אלעד תעבור שוב פעם ידיים? דוניץ קיבלה הצעה לרכישתה
חברת דוניץ 3.48% מדווחת על כך שקיבלה הצעה מקרן JTLV2 המחזיקה בכ-67% מאלעד מגורים, לרכישתה של הקרן (שכל עסקיה הינם ההשקעה באלעד מגורים) בתמורה למניות של חברת דוניץ. חברת דוניץ כתבה בדיווח כי המחיר הסופי שתשלם במניותיה לא נכתב בהצעה שקיבלה והוא יתברר במהלך משא ומתן בין הצדדים, ככל והוא יבשיל לכדי עסקה.
חברת אלעד מגורים הוקמה על ידי משפחת דנקנר וכאשר נכנסה המשפחה לקשיים ב-2004 היא מכרה אותה ליצחק תשובה, שלאחר שנכנס גם הוא לקשיים מכר את השליטה בה (75%) לאחרונה לקרן JTLV2 לפי שווי חברה של 275 מיליון שקל. כעת – נראה שגם הקרן מנסה למכור. בדצמבר 2020 גייסה אלעד מגורים 100 מיליון שקל באג"ח עם מח"מ של 2.9 שנים ובריבית של 3.47% - ריבית יחסית גבוה לחברות הבניה למגורים.
חברת דוניץ עוסקת בהקמת פרויקטי נדל"ן למגורים – בדוחות הרבעון הראשון לשנת 2021 החברה הציגה רווח נקי גבוה באופן חריג של 79.3 מיליון שקל, זאת בהשוואה לרווח של 5 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. הסיבה לרווח הגבוהה היא מכירת קרקע באשדוד שהייתה של החברה לחברת פרקשובסקי בעסקה כוללת של 238 מיליון שקל, ממנה החברה רשמה רווח של 140.7 מיליון שקל לפני מס.
בניטרול הרווח החד פעמי ולפי שיעור מס מייצג של 23% יוצא שהחברה רשמה ברבעון רווח נקי של 3.5 מיליון שקל; אך חברות בנייה של נדל"ן נכון לשפוט לפי הפרויקטים העתידיים ולפי הטווח הארוך ולא לפי ההכנסות בכל רבעון. הסיבה לכך היא שלבנות פרויקט יכול לקחת כמה שנים, ורק לקראת סופו החברה מתחילה להציג מכירות – עד אז, היא מחד לא מציגה הפסד בגין הבנייה (כי ההוצאות נרשמות כנכס במאזן) אך גם מאידך לא רושמת הכנסות. רק בסיום הפרויקט החברה מתחילה לרשום הכנסות בגינו ולכן נכון להסתכל על כל חברה לפי צבר וצפי הפרויקטים שלה.
המכירה והרווח שנבע בגינה, אף על פי שהם חד פעמיים – בכל זאת תרמו לחברה בכך שחיזקו את המאזן שלה ואת ההון החוזר שלה, שעומד על פי הדוח הכספי של הרבעון הראשון על כ-178.2 מיליון שקל, גידול בהשוואה להון חוזר של 17 מיליון שקל ברבעון הקודם אשתקד. סביר להניח, שבזכות המאזן האיתן של דוניץ הקצאת מניות של דוניץ בתמורה לשליטה באלעד מגורים יכולה להיות עסקה משתלמת שכן היא טומנת בחובה סינרגיה לפעילות. הסיבה לכך היא שלאלעד מגורים יש נכון לסוף הרבעון הראשון של 2021 הון חוזר שלילי של 2.3 מיליון שקל. מדובר על הון חוזר שחברת אלעד יכולה "לחיות איתו" שכן היא חברה רווחית אזי גירעון בהון החוזר לא מסכן אותה – אך הוא מקשה עליה לצמוח, בטח ובטח כאשר הריבית היחסית גבוה על האג"ח שלה מסמנת שהיא הגיעה "לקיבולת" כמעט מקסימלית מבחינת יכולת גיוס החוב שלה בריביות משתלמות.
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiהזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזמנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?
