טכנולוגיה
צילום: Luca Bravo on Unsplash
הצפת ערך

הקטר הטכנולוגי לא יעצור: המניות בתחום סיפקו תשואה עודפת, זה צפוי להימשך

חברות טכנולוגיות רבות השכילו לאורך השנים לבנות לעצמן מנועי צמיחה חזקים, דרך פיתוחים פנימיים וגם דרך רכישות, כך שכיום, הן חסינות כמעט לגמרי למשברים כלכליים
ניר חצב | (9)

שנה שהיא עשור - שנת 2020 מאחורינו ואחרי אינספור סיכומים שנכתבו, המשפט המדויק ביותר שקראתי הוא ש-2020 הייתה "עשור שלם של השקעות בתוך שנה קלנדרית אחת". הייתם חלק משוק ההון בשנת 2020? אתם יכולים לספור אותה כעשור ברזומה שלכם.

מה לא היה לנו בשנה האחרונה? משבר בריאותי עולמי, קריסה של שוק המניות בתוך כמה שבועות, הזרמת נזילות חסרת תקדים מצד הבנקים המרכזיים, כניסה מסיבית של משקיעים פרטיים לשוק, ובסוף, גם ריבאונד היסטורי בעוצמתו בשווקים, עד לשבירת שיאים כמעט בכל מדד אפשרי. אה, וכמובן, גם טסלה אחת, שעלתה פי 10 מהשפל של מרץ, מתקרבת לשווי של טריליון דולר והפכה איש אחד לאדם העשיר בעולם.

מה אפשר ללמוד מהשנה הזאת? מבחינתי, השיעור הגדול ביותר הוא על חוכמתו ועוצמתו של אותו גורם מוכר – "השוק", "Mr. Market", "היד הנעלמה", או כל שם אחר שתבחרו. כשכל העולם גירד את הראש וניסה להבין מה המשמעויות של התפרצות מגיפה עולמית, סגרים מוחלטים וריסוק הכלכלה, הגופים המוסדיים הגדולים והמתוחכמים עשו הערכת מצב והבינו די מהר מה ה-End Game של הסיפור הזה. הם הבינו שעם תמריץ כלכלי כל כך גדול ותמיכה ממשלתית כל כך מסיבית, חברות התרופות ימצאו דרך לפתח חיסון. הם גם הבינו שאחרי התוצאות הכלכליות ההרסניות של הסגר הראשון, ממשלות יעשו הכל כדי להימנע מסגרים נוספים. הם גם הבינו שעם כל כך הרבה כסף ש"שוחה" במערכת, השווקים ימצאו את הדרך חזרה למעלה.

 

העולם הטכנולוגי של סוף 2020 שונה לגמרי מהעולם הטכנולוגי של תחילתה

המשקיעים המוסדיים המתוחכמים גם הבינו משהו נוסף וחשוב במיוחד. הם קיבלו פידבקים מסקרי הוצאות IT של תאגידים, ממקורות שלהם בחברות הטכנולוגיה הגדולות ומרצפת הייצור במפעלי השבבים הגדולים. כל הפידבקים האלו לימדו על תובנה דרמטית - התפרצות המגיפה גרמה לכך שתוך כמה חודשים, העולם רשם קפיצה טכנולוגית שמתרחשת בדרך כלל בכמה שנים.

זה אולי נשמע כמו משפט שקשה למדוד, אבל יש גופים שזה בדיוק התפקיד שלהם. כך לדוגמה, חברת המחקר מקינזי ביצעה סקר מנהלים באוקטובר וגילתה שתוך מספר חודשים, תאגידים האיצו את תהליכי הדיגיטציה באינטראקציות עם לקוחות וספקים, בקצב שנעשה קודם ב-3-4 שנים. אם מסתכלים על נתח המוצרים שהם כרגע דיגיטליים, או Digitally Enabled, בתוך כמה חודשים נרשמה האצה שאמורה להתרחש בכ-7 שנים. תאגידים בכל העולם הבינו שאם לא יבצעו התאמות מהירות במיוחד, הם יישארו מאחור ויתקשו מאוד להתאושש.

אי אפשר להמעיט בחשיבות של המגמה הזאת עבור חברות טכנולוגיה רבות בעולם. חברות טכנולוגיה פורצות דרך רגילות לכך שחלק גדול מתהליך החדירה שלהן מוקדש ל"חינוך שוק", כלומר לכך שהן צריכות להוכיח ללקוחות את הצורך במוצר/שירותים שלהן. אפשר לדמיין שיחה של איש מכירות של חברת Zoom עם לקוח פוטנציאלי בסוף שנת 2019, שבו הוא מנסה להסביר ללקוח שכל תאגיד חייב פלטפורמה יעילה לקיום שיחות ווידאו. לא בטוח שאותו לקוח השתכנע. כיום, אפשר להניח שנציגי המכירות של Zoom מדלגים על החלק הזה...

הדוגמה של פלטפורמות וידאו ארגוניות היא כמובן הקלה ביותר, אבל כמוה, יש עוד המון תחומים שראו האצה יוצאת דופן באימוץ מצד לקוחות – תחום שיתוף הפעולה הפנים-ארגוני (בו פעילות חברות כמו Asana, Smartsheet, Monday.com הישראלית ועוד), תחום כלי העיבוד והניתוח של מידע בענן (החברה הבולטת היא כמובן Snowflake), הגנה על נתונים בענן וגישה מרחוק למידע (Cloudflare, Okta,Zscaler ועוד), תחום העבודה עם פרילנסרים (עם חברות כמו פייבר הישראלית, Upwork ועוד), רפואה מרחוק, למידה מרחוק ועוד ועוד ועוד.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

כל התעשיות האלו ראו האצה יוצאת דופן בקצב האימוץ מצד לקוחות. השאלה הגדולה היא כמובן – מה יקרה ביום שאחרי?

חברות הטכנולוגיה במצב של Win-Win

אחרי אופוריית החיסונים של השבועות האחרונים, היום זה כבר די ברור שהעולם לא יחזור כל כך מהר למצבו פרה-הקורונה. כידוע היטב, קצב ההתחסנות בישראל לא מייצג את מה שקורה בעולם, ובנוסף, למרות ההערכה הרווחת שהחיסונים אפקטיביים כנגד המוטציות השונות, ייתכן שיהיה צורך בחיסון השלמה (Booster), שיהפוך את הסיטואציה לעוד יותר מורכבת ברמה הלוגיסטית. בנוסף, אין באופק פתרון לנושא חיסון של ילדים, כך שמדינות מרובות ילדים (וישראל ביניהן) יהיו בבעיה גם ביום שאחרי.

הנקודה החשובה להבין היא שמבחינת חברות הטכנולוגיה יש כמעט אדישות (ברמה העסקית כמובן) בנוגע לקצב היציאה מהמשבר הכלכלי-בריאותי. חברות טכנולוגיות רבות השכילו לאורך השנים לבנות לעצמן מנועי צמיחה חזקים, דרך פיתוחים פנימיים וגם דרך רכישות, כך שכיום, הן חסינות כמעט לגמרי למשברים כלכליים. בעבר, סקטור הטכנולוגיה נחשב לסקטור מחזורי, התלוי מאוד בצמיחה הכלכלית העולמית. כיום, ברור שהוא לא פחות דפנסיבי מסקטורים כמו תשתיות ושירותי תקשורת.

כמכלול, סקטור הטכנולוגיה ייצר צמיחה חיובית של כ-5% בהכנסות וברווח ב-2020, לעומת ירידה של כ-2% בהכנסות ושל כ-12% ברווח של החברות במדד ה-S&P500. אם מסתכלים על חברות הטכנולוגיה הגדולות – FANGMAN (פייסבוק, אפל, נבידיה, גוגל, מייקרסופט, אמזון, נטפליקס) – להוציא גוגל (שצפויה לצמוח בקצב חד ספרתי), כולן צפויות לייצר בשנת 2020 צמיחה דו ספרתית גבוהה בהכנסות וברווחים. אם מסתכלים על החברות הבינוניות והקטנות, הרבה מהן רשמו האצה משמעותית בקצב הצמיחה בשנה האחרונה. די מדהים לשנה עם משבר עולמי וכלכלי חסר תקדים.

בהסתמך על ניסיון העבר, קשה לראות מה יעצור את קטר הצמיחה של חברות הטכנולוגיה. הן הוכיחו שהן יודעות לייצר צמיחה גבוהה בתנאים כלכליים "רגילים" וב-2020 הן הוכיחו שגם בשנה סוערת ויוצאת דופן, הן ימצאו את הדרך לייצר ערך רב לבעלי המניות שלהן.

העננה הרגולטורית

חלק מרכזי ב-Bear Case על חברות הטכנולוגיה הוא שממשל ביידן צפוי להדק את הרגולציה עליהן, ואולי גם להוביל מהלכים דרמטיים, כמו פיצול פייסבוק ואינסטגרם, קנסות Antitrust ענקיים על גוגל ואמזון וכו'.

נושא זה ראוי לדיון מעמיק בפני עצמו. בקצרה אגיד שאני חושב שזה יהיה מאוד לא "אמריקאי", כלומר – לא קפיטליסטי, להילחם בחברות הטכנולוגיה, שהן מעסיקות ומשלמות מיסים ענקיות. בנוסף, חברות אלו לא צפויות לשבת בחיבוק ידיים ולקבל גזרות בהכנעה. גם אפשר להגיד בעדינות, שיש להן קייס לא רע בכלל. למשל, כשפייסבוק רכשה את אינסטגרם ב-2012, היא העסיקה 13 (!) עובדים והייתה מאוד מאוד רחוקה ממה שהיא היום. מי שמבקר את המונופול של גוגל בשוק החיפוש, כנראה שכח את עשרות מיליארדי הדולרים שהיא השקיעה במוצר לאורך השנים ואת זה שהיא ניצחה את היריבות שלה, שעשו הכל כדי להיות אלו שזוכות במירוץ. בפעם האחרונה שממשלת ארה"ב התנגשה חזיתית בחברת טכנולוגיה, זה היה בשנות ה-90, כשהיה ניסתה לתקוף את הדומיננטיות של מיקרוסופט בשוק מערכות ההפעלה. המשפט נגד מיקרוסופט הסתיים בקול ענות חלושה וללא צעדים דרמטיים. כיום, 13 שנה אחרי פתיחת המשפט, מי החברה ששולטת בשוק מערכות ההפעלה ל-Desktops? ניחשתם נכון, עם כ-90%.

חברות הטכנולוגיה רשמו תשואת יתר מדהימה בשנים האחרונות, כשמדד הנאסדק עלה בכ-380% בעשור האחרון, כמעט 200% יותר ממדד ה-S&P500. במבט קדימה, להערכתנו, קשה לראות מה יעצור את הקטר הטכנולוגי ולכן, חברות הטכנולוגיה צריכות להיות חלק מרכזי בכל תיק השקעות, בזכות השילוב יוצא הדופן של צמיחה, איכות ויכולת עמידה בזעזועים.   

 

הכותב הוא אנליסט במור בית השקעות

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    מי יודע 31/01/2021 18:21
    הגב לתגובה זו
    אמרו כל שוק הדירות יתמוטט אנשים ימכרו בהפסד ,שכחתם ? זה היה לפני עשור ומה קרה עם שוק הדיור מאז......רק עלה ועולה ועולה ועדיין עולה אז זה שוק של ביקוש והיצע.
  • 8.
    אידיוט 31/01/2021 16:52
    הגב לתגובה זו
    הנבואה ניתנה לטפשים. אף אחד לא יודע מה יקרה בעתיד הקרוב.
  • 7.
    תיקון עמוק 31/01/2021 13:04
    הגב לתגובה זו
    בינתיים הנאסדק עם תשואה שלילית ועוד לא התחיל לתקן
  • 6.
    המפולת תרסק גם את החברות הטובות ביותר.הייתי בסרט הזה .. (ל"ת)
    חיים 31/01/2021 11:42
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    ח 31/01/2021 11:39
    הגב לתגובה זו
    לברוח!!!
  • 4.
    מוטי 31/01/2021 11:25
    הגב לתגובה זו
    אנליסט זה טוב מחקרים זה טוב טכנולוגיה זה נהדראבל תיכף כוחות השוק יעבירו את המחקרים הטכנולוגיה והאנליסטים למקום שכוחות השוק יודעים הכי טוב..אנליסט מכובד לא היה מתעלם מהעובדה שגם טכנולוגיה צריך למכור ולא היה מתעלם מהעובדה שבשביל למכור צריך קונים.. ואלה למען האמת חיים כרגע על אג"ח זבל של ממשלות בעולם.רק אומר..
  • 3.
    אנונימי 31/01/2021 11:15
    הגב לתגובה זו
    בועה גדולה מאוד
  • 2.
    מור תותחים. יש לי הרבה כסף אצלם. תמשיכו ככה!!!! (ל"ת)
    משקיע 31/01/2021 10:33
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מזמן לא קרה שאני מסכים עם כל מילה בכתבה (ל"ת)
    דוד הגנן 31/01/2021 09:13
    הגב לתגובה זו
חנן פרידמן צילום אורן דאיחנן פרידמן צילום אורן דאי

ציון דרך לבורסה הישראלית: בנק לאומי הגיע ל-100 מיליארד שקל

במחזור של יותר ב-200 מיליון שקל השווי של לאומי עוקף את ה-100 מיליארד שקל, החברה הראשונה שעושה זאת בבורסת תל אביב

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה לאומי

מניית בנק לאומי לאומי 0%  מציינת ציון דרך היסטורי בשוק המקומי - שווי שוק של 100 מיליארד שקל. נכון לכתיבת השורות השווי עקף את ה-100 מיליארד שקל רף סמלי שמציב את לאומי ראשון ברשימה של חברות שמגיעות לשווי השוק המשמעותי. זה רגע שממסגר לא רק את התקופה האחרונה שהייתה חיובית במיוחד לבנקים, אלא גם את שינוי התפיסה כלפי מערכת הבנקאות הישראלית כשכבת היציבות של השוק המקומי.

המניה רשמה שנתיים פנומנליות. חרף המלחמה, מניית לאומי עלתה ביותר מ-160% בשתיים האחרונות ובכ-57% מתחילת השנה. ברקע העליות, מכפיל ההון קפץ לכ-1.5, גבוה משמעותית מהמכפיל ההיסטורי שנע סביב 0.7-0.8. עם זאת, השורה הפיננסית תומכת בשווי. ב-2024 רשם לאומי רווח נקי של 9.8 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 16.9%, והציב יעד לרווח נקי של 9-11 מיליארד שקל בשנים 2025-2026 עם תשואה להון של 15-16% בשנה, לצד חלוקת הון משמעותית לבעלי המניות.

גם בדוחות האחרונים נראית המשמעת התפעולית שמחזיקה את התזה. ברבעון השני דיווח לאומי על תשואה להון של 15.9% ויחס יעילות של 27%, וחילק לבעלי המניות 50% מהרווח, אחרי שבנק ישראל אישר לבנקים להגדיל את החלוקה הודות ליציבות שהראתה המערכת גם בתקופות אי הוודאות של המלחמה.

מול החברות האחרות, ההבדל ניכר בשווי השוק. בנק הפועלים נסחר בשווי של כ-88 מיליארד שקל, גם הוא לאחר ראלי חד בבנקים. מתוך 5 הבנקים הגדולים, 4 ממוקמים ב-7 הגדולות מבחינת שווי שוק בבורסה. זה משקף לא רק גודל, אלא גם הערכת שוק לאיכות תיק, ליעילות ולמדיניות ההון.

ההשבחה של חנן פרידמן

מאז כניסתו של חנן פרידמן לתפקיד מנכ"ל בנובמבר 2019, אז החליף את רקפת רוסק עמינח, שווי השוק של בנק לאומי עלה מכ-30 מיליארד שקל לכמעט 100 מיליארד שקל, עליית שווי של כ-70 מיליארד שקל בתוך שש שנים, המשקפת תשואה שנתית מצטברת של כ-22% רק מעליית השווי. בנוסף, הבנק חילק דיבידנדים בתשואה של כ-4% (למעט 2020 שנת הקורונה). פרידמן, ששימש קודם לכן כיועץ המשפטי הראשי וכראש חטיבת האסטרטגיה, החדשנות והטרנספורמציה של הבנק, הגיע מרקע משפטי וניהולי עשיר שכלל תפקידים בקבוצת הראל ובמשרד ליפא מאיר. מאז כניסתו הוא הוביל שינוי עומק בלאומי, מהתייעלות תפעולית ודיגיטציה נרחבת שתרמו לעלייה ברווחיות ולמיצובו כבנק הגדול בישראל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

על הנפילות בזוז, פלסאנמור ומה יהיה היום בבורסה?

ביום של ציוני דרך בשוק, שתי מניות בלטו אתמול אך דווקא לשלילה, כאשר זוז ופלסאנמור נפלו אתמול בשיעור חד

מערכת ביזפורטל |

פרשת "יד לוחצת יד" בהסתדרות מתפתחת לאחת הפרשיות הגדולות בישראל, כשבמרכז החשד עומד סוכן הביטוח עזרא גבאי, שלפי המשטרה ניהל קשרים פסולים עם ועדי עובדים בכירים בתמורה לטובות הנאה ומינויים (עזרא גבאי - הוא סוכן הביטוח מאחורי פרשת "יד לוחצת יד"). אתמול דווח כי נערכו חיפושים במשרדי אל על ורכבת ישראל, וכן במוסדות נוספים כמו קק״ל ומכון וינגייט, כחלק מחקירה רחבה שנמשכת כבר כשנתיים. לפי החשד, עשרות ועדים וקציני ביטחון קשורים להסכמי ביטוח שהוענקו שלא כחוק. במשטרה מגדירים את הפרשה כאחת החמורות שנחקרו בשנים האחרונות, עם פוטנציאל לפגיעה ממשית באמון הציבור בהסתדרות ובמערכת שאמורה לשמור על העובדים (יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד נעצר: חשד למעורבות בפרשת שחיתות רחבה). החוקרים בודקים גם אם גורמים פוליטיים היו מעורבים או ידעו על ההתנהלות, מה שמעניק לפרשה ממד ציבורי רחב החורג מגבולות ההסתדרות עצמה.

 

ונעבור לענייני הבורסה. אתמול נקבעו כמה ציוני דרך משמעותיים, גם קיבלנו את המניה הישראלית הראשונה בבורסה המקומית שחצתה את רף 100 מיליארד שקל במונחי שווי שוק, כאשר לאומי לאומי 0%  עלתה אתמול בכ-2.3% וסגרה בשיא חדש (ציון דרך לבורסה הישראלית: בנק לאומי הגיע ל-100 מיליארד שקל), וגם מדד ת"א 35 רשם שיא חדש וחצה לראשונה את רף 3300 הנקודות. המשמעות של העליות והשיאים האלה הוא עלייה בחסכונות הציבור. מי שמחזיק קרן השתלמות או קופת גמל במסלול כללי הרוויח אתמול בממוצע 0.3%-0.4%, ובמסלול מנייתי אפילו יותר. לזוג ממוצע בשנות ה-40 לחייו, עם נכסים פיננסיים של כשני מיליון שקל, מדובר בתוספת של 6-8 אלף שקל ביום אחד, ובתרחיש מעט פחות שמרני, גם 12-15 אלף שקל. כשימים כאלה מצטברים, תחושת העושר גוברת: ההשקעות מצמיחות ביטחון כלכלי אמיתי, לעיתים יותר מהשכר או הריבית בבנק.


האם המשקיעים מאמינים לפלסאנמור פלסאנמור 0% ? החברה גנבה את ההצגה ביום ראשון אחרי שדיווחה כי קיבלה אישור FDA לשיווק האולטרסאונד הביתי בארה"ב - שוחחנו עם החברה לאחר קבלת האישור המיוחל, על הפוטנציאל ומה התכניות קדימה - פלסאנמור: "אנחנו נהיה ה-חברה בתחום ניהול ההריון". אתמול פלסאנמור פרסמה מצגת למשקיעים ובו עדכנה על ההתפתחויות בחברה ובין השאר שיתפה תחזית: מכירה של 7,500 יחידות ב-2025 וקפיצה ל-20,000 עד 28,000 ב-2026. ברמת ההכנסות, פלסאנמור צופה לסגור את השנה עם 5.13 מיליון דולר ובשנה הבאה לרשום זינוק של פי 3 בהכנסות שיסתכמו על 15-10 מיליון דולר. בעוד שמדובר מבחינתה בקפיצת מדרגה, נראה כי בשוק מעריכים שמדובר בתחזית שמרנית מאוד, היות וההוצאות של החברה עדיין גבוהות. במחצית הראשונה של 2025 ההוצאה התפעולית עמדה על כ-24 מיליון שקל (קצב של 48 מיליון בשנה), ואם מדובר על רווח גולמי של 60%, החברה עדיין לא תגיע לרווח תפעולי על ההכנסות של 2026. לכן, למרות הזינוק הראשון אחרי אישור ה-FDA, נראה שהמשקיעים היו מאוכזבים מהתחזיות, ומצפים לראות את החברה מגדילה את ההכנסות בצורה משמעותית יותר.


זוז אסטרטגיה זוז אסטרטגיה צללה אתמול בשיעור חד ואיבדה כמעט מחצית מערכה ביום אחד. על פי הערכות, אתמול השתחררה החסימה של המשקיעים שהשתתפו בהנפקה, ואלו החלו ב"מירוץ" אחד נגד השני מי מספיק למכור מהר יותר ולנעול רווח. נזכיר שהחברה ביצעה גיוס בדיסקאונט מהותי על מחיר השוק כדי לקנות ביטקוין איך הצליחה זוז פאוור לסדר את הגופים המוסדיים?, ובאמצעות הכסף שגייסה רכשה ביטקוין בשווי של כ-110 מיליון דולר. בניתוח שהעלנו כאן (הביטקוין של זוז פאוור: סיכון מול סיכוי), ציינו שהשווי שוק של החברה, שהיה קרוב ל-1 מיליארד שקל באותה תקופה, היה גבוה משמעותית משווי השוק של כ-380-400 מיליון שקל לפי מחיר הביטקוין שהחברה החזיקה. הפרמיה הזו כנראה הייתה לא מוצדקת, והמניה "השלימה" פערים, וירדה לשווי שוק של 420 מיליון שקל "בלבד". כלומר, המשקיעים שהשתתפו בהנפקה ניצלו את הפרמיה לנעול רווח מהיר, על חשבון המשקיעים הקטנים שנכנסו לנייר במחירים גבוהים יותר. כנראה מתוך מטרה לתמוך במחיר המניה, זוז הודיעה כי דירקטוריון החברה אישר תוכנית לרכישה עצמית (בייבאק) של מניות בהיקף של עד 50 מיליון דולר, אך במקום לתמוך, ייתכן והמלך נתן לעוד משקיעים אפשרות לצאת, והחברה רכשה מניות במקום ביטקוין כמו שהתחייבה. 


שיא עונת הדוחות בוול סטריט כבר מאחורינו, אבל בישראל היא רק מתחילה, ועד סוף החודש כל החברות בבורסה צפויות לפרסם את הדוחות הכספיים שלהן לרבעון השלישי. זה יתחיל לאט, עם פרסומים בודדים בשבוע הקרוב, ובהמשך ייכנס לקצב גבוה יותר. השבוע, אודיוקודס וסופוווייב יפרסמו בשלישי וכן את מרכנתיל וטבע יפרסמו את התוצאות ברביעי, נובה וסיאון וסטרוברי אנק בחמישי ושישי. הפעם, עונת הדוחות עבור החברות הישראליות תעמוד בסימן היציאה מהמלחמה: הפסקת האש הנוכחית, שנקווה שתהפוך לסופית והאחרונה, נכנסה לתוקף רק באוקטובר, כך שאת ההשפעה המלאה של החזרה לשגרה נראה רק ברבעון הבא, אבל כבר עכשיו, מתוך התחזיות ושיחות המשקיעים עם ההנהלות, נוכל להתחיל להרכיב תמונה על איך נראה היום שאחרי עבור החברות הישראליות.