לשמחת הנושים: בריולה נמכרה לדלתא גליל תמורת 1.1 מיליון דולר

בית המשפט המחוזי בת"א אישר את המכירה של חברת החזיות שנקלעה לקשיים והעדיף את הצעתה של דלתא גליל על פני הצעתה של חברת Trafilea שעמדה על 400 אלף דולר
נועם בראל |
נושאים בכתבה דלתא גליל

הסטארט-אפ הישראלי, בריולה, ימכר לחברת דלתא תמורת 1.1 מיליון דולר, כך אישר בית המשפט המחוזי בת"א.

בריולה, אשר מציעה לנשים פלטפורמה לרכישת חזיות ברשת, נמצאת בהקפאת הליכים בשל חובות של כ-25 מיליון שקל אליהם נקלעה. לאחרונה קיבלה החברה הצעה לרכישתה על ידי המותג Trafilea תמורת 400 אלף דולר, אך בית המשפט העדיף כאמור לקבל את הצעתה של דלתא גליל, אשר הייתה גבוהה בהרבה ומיטיבה עם נושיה של בריולה.

החברה, אשר פעילה משנת 2011, ידעה ימים יפים יותר, כאשר הושקעו בה לא פחות מ-12.5 מיליון דולר, שעזרו לה לפתח את הטכנולוגיה מאחורי הפלטפורמה המשוכללת שלה. עם זאת, לטענתה של בריולה, חלה ירידה בהיקף הפעילות, והדבר הוביל להפסדים גדולים שפגעו בתזרים המזומנים של החברה. 

במסגרת בקשתה להקפאת הליכים טענה החברה כי פייסבוק ניתקה אותה משירותיה, בבגלל ניצול מקסימלי של קו האשראי שניתן לה, ולכן אין באפשרותה לפרסם ולקדם את מוצריה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


דן שפי, מנכ"ל שמן נדל"ן (קרדיט: מושיק ברין)דן שפי, מנכ"ל שמן נדל"ן (קרדיט: מושיק ברין)

דוראל אורבן ושמן נדל"ן יקימו מתקן אגירה בנמל חיפה

המתקן יוקם במתחם נמל חיפה, יפעל במסגרת מודל אסדרת השוק, יאפשר פריקה של כ-80 מגה ואט שעה ביום לרשת החשמל, והכנסותיו השנתיות מוערכות בכ-4 מיליון שקל לפני מימון



מנדי הניג |

דוראל אורבן ושמן נדל"ן מניב התקשרו בהסכם להקמת מתקן אגירת אנרגיה במתחם נמל חיפה, שיפעל במסגרת מודל אסדרת השוק במשק החשמל. המתקן יוקם על קרקע בבעלות שמן נדל"ן במפרץ חיפה, בשטח של כ-1 עד 1.5 דונם, ויקבל אישור לפריקה לרשת החשמל בהיקף של כ-80 מגה ואט שעה ביום.

דוראל אורבן מתמחה בייזום והקמה של מתקני אגירת אנרגיה, ומוחזקת על ידי קבוצת דוראל אנרגיה (50%), אמפא נדל"ן (25%) והפניקס (25%). במסגרת ההסכם עם שמן נדל"ן מניב, יוקם מיזם משותף שיוחזק בחלקים שווים על ידי שתי החברות, אשר יהיה אחראי על הקמת המתקן והפעלתו.

עלות ההקמה של הפרויקט מוערכת בכ-40 מיליון שקל. הצדדים פועלים לגיוס מימון חיצוני בהיקף של כ-80% עד 90% מעלות ההקמה, בעוד יתרת הסכום תמומן על ידי השותפות בחלקים שווים. הפרויקט כולל מערכת אגירה בהספק של 13.72 מגה ואט, ויפעל במודל המאפשר מכירת אנרגיה ישירות לרשת החשמל, בכפוף להיתר מלא מחברת החשמל.

המתקן צפוי לפעול תחת מודל אסדרת השוק, ובמסגרתו יהיה המיזם זכאי גם לפרמיה אורבנית, מנגנון תגמול ייעודי לפרויקטים המוקמים בשטח עירוני. מנגנון זה נועד לתמוך בכדאיות הכלכלית של מתקני אגירה בסביבה צפופה, שבה מגבלות תשתית ושטח משפיעות על היתכנות הפרויקטים.

לפני תחילת ההפעלה המסחרית, שמן נדל"ן מניב צפויה להיות זכאית לדמי שימוש וכן למענקים התלויים בעמידה באבני דרך. לאחר תחילת ההפעלה, מעריכים הצדדים כי המתקן יניב לתאגיד המשותף תזרים שנתי של כ-4 מיליון שקל, אחרי הוצאות תפעול ולפני מימון.