איתי בן זאב
צילום: יח"צ

הבורסה לני"ע מקדמת צירוף של שחקני נוסטרו כחברי בורסה

הודיעה הבוקר על הסרת חסמים שתאפשר כניסת שחקני נוסטרו והפחתת דרישת ההון המינימלית לצורך חברות בכ-30% לרמה של 15 מיליון שקל
ערן סוקול | (4)

הבורסה לני"ע הודיעה הבוקר (א') על הסרת חסמים להצטרפותם של חברי בורסה חדשים שתאפשר לראשונה כניסה של גופים ישראלים לחברות בבורסה גם אם הם פועלים לנוסטרו בלבד. כמו כן, הבורסה מבקשת ליישר קו עם בורוסות חו"ל ולהפחית את דרישת ההון המינימאלית מחברי בורסה שאינם בנקים (חש"בים) בכ-30%. לאור זאת, הבורסה פרסמה היום להערות הציבור את ההצעה לשינוי.

 

כיום, קיימים בבורסה מספר סוגים של חברי בורסה: בנק, בנק חוץ, חש"ב וחבר רחוק. על פי תקנון הבורסה, חש"ב נדרש כיום לעסוק בעסקי ניירות ערך עבור אחרים, דוגמת פעילות ברוקראז' או ניהול תיקי לקוחות. בנוסף, רשאי חש"ב לפעול גם לנוסטרו - חשבונו העצמי. ואולם, התקנון אינו מאפשר לגוף ישראלי אשר אין לו לקוחות והוא פועל רק לנוסטרו (לרבות כעושה שוק) להיות חבר בורסה. מגבלה זו אינה חלה על חבר רחוק.

שחקני נוסטרו הביעו עניין להיות חברי בורסה  

לאחרונה מספר גופים שונים הפועלים רק לנוסטרו, ישראלים וזרים, הביעו עניין באפשרות להיות חברי בורסה, לרבות בשל פרויקט ה-Co Location, אשר יאפשר להם גישה מהירה יותר למערכות המסחר של הבורסה. הוראת התקנון המחייבת חש"ב לעסוק בעסקי ניירות ערך עבור אחרים מהווה חסם לגופים ישראלים.

 

לאור זאת, הבורסה שואפת להסיר את החסם ולאפשר לגופים ישראלים הפועלים לנוסטרו בלבד להצטרף כחברים לבורסה, תוך עמידה בתנאי כשירות וקבלה דומים לאלו החלים על חש"בים, בשינויים המחוייבים בשל אופי פעילותם. סגל הבורסה סבור כי השינויים האמורים יביאו לגידול הנזילות בשוק, וימנעו מתן עדיפות לחברים רחוקים על פני גופים ישראלים העוסקים אף הם בפעילות נוסטרו בלבד.

 

כמפורט בהצעה, בבורסה סבורים כי יש להחיל על חבר הפועל לנוסטרו בלבד דרישות דומות לאלו החלות על חש"בים, למעט בנושאים הקשורים לממשל תאגידי וללקוחות.

יישור קו עם בורסות בחו"ל

בנוסף, הבורסה מודיעה כי תפחית את דרישת ההון המינימאלית מחש"בים מ-22 מיליון שקל לכ-15 מיליון שקל בלבד. גובה דרישת ההון המינימאלית הנוכחי נקבע לפני כעשור, כ"דמי רצינות" לגופים אשר מבקשים להתקבל לחברות בבורסה. הדרישה כאמור עלולה להוות חסם לגופים שונים, הן כאלה הפועלים לנוסטרו בלבד, והן כאלה הפועלים עבור לקוחות ושאין בכוונתם להיות חברי מסלקה, אלא לפעול כברוקר בלבד.

דרישת ההון מבוססת הן על דרישת מינימום והן על מודל הון, שמביא לידי ביטוי את הסיכונים הגלומים בפעילות של חברי בורסה לסוגיהם השונים. בשל העובדה שדרישת ההון המינימאלית בבורסות בחו"ל נמוכה משמעותית מדרישת המינימום הנוכחית, מבקשת הבורסה להקטין  את דרישת המינימום, באופן בו הדרישה עדיין תהווה "דמי רצינות", אך תאפשר לגופים חדשים לעמוד בדרישות הסף להתקבל לחברות בבורסה. על פי ההצעה, בדרישת ההון על פי מודל ההון המבוסס סיכון לא יחול שינוי.

 

איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה, אמר היום: "כחלק מהתוכנית האסטרטגית של הבורסה, אנו פותחים את הבורסה בתל אביב לשחקנים חדשים, אשר קודם לכן לא יכלו להתקבל כחברי בורסה. השינויים בכללים והסרת החסמים גובשו בדומה למקובל בבורסות בעולם. אנו בטוחים כי כניסתם של שחקנים חדשים לשוק ההון המקומי, יגבירו את התחרות על ציבור המשקיעים ויהפכו את הבורסה בתל אביב לדומיננטית ולנגישה יותר לציבור הרחב".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    סוחר סחור 07/04/2019 19:33
    הגב לתגובה זו
    דרישות מדע בדיוני של עשרות מיליוני שקל הון עצמי. לא עובדים כך בחו"ל.
  • 3.
    מנחם 07/04/2019 10:41
    הגב לתגובה זו
    אמנם שמס רווחי הון לא ירד מהמספר המטורף 25% יהיה קשה לבורסה להתאושש ולהתחרות בהשקעה בנדלן, אבל זה גם שיפור, צריך להכניס עוד חברים, קבוצות בינלאומיות כמו אינטראקטיב ועוד
  • 2.
    תום 07/04/2019 10:07
    הגב לתגובה זו
    מס הגנבים 25% ואז תראו איך הבורסה חוזרת לחיים ומשקיעי הדיור חוזרים לבורסה והמדינה המושחתת שלנו תרוויח פי כמה כסף ממסים מאשר הפרוטות שמרוויחה היום
  • 1.
    דן 07/04/2019 10:02
    הגב לתגובה זו
    עושים כל מיני שטיקים אחרים
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - ירידה בשבבים, ומה צפוי עד סוף השנה?

מה קורה בדצמבר למניות "ווינריות" ולמניות "לוזריות", איך אפשר להפחית את חבות המס השנתית, ומניות השבבים בנפילה

מערכת ביזפורטל |

המלחמה על התשואות מתעצמת בשבועות האחרונים של החודש. מנהלי ההשקעות בגופים המוסדיים מנסים להאיץ לקראת קו הסיום, כל פיפס בתשואה עוזר לתיק שלהם מול המתחרים.  המיקום מאוד חשוב כחי הוא יקבע את הזרמת הכספים בהמשך. התוצאות החודשיות חשובות מאוד, התוצאות השנתיות חשובות עוד יותר. 

האמת שזה קצת משחק מכור - המניות שבהם מחזיקים המוסדיים עולות - כי הם מזרימים עוד כסף למניה, וזה משפר להם את תשואה בתיקים. מעגל של כספים שזורמים לקרנות ולקופות שורם בחזרה לאותו מקום מניע את השוק ואת התשואות. אם חשבתם שצריך להיות חכם גדול כדי להשקיע ולהרוויח, אז חלק גדול מהמשחק הוא להשקיע עוד ועוד - לקבל כספים ולהזרים למניות של הבית.

כן, יש הבנה, יש אנליזה, יש ניתוח, אבל יש גם חברות שבהם מושקעים ורוצים את הצלחתן, במיוחד בסוף השנה. ונמחיש - אם גוף מסוים מחזיק בשופרסל הרבה יותר מאשר כל מניות הקמעונאות האחרות, ומבחינתו כולן בהינתן המחיר כעת מעניינות, הוא יעדיף להשקיע בשופרסל כדי שהשינוי במניה יתרום לתשואה של סוף שנה.  אם הוא חושב שרמי לוי מעניינת אפילו יותר, אבל לא בהרבה. הוא עדיין יקנה שופרסל, ובינואר הוא יתחיל לקנות רמי לוי. אם רמי לו מעניינת בפער על פני שופרסל, רק אז הוא יעשה שינוי כבר עכשיו. זה לא שחור ולבן, זה לא כל המנהלי השקעות והגופים, אבל ככה זה עובד ברוב המקומות.    

ולכן, אם לא יהיה אירוע משמעותי, חיצוני, אם לא ינשבו רוחות נגדיות מוול סטריט, מהמצב הביטחוני ועוד, אז הסנטימנט החיובי יימשך והוא יימשך דווקא במניות המועדפות על ידי הגופים המוסדיים. במילים אחרות, סיכוי לא קטן שמה שכבר עלה ימשיך לעלות עד סוף השנה - ככה מעלים-משפצים את התשואות. 


מחר יהיה קשה לעשות שיפוץ תשואות, כי המניות הדואליות חוזרות בפער שלילי משמעותי, אבל הכל אפשרי. המניות הדואליות ספגו מכה ביום שישי על רקע הירידות בוול סטריט (ברודקום סיפקה תחזית מאכזבת והשוק ירד - טאואר נפלה 8%, נובה ירדה 6% - הנאסד"ק בירידות חדות) כהארביטראז' הכולל עומד על מינוס 0.6%.  הנפילות יהיו במניות השבבים: