לשמחת הנושים: בריולה נמכרה לדלתא גליל תמורת 1.1 מיליון דולר

בית המשפט המחוזי בת"א אישר את המכירה של חברת החזיות שנקלעה לקשיים והעדיף את הצעתה של דלתא גליל על פני הצעתה של חברת Trafilea שעמדה על 400 אלף דולר
נועם בראל |
נושאים בכתבה דלתא גליל

הסטארט-אפ הישראלי, בריולה, ימכר לחברת דלתא תמורת 1.1 מיליון דולר, כך אישר בית המשפט המחוזי בת"א.

בריולה, אשר מציעה לנשים פלטפורמה לרכישת חזיות ברשת, נמצאת בהקפאת הליכים בשל חובות של כ-25 מיליון שקל אליהם נקלעה. לאחרונה קיבלה החברה הצעה לרכישתה על ידי המותג Trafilea תמורת 400 אלף דולר, אך בית המשפט העדיף כאמור לקבל את הצעתה של דלתא גליל, אשר הייתה גבוהה בהרבה ומיטיבה עם נושיה של בריולה.

החברה, אשר פעילה משנת 2011, ידעה ימים יפים יותר, כאשר הושקעו בה לא פחות מ-12.5 מיליון דולר, שעזרו לה לפתח את הטכנולוגיה מאחורי הפלטפורמה המשוכללת שלה. עם זאת, לטענתה של בריולה, חלה ירידה בהיקף הפעילות, והדבר הוביל להפסדים גדולים שפגעו בתזרים המזומנים של החברה. 

במסגרת בקשתה להקפאת הליכים טענה החברה כי פייסבוק ניתקה אותה משירותיה, בבגלל ניצול מקסימלי של קו האשראי שניתן לה, ולכן אין באפשרותה לפרסם ולקדם את מוצריה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חן גולן יו"ר דירקטוריון נקסט ויז'ן צילום:שלומי יוסףחן גולן יו"ר דירקטוריון נקסט ויז'ן צילום:שלומי יוסף
ראיון

יו"ר נקסט ויז'ן: "יהיו עוד הזמנות גדולות, לא יודע אם כזאת, אבל הביקוש מאוד חזק"

"אין הבעת אמון גדולה יותר מלקבל הזמנה כזאת; הלקוח אומר, אני סומך עליכם שתדעו לספק בהיקפים כאלה". יו"ר נקסט ויז'ן חן גולן מתייחס לעסקת הענק: "היתרון של נקסט ויז'ן הוא לא רק טכנולוגי, אלא גם ביכולת לדלבר מהר ובכמויות". האם המגמה תמשיך? "אנחנו רואים את 'אפקט פוטין' שהראה שגם כדי לתחזק שלום צריך צבאות חזקים"

נקסט ויז’ן נקסט ויז'ן 0.71%   דיווחה על הזמנה גדולה במיוחד, בהיקף של כ-76.8 מיליון דולר, מלקוח קיים, לרכישת מצלמות מתוצרתה, עם אספקה מדורגת עד סוף 2026. להזמנה צורף גם מנגנון שדרוג שעשוי להגדיל את היקפה בעוד עד כ-3 מיליון דולר. העסקה הזו מצטרפת להזמנה נוספת שעליה דיווחה החברה רק בשבוע שעבר, בהיקף של כ-9.6 מיליון דולר, כך שבתוך שבוע צבר ההזמנות החדש של נקסט ויז’ן מתרחב בעשרות מיליוני דולרים. 

עד כמה זה משמעותי? בין ינואר לספטמבר השנה רשמה נקסט ויז’ן הכנסות של כ-120 מיליון דולר, כך שההזמנות שעליהן דווח בימים האחרונים משקפות לבדן שוות לכ-86% מהשורה העליונה שנרשמה בתשעת החודשים הראשונים של השנה. מה שמיוחד בהזמנה הזאת הוא לא רק הגודל שלה אלא גם מועד האספקה, כל ההזמנה תסופק בתוך 2026, וזה לוח זמנים מאוד קצר. בתעשייה הזו, אחד היתרונות הכי משמעותיים הוא היכולת להבטיח אספקה מהירה. היכולת של נקסט ויז’ן לספק במועדים קצרים נותנת לה יתרון תחרותי מובהק מול מתחרות, והלקוחות סומכים עליה בעניין הזה. זה משהו שמחזק את הפעילות שלה גם לשנים הבאות. כדי להבין איך העסקה הזאת תשפיע על חברת המצלמות המיוצבות, שהמניה שלה כבר הספיקה כמעט לשלש את ערכה רק השנה, ולזנק יותר מ-1900% מ-3 שנים, דיברנו עם יו"ר נקסט ויז'ן חן גולן.


איך אתה מתאר את העסקה, ומה מייחד אותה ביחס לעסקאות קודמות?

"מה שמייחד את העסקה הזאת זה קודם כול הגודל שלה ולוחות הזמנים. מדובר בהזמנה של 76.8 מיליון דולר, לתקופה של כשנה, כשהאספקה כולה אמורה להתבצע בשנת 2026. יש גם אופציה לבצע שינויים שיכולים להגדיל את ההיקף. מעבר למספרים, זו עסקה עם לקוח שאומר בפועל: אני עובד עם נקסט ויז’ן, יש לה מוצרים טובים, ואני סומך עליה שתדע לספק בהיקפים כאלה ובזמנים קצרים. אין הבעת אמון גדולה מזו.

כמה זמן עסקה כזו "מתבשלת", זה משהו שהיה בפייפליין הרבה חודשים?

"הביצוע הטכני של עסקה כזאת הוא לא תהליך ארוך. מה שחשוב הוא הדרך שהובילה לשם. הקשר עם הלקוח נבנה לאורך שנים. כמעט כל לקוח מתחיל ברכישה של מצלמה אחת או שתיים, מבצע אינטגרציה, בדיקות והדגמות. אם הוא גדל, בונה מוצר תחרותי ומצליח לזכות במכרזים, ההזמנות שהוא מקבל מתגלגלות אלינו. אנחנו מספקים לו את פתרון הווידאו המיוצב, וכך נוצר המעגל".

כלומר, אין כאן מכרז מול ספקים אחרים ברגע קבלת ההזמנה?

"אנחנו לא עושים מכרזים. הלקוחות שלנו הם יצרני הכלים. הם מתמודדים על מכרזים מול הגורמים שמזמינים מהם את הכלים. אחרי שהם זוכים במכרז, הם משרשרים אלינו את ההזמנה, כי המוצר שלנו כבר עומד בדרישות. זה לקוח שעובד איתנו הרבה שנים, מכיר את המוצר, ובשלב הזה רק ביצעה את ההזמנה".

ירון קיקוז פריים אנרגי
צילום: יחצ

מאבק שליטה באלומיי: פריים אנרג'י מאיימת במהלך משפטי

פריים טוענת שהייתה לה בלעדיות לרכישת מניות השליטה ושכבר לפני כעשרה ימים הסכימה להתקדם לעסקה, עכשיו היא מאותתת שתלך לבית המשפט ותנסה למנוע את המכירה לנופר של עופר ינאי

ליאור דנקנר |

פריים אנרג'י פריים אנרג'י -1.58%  נכנסת לתמונה רגע אחרי ההודעה על רכישת השליטה באלומיי, ומציבה סימן שאלה סביב ההמשך. בחברה טוענים שהיה לה הסכם בלעדיות בקשר לאלומיי אלומיי 1.05%  , ובסביבתה אומרים שהיא כבר הסכימה להתקדם לרכישת החברה עוד לפני שהעסקה עם נופר אנרגיה נופר אנרג'י 1.54%   נסגרה. לטענתה, ההסכם הזה מעניק לה זכויות שהיא מתכוונת למצות, גם אם זה אומר מהלך משפטי.

לפי הטענה של פריים, הבלעדיות הייתה אמורה להבטיח חלון זמן שבו מתנהל מו"מ רק איתה, בלי הצעות מתחרות במקביל. בחברה טוענים כי כבר לפני כעשרה ימים הם נאותו להתקדם לרכישת מניות השליטה, ועכשיו הם מאותתים על פתיחת מאבק משפטי כדי לבדוק האם ההתקדמות לעסקה עם נופר חצתה את גבולות הבלעדיות.


מה בדיוק עומד במחלוקת

הסיפור כאן הוא לא רק מחיר, אלא בעיקר התזמון והמסמכים. פריים מכוונת להסכם הבלעדיות עצמו ולשאלה האם בתקופה הזו התקיימו מגעים מקבילים או מתקדמים עם גורם אחר, ואם כן, באיזה שלב הם היו. לפעמים ההבדל בין “שיחה כללית” לבין “מו"מ מתקדם” הוא בדיוק מה שבית משפט ינסה לפרק, ומכאן מגיע הדגש על ניסוחי ההסכם וההתכתבויות.

אם הטענה הזו תגיע לבית משפט, המוקד צפוי להיות תיעוד של ההתקשרות, טיוטות, מיילים, מועדים מדויקים ומי ידע מה ומתי. זה כולל גם את השאלות הקטנות שנשמעות טכניות אבל משפיעות על הכל, מתי הבלעדיות התחילה ומתי הסתיימה, האם היו הארכות, מה בדיוק נאסר במסגרת ההסכם, והאם היו חריגים שמאפשרים לצד השני לנהל שיחות ראשוניות עם גורמים אחרים. גם צורת ההתנהלות בתוך התקופה חשובה, למשל האם אחד הצדדים משך זמן או שינה תנאים, ואיך זה מתועד.

המשמעות המעשית היא שמעל העסקה מרחפת אפשרות לעיכוב. גם אם נופר ואלומיי ממשיכות לעבוד על השלמת תנאים ואישורים רגולטוריים, חזית משפטית יכולה להכניס את כולם להמתנה, כי אף צד לא אוהב להתקדם לתוך חוסר ודאות. מעבר ללוחות הזמנים, עצם הסכסוך יכול להפוך את העסקה ליותר מורכבת, לא בגלל שינוי בפרטים הכלכליים, אלא בגלל הצורך להקטין סיכון משפטי.