איתי בן זאב
צילום: יח"צ

הבורסה לני"ע מקדמת צירוף של שחקני נוסטרו כחברי בורסה

הודיעה הבוקר על הסרת חסמים שתאפשר כניסת שחקני נוסטרו והפחתת דרישת ההון המינימלית לצורך חברות בכ-30% לרמה של 15 מיליון שקל
ערן סוקול | (4)

הבורסה לני"ע הודיעה הבוקר (א') על הסרת חסמים להצטרפותם של חברי בורסה חדשים שתאפשר לראשונה כניסה של גופים ישראלים לחברות בבורסה גם אם הם פועלים לנוסטרו בלבד. כמו כן, הבורסה מבקשת ליישר קו עם בורוסות חו"ל ולהפחית את דרישת ההון המינימאלית מחברי בורסה שאינם בנקים (חש"בים) בכ-30%. לאור זאת, הבורסה פרסמה היום להערות הציבור את ההצעה לשינוי.

 

כיום, קיימים בבורסה מספר סוגים של חברי בורסה: בנק, בנק חוץ, חש"ב וחבר רחוק. על פי תקנון הבורסה, חש"ב נדרש כיום לעסוק בעסקי ניירות ערך עבור אחרים, דוגמת פעילות ברוקראז' או ניהול תיקי לקוחות. בנוסף, רשאי חש"ב לפעול גם לנוסטרו - חשבונו העצמי. ואולם, התקנון אינו מאפשר לגוף ישראלי אשר אין לו לקוחות והוא פועל רק לנוסטרו (לרבות כעושה שוק) להיות חבר בורסה. מגבלה זו אינה חלה על חבר רחוק.

שחקני נוסטרו הביעו עניין להיות חברי בורסה  

לאחרונה מספר גופים שונים הפועלים רק לנוסטרו, ישראלים וזרים, הביעו עניין באפשרות להיות חברי בורסה, לרבות בשל פרויקט ה-Co Location, אשר יאפשר להם גישה מהירה יותר למערכות המסחר של הבורסה. הוראת התקנון המחייבת חש"ב לעסוק בעסקי ניירות ערך עבור אחרים מהווה חסם לגופים ישראלים.

 

לאור זאת, הבורסה שואפת להסיר את החסם ולאפשר לגופים ישראלים הפועלים לנוסטרו בלבד להצטרף כחברים לבורסה, תוך עמידה בתנאי כשירות וקבלה דומים לאלו החלים על חש"בים, בשינויים המחוייבים בשל אופי פעילותם. סגל הבורסה סבור כי השינויים האמורים יביאו לגידול הנזילות בשוק, וימנעו מתן עדיפות לחברים רחוקים על פני גופים ישראלים העוסקים אף הם בפעילות נוסטרו בלבד.

 

כמפורט בהצעה, בבורסה סבורים כי יש להחיל על חבר הפועל לנוסטרו בלבד דרישות דומות לאלו החלות על חש"בים, למעט בנושאים הקשורים לממשל תאגידי וללקוחות.

יישור קו עם בורסות בחו"ל

בנוסף, הבורסה מודיעה כי תפחית את דרישת ההון המינימאלית מחש"בים מ-22 מיליון שקל לכ-15 מיליון שקל בלבד. גובה דרישת ההון המינימאלית הנוכחי נקבע לפני כעשור, כ"דמי רצינות" לגופים אשר מבקשים להתקבל לחברות בבורסה. הדרישה כאמור עלולה להוות חסם לגופים שונים, הן כאלה הפועלים לנוסטרו בלבד, והן כאלה הפועלים עבור לקוחות ושאין בכוונתם להיות חברי מסלקה, אלא לפעול כברוקר בלבד.

דרישת ההון מבוססת הן על דרישת מינימום והן על מודל הון, שמביא לידי ביטוי את הסיכונים הגלומים בפעילות של חברי בורסה לסוגיהם השונים. בשל העובדה שדרישת ההון המינימאלית בבורסות בחו"ל נמוכה משמעותית מדרישת המינימום הנוכחית, מבקשת הבורסה להקטין  את דרישת המינימום, באופן בו הדרישה עדיין תהווה "דמי רצינות", אך תאפשר לגופים חדשים לעמוד בדרישות הסף להתקבל לחברות בבורסה. על פי ההצעה, בדרישת ההון על פי מודל ההון המבוסס סיכון לא יחול שינוי.

 

איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה, אמר היום: "כחלק מהתוכנית האסטרטגית של הבורסה, אנו פותחים את הבורסה בתל אביב לשחקנים חדשים, אשר קודם לכן לא יכלו להתקבל כחברי בורסה. השינויים בכללים והסרת החסמים גובשו בדומה למקובל בבורסות בעולם. אנו בטוחים כי כניסתם של שחקנים חדשים לשוק ההון המקומי, יגבירו את התחרות על ציבור המשקיעים ויהפכו את הבורסה בתל אביב לדומיננטית ולנגישה יותר לציבור הרחב".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    סוחר סחור 07/04/2019 19:33
    הגב לתגובה זו
    דרישות מדע בדיוני של עשרות מיליוני שקל הון עצמי. לא עובדים כך בחו"ל.
  • 3.
    מנחם 07/04/2019 10:41
    הגב לתגובה זו
    אמנם שמס רווחי הון לא ירד מהמספר המטורף 25% יהיה קשה לבורסה להתאושש ולהתחרות בהשקעה בנדלן, אבל זה גם שיפור, צריך להכניס עוד חברים, קבוצות בינלאומיות כמו אינטראקטיב ועוד
  • 2.
    תום 07/04/2019 10:07
    הגב לתגובה זו
    מס הגנבים 25% ואז תראו איך הבורסה חוזרת לחיים ומשקיעי הדיור חוזרים לבורסה והמדינה המושחתת שלנו תרוויח פי כמה כסף ממסים מאשר הפרוטות שמרוויחה היום
  • 1.
    דן 07/04/2019 10:02
    הגב לתגובה זו
    עושים כל מיני שטיקים אחרים
ריצרד פרנסיס טבע
צילום: סיון פרג'

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה


החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע סכיזופרניה


טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.

מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.

אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.

בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.



לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.

האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.

גיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתותגיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתות

אקזיט עצוב לעובדי סאפיינס - גיא ברנשטיין ורוני על-דור התעשרו וכמה הם קיבלו?

ברנשטיין, מנכ"ל ולמעשה בעל השליטה בפורמולה, הוא הדוגמה הכי טובה בארץ לשלטון המנהלים - יצר לעצמו דרך אופציות (למרות שבחברת החזקה אין מקום לאופציות) הון של כ-200 מיליון דולר; 4,800 עובדי סאפיינס ביחד לא מקבלים חלק קטן ממה שהוא מקבל באופציות בשנה   

מנדי הניג |

בזמן שהנהלת פורמולה ובראשה גיא ברנשטיין חוגגים את האקזיט בחברה הבת - סאפיינס, ובמקביל להתעשרות יוצאת דופן של ברנשטיין שממנכ"ל שכיר הפך להיות בעצם בעל שליטה בפורמולה עם שכר פנומנלי והקצאת אופציות נדיבה (לעצמו), הוא לא דאג לעובדים (הרחבה: שכר העתק של גיא ברנשטיין ואיך זה שהוא בפועל בעל השליטה בפורמולה? 

הוא יכול להתחמק ולהעביר את האחריות לרוני על-דור, מנכ"ל סאפיינס כבר 20 שנים, אבל האחריות של שניהם. גם על-דור דאג להתעשר ולחלק לעצמו אופציות, אבל בעוד שברוב האקזיטים אנחנו שומעים על התעשרות של העובדים זה לא קרה.

מצד אחד זה מקומם כי פורמולה היא האחרונה שאמורה להקצות אופציות למנהלים שלה - זו חברת החזקות, ובחברת החזקות מי שמזיז את הפעילות והרווחים הם החברות למטה. מעבר לכך, אם כבר יש בקבוצה מדיניות של חלקוה מאוד נדיבה למעלה, אז הקיצוניות בין הראש לבין עובדי סאפיינס קשה לעיכול. ברנשטיין מקבל שכר בשנה של 37 מיליון שקל, הוא שווה כ-200 מיליון דולר דרך אופציות ומניות שחולקו לו, והוא שווה יותר מכל 4,800 עובדי  סאפיינס. לא הגיוני.


כל עובדי סאפיינס מחזיקים נכון לסוף 2024 ב-43 אלף מניות בסכום נמוך מ-2 מיליון דולר. החברה לא חילקה מניות בשנה שעברה, ונראה שהיא לקראת חיסול ההטבות דרך מניות: