אמאזון אמזון חבילה דואר
צילום: Istock

הפעם זה באמת קורה? הודעה של אמזון שוב מפילה את מניות הקניונים

ענקית הקמעונאות הודיעה לסוחריה להיות מוכנים ל-12 בספטמבר והובילה שוב לירידות במניות של  עזריאלי, ביג ומליסרון; האם גם הפעם המניות יתקנו?
ארז ליבנה | (4)

האם אמזון תיכנס לישראל רגע לפני ראש השנה? היום נשלחה לסוחרים הישראלים הודעה כי עליהם להיות מוכנים לסוף השבוע הבא ולהכין מבצעים לקראת ראש השנה. כאמור, לפני שבועיים שלחה אמזון הודעה על אפשרות למשלוח מקומי, שהובילה לצניחה במניות הקניונים.

 

בשעה זו ביג 0.68% ו עזריאלי קבוצה -1.22% יורדות ב-1.7% ו מליסרון 0.87%  יורדת ב-1.12%. ירידות פחותות לאירוע המקביל לפני שבועיים, ייתכן שהירידות הנוכחיות הן רק ספתח לקראת ההודעה הרשמית לכניסה של ענקית הקמעונאות, ושהכניסה של אמזון כבר מגולמת במחירים. כמו כן, ייתכן שהמניות של הקניונים יתקנו כמו שקרה לאחרונה, כשאחרי הדיווח על התקדמות בכניסת אמזון, המניות ירדו ובהמשך תיקנו.

 

בכל מקרה, מה שברור הוא שאמזון תשנה את שוק הקמעונאות. הסיבה לכך היא העובדה שאמזון עם שירותי המשלוח המהירים והיכולת של עסקים קטנים להתחרות עם הקבוצות הגדולות, יאיצו את המשך המגמה של התרחקות ציבור הקונים מהקניונים, לאור התחליפים הזולים שמציעים ענקי הקמעונאות כמו אסוס ועלי אקספרס. מה שיוביל לירידה בהכנסות הקבוצות, כפי שקרה בארצות הברית ובשווקים נוספים שאמזון חדרה אליהם.

 

במכתב שנשלח, קיבלו הסוחרים הוראות ברורות איך עליהם להיערך להגעתה של אמזון. "הבטיחו שיש בידכם תמונות באיכות טובה של המוצר ותוכן איכותי של תכונותיו. הבטיחו שיש לכם מוצרים במחירים תחרותיים, אם אתם מתכוונים להתחיל את ההשקה עם דילים מיוחדים - היערכו עם המחירים המוזלים והבטיחו שהמשלוח שלכם מוכן. ההערכה היא שהתרומה האמיתית של כניסת אמזון לשוק הישראלי תהיה בסטנדרטים הגבוהים שהיא תביא עימה.

 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אור 05/09/2019 12:33
    הגב לתגובה זו
    אני קונה מאמזון כבר מזמן במחירים שאין ולא יהיו בארץ חפשו קבוצות דילים כמו "תמצאו לי ברשת" בפייסבוק / טלגרם הם מפרסמים דילים שנשלחים לארץ מאמזון ושאר האתרים הגדולים
  • 2.
    ממשיכים להריץ 03/09/2019 13:55
    הגב לתגובה זו
    דרך הבנקים ומניות הקניונים.המניות האלה ,עלו עשרות אחוזים מתחילת שנה כדיי לכפר על האסון בטבע אופקו ופריגו.הביאו אותם למחירים הזויים,שבכל העולם הקניונים בפשיטות רגל והתכווצות.חברות אופנה מכל העולם פושטות את הרגל והשוק מתכווץ לזבל מסין בגרושים.ורק בארץ המניות עולות ועולות,ודוחפים לציבור אותם בפנסיה ובגמל עד ההתרסקות הקרבה.
  • 1.
    לרון 03/09/2019 11:54
    הגב לתגובה זו
    איך ייתכן שנותנים לחברה אחת להשתלט על העולם? פעם לא יכולת בחסות החוק לפתוח שתי חנויות מאותו סוג בסמוך!
  • רונן 03/09/2019 13:39
    הגב לתגובה זו
    הון העשירים, בכללם הארגונים הגדולים מחזיקים בעזרת תרומות ולובי בוושינגטון את הרגולטור את המחוקקים והרשויות המקומיות ברחבי ארה״ב . הפוליטיקאים שלרב בעצמם אנשים עשירים נהנים מעליית ערכי הנכסים (נדלן ומניות )ומצויים במרכז החגיגה והכח . לכן הצדק האמריקאי שאינו סופר את החלש מתנהל בעצלתיים. .בעשורים האחרונים ארצות הברית אינה דמוקרטייה למעשה פלוטוקרטיה ( שלטון עשירים ) .אדם מן השורה ללא תמיכה של מיליונים סיכויו להבחר לתפקיד פוליטי שואפים לאפס . באירופה לא אוהבים את המונופולים האמריקאים וקונסים אותם . אך עדיין אין תמיחה ציבורית בעולם שתוביל לריסוק המונופלים. מה גם שהציבור גם נהנה מהם ומתיחס פחות לסכנות .
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים