הבורסה לני"ע מקדמת צירוף של שחקני נוסטרו כחברי בורסה
הבורסה לני"ע הודיעה הבוקר (א') על הסרת חסמים להצטרפותם של חברי בורסה חדשים שתאפשר לראשונה כניסה של גופים ישראלים לחברות בבורסה גם אם הם פועלים לנוסטרו בלבד. כמו כן, הבורסה מבקשת ליישר קו עם בורוסות חו"ל ולהפחית את דרישת ההון המינימאלית מחברי בורסה שאינם בנקים (חש"בים) בכ-30%. לאור זאת, הבורסה פרסמה היום להערות הציבור את ההצעה לשינוי.
כיום, קיימים בבורסה מספר סוגים של חברי בורסה: בנק, בנק חוץ, חש"ב וחבר רחוק. על פי תקנון הבורסה, חש"ב נדרש כיום לעסוק בעסקי ניירות ערך עבור אחרים, דוגמת פעילות ברוקראז' או ניהול תיקי לקוחות. בנוסף, רשאי חש"ב לפעול גם לנוסטרו - חשבונו העצמי. ואולם, התקנון אינו מאפשר לגוף ישראלי אשר אין לו לקוחות והוא פועל רק לנוסטרו (לרבות כעושה שוק) להיות חבר בורסה. מגבלה זו אינה חלה על חבר רחוק.
שחקני נוסטרו הביעו עניין להיות חברי בורסה
לאחרונה מספר גופים שונים הפועלים רק לנוסטרו, ישראלים וזרים, הביעו עניין באפשרות להיות חברי בורסה, לרבות בשל פרויקט ה-Co Location, אשר יאפשר להם גישה מהירה יותר למערכות המסחר של הבורסה. הוראת התקנון המחייבת חש"ב לעסוק בעסקי ניירות ערך עבור אחרים מהווה חסם לגופים ישראלים.
לאור זאת, הבורסה שואפת להסיר את החסם ולאפשר לגופים ישראלים הפועלים לנוסטרו בלבד להצטרף כחברים לבורסה, תוך עמידה בתנאי כשירות וקבלה דומים לאלו החלים על חש"בים, בשינויים המחוייבים בשל אופי פעילותם. סגל הבורסה סבור כי השינויים האמורים יביאו לגידול הנזילות בשוק, וימנעו מתן עדיפות לחברים רחוקים על פני גופים ישראלים העוסקים אף הם בפעילות נוסטרו בלבד.
- שלטון המנהלים - כך הפכה הנהלת הבורסה לאחת המתוגמלות במשק
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמפורט בהצעה, בבורסה סבורים כי יש להחיל על חבר הפועל לנוסטרו בלבד דרישות דומות לאלו החלות על חש"בים, למעט בנושאים הקשורים לממשל תאגידי וללקוחות.
יישור קו עם בורסות בחו"ל
בנוסף, הבורסה מודיעה כי תפחית את דרישת ההון המינימאלית מחש"בים מ-22 מיליון שקל לכ-15 מיליון שקל בלבד. גובה דרישת ההון המינימאלית הנוכחי נקבע לפני כעשור, כ"דמי רצינות" לגופים אשר מבקשים להתקבל לחברות בבורסה. הדרישה כאמור עלולה להוות חסם לגופים שונים, הן כאלה הפועלים לנוסטרו בלבד, והן כאלה הפועלים עבור לקוחות ושאין בכוונתם להיות חברי מסלקה, אלא לפעול כברוקר בלבד.
דרישת ההון מבוססת הן על דרישת מינימום והן על מודל הון, שמביא לידי ביטוי את הסיכונים הגלומים בפעילות של חברי בורסה לסוגיהם השונים. בשל העובדה שדרישת ההון המינימאלית בבורסות בחו"ל נמוכה משמעותית מדרישת המינימום הנוכחית, מבקשת הבורסה להקטין את דרישת המינימום, באופן בו הדרישה עדיין תהווה "דמי רצינות", אך תאפשר לגופים חדשים לעמוד בדרישות הסף להתקבל לחברות בבורסה. על פי ההצעה, בדרישת ההון על פי מודל ההון המבוסס סיכון לא יחול שינוי.
איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה, אמר היום: "כחלק מהתוכנית האסטרטגית של הבורסה, אנו פותחים את הבורסה בתל אביב לשחקנים חדשים, אשר קודם לכן לא יכלו להתקבל כחברי בורסה. השינויים בכללים והסרת החסמים גובשו בדומה למקובל בבורסות בעולם. אנו בטוחים כי כניסתם של שחקנים חדשים לשוק ההון המקומי, יגבירו את התחרות על ציבור המשקיעים ויהפכו את הבורסה בתל אביב לדומיננטית ולנגישה יותר לציבור הרחב".
- 600% בארבע שנים: שלוש החברות של ג’נרל אלקטריק מתפצלות בביצועים
- אפקט ינואר על המבחן: המניות הקטנות מדשדשות, הריבית לא משתפת פעולה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את...
- 4.סוחר סחור 07/04/2019 19:33הגב לתגובה זודרישות מדע בדיוני של עשרות מיליוני שקל הון עצמי. לא עובדים כך בחו"ל.
- 3.מנחם 07/04/2019 10:41הגב לתגובה זואמנם שמס רווחי הון לא ירד מהמספר המטורף 25% יהיה קשה לבורסה להתאושש ולהתחרות בהשקעה בנדלן, אבל זה גם שיפור, צריך להכניס עוד חברים, קבוצות בינלאומיות כמו אינטראקטיב ועוד
- 2.תום 07/04/2019 10:07הגב לתגובה זומס הגנבים 25% ואז תראו איך הבורסה חוזרת לחיים ומשקיעי הדיור חוזרים לבורסה והמדינה המושחתת שלנו תרוויח פי כמה כסף ממסים מאשר הפרוטות שמרוויחה היום
- 1.דן 07/04/2019 10:02הגב לתגובה זועושים כל מיני שטיקים אחרים

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
