמחזיקה ביטקוין כנכס ליבה; המשקיעים מקבלים חשיפה למטבע הדיגיטלי דרך מניה דואלית בתל אביב ובנאסד״ק,  עם סיכון/סיכוי שמגיע מחשיפה לשוק הקריפטו ועלויות של חברה ציבורית

תמיר חכמוף |

חברת זוז פאוור זוז פאוור 19.52%   הדואלית שינתה לאחרונה את מהות ההשקעה בחברה, כאשר עברה מהתמקדות בפעילות טכנולוגית בתחום האנרגיה המתחדשת, לחברה פיננסית שמאפשרת חשיפה לעולם הקריפטו והביטקוין בפרט.

החברה פיתחה מערכת מבוססת גלגלי תנופה שנועדה לאפשר טעינה מהירה לרכב חשמלי גם באתרים שבהם רשת החשמל חלשה או מוגבלת. הרעיון ההנדסי היה מעניין אך בפועל ההצלחה הייתה מוגבלת. החברה התקשתה להמיר פיילוטים להזמנות מסחריות, נרשמו הפסדים תפעוליים מתמשכים, ופעילותה הצטמצמה מאוד עם הכנסה של פחות מ-250 אלף דולר והפסד של 7 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2025.

על רקע האתגרים, שכללו הון עצמי שלילי והתחייבויות של כ-6.7 מיליון דולר מול מזומנים של כ-2.5 מיליון דולר, החליטה החברה לשנות אסטרטגיה.

החברה גייסה כספים (בדיסקאונט משמעותי), בסך של קצת יותר מ-160 מיליון דולר, במטרה לרכוש ביטקוין במרבית הכספים, והיתרה לפירעון חובות קיימים ולצרכים תפעוליים.


נכון לדיווח האחרון של החברה, זוז כבר רכשה מעל 1,000 ביטקוין, תוך שמירה על יתרת מזומנים להמשך רכישות ברמות מחיר שונות. החברה מתכננת להשלים את מלוא הגיוס ולהמשיך את הרכישות בהמשך, תוך שהיא תוכל להשתמש בחלק מהכספים כאמור לפעילות שוטפת ותשלום ההתחייבויות.

חשוב לציין כי הרכישות האלה אינן יוצרות ערך חדש לבעלי המניות, אלא הוא נשען על הנפקות לצורך גיוס מזומן לרכישת הביטקוין. המשמעות היא דילול מתמשך של בעלי המניות, כאשר השווי של החברה מזנק למרות שמחיר המניה ירד הודות לגידול במספר המניות.