אבי לוי
צילום: Bizportal

להב אל. אר מקדמת עסקאות בגרמניה ב-86 מיליון אירו

החברה תרכוש פרויקטים ב-26 מיליון אירו וב-60 מיליון אירו, בשיעור היוון חריג, זאת בשעה שבשתיהן יש מח״מ שוכרים ארוך (8.3 ו-13.5 שנים) וניתן רק לקוות שמדובר בעסקאות הזדמנותיות
נתנאל אריאל |

כחלק מתהליך הנפקת זכויות לגיוס של 70 מיליון שקל בכדי לממן את עסקת רכישת דלק ישראל, חברת הנדל"ן המניב להב -0.5%  מעדכנת כי היא מקדמת מספר עסקאות בגרמניה.

על פי הדיווח, מדובר ברכישת 75% משישה נכסי נדל"ן מניב ב-26 מיליון אירו, כשהעסקה מתבצעת בשיעור היוון 7.46%, וכן רכישת 56% מנכס נדל״ן מניב ב-60 מיליון אירו, כשהעסקה מתבצעת בשיעור היוון של 8.11%. מדובר בשיעור היוון חריג, זאת בשעה שבשתיהן יש מח״מ שוכרים ארוך (8.3 ו-13.5 שנים) וניתן לשער (ולקוות) שמדובר בעסקאות הזדמנותיות.

לפי החברה, לאחר ביצוע העסקה הראשונה, תחזיק החברה בפועל ב-75% מכלל הזכויות בפורטפוליו ושותפתה ב.ג.מ תחזיק בפועל ב-25%. בעסקה השנייה תחזיק להב בכ-26% מכלל הזכויות בנכס וב.ג.מ תחזיק בכ-75%.

כניסתה של להב לדלק ישראל ושליטתה בחברה במטרה להשביח אותה הוא מהלך משמעותי שבמסגרתו משקיעה להב כ-262 מיליון שקל תמורת דלק ישראל. המהלך הופך את להב לסוג של חברת החזקות - פעילות נדל"ן, לצד פעילות דלק ופעילות קמעונאות (רשת מנטה). כמו כן, לחברה יש פעילות של אנרגיה מתחדשת. 

להב בשליטתו של אבי לוי כשלצידו אלי להב ואיליק רוז'נסקי פועלת בנדל"ן המניב בעיקר בגרמניה, בדגש על הערים הפחות גדולות, שם להערכת מנהליה יש מקום להשבחה גדולה יותר וגם המחירים יחסית סבירים. כתוצאה מכך, הפגיעה של הקורונה לא היתה משמעותית. בנוסף, ללהב יש נדל"ן גם בשוק המקומי.

מאז שאבי לוי נכנס להשקעה בלהב לפני כשנה עלתה המנייה בכ-60%. לפני כן כיהן לוי כמנכ"ל מליסרון 0.65%  (לכתבה המלאה).

בדו"חותיה לרבעון השלישי החברה דיווחה על זינוק חד בהכנסות לכ-37.5 מיליון שקל, כשעיקר הגידול מיוחס לשערוך נכסים בחברות כלולות ועסקאות משותפות. בשורה התחתונה, דיווחה החברה על רווח נקי של כ-28.8 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-2.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. נכון לסוף הרבעון, ההון העצמי של החברה הסתכם בכ-396 מיליון שקל - שוויה בשוק מסתכם ב-645 מיליון שקל (לכתבה המלאה).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.