הקטר הטכנולוגי לא יעצור: המניות בתחום סיפקו תשואה עודפת, זה צפוי להימשך
שנה שהיא עשור - שנת 2020 מאחורינו ואחרי אינספור סיכומים שנכתבו, המשפט המדויק ביותר שקראתי הוא ש-2020 הייתה "עשור שלם של השקעות בתוך שנה קלנדרית אחת". הייתם חלק משוק ההון בשנת 2020? אתם יכולים לספור אותה כעשור ברזומה שלכם.
מה לא היה לנו בשנה האחרונה? משבר בריאותי עולמי, קריסה של שוק המניות בתוך כמה שבועות, הזרמת נזילות חסרת תקדים מצד הבנקים המרכזיים, כניסה מסיבית של משקיעים פרטיים לשוק, ובסוף, גם ריבאונד היסטורי בעוצמתו בשווקים, עד לשבירת שיאים כמעט בכל מדד אפשרי. אה, וכמובן, גם טסלה אחת, שעלתה פי 10 מהשפל של מרץ, מתקרבת לשווי של טריליון דולר והפכה איש אחד לאדם העשיר בעולם.
מה אפשר ללמוד מהשנה הזאת? מבחינתי, השיעור הגדול ביותר הוא על חוכמתו ועוצמתו של אותו גורם מוכר – "השוק", "Mr. Market", "היד הנעלמה", או כל שם אחר שתבחרו. כשכל העולם גירד את הראש וניסה להבין מה המשמעויות של התפרצות מגיפה עולמית, סגרים מוחלטים וריסוק הכלכלה, הגופים המוסדיים הגדולים והמתוחכמים עשו הערכת מצב והבינו די מהר מה ה-End Game של הסיפור הזה. הם הבינו שעם תמריץ כלכלי כל כך גדול ותמיכה ממשלתית כל כך מסיבית, חברות התרופות ימצאו דרך לפתח חיסון. הם גם הבינו שאחרי התוצאות הכלכליות ההרסניות של הסגר הראשון, ממשלות יעשו הכל כדי להימנע מסגרים נוספים. הם גם הבינו שעם כל כך הרבה כסף ש"שוחה" במערכת, השווקים ימצאו את הדרך חזרה למעלה.
העולם הטכנולוגי של סוף 2020 שונה לגמרי מהעולם הטכנולוגי של תחילתה
המשקיעים המוסדיים המתוחכמים גם הבינו משהו נוסף וחשוב במיוחד. הם קיבלו פידבקים מסקרי הוצאות IT של תאגידים, ממקורות שלהם בחברות הטכנולוגיה הגדולות ומרצפת הייצור במפעלי השבבים הגדולים. כל הפידבקים האלו לימדו על תובנה דרמטית - התפרצות המגיפה גרמה לכך שתוך כמה חודשים, העולם רשם קפיצה טכנולוגית שמתרחשת בדרך כלל בכמה שנים.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זה אולי נשמע כמו משפט שקשה למדוד, אבל יש גופים שזה בדיוק התפקיד שלהם. כך לדוגמה, חברת המחקר מקינזי ביצעה סקר מנהלים באוקטובר וגילתה שתוך מספר חודשים, תאגידים האיצו את תהליכי הדיגיטציה באינטראקציות עם לקוחות וספקים, בקצב שנעשה קודם ב-3-4 שנים. אם מסתכלים על נתח המוצרים שהם כרגע דיגיטליים, או Digitally Enabled, בתוך כמה חודשים נרשמה האצה שאמורה להתרחש בכ-7 שנים. תאגידים בכל העולם הבינו שאם לא יבצעו התאמות מהירות במיוחד, הם יישארו מאחור ויתקשו מאוד להתאושש.
אי אפשר להמעיט בחשיבות של המגמה הזאת עבור חברות טכנולוגיה רבות בעולם. חברות טכנולוגיה פורצות דרך רגילות לכך שחלק גדול מתהליך החדירה שלהן מוקדש ל"חינוך שוק", כלומר לכך שהן צריכות להוכיח ללקוחות את הצורך במוצר/שירותים שלהן. אפשר לדמיין שיחה של איש מכירות של חברת Zoom עם לקוח פוטנציאלי בסוף שנת 2019, שבו הוא מנסה להסביר ללקוח שכל תאגיד חייב פלטפורמה יעילה לקיום שיחות ווידאו. לא בטוח שאותו לקוח השתכנע. כיום, אפשר להניח שנציגי המכירות של Zoom מדלגים על החלק הזה...
הדוגמה של פלטפורמות וידאו ארגוניות היא כמובן הקלה ביותר, אבל כמוה, יש עוד המון תחומים שראו האצה יוצאת דופן באימוץ מצד לקוחות – תחום שיתוף הפעולה הפנים-ארגוני (בו פעילות חברות כמו Asana, Smartsheet, Monday.com הישראלית ועוד), תחום כלי העיבוד והניתוח של מידע בענן (החברה הבולטת היא כמובן Snowflake), הגנה על נתונים בענן וגישה מרחוק למידע (Cloudflare, Okta,Zscaler ועוד), תחום העבודה עם פרילנסרים (עם חברות כמו פייבר הישראלית, Upwork ועוד), רפואה מרחוק, למידה מרחוק ועוד ועוד ועוד.
- קמהדע מאריכה מכרז אספקה בקנדה עד 14 מיליון דולר
- תשובה: "הכלכלה היא המפתח ליציבות אזורית"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
כל התעשיות האלו ראו האצה יוצאת דופן בקצב האימוץ מצד לקוחות. השאלה הגדולה היא כמובן – מה יקרה ביום שאחרי?
חברות הטכנולוגיה במצב של Win-Win
אחרי אופוריית החיסונים של השבועות האחרונים, היום זה כבר די ברור שהעולם לא יחזור כל כך מהר למצבו פרה-הקורונה. כידוע היטב, קצב ההתחסנות בישראל לא מייצג את מה שקורה בעולם, ובנוסף, למרות ההערכה הרווחת שהחיסונים אפקטיביים כנגד המוטציות השונות, ייתכן שיהיה צורך בחיסון השלמה (Booster), שיהפוך את הסיטואציה לעוד יותר מורכבת ברמה הלוגיסטית. בנוסף, אין באופק פתרון לנושא חיסון של ילדים, כך שמדינות מרובות ילדים (וישראל ביניהן) יהיו בבעיה גם ביום שאחרי.
הנקודה החשובה להבין היא שמבחינת חברות הטכנולוגיה יש כמעט אדישות (ברמה העסקית כמובן) בנוגע לקצב היציאה מהמשבר הכלכלי-בריאותי. חברות טכנולוגיות רבות השכילו לאורך השנים לבנות לעצמן מנועי צמיחה חזקים, דרך פיתוחים פנימיים וגם דרך רכישות, כך שכיום, הן חסינות כמעט לגמרי למשברים כלכליים. בעבר, סקטור הטכנולוגיה נחשב לסקטור מחזורי, התלוי מאוד בצמיחה הכלכלית העולמית. כיום, ברור שהוא לא פחות דפנסיבי מסקטורים כמו תשתיות ושירותי תקשורת.
כמכלול, סקטור הטכנולוגיה ייצר צמיחה חיובית של כ-5% בהכנסות וברווח ב-2020, לעומת ירידה של כ-2% בהכנסות ושל כ-12% ברווח של החברות במדד ה-S&P500. אם מסתכלים על חברות הטכנולוגיה הגדולות – FANGMAN (פייסבוק, אפל, נבידיה, גוגל, מייקרסופט, אמזון, נטפליקס) – להוציא גוגל (שצפויה לצמוח בקצב חד ספרתי), כולן צפויות לייצר בשנת 2020 צמיחה דו ספרתית גבוהה בהכנסות וברווחים. אם מסתכלים על החברות הבינוניות והקטנות, הרבה מהן רשמו האצה משמעותית בקצב הצמיחה בשנה האחרונה. די מדהים לשנה עם משבר עולמי וכלכלי חסר תקדים.
בהסתמך על ניסיון העבר, קשה לראות מה יעצור את קטר הצמיחה של חברות הטכנולוגיה. הן הוכיחו שהן יודעות לייצר צמיחה גבוהה בתנאים כלכליים "רגילים" וב-2020 הן הוכיחו שגם בשנה סוערת ויוצאת דופן, הן ימצאו את הדרך לייצר ערך רב לבעלי המניות שלהן.
העננה הרגולטורית
חלק מרכזי ב-Bear Case על חברות הטכנולוגיה הוא שממשל ביידן צפוי להדק את הרגולציה עליהן, ואולי גם להוביל מהלכים דרמטיים, כמו פיצול פייסבוק ואינסטגרם, קנסות Antitrust ענקיים על גוגל ואמזון וכו'.
נושא זה ראוי לדיון מעמיק בפני עצמו. בקצרה אגיד שאני חושב שזה יהיה מאוד לא "אמריקאי", כלומר – לא קפיטליסטי, להילחם בחברות הטכנולוגיה, שהן מעסיקות ומשלמות מיסים ענקיות. בנוסף, חברות אלו לא צפויות לשבת בחיבוק ידיים ולקבל גזרות בהכנעה. גם אפשר להגיד בעדינות, שיש להן קייס לא רע בכלל. למשל, כשפייסבוק רכשה את אינסטגרם ב-2012, היא העסיקה 13 (!) עובדים והייתה מאוד מאוד רחוקה ממה שהיא היום. מי שמבקר את המונופול של גוגל בשוק החיפוש, כנראה שכח את עשרות מיליארדי הדולרים שהיא השקיעה במוצר לאורך השנים ואת זה שהיא ניצחה את היריבות שלה, שעשו הכל כדי להיות אלו שזוכות במירוץ. בפעם האחרונה שממשלת ארה"ב התנגשה חזיתית בחברת טכנולוגיה, זה היה בשנות ה-90, כשהיה ניסתה לתקוף את הדומיננטיות של מיקרוסופט בשוק מערכות ההפעלה. המשפט נגד מיקרוסופט הסתיים בקול ענות חלושה וללא צעדים דרמטיים. כיום, 13 שנה אחרי פתיחת המשפט, מי החברה ששולטת בשוק מערכות ההפעלה ל-Desktops? ניחשתם נכון, עם כ-90%.
חברות הטכנולוגיה רשמו תשואת יתר מדהימה בשנים האחרונות, כשמדד הנאסדק עלה בכ-380% בעשור האחרון, כמעט 200% יותר ממדד ה-S&P500. במבט קדימה, להערכתנו, קשה לראות מה יעצור את הקטר הטכנולוגי ולכן, חברות הטכנולוגיה צריכות להיות חלק מרכזי בכל תיק השקעות, בזכות השילוב יוצא הדופן של צמיחה, איכות ויכולת עמידה בזעזועים.
הכותב הוא אנליסט במור בית השקעות
- 9.מי יודע 31/01/2021 18:21הגב לתגובה זואמרו כל שוק הדירות יתמוטט אנשים ימכרו בהפסד ,שכחתם ? זה היה לפני עשור ומה קרה עם שוק הדיור מאז......רק עלה ועולה ועולה ועדיין עולה אז זה שוק של ביקוש והיצע.
- 8.אידיוט 31/01/2021 16:52הגב לתגובה זוהנבואה ניתנה לטפשים. אף אחד לא יודע מה יקרה בעתיד הקרוב.
- 7.תיקון עמוק 31/01/2021 13:04הגב לתגובה זובינתיים הנאסדק עם תשואה שלילית ועוד לא התחיל לתקן
- 6.המפולת תרסק גם את החברות הטובות ביותר.הייתי בסרט הזה .. (ל"ת)חיים 31/01/2021 11:42הגב לתגובה זו
- 5.ח 31/01/2021 11:39הגב לתגובה זולברוח!!!
- 4.מוטי 31/01/2021 11:25הגב לתגובה זואנליסט זה טוב מחקרים זה טוב טכנולוגיה זה נהדראבל תיכף כוחות השוק יעבירו את המחקרים הטכנולוגיה והאנליסטים למקום שכוחות השוק יודעים הכי טוב..אנליסט מכובד לא היה מתעלם מהעובדה שגם טכנולוגיה צריך למכור ולא היה מתעלם מהעובדה שבשביל למכור צריך קונים.. ואלה למען האמת חיים כרגע על אג"ח זבל של ממשלות בעולם.רק אומר..
- 3.אנונימי 31/01/2021 11:15הגב לתגובה זובועה גדולה מאוד
- 2.מור תותחים. יש לי הרבה כסף אצלם. תמשיכו ככה!!!! (ל"ת)משקיע 31/01/2021 10:33הגב לתגובה זו
- 1.מזמן לא קרה שאני מסכים עם כל מילה בכתבה (ל"ת)דוד הגנן 31/01/2021 09:13הגב לתגובה זו

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע
800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר.
על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית. בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".
עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים.
- יו"ר נקסט ויז'ן: "יהיו עוד הזמנות גדולות, לא יודע אם כזאת, אבל הביקוש מאוד חזק"
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה.
אלעד אהרונסון מנכל איי סי אל; קרדיט: נטלי כהן קדוש90 מיליון דולר בשלב הראשון: איי.סי.אל נכנסת עמוק יותר לרכיבי מזון עם ברטק
העסקה דו שלבית, עם אופציה להמשך לפי אבני דרך ב-2026, ומשקפת לברטק שווי של כ-180 מיליון דולר אחרי הכסף
איי.סי.אל איי.סי.אל 2.15% , חברה גלובלית הפועלת בתחום המינרלים המיוחדים ונסחרת בבורסות ניו יורק ותל אביב, מדווחים שחתמה על הסכם מחייב לרכישת ברטק אינגרידיאנטס מקנדה. בשלב הראשון איי.סי.אל צפויה להשקיע כ-90 מיליון דולר במזומן ולקבל כ-50% מהחברה, כאשר השלמת הרכישה תלויה בהמשך בעמידה ביעדים. לפי הערכות בשוק, העסקה משקפת לברטק שווי של כ-180 מיליון דולר אחרי הכסף. איי.סי.אל נשלטת בידי עידן עופר.
ברטק מייצרת רכיבי מזון פונקציונליים המבוססים על חומצה מאלית וחומצה פומארית בדרגת מזון, המשמשים חברות מזון ומשקאות לשיפור הטעם, הארכת חיי המדף ושיפור איכות המוצר. לתוספים אלה יש שימושים גם בתחומי הטיפוח והקוסמטיקה, שם הם תורמים לאיכות, בטיחות ויעילות של מוצרים.
מה ברטק מביאה לשולחן: ייצור בצפון אמריקה והרחבת כושר ב-2026
המטה של ברטק נמצא באונטריו, קנדה, והחברה מפיצה את מוצריה ליותר מ-40 מדינות. לפי הדיווח, ברטק היא היצרנית היחידה בצפון אמריקה שמחזיקה מתקני ייצור לחומצות מאלית ופומארית בדרגת מזון, כולל גישה לחומרי הגלם לאורך כל שרשרת הערך, מה שמעניק לה שליטה רחבה יותר על תהליכי הייצור והאספקה.
הפעילות של ברטק מניבה כיום הכנסות שנתיות של כ-65 מיליון דולר. במקביל, החברה מקימה מתקן ייצור חדש שבנייתו צפויה להסתיים במהלך שנת 2026. לפי הדיווח, עם השלמתו המתקן צפוי להרחיב משמעותית את כושר הייצור והתפוקה, ולתמוך בהגדלה משמעותית של המכירות בשוק רכיבי המזון הפונקציונליים העולמי, שמדווחים שצפוי להגיע להיקף של יותר מ-45 מיליארד דולר עד שנת 2030.
- איי.סי.אל: יציבות בהכנסות, ירידה קלה ברווח המתואם
- האם הירידות באיי.סי.אל מוצדקות או שמדובר בתגובת יתר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה: סגירה בשני שלבים ובכפוף לאישורים
השלמת העסקה כפופה לתנאי סגירה מקובלים ולאישורים רגולטוריים, ותתבצע בשני שלבים. השלב הראשון, שצפוי להיסגר במהלך הרבעון הראשון של 2026, כולל השקעה במזומן של כ-90 מיליון דולר עבור רכישת כ-50% מברטק. העיתוי והיקף ההשקעה בשלב השני, שיביא לרכישת יתרת המניות, כפופים לעמידה באבני דרך עסקיות ותפעוליות מסוימות. איי.סי.אל מעסיקה מעל 12,000 עובדים ברחבי העולם, והכנסותיה לשנת 2024 הסתכמו בכ-7 מיליארד דולר.
