וואן טכנולוגיות: שיפור קל בהכנסות, לא תחלק דיבידנד
חברת ה-IT וואן טכנולוגיות 1.44% דיווחה על תוצאותיה לרבעון, עם עלייה קלה הן בשורה העליונה והן בשורה התחתונה. ההכנסות עלו בכ-3%, והרווח הנקי בכ-2.5% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. החברה לא צופה פגיעה בתוצאותיה בשל התפשטות נגיף הקורונה, אך משעה את חלוקת הדיבידנד לרבעון.
הכנסות החברה ברבעון הראשון, עמדו על כ-431.6 מיליון שקל, בהשוואה לכ-418.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
בשורה התחתונה, החברה מסכמת את הרבעון הראשון עם רווח של כ-18.7 מיליון שקל, בהשוואה לכ-18.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
שיפור ברווחיות הגולמית והתפעולית
הרווח הגולמי, עמד על כ-73.5 מיליון שקל על שיעור רווחיות גולמית של 17.5%, עלייה של 8.6%, בהשוואה לכ-67.7 מיליון שקל על שיעור רווחיות גולמית של16.2% ברבעון הראשון אשתקד. הגידול ברווח הגולמי מיוחס בעיקר לגידול בהיקף הפעילות של החברה.
הרווח התפעולי של החברה, הסתכם בכ-30.8 מיליון שקל (7.1% מההכנסות), גידול של 14.5%, בהשוואה לכ-26.9 מיליון שקל (6.4% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד. הגידול ברווח התפעולי מיוחס לצמיחה בהיקפי הפעילות במגזר התוכנה, תמהיל עסקאות בעלות ערך מוסף ורווחיות גבוהה יותר במגזר התשתיות ומאיחוד חברות שאוחדו לראשונה.
ה-EBITDA ברבעון הראשון עלה בכ-24.3% לכ-44.2 מיליון שקל, בהשוואה לכ-35.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
השפעות התפשטות נגיף הקורונה
להערכת החברה, השלכות התפרצות הנגיף על הקבוצה אינן משמעותיות ואינן עולות כדי השפעה מהותית על פעילותה העסקית של הקבוצה, לרבות על הכנסותיה, הוצאותיה ורווחיותה. כמו כן, להערכת החברה, אין להתפרצות המשבר השפעה על נזילות החברה ועל מקורות המימון של החברה.
- על בד: קו ייצור חדש; צופה ממנו הכנסות של 140 מיליון שקל בשנה
- עדיקה עדיין מזגזגת - רבעון חלש אחרי רבעון טוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, דירקטוריון החברה החליט להשעות את חלוקת הדיבידנד בגין הרבעון הראשון של שנת 2020. זאת, לדבריהם מתוך ניהול זהיר ומושכל של הסיכונים הפיננסים בעת הזו.
עדי אייל, מנכ"ל קבוצת וואן טכנולוגיות: "אנו גאים לפתוח את הרבעון הראשון של שנת 2020 עם צמיחה ושיפור בכל המדדים העסקיים המרכזיים (מחזור ההכנסות, רווח תפעולי ורווח נקי) – וזאת בהמשך לתהליכים שאנו מיישמים בשורות הקבוצה לחיבור ומיזוג פעילויות קיימות להגברת היעילות העסקית, תוך המשך המיקוד בצמיחה העסקית שלנו. השכלנו להתמודד ברבעון עם תחילתו של משבר הקורונה אשר השפיע על הסביבה העסקית בה פועלת החברה ואנו מעריכים כי ללא השפעת משבר זה שהחל במהלך חודש מרץ, היינו מציגים תוצאות טובות אף יותר. אנו ממשיכים בהרחבת הפעילות לתחומים ופעילויות חדשות, ובחודש שעבר ,לדוגמה, רכשנו את פלטפורמת הקניות mySupermarket ישראל מתוך מטרה להרחיב משמעותית את פעילותנו בתחום הפתרונות הטכנולוגיים לעולם הקמעונאות".
- 2.חברה מדהימה עם יחס מעולה לעובדים (ל"ת)עובדת מרוצה 24/05/2020 17:33הגב לתגובה זו
- 1.ישראל ישראלי 24/05/2020 09:09הגב לתגובה זותבדקו.שכר מינימום ללא כול תנאים. ושלא יעבדו עליכם.
- מישהו 24/05/2020 09:42הגב לתגובה זוהחברה הזאת הרסה לי את הבריאות והחיים! עובד הייטק וותיק ומנוסה שנתקע בטעות בוואן1. חברה גרועה לכל הדעות! מסוכן מאוד לעבוד שם - אתם עלולים להגיע לחרפת רעב!!!
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית מזנקת 10%, פלסאנמור 6.7%; ת"א ביטוח קופץ 2.3% - מגמה חיובית בבורסה
אחרי הביקורת החריפה על הנפקת רשף טכנולוגיות - הפעילות המרכזית של ארית - כשגם מוסדיים הבהירו כי לא יקחו חלק בהנפקה, ארית חוזרת בה מקידום המהלך ובוחנת מימון דרך השוק הפרטי; המדדים במגמה חיובית מתונה לפתיחת שבוע המסחר
המדדים במגמה חיובית ת"א 35 עולה 0.7% בעוד ת"א 90 מוסיף 0.5%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים מוסיף 0.9% בעוד ת"א ביטוח מזנק 2.4%. ת"א נדל"ן יורד 0.6% ות"א נפט וגז יורד גם הוא 0.6%.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ
נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך יראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
