להב אל. אר מקדמת עסקאות בגרמניה ב-86 מיליון אירו
כחלק מתהליך הנפקת זכויות לגיוס של 70 מיליון שקל בכדי לממן את עסקת רכישת דלק ישראל, חברת הנדל"ן המניב להב 1.25% מעדכנת כי היא מקדמת מספר עסקאות בגרמניה.
על פי הדיווח, מדובר ברכישת 75% משישה נכסי נדל"ן מניב ב-26 מיליון אירו, כשהעסקה מתבצעת בשיעור היוון 7.46%, וכן רכישת 56% מנכס נדל״ן מניב ב-60 מיליון אירו, כשהעסקה מתבצעת בשיעור היוון של 8.11%. מדובר בשיעור היוון חריג, זאת בשעה שבשתיהן יש מח״מ שוכרים ארוך (8.3 ו-13.5 שנים) וניתן לשער (ולקוות) שמדובר בעסקאות הזדמנותיות.
לפי החברה, לאחר ביצוע העסקה הראשונה, תחזיק החברה בפועל ב-75% מכלל הזכויות בפורטפוליו ושותפתה ב.ג.מ תחזיק בפועל ב-25%. בעסקה השנייה תחזיק להב בכ-26% מכלל הזכויות בנכס וב.ג.מ תחזיק בכ-75%.
כניסתה של להב לדלק ישראל ושליטתה בחברה במטרה להשביח אותה הוא מהלך משמעותי שבמסגרתו משקיעה להב כ-262 מיליון שקל תמורת דלק ישראל. המהלך הופך את להב לסוג של חברת החזקות - פעילות נדל"ן, לצד פעילות דלק ופעילות קמעונאות (רשת מנטה). כמו כן, לחברה יש פעילות של אנרגיה מתחדשת.
- בעל הבית החדש של דלק ישראל מסמן יעדים
- להב השלימה גיוס הון של כ-101 מיליון שקל בהנפקה פרטית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להב בשליטתו של אבי לוי כשלצידו אלי להב ואיליק רוז'נסקי פועלת בנדל"ן המניב בעיקר בגרמניה, בדגש על הערים הפחות גדולות, שם להערכת מנהליה יש מקום להשבחה גדולה יותר וגם המחירים יחסית סבירים. כתוצאה מכך, הפגיעה של הקורונה לא היתה משמעותית. בנוסף, ללהב יש נדל"ן גם בשוק המקומי.
מאז שאבי לוי נכנס להשקעה בלהב לפני כשנה עלתה המנייה בכ-60%. לפני כן כיהן לוי כמנכ"ל מליסרון -0.22% (לכתבה המלאה).
בדו"חותיה לרבעון השלישי החברה דיווחה על זינוק חד בהכנסות לכ-37.5 מיליון שקל, כשעיקר הגידול מיוחס לשערוך נכסים בחברות כלולות ועסקאות משותפות. בשורה התחתונה, דיווחה החברה על רווח נקי של כ-28.8 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-2.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. נכון לסוף הרבעון, ההון העצמי של החברה הסתכם בכ-396 מיליון שקל - שוויה בשוק מסתכם ב-645 מיליון שקל (לכתבה המלאה).
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
