איתי בן זאב
צילום: יח"צ

הבורסה לני"ע מקדמת צירוף של שחקני נוסטרו כחברי בורסה

הודיעה הבוקר על הסרת חסמים שתאפשר כניסת שחקני נוסטרו והפחתת דרישת ההון המינימלית לצורך חברות בכ-30% לרמה של 15 מיליון שקל
ערן סוקול | (4)

הבורסה לני"ע הודיעה הבוקר (א') על הסרת חסמים להצטרפותם של חברי בורסה חדשים שתאפשר לראשונה כניסה של גופים ישראלים לחברות בבורסה גם אם הם פועלים לנוסטרו בלבד. כמו כן, הבורסה מבקשת ליישר קו עם בורוסות חו"ל ולהפחית את דרישת ההון המינימאלית מחברי בורסה שאינם בנקים (חש"בים) בכ-30%. לאור זאת, הבורסה פרסמה היום להערות הציבור את ההצעה לשינוי.

 

כיום, קיימים בבורסה מספר סוגים של חברי בורסה: בנק, בנק חוץ, חש"ב וחבר רחוק. על פי תקנון הבורסה, חש"ב נדרש כיום לעסוק בעסקי ניירות ערך עבור אחרים, דוגמת פעילות ברוקראז' או ניהול תיקי לקוחות. בנוסף, רשאי חש"ב לפעול גם לנוסטרו - חשבונו העצמי. ואולם, התקנון אינו מאפשר לגוף ישראלי אשר אין לו לקוחות והוא פועל רק לנוסטרו (לרבות כעושה שוק) להיות חבר בורסה. מגבלה זו אינה חלה על חבר רחוק.

שחקני נוסטרו הביעו עניין להיות חברי בורסה  

לאחרונה מספר גופים שונים הפועלים רק לנוסטרו, ישראלים וזרים, הביעו עניין באפשרות להיות חברי בורסה, לרבות בשל פרויקט ה-Co Location, אשר יאפשר להם גישה מהירה יותר למערכות המסחר של הבורסה. הוראת התקנון המחייבת חש"ב לעסוק בעסקי ניירות ערך עבור אחרים מהווה חסם לגופים ישראלים.

 

לאור זאת, הבורסה שואפת להסיר את החסם ולאפשר לגופים ישראלים הפועלים לנוסטרו בלבד להצטרף כחברים לבורסה, תוך עמידה בתנאי כשירות וקבלה דומים לאלו החלים על חש"בים, בשינויים המחוייבים בשל אופי פעילותם. סגל הבורסה סבור כי השינויים האמורים יביאו לגידול הנזילות בשוק, וימנעו מתן עדיפות לחברים רחוקים על פני גופים ישראלים העוסקים אף הם בפעילות נוסטרו בלבד.

 

כמפורט בהצעה, בבורסה סבורים כי יש להחיל על חבר הפועל לנוסטרו בלבד דרישות דומות לאלו החלות על חש"בים, למעט בנושאים הקשורים לממשל תאגידי וללקוחות.

יישור קו עם בורסות בחו"ל

בנוסף, הבורסה מודיעה כי תפחית את דרישת ההון המינימאלית מחש"בים מ-22 מיליון שקל לכ-15 מיליון שקל בלבד. גובה דרישת ההון המינימאלית הנוכחי נקבע לפני כעשור, כ"דמי רצינות" לגופים אשר מבקשים להתקבל לחברות בבורסה. הדרישה כאמור עלולה להוות חסם לגופים שונים, הן כאלה הפועלים לנוסטרו בלבד, והן כאלה הפועלים עבור לקוחות ושאין בכוונתם להיות חברי מסלקה, אלא לפעול כברוקר בלבד.

דרישת ההון מבוססת הן על דרישת מינימום והן על מודל הון, שמביא לידי ביטוי את הסיכונים הגלומים בפעילות של חברי בורסה לסוגיהם השונים. בשל העובדה שדרישת ההון המינימאלית בבורסות בחו"ל נמוכה משמעותית מדרישת המינימום הנוכחית, מבקשת הבורסה להקטין  את דרישת המינימום, באופן בו הדרישה עדיין תהווה "דמי רצינות", אך תאפשר לגופים חדשים לעמוד בדרישות הסף להתקבל לחברות בבורסה. על פי ההצעה, בדרישת ההון על פי מודל ההון המבוסס סיכון לא יחול שינוי.

 

איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה, אמר היום: "כחלק מהתוכנית האסטרטגית של הבורסה, אנו פותחים את הבורסה בתל אביב לשחקנים חדשים, אשר קודם לכן לא יכלו להתקבל כחברי בורסה. השינויים בכללים והסרת החסמים גובשו בדומה למקובל בבורסות בעולם. אנו בטוחים כי כניסתם של שחקנים חדשים לשוק ההון המקומי, יגבירו את התחרות על ציבור המשקיעים ויהפכו את הבורסה בתל אביב לדומיננטית ולנגישה יותר לציבור הרחב".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    סוחר סחור 07/04/2019 19:33
    הגב לתגובה זו
    דרישות מדע בדיוני של עשרות מיליוני שקל הון עצמי. לא עובדים כך בחו"ל.
  • 3.
    מנחם 07/04/2019 10:41
    הגב לתגובה זו
    אמנם שמס רווחי הון לא ירד מהמספר המטורף 25% יהיה קשה לבורסה להתאושש ולהתחרות בהשקעה בנדלן, אבל זה גם שיפור, צריך להכניס עוד חברים, קבוצות בינלאומיות כמו אינטראקטיב ועוד
  • 2.
    תום 07/04/2019 10:07
    הגב לתגובה זו
    מס הגנבים 25% ואז תראו איך הבורסה חוזרת לחיים ומשקיעי הדיור חוזרים לבורסה והמדינה המושחתת שלנו תרוויח פי כמה כסף ממסים מאשר הפרוטות שמרוויחה היום
  • 1.
    דן 07/04/2019 10:02
    הגב לתגובה זו
    עושים כל מיני שטיקים אחרים
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות

החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל


ליאור דנקנר |

וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.


תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת

התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.

הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.

בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.

ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.