הבינלאומי: הרווח הנקי קפץ ב-34.5% ל-222 מיליון שקל
הבנק הבינלאומי -1.52% דיווח על ירידה של 0.5% בהכנסות מריבית ועליה של 34.5% ברווח הנקי. התשואה להון עמדה על 10.8% ברבעון הרביעי והבנק נסחר כעת במכפיל הון 0.9, המשקף תשואה להון הסחיר (ביחס למחיר המניה) של כ-12%. הבנק יחלק דיבידנד של 125 מיליון שקל.
הכנסות הבנק מריבית נטו הסתכמו בכ-614 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2019, ירידה של כ-0.5% לעומת כ-617 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ההכנסות שאינן מריבית נותרו ללא שינוי והסתכמו בכ-380 מיליון שקל.
בשורה התחתונה דיווח הבנק על רווח נקי של כ-222 מיליון שקל ברבעון הרביעי, עלייה של כ-34.5% לעומת רווח נקי של כ-165 מיליון שקל ברבעון המקביל.
השפעות הקורונה
להערכת הבנק, השלכות הקורונה תלויות בהשפעה על הסביבה העסקית בעולם ובישראל ועלולות לבוא לידי ביטוי בעליה בהפרשות להפסדי אשראי במערכת הבנקאית. בשלב זה, בבנק לא יכולים להעריך או לאמוד את היקף ההשפעה בעתיד. הבנק נערך ופועל לפי תכנית המשכיות עסקית, הכוללת עקרונות עבודה להיערכות למגיפה, היערכות לעבודה מרחוק ובאתרים אלטרנטיביים, פיצול צוותים לעבודה באתרים נפרדים, וכו'.
סה"כ הוצאות התפעול של הבנק הסתכמו בכ-654 מיליון שקל ברבעון הרביעי, ירידה של כ-10% לעומת כ-726 מיליון שקל ברבעון המקביל.
יחס היעילות השתפר ל-64.4% בשנת 2019 בהשוואה ל-68.4% אשתקד.
לבינלאומי מדיניות חלוקת דיבידנד של עד 50% מהרווח הנקי ובהתאם מתחילת השנה חילק 410 מיליון שקל. תשואת הדיבידנד הגיעה ל-4.5%. לאחר פרסום הדוחות הודיע הבנק על חלוקת דיבידנד נוסף של 125 מיליון שקל.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- הבינלאומי עם רווח שיא של 637 מיליון שקל ותשואה של 18.3% על ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 1.שי 15/03/2020 16:41הגב לתגובה זומניה מאוד טובה שנסחרת בחסר בכ30% עכשיו אחרי בהלת הקורונה, לקנות ולהחזיק חברים.
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה -1.92% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת
גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.
