לשמחת הנושים: בריולה נמכרה לדלתא גליל תמורת 1.1 מיליון דולר
דלתא גליל הסטארט-אפ הישראלי, בריולה, ימכר לחברת דלתא תמורת 1.1 מיליון דולר, כך אישר בית המשפט המחוזי בת"א. בריולה, אשר מציעה לנשים פלטפורמה לרכישת חזיות ברשת, נמצאת בהקפאת הליכים בשל חובות של כ-25 מיליון שקל אליהם נקלעה. לאחרונה קיבלה החברה הצעה לרכישתה על ידי המותג Trafilea תמורת 400 אלף דולר, אך בית המשפט העדיף כאמור לקבל את הצעתה של דלתא גליל, אשר הייתה גבוהה בהרבה ומיטיבה עם נושיה של בריולה. החברה, אשר פעילה משנת 2011, ידעה ימים יפים יותר, כאשר הושקעו בה לא פחות מ-12.5 מיליון דולר, שעזרו לה לפתח את הטכנולוגיה מאחורי הפלטפורמה המשוכללת שלה. עם זאת, לטענתה של בריולה, חלה ירידה בהיקף הפעילות, והדבר הוביל להפסדים גדולים שפגעו בתזרים המזומנים של החברה. במסגרת בקשתה להקפאת הליכים טענה החברה כי פייסבוק ניתקה אותה משירותיה, בבגלל ניצול מקסימלי של קו האשראי שניתן לה, ולכן אין באפשרותה לפרסם ולקדם את מוצריה. בריולה עבדה בשיטת ה"דרופ-שיפינג", כלומר לא החזיקה מחסנים, אלא העבירה את המוצרים ישירות מהיצרן ללקוח, תוך שהיא מרוויחה את הפרש התיווך. לטענתה, "את שנת 2018 סיימה החברה עם הכנסות של כ-21 מיליון דולר וגם בשנת 2019, עד חודש יוני קצב המכירות היה בהיקף דומה".
מקס סטוק הוציאה 12 מיליון שקל כדי לגדר את השקל, ההכנסות צמחו ב-6%
ההכנסות הסתכמו ב־336 מיליון שקל, הרווח התפעולי צמח ב־29% ל-57 מיליון שקל; בנטרול עסקאות הגידור, הרווח הנקי זינק ב־43%; תחלק 40 מ׳ דיבידנד; אורי מקס מסר ״ברבעון הנוכחי הרווח הנקי שהסתכם בכ-28 מיליון שקל הושפע מהפסדים בגלל עסקאות הגנה שנרשמו בשל הירידה
בשער הדולר״
רשת מקס סטוק מקס סטוק 0% מדווחת על תוצאות חיוביות לרבעון השני עם צמיחה במכירות ושיפור בשיעורי הרווחיות התפעולית, אבל גם עם השפעה שלילית על השורה התחתונה בעיקר בגלל הפסדים מעסקאות הגנה שביצעה על שער הדולר.
ההכנסות הסתכמו ב־336 מיליון שקל לעומת 317 מיליון שקל ברבעון המקביל - עלייה של כ־6% - הודות לגידול של 4.2% במכירות חנויות זהות ולפתיחת סניפים חדשים. הגידול במכירות נבע מהרחבת סל הקנייה הממוצע, עלייה במספר הלקוחות ובמכירות העונתיות, וגם מגידול במכירות לזכיינים,
בעקבות הגדלת שיעור המוצרים המיובאים ישירות על ידי החברה, אפשרות שהתאפשרה עם פתיחת המרלו"ג בשומריה.
הרווח הגולמי ברבעון עלה ב־12% ל־147 מיליון שקל (43.8% מההכנסות) לעומת 132 מיליון שקל (41.7%) בשנה שעברה. השיפור בשיעור הרווח הגולמי מיוחס לשיפור
בתנאי הסחר, לעלייה בשיעור המוצרים המיובאים ישירות, לירידה בשער הדולר ולירידה בעלויות השילוח. הרווח התפעולי זינק ב־29% ל־57 מיליון שקל (16.9% מההכנסות) לעומת 44 מיליון שקל (13.9%) בשנה שעברה, תוך ירידה בשיעור עלויות המכירה והשיווק וההנהלה מכלל ההכנסות. ה־EBITDA
המתואם (לפני IFRS 16 ובנטרול תגמול מבוסס מניות) גדל ב־26% ל־56.5 מיליון שקל לעומת 45 מיליון שקל אשתקד.
הרווח הנקי ברבעון השני של שנת 2025 הסתכם לכ-28 מיליון שקל, בהשוואה לרווח נקי בסך של כ-29 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2024. הקיטון ברווח הנקי
נובע מגידול בהוצאות המימון, ששיקף בעיקר הפסד בסכום של כ-16 מיליון שקל בגין שערוך עסקאות הגנה על הדולר למספר רבעונים קדימה, בעקבות הירידה בשער החליפין של הדולר למועד הדוח.
- בעלי השליטה במקס סטוק "מצטרפים לחגיגה", מכרו מניות במאות מיליונים
- מקס סטוק ממשיכה לצמוח: עליה של 11% ברווח הנקי ל-32 מיליון שקל – מה המכפיל המייצג?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במחצית הראשונה של 2025 ההכנסות צמחו ב־7% ל־675 מיליון שקל לעומת 630 מיליון שקל אשתקד, הרווח הגולמי עלה ב־10% ל־291 מיליון שקל (43% מההכנסות), והרווח התפעולי עלה ב־16% ל־101 מיליון שקל.
היום בבורסה - קרסו מוטורס במכפיל רווח של 6, טבע, שבבים ופיננסים
על מניות האנרגיה החדשה, שוק החוב והר השקלים
נפתח בהשקעות סולידיות. פיקדונות הן המוצר הכי מבוקש, יותר ממניות יותר מאג"ח, יותר מקרנות נאמנות. אבל האם אתם מקבלים ריבית טובה על הפיקדונות שלכם? כדאי לקרוא: ככה תקבלו ריבית טובה יותר בפיקדונות - מקרה מהשטח.
הבוקר פרסמה קרסו מוטורס דוחות כספיים. מניית החברה ירדה ב-19% מתחילת השנה והיא נסחרת בכ-1.85 מיליארד שקל. אם מנסים להגיע לרווח מייצג של קרסו מוטורס ומנטרלים אירועים חד פעמיים, מגלים שהיא מסוגלת להרוויח 60-65 מיליון שקל ברבעון, וזה מציב לה מכפיל רווח של כ-6-7. זה לכאורה נמוך - הרחבה: צ'רי מסדרת לקרסו תוצאות טובות; מכפיל רווח של 6
הר השקלים
כסף גדול מניע את השווקים. יש הר של שקלים שלא יוצא מהבנקים למרות ריבית נמוכה מאוד. יש גם הר דולרים עולמי שנמצא באפיקים סולידיים. מדברים על כך שמחירי המניות גבוהים, אבל כספים מאוד גדולים זורמים לפירמות ולעובדים. רווחים של החברות, שכר של העובדים, כסף שמשרת חיסכון והשקעה. הכספים שאתם מרוויחים בשכר מופנים בעיקרון לצריכה שוטת ולהשקעה-חיסכון. הצריכה בסדר גמור, החיסכון-השקעות עולים בהתמדה, וזו תופעה עולמית.
אנשים חסוכים יותר לפנסיה, חוסכים יותר בשוטף במניות ובאגרות חוב. זה מוביל לביקושים גדולים מאוד לנכסים פיננסים, ומנגד יש היצע מוגבל. הכספים זורמים לשוק ונפגשים עם אותן מניות קרנות ואג"ח, יש אומנם הנפקות, אבל זה לא מספיק לספוג את הביקוש הגדול וככה נוצרות עליות מחירים. ככה נוצרות בועות. יש אינפלציה במחירי הנכסים הפיננסים וזו לא תופעה חדשה, אבל היא לא עוצרת, אלא מתעצמת.
- מגדל זינקה 5.3%, לאומי 2.5%; או פי סי ירדה 3.4%
- מנורה וכלל זינקו 5%, הפניקס והראל 4%; מדד הביטוח חתם עם עליה של 4.6%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מדברים על מחירים גבוהים במניות בוול סטריט מדברים בחודשים האחרונים גם על ניפוח בשוק החוב - חשש מבועה בשוק האג"ח הקונצרני בארה"ב - השערים עולים, התשואות יורדות. גם מחירי המניות בת"א כבר לא זולים, ואגרות החוב נסחרות בפער נמוך ביחס לאגרות החוב הממשלתיות. האם זה אומר שהעליות יפסקו? אי אפשר לדעת. יש טריגרים אפשריים למעלה ולמטה. הבורה נעה גם לפי המצב בעזה - הכיוון של המלחמה והסיכוי לעסקת חטופים משפיעים על הבורסה.
